מרדכי מאיר

מרדכי מאיר

מרדכי מאיר, 1970
מדינה	ישראל
השכלה	הגימנסיה העברית "הרצליה"
תפקיד	מנהל כללי

מרדכי (מוטק'ה) מאיר (21 ביולי 1911 – 8 בינואר 1997) היה יזם, איש עסקים ואיש ציבור ישראלי, וכן כדורגלן, ממייסדי הפועל תל אביב.

קורות חייו

ככדורגלן

שחקני קבוצת הפועל אלנבי תל אביב לפני גמר הגביע הראשון ב-1928 - מרדכי מאיר הוא הקיצוני השמאלי בשורה העליונה

מרדכי מאיר נולד בפלטיצ'ן, רומניה, ועלה לארץ ישראל עם משפחתו ב-1920. המשפחה השתקעה ברחוב אלנבי בתל אביב ומרדכי, שהיה תלמיד בגימנסיה הרצליה, התגלה ככדורגלן מצטיין. בשנת 1924, יחד עם אחיו משה וחבורה של מצטייני כדורגל ששיחקו בשכונה, הקים את קבוצת הכדורגל "אלנבי תל אביב". מרדכי היה בן 13 כשייסד את הקבוצה והיה הגורם המרכזי והבולט בה, והבועט הכמעט קבוע של בעיטות עונשין מ-11 מטר. הקבוצה חוזרה על ידי מועדוני ספורט שונים ונדדה ביניהם עד שהפכה באפריל 1927 ל"הפועל אלנבי תל אביב", ולאחר מכן ל"הפועל תל אביב". במאי 1928 עשתה הקבוצה היסטוריה כשזכתה בגביע ארץ ישראל הראשון עת גברה על מכבי חשמונאים ירושלים. במשחק רבע הגמר ניצחה הפועל תל אביב את נבחרת בתי החולים הבריטית (1:3) בזכות שני שערים שהבקיע מרדכי מאיר מבעיטות עונשין מ-11 מטר. גם בחצי הגמר גברה הפועל תל אביב על קבוצה בריטית, "המעופפים מעזה" (0:1) כתוצאה משער שהבקיע מרדכי מאיר מהנקודה הלבנה. בשנת 1929 שבר מרדכי את אפו כשהתנגש עם שחקן מכבי תל אביב במהלך משחק. האף השבור הפך לסמלו המסחרי. מרדכי שיחק בקבוצה עד שנת 1931 בעמדת הבלם, והיה הקפטן הראשון של הקבוצה. מאיר פרש מהקבוצה בגיל 20 לאחר שהחמיץ פנדל באחד המשחקים. כשהגיע לשנות ה-40 חידש את פעילותו כשחקן כדורגל במסגרת משחקי ותיקים שהתקיימו באצטדיון באסה שנהפך לימים לאצטדיון בלומפילד.

פעילותו העסקית

ב-1930 עברה משפחת מאיר לפרדס חנה ומרדכי שלח ידו בעסקי החקלאות יחד עם אחיו משה ובנימין. בשנת 1934 הקים עם אחיו קופת מלווה חקלאי וב-1936 גיבשו מיזם להקמת שכונת מגורים חדשה, שזכתה לשם "תל שלום". באותה שנה נפטרה אמו. עם חזרתו לתל אביב בשנת 1938 פתח מרדכי בקריירה עסקית ענפה, ששולבה בפעילות ציבורית ועסקנות ספורט במשך עשרות שנים. בשנת 1941 פתח יחד עם אחיו בירושלים את "דונגית", מפעל גפרורי דונג, שהיה המפעל הראשון מתוך שורה ארוכה של מפעלים ועסקים, שהפכו עם השנים לקונצרן ענק שפעל בארץ ישראל ובארצות אחרות. מפעלים דומים הקימו האחים מאיר בביירות, בגדאד, מצרים וקפריסין.

האחים מאיר נכנסו לעסקי הטקסטיל והפלסטיקה, הקימו שורה של מפעלים והחלו לייצא לאירופה ולבצע עסקאות ברטר גדולות, שהעשירו אותם במהרה.

בתחילת שנות ה-50 של המאה העשרים החליטו מרדכי ואחיו להיכנס לתחום הבנקאות. הם רכשו את בנק הופנונג והפכו אותו לבנק לייצוא. הבנק התפתח ומימן את ייבוא האוטובוסים של החברות "דן", אגד וההמקשר בירושלים והיה גורם משמעותי במימון חברות טבע, שופרסל וגיבור. מרדכי מאיר מונה למנכ"ל הבנק.

החל מאמצע שנות ה-50 ועד שלהי שנות ה-70 של המאה העשרים פעל מרדכי גם לצידו של אחיו משה בעסקי בנייה והקמת מלונות בליבריה וחוף השנהב שבמערב אפריקה.

בשנת 1955 ביקשה הנהלת הבנק בראשותו של מרדכי להגדיל את ההון של הבנק ומכרה 25% ממניותיו לידידו של מרדכי, איש העסקים אייזיק וולפסון, שנכנס גם לעסקי הדלק בישראל. מאיר הפך לנאמנו של וולפסון וכיהן מטעמו במועצת המנהלים של חברת "פז" מאז הקמתה ועד לשנת 1985. בעקבות ובהשפעת וולפסון נכנס לשותפות גם איש העסקים הבריטי, צ'ארלס קלור, שהפך לידידו הקרוב של מאיר.

בשנת 1958 סייע מאיר להקמת "חדשות הספורט", עיתון ספורט שפעל עד אשר זיהו העיתונים הגדולים את הפוטנציאל של מדורי הספורט והביאו לסגירתו^{[דרוש מקור]}.

החברה העיקרית שבה כיהן כמנכ"ל (מיום ייסוד החברה ועד שנת 1987) הייתה חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ. החברה נוסדה ב-13 באפריל 1961 והייתה חברה בורסאית מהגדולות במשק. החברה הייתה הגורם המרכזי ובעל המניות העיקרי בהקמת מגדל שלום מאיר, כלבו שלום, בנק ירושלים וקריית וולפסון בירושלים. כמו כן, מימנה את הקמת בניין עיריית תל אביב-יפו.

בשנת 1963 היו לבנק לייצוא שלושה סניפים והוא ביקש לפתוח סניף בירושלים. הבקשה נתקלה בקשיים מצד נגיד בנק ישראל, דוד הורוביץ, אך מרדכי מאיר הצליח להפעיל את ראש העיר וגורמים נוספים ולהביא להקמתו של "בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות".

באפריל 1965 החל מרדכי מאיר לחפש שטח קרקע בירושלים על מנת להקים בעיר שכונת מגורים. השטח שנבחר שכן על גבי גבעה תלולה וטרשית, שאף אחד לא חפץ בה. על השטח הזה, הסמוך לשכונת רחביה, הקימו האחים מאיר את "קריית וולפסון", שכללה את הבנייה הראשונה לגובה בירושלים. למרות הביקורת שהקמת הקריה ספגה מראש העיר החדש, טדי קולק, העניק האחרון למרדכי מאיר את מדליון ירושלים בשנת 1981.

מגימנסיה הרצליה למגדל שלום

הקשר של מרדכי מאיר עם גימנסיה הרצליה חודש בשנת 1951 כאשר רשם לבית הספר את בנו שי. הוא הפך לפעיל מרכזי וב־1953 מונה ליו"ר הוועד המפקח של הגימנסיה והוביל את הקמת הבניין החדש של הגימנסיה ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב. בשנת 1955 נורתה אבן הפינה של הבניין החדש של הגימנסיה במעמד ראש הממשלה משה שרת, ומרדכי מאיר נשא דברים בשם חניכי ובוגרי הגימנסיה.

בשנת 1956 נקלע גיוס הכספים להקמת המבנה החדש של הגימנסיה למצוקה. מרדכי מאיר הוביל את מכירת המבנה הישן של הגימנסיה לקבוצת משקיעים על מנת לממן את בניית המבנה החדש. הקבוצה שכללה את האחים מאיר, משפחת קסיל פדרמן, בנק פויכטוונגר ועוד, נקראה כיכר הרצליה בע"מ.

בשנת 1958 נחנך אגף ז'בוטינסקי בתוך הגימנסיה והוא נקרא היום על שם מרדכי מאיר.

מי שהוביל את הקבוצה בסגנון ניהולו הייחודי היה מרדכי מאיר. הוא החל בתכנון גורד שחקים על חורבות המבנה הישן של הגימנסיה וגייס כסף בבורסה על מנת לקנות את חלקם של השותפים בקבוצה. מהלך שהושלם בתחילת שנות השישים של המאה ה-20.

בשנת 1965 הושלמה בניית מגדל שלום מאיר, שהיווה פריצת דרך תכנונית, עסקית וכלכלית בתל אביב של שנות ה-60 ונפתח בו כלבו שלום, הכלבו הגדול בישראל באותם ימים, שאליו נהרו המונים. הכלבו פעל מ-1965 ונמכר ב-1987.

פעילותו הציבורית

בשנת 1953 התמנה ליו"ר הוועד המפקח של הגימנסיה הרצליה.

בתקופה זו החל מאיר לשחק טניס. הוא שיחק במועדון אקסקלוסיבי מצומצם במלון רמת אביב ובשנת 1960 מימן טורניר של שחקנים מקצועיים שהגיעו לישראל וביניהם: פנצ'ו סגורה מאקוודור ורוי אמרסון מאוסטרליה. כיהן משנת 1976 ועד 1991 כנשיא איגוד הטניס. בשנים אלו הגיע ענף הטניס לפריחה ולהישגים מרשימים. צמחו בו טניסאים מובילים כמו שלמה גליקשטיין, עמוס מנסדורף, שחר פרקיס וגלעד בלום.

מרכז פעילותו הפילנתרופית של מרדכי מאיר הייתה המושבה פרדס חנה. הפעולה הראשונה שנעשתה במסגרת זו הייתה הקמת בית הכנסת "היכל שלום" בלב שכונת תל שלום, שהקימו האחים בשנות ה-30 של המאה ה-20^{[דרושה הבהרה]}.

מאוחר יותר תרמו לשיפור חזית היציאה מבית הקברות ביישוב^{[דרושה הבהרה]}. אבל גולת הכותרת של פעילותו הפילנתרופית של מרדכי מאיר הייתה בהקמת המתנ"ס המקומי על שם אמו, כנה מאיר. מרדכי שימש כיו"ר המתנ"ס בין השנים 1973–1993.

חייו האישיים

בשנת 1941 נישא מאיר לרבקה לבית פרלשטיין. התגורר בבת ים.

לאחר פטירתו של בכור האחים, בנימין מאיר, ב-1977 חלה הידרדרות ביחסי האחים מרדכי ומשה. המתחים ביניהם גברו על רקע חלוקת ההכנסות מפרויקט קריית וולפסון בירושלים עד לפרידתם העסקית הסופית בשנת 1989.

בשלהי שנות ה-80 חלה ירידה בפעילותו העסקית של מרדכי מאיר ובתחילת שנות ה-90 הוא אובחן כחולה אלצהיימר. בארבע שנות חייו האחרונות הוא טופל בביתו על ידי תמיר חודורוב, בנו של ידידו משכבר הימים, שוער הפועל תל אביב יעקב חודורוב.

מרדכי מאיר נפטר בינואר 1997.

ראו גם

• האחים מאיר

לקריאה נוספת

• שי מאיר, סיפורם של האחים מאיר, קווים הוצאה לאור, 2009

קישורים חיצוניים

• אלעזר לוין, ‏נפטר מרדכי מאיר, באתר גלובס, 9 בינואר 1997