מרדכי זאב חבקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מרדכי זאב חבקין
Владимир Ааронович Хавкин
1860 –‏ 1930
מרדכי זאב חבקין (1920-1929)
תרומות עיקריות
פיתוח חיסון נגד חולרה ודבר.
נתונים נוספים
ענף מדעי אימונולוגיה, ביולוגיה
נולד 15 במרץ 1860
נפטר 25 באוקטובר 1930 (בגיל 70)
ארצות מגורים רוסיה, הודו, צרפת
פרסים והנצחה

מכון חבקין בהודו

מרדכי זאב (ולדימיר) חַבקיןרוסית: Владимир Ааронович Хавкин; באנגלית: Waldemar Haffkine;‏ 1860, אודסה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) - 1930, לוזאן, שווייץ) היה ביולוג ואימונולוג יהודי, שעשה רבות למען שיפור תנאי הבריאות בהודו בפועלו שם. תרומתו המשמעותית למדע היא פיתוח חיסון נגד חולרה ודבר. בסוף חייו הקים את קרן חבקין לתמיכה בישיבות ומוסדות תורה.‏[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי זאב נולד באודסה, רביעי בין חמישה תלמידים, לאב מנהל בית ספר במשפחה יהודית מתבוללת. הוא התחנך באודסה, ברדיאנסק וסנקט פטרסבורג. בשנות ה-80 של המאה ה-19 התעניין ברעיונות נרודניקים, אך כשקבוצה זו פנתה לטרוריזם עזב אותה. חבקין היה חבר "הליגה היהודית להגנה עצמית" והגן על בית יהודי במהלך פוגרום. בעקבות כך הוא נעצר, אך שוחרר זמן קצר לאחר מכן בעקבות התערבותו של איליה מצ'ניקוב. באותו זמן התחיל חבקין ללמוד אצל מצ'ניקוב, מגדולי הביולוגים בתקופתו ולימים חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

ב-1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני, והממשלה פתחה במסע כנגד האינטליגנציה. איליה מצ'ניקוב נאלץ להגר לשווייץ, וב-1888 חבקין הצטרף אליו. ב-1889 הצטרף חבקין למכונו של לואי פסטר בפריז, שם עבד גם מצ'ניקוב.

החיסון נגד כולרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה תקופה, מגיפת כולרה השתוללה באירופה ואסיה. למרות שרוברט קוך גילה ב-1883 את החיידק Vibrio cholerae, הוא לא נחשב לגורם המחלה המרכזי על ידי מדענים רבים. חבקין פיתח חיסון נגד המחלה, שכלל חיידק מוחלש. ביולי 1892, ותוך סיכון חייו, הוא ערך את הניסוי הראשון על גופו. חבקין פרסם את מחקריו מיד אחר כך. מסקנותיו התקבלו בספק גדול בקהילה המדעית, אפילו אצל פסטר ומצ'ניקוב, לרבות הרשויות הרפואיות של צרפת, גרמניה ורוסיה.

למרות ההתנגדות שפגש, חבקין נשלח להודו, שבה מתו מאות אלפים, על ידי הממשלה הבריטית. בתחילה הוא נתקל בהתנגדות עזה, ואף שרד ניסיון התנקשות איסלאמיסטי ב-1883; אולם הוא הצליח לחסן כ-25,000 מתנדבים, ורובם שרדו. ותוך שנתיים בתור בקטריולוג ראשי הצליח לחסן 42,000 איש. מקרי המוות בין אנשים שחוסנו ירדו פי עשרות.

ב-1896 החלה להשתולל בבומביי (כיום מומבאי) מגפת הדבר. חבקין הגיע לשם במהרה לאחר שבדק את החיסון על עצמו הצליח שוב לחסן אלפי איש, שמקרי המוות ביניהם ירדו לאפס. הודות למשקיפים על פעילותו מארצות שונות התפרסם שמו של חבקין בעולם כמומחה לחיסונים נגד מגפות. המעבדה שהקים ב-1896 בבומביי נהפכה עם הזמן למרכז לחקר אפידמולוגיה ובקטריולוגיה במזרח אסיה. מ-1925 נקרא המכון על שם חבקין. ב-1897 המלכה ויקטוריה מינתה אותו כחבר במסדר האימפריה ההודית‏[2]. ב-1915 זכו החיילים הבריטיים לסדרה של חיסונים נגד שלושה סוגים של מחלות טיפוס לפי המלצתו של חבקין.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנותיו האחרונות בילה בפריז, שם חזר בתשובה. ב-1929 ביקר בברית המועצות ועמד נפעם נוכח השינויים שהתחוללו שם בשנות העדרו. היה בין התומכים ברעיון הציוני, אך טען שהיישוב יוכל לתפקד רק בתנאי שהחוקים שלו יתבססו על תורת ישראל. את הונו הרב, כחמישים מיליון דולר, הקדיש לקרן חבקין, לתמיכה בישיבות מזרח אירופה. הוא הציע שבישיבות ילמדו גם מעט כימיה ופיזיקה, וכן שתלמידי הישיבה ילמדו מקצוע שיוכלו להתפרנס ממנו, אולם כתב במפורש כי ההחלטה בעניין מסורה בידי גדולי התורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hanhart, Joel. Lausanne University, Faculté de biologie et médecine. Haffkine, une esquisse : biographie intellectuelle et analytique de Waldemar Mordekhaï Haffkine 2013.
  2. ^ http://en.wikipedia.org/wiki/1897_Diamond_Jubilee_Honours