חטיבת אלכסנדרוני

	ערך זה זקוק לעריכה: ויקיזציה.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

תג החטיבה

חטיבת אלכסנדרוני (חטיבה 3, חטיבה 609) היא חטיבת חי"ש שפעלה במלחמת העצמאות והופקדה על הגנת השרון. החטיבה הוקמה ב-1 בדצמבר 1947 ומפקדה היה דן אבן (אפשטיין). עם הכרזת המדינה הפכה אלכסנדרוני לחטיבת צה"ל.

כיום פועלת החטיבה כחטיבת מילואים של צה"ל.

החטיבה במלחמת העצמאות

אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני בנתניה ל-449 חיילי החטיבה שנפלו במלחמת העצמאות

אנדרטה הניצבת על שרידי הכפר הערבי כפר סאבא, כיום בתחומי העיר כפר סבא, לחללי החטיבה שנפלו ב"מבצע מדינה"

אנדרטת חטיבת אלכסדנרוני בגבעת כ"ח, ליד הכפר קולה

בתחילת אפריל 1948 השתתפה החטיבה במבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים. בסוף אפריל 1948 כבשה החטיבה, במבצע חמץ, את הכפר הערבי אל-ח'ירייה שמדרום לבני ברק, ולאחר מכן כבשה את יפו בשיתוף עם חטיבות גולני וקרייתי.

מעט לפני הכרזת העצמאות כבשה החטיבה, במבצע מדינה, כפרים ערביים הסמוכים לכפר סבא. בקרב לכיבוש הכפר הערבי כפר סאבא שהתחולל ב-13 במאי 1948, נפלו בחסימה בסמוך לאתר נבי ימין 29 מחיילי החטיבה.

החטיבה נלחמה נגד העיראקים בחזית השרון. יחידות מן החטיבה השתתפו במבצע בן נון א' לכיבוש לטרון, שלא צלח.

ב-23 במאי 1948 כבשה החטיבה את טנטורה, אשר לאחר שחרור חיפה נותר הבסיס הערבי היחידי לאורך החוף, באמצעותו התקיים קשר עם לבנון וממנו יצאו התקפות על כביש חיפה-זכרון יעקב.

ב-20 ביוני 1948, בעת שספינת הנשק אלטלנה עגנה מול כפר ויתקין, קיבלה חטיבת אלכסנדרוני פקודה לעצור את פריקת הספינה, לכתר את כפר ויתקין, ולהחרים את ציוד האוניה. עם השלמת פקודת הכיתור שלח מפקד החטיבה, דן אבן, אולטימטום מטעם משרד הביטחון למנחם בגין ובו דרישה למסירת האונייה על תכולתה לרשות הצבא. את התשובה נדרש בגין לתת תוך 10 רגעים (כדי שלא יוכל להתלבט). בגין לא רצה להיענות לאולטימטום הדחוק, דן אבן נפגע מכך והחלו חילופי-אש, שבהם מצאו את מותם שישה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל. הקרב נפסק בעקבות מגעים בין סגנו של בגין, יעקב מרידור, לבין דן אבן, ביוזמת חברי כפר ויתקין, מגעים שבהם נקבעה הפסקת אש, על-פיה הועבר הנשק שעל החוף לידי צה"ל.

במבצע דני שנערך ביולי 1948 כבשה החטיבה את הכפרים שבאזור ראש העין של ימינו: רנתיה, וילהלמה, אל-יהודייה, טירה וקולה, אך לא הצליחה לכבוש את טול כרם. ב-15 ביולי נכבש הכפר קולה על ידי גדוד 1 של הלגיון הערבי, בקרב שגרם לכוחות חטיבת אלכסנדרוני אבדות רבות. בהמשך נכבש הכפר מחדש על ידי כוח ישראלי, עבר שוב לידי הלגיון, ולבסוף נכבש סופית ב-18 ביולי על ידי הכוחות הישראליים. באותו חודש השתתפה החטיבה במבצע שוטר לכיבוש "המשולש הקטן" בדרך לחיפה.

מאז נובמבר 1948 השתתפה החטיבה בחזית הדרום במצור על כיס פאלוג'ה. החטיבה ספגה אבידות רבות בקרב על עיראק אל-מנשייה במסגרת מבצע חיסול. לקראת סוף המלחמה השתתפה החטיבה במבצע חורב לשחרור הנגב ובמבצע עובדה, כבשה את עין גדי.

בסוף יולי 1949, עם תום מלחמת העצמאות, ניתנה פקודה לפירוק החטיבה, והיא פורקה זמן קצר לאחר מכן. מאז הוקמה החטיבה מחדש כחטיבה מרחבית וכחטיבת חי"ר במילואים. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 קיבלה מחדש חטיבת המילואים את השם אלכסנדרוני.

מבנה חטיבת אלכסנדרוני בתש"ח

בראש החטיבה עמד המפקד, דן אבן. תחתיו היו שתי זרועות:

• מטה, בראשו עמד קצין המבצעים (קמב"ץ), אשר כלל מחלקות:

• תכנון מבצעים
• קשר
• מודיעין - בפיקודו של חיים גאון

• מנהלה, בראשה עמד קצין המנהלה, תחתיה היו גופי:

• תחבורה
• אפסנאות
• שלישות שכללה מחלקות:

• משטרה צבאית
• מזכירות
• סעד
• כספים
• רפואה
• מפקדה

כן היו כפופים למפקד החטיבה מפקדי הגדודים והנפות.

גדודי חטיבת אלכסנדרוני בתש"ח

מספר הגדוד	הרכב	תאריך הקמה	פעילות עיקרית	מפקדת הגדוד והפלוגות	מפקדים ואנשי מפתח
31	ותיקי חי"ש בנפות שומרון וחפר.	דצמבר 1947	אבטחת תחבורה בכבישי האזור: נתניה, חדרה, רמת השופט ועין שמר. מבצע מטאטא, השתלטות על שדה התעופה בעין שמר ומשטרת כרכור. השתתפות בכיבוש כפר סבא הערבית.	חדרה, בת שלמה, המעפיל	שמואל אדמון (רפפורט), יעקב נור סלע (ליכטנשטיין)
32	פלוגות החי"ש של ישובי השרון ופתח תקווה.	דצמבר 1947	אבטחת התחבורה בכביש השרון מפתח תקוה ועד רמת הכובש. תפיסת ואבטחת מתקני השאיבה בראש העין ומחצבות מגדל צדק. כיבוש מחנה בית ליד, תל ליטווינסקי (תל השומר) והשתתפות במבצע חמץ. במאי 48 סופח הגדוד לחטיבה 7, ועמה השתתף במבצע בן נון א' לכיבוש לטרון (שנכשל).	גליל ים, כפר יעבץ, כפר יונה, כפר הס, כפר סבא	צבי גרמן
33	חי"ש גוש-דן (רוכז ברמת אפעל) ופלוגות גדנ"ע של רמת גן, גבעתיים ובני ברק.	דצמבר 1947	אבטחת ישובי מזרח גוש-דן. הגדוד החזיק גם מחלקה בהר-טוב. החזקת תל ליטווינסקי והשתתפות במבצע נחשון, מבצע חמץ, מבצע מדינה (כיבוש כפר סבא הערבית), טנטורה, קאקון, מבצע שוטר ומבצע חיסול.	שכונת בורוכוב גבעתיים, כפר סירקין, מג'דל יאבא, רמת גן ומחלקה 9 בהר-טוב	בן ציון פרידן (זיו)
34	סגל מחנה האימונים של אלכסנדרוני, שהכשיר טירונים ומ"כים	מאי 1948	גדוד סיוע חטיבתי (כלל פלוגת סיור, פלוגת ג'יפים ופלוגת משוריינים).	שכונת רמב"ם גבעתיים
37	אנשי אצ"ל	יוני 1948		מחנה דורה נתניה

פרשת טנטורה

ערך מורחב – טנטורה

בשנות התשעים כתב תדי כ"ץ, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת חיפה, עבודת גמר תחת הכותרת "יציאת הערבים מכפרים למרגלות הכרמל הדרומי ב-1948". בעבודה זו טען כ"ץ שחיילי חטיבת אלכסנדרוני ערכו טבח בתושבי הכפר טנטורה, והרגו כמאתיים גברים בלתי חמושים. הוא נתבע לדין על ידי ותיקי החטיבה, על הוצאת לשון הרע. בהסכם פשרה נקבע שעל כ"ץ לחזור בו מההאשמה על טבח ולפרסם הודעת התנצלות. בעקבות זאת אוניברסיטת חיפה בדקה מחדש את העבודה והחליטה לפסול אותה.

אתרי ההנצחה

אנדרטה בתל השומר

• נתניה – עין יעקב סמוך לשכונת דורה. אתר ההנצחה המוכרז, הגדול והמרכזי של החטיבה, מונצחים שמם של 449 לוחמי החטיבה אשר נפלו בלחימה בקרבות השונים. באתר הזה מתקיימים ימי הנצחה שנתיים הכוללים מפגש לוחמי החטיבה ובני משפחותיהם מזה שנים רבות. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. עבודת האמנות ויציקת המתכת: האמן סול בסקין, קצין בגדוד 33 וקצין ביחידה 37.

• עין איילה – המשולש הקטן, "מבצע שוטר" לפתיחת כביש החוף בקטע שבין זכרון יעקב לחיפה. טיווח פגז מאחת המרגמות שהיה פגום וזנבו נשמט, נפל והתפוצץ במערך פלוגה ד' מגדוד 35 והרג 9 מחייליה. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. האנדרטה הוקמה ביוזמה והשתתפות במימונה של עמותת חטיבת אלכסנדרוני.

• טנטורה – שימשה כנמל להברחת נשק, תחמושת ולוחמים ערבים לאזור. זקני זיכרון יעקב, אשר הכירו את המוכתר בכפר ניסו למנוע את הקרב ולשכנע את התושבים להיכנע. אך קבוצה של לוחמים מוסלמים, גפירים ערבים שהגיעו לכפר והצטרפו אליהם למלחמה כפתה את המשך המאבק, דבר אשר הביא לקרב קשה זה "מבצע נמל", לנפילתם של 13 מחיילי החטיבה ולוחם אחד מחיל הים. האנדרטה תוכננה על ידי הסופר אברהם טריוואקס, אביו של בנימין טריוואקס אשר נפל בקרב. ההסבה לביצוע - על ידי מר אשר חירם מהיחידה להנצחת החייל. האנדרטה נבנתה בכספים שנתרמו על ידי המשפחות השכולות ושופצה על ידי האדריכל יהודה יהב.

• קאקון – עמק חפר – היה כפר ערבי גדול אשר שלט מבחינה טופוגרפית על האזור ולא אפשר קיום חיים נורמאלים בהפגזות וירי, בין היתר על קיבוץ המעפיל ועין החורש. בקרב הכיבוש נלחמו חיילי החטיבה גם בכוח משוריין מהצבא העיראקי. כאן איבדה החטיבה 16 חיילים. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב.

• כפר סבא הערבית – פאתי כפר סבא, ערב הכרזת הקמתה של מדינת ישראל. בכיבוש כפר סבא הערבית "מבצע מדינה" נהרגו 28 חיילים. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. האנדרטה הוקמה בתרומת עזבון המנוח על ידי מרגריטה וולדיסלב קרדוש לזכרו של רס"ן (מיל') יזהר-אילת קרדוש.

• תל ליטוינסקי – תל השומר – בסיס ענק של הצבא הבריטי אשר עם פינויו רצו הבריטים להעבירו לידי הערבים. קרב זה זכה שהיה בסמיכות לחג הפסח, החל את "מבצע חמץ" והתרחב לכיבוש חירייה, סקיה וסלמה. בקרב זה נהרגו 8 חיילים. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. האנדרטה הוקמה ביוזמה והשתתפות במימונה של עמותת חטיבת אלכסנדרוני ועירית רמת גן.

• ראש העין (אנטיפטרוס) – פארק עירוני לאומי "אפק" בכניסה לראש העין. בפעולה משולבת של "מבצע דני" ו"מבצע בתק" נכבשו ראש העין ומגדל צדק. יחידות מגדוד 32 שתוגברו על ידי פלוגות ב' ו- ג' מגדוד 145, לחמו נגד הצבא העירקי. בקרבות אלו נהרגו 36 חיילים. ייזום, תכנון ומימון האנדרטה על ידי ארגון חברי "ההגנה" בפתח תקוה.

• קולה – גבעת כ"ח ליד בית אריה. גדוד 33 מהחטיבה כבש את התל השולט ולאחר מכן הוחלף בכוח מגדוד 32. עקב תנאי הקרקע הקשים, לא יכול היה הכוח להתחפר כהלכה והוא הותקף על ידי כוח משוריין של הלגיון הירדני. בקרב הקשה הזה איבדה החטיבה 31 חיילים. (במקומות שונים מופיעים בכתובים 32 נופלים ואולם על האנדרטה מופיעים 31 שמות נופלים.) מימון האנדרטה על ידי הורי הנופלים. האנדרטה חודשה ושופצה על ידי האדריכל יהודה יהב.

• לטרון – הקרב על לטרון "מבצע בן נון א' " היה קשה ולא צלח, אחת הסיבות לכישלון ההתקפה הייתה העובדה, שאיחרו בפתיחת ההתקפה ונכנסו לקרב באור יום ולא בחשכת הליל. השתתף בו גדוד 32 אשר איבד 54 מלוחמיו. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. לוח השמות עוצב על ידי האמן סול בסקין שהיה לוחם בחטיבה. האנדרטה הוקמה ביוזמה והשתתפות במימונה של עמותת חטיבת אלכסנדרוני. וכן בעזרתה הפעילה, מימונה והחזקתה של הקרן הקימת לישראל.

• קריית גת – עיראק אל מנשייה – בקרב ארוך וקשה מול הבריגדה המצרית בפיקודו של סעיד טהא ביי ועבדול נאצר שהיה קצין המבצעים שלה בקרב הזה, מסרו נפשם 87 מלוחמי "הפלוגה הדתית"- פלוגה ג' גדוד 33 של החטיבה וחיילי חטיבת אלכסנדרוני נוספים. מתכנן ומבצע: האמן סול בסקין, קצין בגדוד 33 וקצין ביחידה 37. אדריכל הנוף: מאיר פלג.

כיום קיימים רחובות במודיעין, בפתח תקווה, בכפר סבא, בנתניה ובערים אחרות על שם היחידה.

מאז מלחמת העצמאות

בינואר 1950 הוקמה החטיבה מחדש כחטיבה 3, חטיבת מילואים, שהוצבה בחזית הסורית והשתתפה בקרב תל מוטילה. ב-1965 הפכה החטיבה לחטיבה מרחבית בגבול עם סוריה ולבנון ובמלחמת ששת הימים לחמה תחת פיקודו של עמנואל שקד בקרבות ההבקעה במרכז רמת הגולן. במהלך הקרבות נהרג מפקד גדוד 33, יצחק חלפון. לאחר המלחמה קיבלה אחריות על מרחב רמת הגולן ובסיסה מוקם במחנה יצחק ("נפח") על שמו של חלפון. במלחמת יום הכיפורים השתתפה החטיבה בהגנה על גשרי הירדן ובלחימה במחבלים בהר דב. גדודי המילואים וגדוד המרגמות של החטיבה פרסו בגבול הלבנון. הסיירת השתלבה בלחימה ברמת הגולן.לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבת חי"ר ושמה שונה לחטיבה 609 כשהיא מאוישת על ידי לוחמים יוצאי חטיבת גולני. במלחמת לבנון נלחמו כוחות החטיבה בגזרה המרכזית.

החטיבה, תחת פיקודו של אל"מ שלומי כהן, לקחה חלק במלחמת לבנון השנייה. לאחר המלחמה הופיעו בתקשורת טענות של חיילי היחידה על העדר פקודות, על אימונים לא רלוונטיים, חוסר בציוד, וטענות מצד הדרג הפיקודי על מוטיבציה לקויה של החיילים‏. תחקיר שקיים צה"ל לאחר המלחמה העלה כי בלחימת החטיבה בגזרה המערבית בלבנון באזור ראס ביאדה הוכנסו חיילי החטיבה למסע רגלי בן שלושה ימים, ללא ליווי של רק"ם‏. מקצת מחיילי היחידה שיצאו למסע העלו טענות על חוסר באספקה, חוסר בהכנה, ציוד לקוי, מודיעין לקוי, וכי מטרת המבצע לא הייתה ברורה‏.

בעקבות המלחמה קיבל גדוד 7012 של החטיבה צל"ש יחידתי מאלוף פיקוד הצפון.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חטיבת אלכסנדרוני

• האתר הרשמי
• דף החטיבה באתר ההגנה