מני נפתלי
 | |
| מני נפתלי בשנת 2017 | |
| לידה |
30 ביוני 1978 (בן 45) ירושלים |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | עפולה |
| מקצוע | מאבטח ואב בית |
מני (מנחם) נפתלי (נולד ב-30 ביוני 1978 בירושלים) הוא פעיל פוליטי ישראלי, שעבד כאב הבית במעון ראש ממשלת ישראל, בין השנים 2011–2012 בתקופת הקדנציה השנייה של בנימין נתניהו. נפתלי התלונן על תנאי עבודה קשים והשפלות שעבר מצד רעיית ראש ממשלת ישראל, שרה נתניהו, וזכה בתביעה לפיצויים שהגיש נגד משרד ראש הממשלה.
החל מנובמבר 2016 היה נפתלי אחד מיוזמיה וממנהיגיה של המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מני נפתלי הוא השני מבין חמשת ילדיה של אילנה לבית סיטון, ילידת ישראל ממוצא סורי, ונפתלי נפתלי, יליד ישראל ממוצא עיראקי. גדל במושב עגור. בילדותו משפחתו צברה חובות, ואביו, שהתפרנס כקבלן, עבר לעסוק בחקלאות וגידול צאן. נפתלי למד במקוה ישראל ואת שירותו הצבאי עשה כקלע סער בפלס"ר גבעתי.[1]
בשנת 1999 החל לעבוד כמאבטח במעבר טאבה באילת מטעם רשות שדות התעופה וקיבל תעודת הצטיינות על עבודתו. בין השנים 2001–2003 עבד במעברי גבול של ישראל. בין השנים 2005–2010 עבד כמאבטח במשרד ראש הממשלה. בשנת 2010 הועבר לתפקיד באבטחת אישים עקב מעורבותו בקטטה עם מאבטח אחר.[2] בשנת 2012 חזר ליחידת האבטחה במשרד ראש הממשלה.[3]
בין השנים 2011–2012 הועסק במעון ראש הממשלה, תחילה כמאבטח המשפחה, ולאחר מכן כמנהל משק הבית. הוא שימש בתפקיד במשך 20 חודשים.[4] הוא עזב את העבודה בטענה שלא עבר להיות מועסק כעובד מדינה כפי שהובטח לו.
במרץ 2014 הגיש נפתלי תביעה נגד משרד ראש הממשלה.
במאי 2015 עובדת במעון ראש הממשלה הגישה נגדו תלונה במשטרה על מעשה מגונה והטרדה מינית.[5] ב-6 בדצמבר 2017 סגרה הפרקליטות את התיק נגד נפתלי בנימוק של חוסר ראיות.[6]
רישיון הנשק של נפתלי נשלל באוקטובר 2016 ללא הנמקה, וכך נמנע ממנו להמשיך לעבוד כמאבטח.[7] הוא הקים עסק להרכבת דלתות וחלונות לממ"דים, ועוסק בביצוע שיפוצים.
באוגוסט 2017 הקים נפתלי עמותה בשם "צדק ודמוקרטיה", שמטרותיה המוצהרות הן "הגנה על זכויות הפרט וקידום ערכי הדמוקרטיה, העלאת רף השקיפות הציבורית, מאבק בשחיתות הציבורית וסיוע לחושפי שחיתויות".[8] באותה שנה נכלל נפתלי עם אלדד יניב ברשימת 100 המשפיעים בישראל של העיתון "מעריב השבוע".[9]
בשנת 2019 השתתף נפתלי בתוכנית הריאלטי הישרדות VIP עונה 2 וסיים במקום הרביעי.
בינואר 2020 הגיעה תחנת הרדיו גלי צה"ל להסכם פשרה עם נפתלי במסגרתו תשלם לו פיצוי של 16 אלף ש"ח בגין תביעת שהגיש, לאחר התבטאות כלפיו מצד גלית דיסטל-אטבריאן, בראיון שערכה איתו בתחנה.[10]
תביעה נגד משרד ראש הממשלה ועדויות נגד משפחת נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2014 הגיש נפתלי תביעה נגד משרד ראש הממשלה על סך מיליון ש"ח בשל מה שהגדיר כ"התנהגות שלוחת רסן" של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. נפתלי פירט בתביעה שורה של תקריות, בהן, לכאורה, דרשה נתניהו "דרישות בלתי סבירות המלוות ביחס מחפיר (מצידה)". במרץ 2015 העלה קמפיין מימון המונים באתר הדסטארט כדי לממן את הייצוג המשפטי שלו. הקמפיין זכה להצלחה, ובתוך יום אחד גייס נפתלי כמעט מחצית מהסכום המבוקש. הוא הצהיר שכל הסכום שיגייס (בפועל סכום הגיוס עלה על 75,000 שקלים) ייתרם על ידו לעמותות המסייעות לילדים בסיכון, לאחר שיזכה במשפט.[11][12]
בפברואר 2016 קיבל בית הדין לעבודה בירושלים את תביעתו של נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ופסק לו פיצויים בסך 155,000 ש"ח בשל הטעיה והפרת הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות ובגין עגמת נפש בשל העסקה פוגענית במעון ראש הממשלה.[13][14] בפסק הדין נכתב, בין השאר: "העדויות הרבות שהוצגו בפני בית הדין מצביעות על כך שבמעון שררו תנאי העסקה פוגעניים בגין התנהגותה של נתניהו ויחסה אל העובדים שכלל דרישות מוגזמות, העלבות, השפלות והתפרצויות זעם".[15] שרה נתניהו הגישה ערעור על פסק הדין,[16] אך ערעורה נדחה על הסף, משום שלא הייתה צד לתביעה.[17] גם המדינה ערערה על פסק הדין,[18] אך בהמלצת בית הדין משכה את ערעורה.[19]
בפברואר 2015 פנה נפתלי למשטרה וביקש להעיד לגבי התנהלות מעון ראש הממשלה. הוא התנה את עדותו בהענקת חסינות מפני הפללה עצמית. עדותו עסקה בנושאים נוספים הקשורים לפרשת מעונות ראש הממשלה: נפתלי טען כי בזמן ששהו במעון ראש הממשלה אורחים מקומיים, נרשם שמדובר באורחים מחוץ לישראל. באופן זה המדינה ספגה הוצאה של מאות שקלים נוספים על כל מנת מזון, משום שהתקציב לאירוח אורחים מחוץ לישראל גבוה מהתקציב המקביל לאורחים מקומיים. עוד טען נפתלי כי שרה נתניהו שכרה מטפלת סיעודית לאביה, תוך שהיא משיתה את ההוצאות על תקציב מעון ראש הממשלה. בספטמבר 2017 הבהירה פרקליטות מחוז ירושלים, בניגוד לדברי נפתלי ופרקליטיו, שנפתלי הוא עד מדינה בפרשת המעונות.[20]
בנאום שנשא מול אלפי חברי הליכוד באוגוסט 2017, תקף נתניהו את נפתלי וטען כי התקשורת מסקרת את נפתלי סיקור האוהד. בין השאר חזר נתניהו על טענות לפיהן נפתלי תבע את משרד הביטחון על חוסר יכולת לעבוד, אבל עבד 400 שעות בחודש; שהוצאות האוכל במעון ראש הממשלה כמעט הכפילו את עצמן אחרי שנכנס נפתלי לתפקידו, אבל צנחו כשהוא עזב; ושיש עדויות שהעביר חומרי ניקוי ואוכל למקורביו.[21] נפתלי הכחיש שההוצאות עלו כשהיה בתפקיד, אמר ש"כל הדברים האלה נדחו בבית המשפט", והוסיף שיגיש תלונה נגד נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה בגין חשד לשיבוש הליכי משפט.[22] בפועל קבע בית המשפט כי הפרסום שההוצאות עלו בתקופתו של נפתלי כאב בית הוא אמת והגידול היה גם באחריותו כאב בית הבית, ובנוסף קבע בנוגע לנפתלי כי "מדובר באדם ערכי ואמין"[23]
באוגוסט 2021 פסק בית משפט השלום בהרצליה שעל מפלגת הליכוד, עורכי הדין יוסי כהן, דוד שמרון ושניים מעובדי מעון ראש הממשלה, לפצות את נפתלי בגין לשון הרע נגדו, בסכום כולל של כ-191 אלף ש"ח. בית המשפט קבע שאיננו "כזבן ובלתי אמין" כפי שהציגו כהן בפוסט בפייסבוק, אלא "עולה תמונה שנפתלי אדם ערכי ואמין". נפתלי חויב לשלם הוצאות משפט בסך 50 אלף ש"ח לנתבעת שתביעתו נגדה נדחתה משום שעמדה לה הגנת אמת בפרסום.[24] ב-10 בינואר 2023 בית משפט מחוזי בתל אביב קיבל את ערעור הליכוד ועו"ד יוסי כהן בנוגע לפרסום בפייסבוק על נפתלי לגבי הוצאות מעון ראש הממשלה. ביטל את קביעת בית משפט השלום בהרצליה בעניינם של כהן והליכוד (שבגינה חויבו ב-125 אלף ש"ח מתוך הפיצוי הכולל שנפסק לטובת נפתלי) וקבע שדבריהם אינם לשון הרע, והורה לנפתלי לשלם לליכוד הוצאות בגובה 10,000 ש"ח.[25][23] בפסק הדין התקבלה טענתו של כהן ולפיה קיימת סתירה מהותית בפסק הדין של בית משפט השלום, אשר מצד אחד כינה את נפתלי "אדם אמין וערכי" - ומצד שני קבע ממצאים עובדתיים חמורים בעניינו. כך למשל התייחס בית המשפט לכך שנפתלי הודה כי ביצע בידיעה מעשים שאינם תקינים שגרמו לעלייה בהוצאות בית ראש הממשלה, כי ביצע מעשים אסורים כולל שותפות לזיוף מסמכים וזאת על מנת להוציא כסף מחשבון משרד ראש הממשלה שלא כדין, כי סיפק דיווחי שעות כוזבים לעובדים, ועוד.[23]
הנהגת המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2016 החל לצד אחרים להוביל את המחאה, בסמוך לביתו של אביחי מנדלבליט שבפתח תקווה.[26] נפתלי אמר שברצונו להוציא את האנשים לרחובות כדי להחליף את השלטון ודרש ממנדבליט לפתוח בחקירה בפרשת הצוללות.[27] באפריל 2017 דחה בג"ץ את עתירתו של נפתלי לקיים הפגנות ומשמרת מחאה מול מעונו הפרטי של מנדלבליט.[28][29] במאי 2017 פנתה שרת המשפטים, איילת שקד למפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך על מנת שיאכוף את החלטת בג"ץ[30] ומספר ימים אחר כך, המשטרה אסרה להפגין במרחק מאות מטרים מבית מנדלבליט.[31]
במהלך ההפגנות נעצר נפתלי בידי המשטרה כמה פעמים, הראשונה שבהן ב-24 בדצמבר 2016.[32] ב-20 במאי 2017 נשברה ידו במהלך מעצר.[33] במוצאי שבת 19 באוגוסט 2017, עצרה המשטרה את נפתלי ואת אלדד יניב בכניסה לפתח תקווה בדרכם להפגנה,[34] בנימוק שפוסטים שכתבו השניים בפייסבוק ובהם קראו להשתתף בהפגנה הם שידול אנשים להגיע להפרת סדר.[35] בית משפט השלום בפתח תקווה קבע שנפתלי ויניב לא יקראו להגיע להפגנה בלתי חוקית במשך שבוע.[36]
ב-24 באוגוסט הוציא בג"ץ צו ביניים שלפיו על המשטרה להתיר קיום הפגנות בכיכר גורן, כל עוד מארגניהן יעמדו בשורה של כללים: מספר המפגינים יוגבל ל-500 איש, הם לא ישתמשו באמצעי הגברה מעבר לשני מגפונים והמפגינים לא ירדו לכביש.[37] עם זאת, בהחלטתו הסופית, ב-8 באוקטובר 2017, קבע בג"ץ כי מותר להפגין בכיכר גורן ללא רישיון וללא הגבלת מספר המשתתפים.[38] בעקבות קביעת בג"ץ פועל היועץ המשפטי להכנסת שינויים בתקנות הנוגעות להפגנות.[39]
בסוף 2017 החלו הליכים לקראת העברת "חוק ההמלצות", המגביל את כוחה של המשטרה להמליץ כיצד ליישם את מסקנותיה בחקירות שהיא מנהלת.[40] משתתפי המחאה ראו זאת כחקיקה פרסונלית הקשורה לחקירות נתניהו, ועל רקע זאת הועבר מיקום המחאה מפתח תקווה לשדרות רוטשילד בתל אביב. הם עשו זאת לראשונה ב-2 בדצמבר 2017, תחת הכותרת "צעדת הבושה". המחאה המשיכה לאורך השבועות הבאים אך באמצע ינואר 2018 החליטה קבוצה בראשות מני נפתלי לחזור ולקיים הפגנה אחת בפתח תקווה בכיכר גורן במקביל להפגנה בכיכר הבימה, זאת בשל קרע שהתגלע בין נפתלי לאלדד יניב, במסגרתו האשים נפתלי את יניב בניצול ההפגנות למטרותיו הפוליטיות.[41]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפתלי מתגורר בעפולה, נשוי לסימונה, שאותה הכיר במסגרת עבודתו כמאבטח במעבר קרני, ולהם בן ובת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערוץ הווידאו של מני נפתלי הכולל, בין היתר, כתבות וראיונות טלוויזיוניים עמו, באתר יוטיוב
- יאיר אלטמן, בשם האב: מיהו אב הבית שתובע את משפחת נתניהו?, באתר וואלה!, 07 במרץ 2015
- ברוך קרא ורביב דרוקר, מה באמת קורה במעון ראש הממשלה? מני נפתלי מדבר על הכל, כתבה בתוכנית התחקירים "המקור", באתר נענע10, 3 בינואר 2017
- עקיבא ביגמן, מה מניע את מני נפתלי?, ישראל היום, 24 באוגוסט 2017
- רונית ורדי, מני נפתלי שלא הכרתם, פרופיל במגזין ליברל, 12 בפברואר 2018
רז שכניק, רביב גולן, מני טיים, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באפריל 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יאיר אלטמן, בשם האב: מיהו אב הבית שתובע את משפחת נתניהו?, באתר וואלה!, 07 במרץ 2015.
- ^ יאיר אלטמן, בשם האב: מיהו אב הבית שתובע את משפחת נתניהו?, באתר וואלה!, 07 במרץ 2015
- ^ סע"ש 38335-03-14
- ^ איתמר אייכנר, "אתה מפטם אותנו, אנחנו נראים שמנים בצילומים", באתר כלכליסט, 20 במרץ 2014
- ^ קלמן ליבסקינד, העובדת שטוענת כי מני נפתלי הטריד אותה עברה בהצלחה בדיקת פוליגרף, באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2015
- ^ טובה צימוקי, נסגר תיק ההטרדה המינית נגד מני נפתלי, באתר ynet, 6 בדצמבר 2017
- ^ אורי משגב, ועכשיו: המדינה אוסרת על מני נפתלי לעבוד כמאבטח, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2016
- ^ תעודה לרישומה של עמותה (לפי חוק העמותות התש"ם–1980), כפי שצולמה על ידי מני נפתלי והועלתה לחשבון הפייסבוק שלו, 20 באוגוסט 2017
- ^ פרויקט מיוחד: 100 המשפיעים בישראל בשנת 2017 - העשירייה הרביעית, באתר מעריב אונליין, 31 בדצמבר 2017
- ^ אורן פרסיקו, גלי-צה"ל יפצו את מני נפתלי ב-16 אלף שקל, באתר העין השביעית, 10 בינואר 2020
- ^ טלי חרותי-סובר, מני נפתלי מבקש את עזרת הציבור. כמה תשלמו על כוס קפה איתו?, באתר TheMarker, 11 במרץ 2015
- ^ טלי חרותי-סובר, מני נפתלי גייס בתוך יום אחד 49% מהסכום שביקש, באתר TheMarker, 12 במרץ 2015
- ^ סע"ש 38335-03-14 מנחם נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ואחרים, פסק הדין של בית הדין לעבודה בירושלים בתביעתו של נפתלי נגד משרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף ובנימין נתניהו, באתר נבו, 10 בפברואר 2016
- ^ ליאור שדמי שפיצר, פסקי הדין של מני נפתלי וגיא אליהו סללו את הדרך לדיון בהתנכלות תעסוקתית, באתר "תקדין", 20 ביוני 2016
- ^ ירון וילנסקי, "תביעתו של מני נפתלי נגד שרה נתניהו התקבלה: יפוצה ב-170 אלף ש"ח", באתר גלי צה"ל, 10 בפברואר 2016
- ^ שרה נתניהו ערערה על פסק הדין: "ראיות מפורשות שנפתלי משקר", באתר וואלה!, 25 בפברואר 2016
- ^ יאיר אלטמן, איציק סבן, "לא הייתה המלצה להעמיד לדין את אשת רה"מ", באתר ישראל היום, 29 במאי 2016
- ^ שרון פולבר, המדינה ערערה על פסק הדין בתביעת מני נפתלי, באתר הארץ, 10 במרץ 2016
- ^ איתמר לוין, מכה לנתניהו: פס"ד מני נפתלי - סופי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 באוקטובר 2017
- ^ מור שמעוני, פרקליטות מחוז ירושלים: "מני נפתלי הוא עד מדינה בפרשת מעונות רה"מ", באתר מעריב אונליין, 3 בספטמבר 2017
- ^ עקיבא נוביק ורביב דרוקר, נתניהו תקף בחריפות את מני נפתלי: "נטען שהטריד מינית, התקשורת מגנה עליו", באתר nana10, 30 באוגוסט 2017
- ^ ירון דורון, "בעקבות הנאום: מני נפתלי יגיש תלונה נגד נתניהו", באתר nrg, 31 באוגוסט 2017;
מור שמעוני, "ייאלץ לשלם את המחיר": מני נפתלי הגיש תלונה ליועמ"ש נגד נתניהו, באתר מעריב אונליין, 31 באוגוסט 2017 - ^ 1 2 3 ע"א (ת"א) 30785-11-21 יוסי כהן נ' מנחם נפתלי ואח', ניתן ב-10 בינואר 2023
- ^ גלעד מורג, מני נפתלי זכה בתביעת הדיבה: יפוצה ב-190 אלף ש' ע"י "שליחי נתניהו ורעייתו", באתר ynet, 30 באוגוסט 2021;
ת"א (הרצליה) 15-02-56442 מנחם נפתלי נגד דוד שמרון ואחרים, ניתן ב-30 באוגוסט 2021 - ^ ביהמ"ש קבע: מני נפתלי ישלם לליכוד 10,000 שקל הוצאות משפט, באתר ישראל היום, 10/1/2023
- ^ מני נפתלי מכריז על מחאה חברתית: "רוצה להוציא אנשים החוצה", באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2016
- ^ אלון חכמון, במהלך הפגנה נגד היועמ"ש: מני נפתלי נעצר, באתר מעריב אונליין, 21 במאי 2017
- ^ בג"ץ 1983/17 מני נפתלי נגד היועץ המשפטי לממשלה, באתר רולינג, 24 באפריל 2017
- ^ עו"ד לילך דניאל, בג"ץ דחה את עתירת מני נפתלי: אין לקיים הפגנות ליד מעונו הפרטי של איש ציבור, באתר "תקדין", 1 במאי 2017
- ^ מאור צור ודורון הרמן, שרת המשפטים למפכ"ל: יישם את ההחלטה נגד הפגנות מול בתי אנשי ציבור, באתר nana10, 21 במאי 2017
- ^ לי ירון, שרון פולבר, המשטרה אסרה להפגין במרחק מאות מטרים מבית היועמ"ש, באתר הארץ, 26 במאי 2017
- ^ יניב קובוביץ, שוטרים עצרו באלימות את מני נפתלי במהלך הפגנה מול ביתו של היועמ"ש, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2016
- ^ תיעוד: אחרי המעצר - מני נפתלי אושפז עם שבר, חדשות ערוץ 2, באתר רשת, 21 במאי 2017
- ^ אור רביד, המחאה נגד היועמ"ש: המשטרה עצרה את מני נפתלי ואלדד יניב בכניסה לפ"ת, באתר וואלה!, 19 באוגוסט 2017
- ^ ללא הרחקה מפתח תקווה: מני נפתלי ואלדד יניב שוחררו לביתם, אתר נענע 20 באוגוסט 2017
- ^
מני נפתלי ואלדד יניב שוחררו בתנאים מגבילים, בביצוע ערוץ הכנסת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 11:40)
- ^ תלם יהב ורענן בן צור, בג"ץ אישר: עד 500 מפגינים בקרבת בית היועמ"ש, באתר ynet, 24 באוגוסט 2017
בג"ץ 6536/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נגד משטרת ישראל ואחרים - ^ אילן ליאור, בג"ץ: מותר להפגין סמוך לבית היועמ"ש בפתח תקוה ללא רישיון, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2017.
- ^ רויטל חובל, בעקבות פסיקת בג"ץ, היועמ"ש החל לפעול לשינוי ההנחיות המגבילות הפגנות, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2017
- ^ מתי טוכפלד, חוק ההמלצות תמורת "החוק הצרפתי", באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2017
- ^ איתמר אייכנר, קרע בין ראשי המחאה: מני נפתלי נגד אלדד יניב, באתר ynet, 23 בינואר 2018
גלעד מורג, מחאה מפוצלת: מני נפתלי בפ"ת, אלדד יניב בת"א, באתר ynet, 27 בינואר 2018
