חסימת כבישים כמחאה

חסימת כבישים היא צורת מחאה שהמשתמשים בה משבשים את תנועת כלי תחבורה הסדירה בכביש, בגופם, באמצעות כלי רכב חונים או באמצעות חפצים הגורמים לחסימה. לעתים החסימה היא מטרה בפני עצמה, כחלק מהמחאה, ולעתים נועדה לשבש פעילות צבאית או משטרתית.

אמצעים לחסימות כבישים

נהגי מוניות ומשאיות חוסמים את נתיבי איילון ב-2008 במחאה על עליית מחירי הדלק

חסימת כבישים נעשית בצורות מגוונות, על ידי מפגינים הנמצאים על הכביש, או באמצעות חפצים גדולים שהמפגינים מציבים על הכביש. לעתים, המפגינים מבעירים את החפץ על מנת להקשות על המשטרה להזיז אותו. תנועת Reclaim the Streets, שהחלה את דרכה בלונדון, מארגנת מסיבות ברחוב או על כבישים מהירים על מנת לשבש את תנועת המכוניות הסדירה, מתוך דעה שבשטח הציבורי יש מקום לפעילויות מגוונות ולא רק לתנועת מכוניות.

מדי שנה, כחלק מהתנגדות לקיום ועידת ארגון המדינות המתועשות, יוצאים אלפי פעילים בניסיונות לשבש את תנועת המנהיגים ופמלייתם לוועידה. המפגינים חוסמים כבישים ומסילות רכבת ואף ניסו להשבית פעילות של נמל תעופה. חלק גדול מהמפגינים משתמש בפעולה ישירה לא אלימה בשילוב עם מוזיקה או הומור.

על מנת להאט את תנועת המכוניות הסדירה, אך לא לעבור על החוק, פעילים רבים משתמשים בטקטיקת מסה קריטית, בשיטה זו, המפגינים רוכבים באיטיות על אופניים, באופן שמעכב את תנועת המכוניות אך לא חוסם אותה. שימוש בטקטיקה מבוצע בעיקר על ידי פעילי איכות הסביבה, אך היא נלקחה גם לתחומים אחרים כגון מאבק בכיבוש או מאבק למען זכויות בעלי חיים. סיסמתם של המפגינים היא "אנחנו לא חוסמים את התנועה, אנחנו התנועה!".

לעתים קורה שהפגנה שקטה הופכת למהומה והמפגינים ללא כל תכנון מוקדם חוסמים את נתיב המכוניות.

יחס ותגובות לחסימת כבישים

חסימת כבישים אסורה על פי חוק, ואינה נכללת ברישיון לעריכת הפגנה. אף שלא ניתן רישיון לחסימת כבישים כמחאה, הפגנה מרובת משתתפים עשויה להביא לחסימת כבישים כדי להגן על ביטחון המפגינים.

בקרב מפגינים ישנם חילוקי דעות האם חסימת כבישים היא כלי מחאה לגיטימי או לא^{[דרוש מקור]}. הדעה הרווחת בארגוני מחאה היא שחסימת כבישים אינה בגדר מחאה אלימה^{[דרוש מקור]}. ההתנגדות לחסימת כבישים נובעת משיבוש התנועה, מעיכובם של נהגים ובזבוז זמנם בשהיה לא רצויה.

חסימת כבישים בישראל

על-פי חוק העונשין, חסימת כביש עלולה להיחשב עבירה על סעיף 332(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 - "סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה", שהעונש המרבי בגינה הוא עשרים שנות מאסר.

חסימת כבישים שימשה קבוצות שונות של מפגינים:

• עובדים בתעשייה האווירית בתקופת הדיון על פרויקט מטוס הלביא חסמו את כביש 1, וכן עובדים מחברות נוספות חסמו כבישים שונים כחלק ממאבקם כנגד פיטוריהם.
• כחלק מהתנגדות לשליטת ישראל ביהודה והשומרון וברצועת עזה נחסמו מספר פעמים כבישים כחלק מהפגנה גדולה או כפעולה ישירה, בתחומי הקו הירוק ומחוצה לו.
• מפגינים נטורי קרתא, במיוחד באזור גאולה (כיכר השבת) ומאה שערים.
• כחלק מפעילות תנועת זו ארצנו, שהפגינה נגד מסירת שטחים לפלסטינים במסגרת הסכמי אוסלו.
• כחלק ממאבק הסטודנטים להקלות בשכר הלימוד, הם חסמו מספר כבישים ברחבי הארץ.
• בדצמבר 2006, חברי הכנסת יואל חסון וסטס מיסז'ניקוב חסמו את כביש החוף באמצעות מכוניותיהם כמחאה על הרפורמה בתחום הליסינג והכוונה לייקר את השימוש ברכב צמוד
• במהלך תוכנית ההתנתקות ולפניה מספר צמתים מרכזיים ברחבי הארץ נחסמו על ידי מתנגדים לתוכנית. חסימות אלו בוצעו גם כמחאה סמלית על כך שמספר שבועות לפני ביצוע התוכנית נאסרה הכניסה לרצועת עזה לכל מי שאינו תושב האזור, מתנגדי התוכנית טענו שאם לא מאפשרים ליהודים לנוע בחופשיות ברצועת עזה, אין סיבה שאנשים ינועו בחופשיות במרכז הארץ. בנוסף, מתנגדי תוכנית ההתנתקות ניסו למנוע הגעת כוחות צבאיים לאזור רצועת עזה.

אחת החסימות הייתה ב-16 במאי 2005. פעולה זו זכתה לעידוד מצד חלק ממנהיגי הציונות הדתית כך למשל הרב דב ליאור שאמר:

"חוסמי הכבישים יוצאים מתוך הנחה שצריך לעשות משהו שהממשלה תתחשב בו, ובחסימות כבישים הממשלה מתחשבת... אם הנהג שנתקע בכביש מבין אותנו, מה טוב, אבל אם הוא לא מבין, סימן שהוא שנא אותנו גם קודם. והרי נהגי משאיות יכלו לחסום כבישים מפני שהעלו להם את מחיר הדלק, ועובדי הנמלים השביתו את הנמל בשביל כסף".

— מתוך אתר ישיבת בית אל, תשובה שניתנה בערוץ 7, כ"ד באייר תשס"ה

ביוני 2005, בעקבות חסימות כבישים שהיו חלק מהמחאה נגד תוכנית ההתנתקות, פורסם באתר וואלה! מאמר בשם "כך תעיפו את המתנחלים מהכביש". המאמר הציע שלל פעולות בהן ניתן כביכול לנקוט כנגד המפגינים נגד התוכנית. בין השאר הוצע לאיים להצית מפגין שעומד להצית צמיג באמצע נתיב נסיעה ולרוקן מטף כיבוי אש לכיוון עיני המפגינים במידה והצמיג כבר בוער. המאמר עורר סערה בציבור ובכנסת. לאחר תלונתה של מועצת יש"ע בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט מזוז להסתפק באזהרה בלבד כלפי וואלה! תקשורת ולא לפתוח בחקירה פלילית בחשד להסתה.

• בשנים תשע"ג - תשע"ח חסמו מספר פעמים כבישים בישראל הפלג הירושלמי בציבור החרדי, כחלק ממחאתם על "גיוס חרדים" לטענתם.
• החל ממאי 2017 חסמו מספר רב של פעמים ארגוני נכים כבישים ראשיים בישראל, במאבקם להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום.

בשני מקרים נכללה חסימת כבישים בפרטי כתב אישום:

1. משה פייגלין הורשע בהמרדה, פרסומי המרדה והתקהלות אסורה. בכתב האישום נאמר כי פייגלין וחבריו "קראו לציבור, בין היתר, לשבש את תפקוד הרשויות על ידי חסימת כבישים, הפגנה בקרית הממשלה, והקמה של מאחזים חדשים ביהודה ושומרון שיאוישו על ידי נושאי נשק, תוך התעלמות מהכרזת הצבא על היות השטח שטח צבאי סגור".
2. האחים לווינשטיין, שתכננו לחסום את מחלף קיבוץ גלויות בנתיבי איילון באמצעות הצתת כלי רכב, כמחאה נגד תוכנית ההתנתקות, נשפטו והורשעו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בניסיון לסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט והדחה בעדות בנסיבות מחמירות. בית המשפט גזר עליהם 40 חודשי מאסר.

קישורים חיצוניים

• כתבי, פעילי הימין שוב חסמו כבישים, באתר nrg‏, 22 במרץ 2005