אשר לוי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 2: שורה 2:
{{חייל
{{חייל
|שם=אשר לוי
|שם=אשר לוי
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|נולד=[[15 במרץ]] [[1926]]
|נולד=[[15 במרץ]] [[1926]]

גרסה מ־15:03, 17 בפברואר 2017

המונח "אשר לוי" מפנה לכאן. לערך העוסק ביהודי מראשוני מתיישבי ניו אמסטרדם, ראו אשר ליוויי.

תבנית:חייל אשר לוי (נולד ב-15 במרץ 1926) הוא איש צבא ישראלי, ששירת בתפקיד ראש מטה פיקוד הדרום בצה"ל והשתחרר ב-1970 בדרגת תת-אלוף. לאחר שחרורו ניהל חברות תעשייתיות בישראל ומחוצה לה. בעשור הראשון של המאה ה-21 שימש דירקטור בחברות ציבוריות ויו"ר בחברות תעשייתיות בקיבוצים. נציג ציבור ברשות הממשלתית למים ולביוב וחבר הנהלת יד לשריון בלטרון.

ביוגרפיה

אשר לוי נולד למאיר, יליד רומניה, ולברוניה, ילידת אוקראינה. נשוי לאלה לבית שינדלר. למד בבית הספר היסודי פיק"א ובגימנסיה אחד העם. הצטרף להגנה בגיל 14 ועבר קורס מפקדי כיתות חי"ש. לאחר סיום לימודיו גויס כנוטר למשטרת היישובים העבריים ככיסוי לפעילותו בארגון ההגנה.

שירות צבאי

ב-1944 הצטרף להכשרה מגויסת בפלמ"ח של המכבי הצעיר ברמת דוד ועבר קורס מ"כים. ב-1946 עבר הכשרה לפלוגת עבודה ברעננה כשלב לפני העלייה להתיישבות. בדצמבר 1946 נשלח לקורס מ"מים, שבסיומו גויס למנגנון ההגנה כמפקד פלוגת החי"ש של השרון. תקופה זו התאפיינה באימונים והדרכה בסיוע להורדת מעפילים ובפעילות נגד השלטון הבריטי.

לוי גויס כמפקד פלוגת החי"ש לגדוד 32 בחטיבת אלכסנדרוני עם הקמת הגדוד. הוא השתתף בקרבות רבים החל ממארבים, מפיצוץ גשרים וממניעת התקפות הערבים על יישובים בשרון וכלה בהתקפות, לרוב במסגרת פלוגתית ולעתים במסגרת הגדוד והחטיבה. בין הקרבות בהם השתתף נכללו תקיפת כפר קרע, קרבות ההגנה על רמת הכובש, כיבוש ביר עדס, כיבוש כפר סבא הערבית וכיבוש מחנה תל ליטוינסקי (לימים תל-השומר), חיריה וסלמה במסגרת מבצע חמץ.

ב-25 במאי 1948 סופח עם גדוד 32 לחטיבה 7, שהוקמה באותה עת, והשתתף בהתקפה על לטרון לפריצת הדרך לירושלים, מבצע בן נון א'. לוי נפצע בקרב על כיבוש לטרון, עת פיקד על פלוגה ב' מגדוד 32. למרות כישלון ההתקפה החטיבתית על הכפר, צוינו לשבח שתי הפלוגות מגדוד 32 על רוח הלחימה, הדבקות במשימה ואחוות הלוחמים. בקרב זה נפלו 48 לוחמים מהפלוגה ונפצעו רבים, בהם מפקד המחלקה אריק שרון. הנופלים מונצחים באנדרטה שהוקמה בשדה הקרב. אחרי קרב זה מונה לסגן מפקד גדוד 34. עם גדוד זה נלחם לוי עד סוף המלחמה, כולל בקרב בכיס פלוג'ה. לאחר מכן השתתף בקורס מג"דים במחזור הראשון של הקורס.

בין 1949 ל-1954 שימש כמפקד בסיס האימונים של פיקוד הצפון וכמדריך בקורס מג"דים. במרץ 1954 התמנה למפקד גדוד 51, אז בחטיבת גבעתי בפיקוד חיים בר לב, בו שירת עד תחילת 1956. בתקופה זו עסק הגדוד בפעילות ביטחון שוטף בעיקר בגבול רצועת עזה ובירושלים. ביוני 1955 התנדב למשימת סיור בעומק סיני. בראש חוליה של ששה, חמישה קצינים וסמל מגדוד 51 וגדוד 52. החוליה נחתה בחוף דהב בסיני מהים, סיירה במשך שלושה לילות בתנאים קשים וסימנה את הנתיב שבו נעה מאוחר יותר חטיבה 9 במבצע קדש לכיבוש שארם א-שייך. החוליה חולצה במבצע נועז על ידי ששה מטוסי פייפר. המבצע כונה מבצע ירקון. על מבצע זה קיבל עם שאר הלוחמים את צל"ש הרמטכ"ל שהומר מאוחר יותר לעיטור המופת.

ב-1956 נשלח לקורס מפקדי פלוגות של צבא ארצות הברית בפורט בנינג בג'ורג'יה. עם חזרתו התמנה למפקד קורס מ"פים בבה"ד 3. במבצע קדש סופח אשר לחטיבה 9, התמנה למפקד המשמר הקדמי שכלל פלוגת סיור, פלוגת זחל"מים ושתי מרגמות 120 מ"מ והוביל את החטיבה לשארם א-שייך באותו ציר שנמצא במבצע ירקון.

ב-1957 עשה אשר לוי הסבה לשריון והיה מג"ד החי"ר הראשון שפיקד על גדוד טנקים, גדוד 82 בו שירת כשנה, תקופה בה נקלטו בגדוד טנקי הצנטוריון הראשונים. אחר כך התמנה לסגן מפקד חטיבה 7 בפיקודו של ישראל טל. ב-1960 נשלח לוי לקורס פיקוד ומטה של הצבא הבריטי בקמברלי וסיימו בהצטיינות. אחרי כן התמנה למפקד חטיבה 10 (מילואים). אחרי שנתיים עם מינויו של האלוף טל למפקד גייסות השריון, עמד אשר לוי להתמנות לסגנו אולם בעקבות התקף לב, מונה לתפקיד סגן נספח ההגנה (Defense Attaché') ונספח צבאי בבריטניה, תפקיד בו שירת עד יוני 1967.

ביום הראשון למלחמת ששת הימים חזר לישראל בטיסה ונשלח לפיקוד הדרום, שם החליף את קצין האג"ם הפיקודי שנפצע. עם שוך הקרבות התמנה לראש מטה פיקוד הדרום, תפקיד לו היה מיועד מראש. לוי שירת כרמ"ט הפיקוד עד תחילת 1970, תקופת ההתארגנות בסיני ומלחמת ההתשה. ב-21 במרץ 1968 פיקד כממלא מקום אלוף הפיקוד על מבצע אסותא, פשיטה משוריינת והנחתת כוח צנחנים על צאפי ומשטרת הגבול הירדנית מדרום מזרח לים המלח.

בינואר 1970 פרש משירות קבע, אך המשיך לשרת במילואים. תחילה שירת במילואים כמפקד העורף של פיקוד הדרום, שאך הוקם, ומאוחר יותר כסגן מפקד אוגדת שריון מילואים. במלחמת יום הכיפורים שירת כאיש מילואים ושימש כסגן נוסף באוגדה 252. שבוע לאחר תחילת המלחמה, התמנה לוי לראש מטה הפיקוד, תפקיד בו שירת עד לסיום המלחמה ושחרורו משירות המילואים.

תפקידים אזרחיים

עם שחרורו מצה"ל התמנה אשר לוי למנכ"ל פזגז. מאז ועד 1991 כיהן כמנכ"ל וכיו"ר של חברות תעשייתיות בישראל, באנגליה ובארצות הברית, ביניהן גלנויט ישראל, גלנויט אנגליה וגלנויט ארצות הברית, אינלנד ישראל. הוא משמש כיו"ר פעיל של מועצת המנהלים של אתא, כמנכ"ל של USOP, של NSI מקבוצת אייזנברג בארצות הברית ושל חברת אסם.

מ-1992 כיהן כדירקטור בחברות ציבוריות ביניהן: גרניט הכרמל, החברה לישראל, פוינט אוף סייל, עשות אשקלון, ח. מר תעשיות ופרדס תעשיות. כמו כן היה חבר במועצה המייעצת של רפא"ל. הוא הקים מועצות מנהלים והיה יו"ר של טרפלקס בקיבוץ רשפים, "פלסן סאסא" "וסאסאטק" בקיבוץ סאסא ויו"ר ב"חופית" בקיבוץ כנרת. ממרץ 2000 מכהן כנציג ציבור במועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב.

מ-1990 עד 2004 משמש כחבר הוועד הפועל של אורט ישראל וכחבר מועצת המנהלים של אורט העולמי. לוי הוא חבר הנהלת עמותת השריון מאז היווסדה.

לקריאה נוספת

  • ששה בעורף האויב- מתי שביט ספריית מדים
  • לטרון- אריה יצחקי הוצאת כנה ירושלים
  • לטרון- רם אורן קשת הוצאה לאור
  • בכל מחיר לירושלים – שלמה שמיר הוצאת מערכות
  • חטיבת אלכסנדרוני 1948 1949.

קישורים חיצוניים