מרדכי זאב חבקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מרדכי זאב חבקין
Владимир Ааронович Хавкин
1860 –‏ 1930
מרדכי זאב חבקין (1920-1929)
תרומות עיקריות
פיתוח חיסון נגד חולרה ודבר.

מרדכי זאב (ולדימיר) חַבקיןרוסית: Владимир Ааронович Хавкин; באנגלית: Waldemar Haffkine;‏ 1860, אודסה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) - 1930, לוזאן, שווייץ) היה ביולוג ואימונולוג יהודי, שעשה רבות למען שיפור תנאי הבריאות בהודו בפועלו שם. תרומתו המשמעותית למדע היא פיתוח חיסון נגד חולרה ודבר. בסוף חייו הקים את קרן חבקין לתמיכה בישיבות ומוסדות תורה.‏[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי זאב נולד באודסה לאב מנהל בית ספר למשפחה יהודית מתבוללת. בשנות ה-80 של המאה ה-19 התעניין ברעיונות נרודניקים, אך כשקבוצה זו פנתה לטרוריזם עזב אותה. כשהתרחשו הפוגרומים נגד היהודים הצטרף לקבוצות הגנה עצמית ונעצר על ידי המשטרה לתקופה קצרה. באותו זמן התחיל ללמוד אצל איליה מצ'ניקוב, מגדולי הביולוגים בתקופתו ולימים חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

ב-1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני, והממשלה פתחה במסע כנגד האינטליגנציה. איליה מצ'ניקוב נאלץ להגר לשווייץ, וב-1888 חבקין הצטרף אליו. ב-1889 הצטרף חבקין למכון של לואי פסטר בפריז.

עבודתו בהודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה תקופה בתת היבשת ההודית השתוללה מחלת הכולירה, שקיפחה את חייהם של אלפי איש מדי יום. המדען רוברט קוך גילה ב-1883 בקטריה שאחראית על התפשטות המחלה. הקהילה המדעית באותה תקופה לא קיבלה את הטענה שהבקטריה אחראית באופן בלעדי על ההדבקות במחלה. חבקין גילה לראשונה חיסון נגד המחלה ביולי 1892, ותוך סיכון עצמי ערך את הניסוי הראשון על גופו. הוא פרסם את מחקריו מיד אחר כך. מסקנותיו התקבלו בספק גדול בקהילה המדעית, אפילו בסביבותם של פסטר ומצ'ניקוב.

למרות ההתנגדות שפגש, חבקין נשלח להודו על ידי הממשלה הבריטית, ותוך שנתיים בתור בקטריולוג ראשי הצליח לחסן 42,000 איש. מקרי המוות בין אנשים שחוסנו ירדו פי עשרות.

ב-1896 החלה להשתולל בבומביי (כיום מומבאי) מגפת הדבר. חבקין הגיע לשם במהרה לאחר שבדק את החיסון על עצמו הצליח שוב לחסן אלפי איש, שמקרי המוות ביניהם ירדו לאפס. הודות למשקיפים על פעילותו מארצות שונות התפרסם שמו של חבקין בעולם כמומחה לחיסונים נגד מגפות. המעבדה שהקים ב-1896 בבומביי נהפכה עם הזמן למרכז לחקר אפידמולוגיה ובקטריולוגיה במזרח אסיה. מ-1925 נקרא המכון על שם חבקין. ב-1897 המלכה ויקטוריה מינתה אותו כחבר במסדר האימפריה ההודית‏[2]. ב-1915 זכו החיילים הבריטיים לסדרה של חיסונים נגד שלושה סוגים של מחלות טיפוס לפי המלצתו של חבקין.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנותיו האחרונות בילה בפריז, שם חזר בתשובה. ב-1929 ביקר בברית המועצות ועמד נפעם נוכח השינויים שהתחוללו שם בשנות העדרו. היה בין התומכים ברעיון הציוני, אך טען שהיישוב יוכל לתפקד רק בתנאי שהחוקים שלו יתבססו על תורת ישראל. את הונו הרב, כחמישים מיליון דולר, הקדיש לקרן חבקין, לתמיכה בישיבות מזרח אירופה. הוא הציע שבישיבות ילמדו גם מעט כימיה ופיזיקה, וכן שתלמידי הישיבה ילמדו מקצוע שיוכלו להתפרנס ממנו, אולם כתב במפורש כי ההחלטה בעניין מסורה בידי גדולי התורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hanhart, Joel. Lausanne University, Faculté de biologie et médecine. Haffkine, une esquisse : biographie intellectuelle et analytique de Waldemar Mordekhaï Haffkine 2013.
  2. ^ http://en.wikipedia.org/wiki/1897_Diamond_Jubilee_Honours