יהודה אריה ממודנה

יהודה אריה ממודנה

ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות "ריא"ם"; כ"ח בניסן של"א - 23 באפריל 1571 - כ"ז באדר ת"ח - 24 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר ומשורר.

קורות חייו

יהודה אריה נולד בוונציה ליצחק ורחל דיאנה מהעיר מודנה במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה, נצר למשפחה יהודית מכובדת מצרפת שהתיישבה בעיר מודנה. בילדותו נודע יהודה אריה כעילוי, ובהיותו בן שנתיים וחצי כבר קרא את ההפטרה בבית הכנסת המקומי. כשמלאו לו שלוש שנים ידע לתרגם קטעים מן התורה לאיטלקית. כשהיה בן עשר למד תורה בפדובה, ומאוחר יותר הרחיב את ידיעותיו גם לספרות איטלקית, למוזיקה, למשחק ולריקוד. בהיותו בן תשע-עשרה נשא לאשה את רחל בת דודתו. רוב חייו עברו עליו בסבל רב - הוא התמכר להימורים והפסיד את כל כספו, מבין שלושת בניו מתו שניים והשלישי נסע לארץ רחוקה ולא חזר, ואשתו רחל חלתה במחלת נפש קשה.

היה תלמידו של הרב שמואל יהודה קצנלבוגן (המהרשי"ק). עבד כמורה, ובהיותו בן 23 מונה לדיין ודרשן בעירו ונציה. נודע כדרשן מצוין, ולדרשותיו הקשיבו גם גוים. עסק בהוראה שנים רבות, ועם תלמידיו הרבים נמנו גם נוצרים.

מלבד עיסוקיו של מודנה בתחומי היהדות, עסק גם במקצועות חופשיים, והיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה בגטו של ונציה.

ר' יהודה אריה ממודנה נפטר בעירו ונציה בכ"ז באדר ת"ח (1648).

ספריו

בגיל 13 (לפי עדות עצמו) כתב חיבור משעשע נגד הימורים בשם סור מרע המציג דיאלוג בהלכה, בהגות, בספרות ובפלפול בין שני חברים - אלדד ומידד: האחד מרבה להמר, ואילו השני מנסה להניאו מכך. בחיבור זה מתגלה כתיבתו המשחקית של ריא"ם שתלווה אותו לאורך כל כתיבתו. הרבה לעסוק בפולמוס עם נוצרים, ובתחום זה כתב את ספרו מגן וחרב (אולם נמנע לקחת חלק פעיל בויכוח פדובה). עסק גם בסמכותה ובאמינותה של התורה שבעל פה, בתחום זה כתב נגד החיבור הקראי "קול שחל" (אותו כינה "קול סכל") ובו התקפה על התורה שבעל פה, את הספר שאגת אריה. האמין במיסטיקה ובאסטרולוגיה, אך התנגד בחריפות לקבלה; בתחום זה כתב את הספר ארי נוהם וכן ספר בשם בן דוד נגד האמונה בגלגול נשמות.

"ארי נוהם" היה החיבור השני שהוקדש כולו לביקורת הקבלה והזוהר (אחרי "בחינת הדת" של ר' אליהו דלמדיגו). המניע המרכזי להתרחקותו של ריא"ם מהקבלה ולכתיבת הספר היה הגושפנקא שהמיסטיקנים הנוצרים לקחו מהקבלה ומספר הזוהר לשיטתם^{[דרוש מקור]}. את הספר כתב בעבור ר' יוסף חמיץ, שהיה אחד מתלמידיו. בספר מתח ריא"ם ביקורת קשה על הקבלה, וקבע כי ספר הזוהר הוא זיוף מאוחר בעל תכנים פסולים. וכך כתב: "שהוא חבור חדש ולא מקובל, ואינו מרשב"י ולא מתלמידיו, רק המצאת איזה אחד מן האחרונים". בספר הוא עמד על סימני איחור בזוהר, אי-דיוקים כרונולוגיים, הבאת תפילות מאוחרות, והוכחות לשוניות לטענותיו.

כמו כתבי פולמוס אחרים שלו, כך גם ספר זה לא יצא לאור אלא לאחר פטירתו, אולם הוא עשה רושם בציבור ורבנים שונים יצאו להגן על הזוהר והקבלה מפני טענותיו של מודנה, לדוגמה הרמח"ל בחיבוריו "חוקר ומקובל", "מאמר הוויכוח" ו"מלחמת משה", שהמחקר בימינו זיהה כמענה לטענותיו. ראיה לכך מוצאים בדברי ר' ישעיהו באסאן, רבו של הרמח"ל, שכתב: ”קריתי תשובותיו (של הרמח"ל) על הארי הנוהם (...) שאומר על הזוהר שהוא ספר מלא שקרים ושחכמת האמת כולה שוא ודבר כזב” (). וכן הרב יצחק אייזיק חבר בספרו "מגן וצינה" והרב אליהו בן-אמוזג בספרו "אימת מפגיע על אר"י" התמודדו עם טענותיו.

הדפסת הספר נתעכבה עד לשנת 1840. עם צאתו לאור, השתמשו בו אנשי תנועת ההשכלה כנשק נגד המסורות המיסטיות הקבליות, שנתפסו בעיניהם כנחותות. בהקדמתו של יצחק שמואל רג'יו לספר "ארי נוהם" כתב:

"קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם. אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים (...) אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומדוחים המחבלים (...) אמחצם ולא יוכלו קום ואזרם כקש לפני רוח".

בשנת 1998 מלאו 350 שנה לפטירתו, לציון המאורע ערך מכון בן צבי בשיתוף "המכון לחקר יהדות איטליה" של "חברת יהודי איטליה" בירושלים, כינוס מדעי בינלאומי. ההרצאות שנאמרו בכנס פורסמו בספר אריה ישאג (2003).

ספר לזכרו של רבי יהודה אריה ממודנה

לקריאה נוספת

• ש. ברנפלד, "יהודה אריה מודינא", בני עליה, ספר שני, תל אביב: תרצ"א, עמ' 1 - 51 (נדפס לראשונה בכתב העת "שלח", כרך כ"ח).
• בנימין קלאר, "שאגת אריה על קול סכל", מחקרים ועיונים, תשי"ד, עמ' 357 - 378.
• אפרים שמואלי, בין אמונה לכפירה : ר’ יהודה אריה מודינא ואוריאל אקוסטה - פרשה בתולדות האפיקורסות בישראל, תל אביב : מסדה, תשכ"ב.
• ישראל רוזנצווייג, הוגה יהודי מקץ הרנסאנס, יהודה אריה מודינא וספרו 'מדבר יהודה', מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשל"ב - 1972.
• ‫דוד מלכיאל (עורך), אריה ישאג, ר’ יהודה אריה מודינה ועולמו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ומכון בן צבי, תשס"ג-2003.
• שרגא בר און, "שאלה של מזל", דרשוני 2, תש"ע (2010)
• עמוס עוז הבשורה על פי יהודה, ירושלים: כתר, 2014

• The Autobiography of a Seventeenth-Century Venetian Rabbi: Leon Modena's Life of Judah. Trans. and ed. Mark R. Cohen. Princeton, 1988 ("Introductory essays", pp. 3 - 70; "The life of Judah", pp. 73 - 180; "Historical notes", pp. 181 - 293).

כתביו

• תפילות ישרים (ונציה 1596) בקשות אסטרולוגיות.‫
• צרי לנפש ומרפא לעצם (ונציה 1619) - תפילות לחולים ולמתים.
• בליל חמיץ (ונציה 1624) - לכבוד רבי יוסף חמיץ.
• תולדות מנהגי היהודים או שולחן ערוך על חוקי היהודים למנהגי חייהם (פריז 1637 בצרפתית; ונציה 1638 באיטלקית; וינה תרכ"ז בעברית. תרגם שלמה ראבין). הספר נכתב באיטלקית עבור קוראים לא יהודים.
• פי האריה (ונציה 1640) - מילון איטלקי - עברי למילים הקשות בתנ"ך.
• ספר אור טוב, לחנוך לנערים על פי דרכם בלשון לעז (אמסטרדם 1675) - מלון עברי - ספרדי באותיות עבריות.
• שאגת אריה (גוריצה 1852) נגד טענות של קראי, מהדורת י. ש. ריגייו
• בן דוד (פרנקפורט 1854) נגד האמונה בגלגול נשמות, מהדורת א. אשכנזי.
• כתובות למצבות - לוחות אבנים (פרנקפורט 1881), מהדורת א. ברלינר
• שאלות ותשובות זקני יהודה, יוצאות לאור על פי כתב יד יחיד בעולם בתוספת מבוא והערות מאת שלמה סימונסון, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשט"ז.
• כתבי יהודה אריה מודינה ויוסף שלמה דלמדיגו - פרקים נבחרים, חומר קריאה לתרגיל של ד"ר שמואל ורסס, ירושלים: הפקולטה למדעי הרוח - החוג לספרות עברית, תשי"ח - 1957.
• מגן וחרב - חבור נגד הנצרות (1960) יוצא לאור בפעם הראשונה על ידי שלמה סימונסון, ירושלים: הוצאת "מקיצי נרדמים", תש"ך.
• יהודה אריה ממודינא - לקט כתבים, ההדירה וצירפה מבוא והערות פנינה נוה, ירושלים: מוסד ביאליק, ספריית דורות, תשכ"ח - 1968.
• אגרות רבי יהודה אריה ממודינא, ההדיר על פי כתבי יד יעקב בוקסנבוים, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ד - 1984.

קישורים חיצוניים

• ר' יהודה אריה ממודנה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ר' יהודה אריה ממודנה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• נחמיה שמואל ליבאוויטש, רבי יהודה אריה מודינא בקומתו וצביונו, ניו יורק, תרס"א, באתר היברובוקס
• יצחק ריבקינד, תשובת הרב יהודה אריה מודינה, ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' ת"א - תכ"ג, באתר "מסורתי".
• אביבה קרינסקי, ותמיד היה כוסף ותשוקה לשוב ויניציאה, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011

כתביו

• סור מרע (ונציה שנ"ו - 1596) - מאמר על האיסור לשחק משחקי קלפים. מאמר זה הוא כתב בהיותו בן 13 שנה בלבד.
• צמח צדיק (ונציה 1600) על מוסר ועבודת נפש.
• מדבר יהודה (ונציה 1602) - ספר דרשות.
• מאמר לב האריה, "ילמד ... לעזור הזיכרון בכל החכמות ועסקי בני אדם" (ונציה 1612).
• גלות יהודה (ונציה 1612) להוראת המקרא, התפילה ודברי חז"ל.
• בית לחם יהודה (ונציה 1625) מפתח למאמרי חז"ל בעין יעקב.
• ארי נוהם (לייפציג 1840) - מחקר היסטורי על הקבלה, מהדורת י. פירסט.
• מאמר מגן וצנה (ברעסלוי תרט"ז) - מהדורת אברהם גייגר. תשובה לאוריאל אקוסטה.
• כתבי הרב יהודה אריה ממודינא (בודפשט תרס"ו - 1904) מהדורת יהודה בלוי.
• חיי יהודה (קיוב תרע"ב - 1911) אוטוביוגרפיה, מהדורת א. כהנא.
• דיואן (פילדלפיה תרצ"ב - 1932) מהדורת ש. ברנשטיין.