מרסלו בייאלסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרסלו בייאלסה
מרסלו בייאלסה
מידע אישי
שם מלא מרסלו אלברטו בייאלסה קלדרה
תאריך לידה 21 ביולי 1955
מקום לידה רוסאריו שבארגנטינה
גובה 1.84
עמדה בלם
מועדונים כשחקן
1977–1978
1978–1979
1979–1980
ניואל'ס אולד בויס
אינסטיטוטו קורדובה
ארגנטינו דה רוסאריו
25 (0)
10 (0)
30 (1)
קבוצות כמאמן
1990–1992
1992–1994
1995–1996
1997–1998
1998
1998–2004
2007–2011
2011–2013
ניואל'ס אולד בויס
קלאב אטלאס
קלוב אמריקה
ולס סארספילד
אספניול
ארגנטינה
צ'ילה
אתלטיק בילבאו

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

מרסלו בייאלסהספרדית: Marcelo Bielsa; נולד ב-21 ביולי 1955 ברוסאריו, ארגנטינה) הוא מאמן כדורגל ארגנטינאי. שימש בעבר כמאמן נבחרת ארגנטינה במהלך מונדיאל 2002 והוביל את אתלטיק בילבאו לגמר הגביע הספרדי וגמר הליגה האירופית בעונת 2011/12. הוא מכונה אל לוקו (El Loco) - המשוגע.

אחיו רפאל הוא פוליטיקאי בעוד שאחותו מריה יוגניה מכהנת בתור מושל חבל סנטה פה.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייאלסה שיחק כמגן בקבוצת ניואל'ס אולד בויס לתקופה קצרה בטרם פרש לקריית אימון. קבוצתו הראשונה היית ניואל'ס אולד בויס אותה הוא הוליך לאליפות השנייה בתולדות המועדון אחרי שזכה באפרטורה 1990, מאוחר יותר הוא הוליך את קבוצתו לניצחון על בוקה ג'וניורס ולזכייה באליפות הכוללת (זוכות שני הטורנירים נפגשו לצמד משחקים והמנצחת הוכתרה לאלופה) ובזכייה נוספת בקלאוסורה 1992, בנוסף הוא הוביל את הקבוצה עד גמר גביע הליברטדורס אך הפסיד לקבוצת סאו פאולו הברזילאית בבעיטות עונשין מ-11 מ'.

בתום אותה עונה הוא עבר למקסיקו שם אימן את קבוצת אטלס וקבוצת קלוב אמריקה בטרם חזר לארגנטינה ב-1997 כדי להדריך את ולס סרספילד והוביל אותה לזכייה בקלאוסורה 1997.

ביולי 1998 חתם בייאלסה על חוזה בקבוצת אספניול הספרדית אך אימן אותה חודשיים בלבד לאחר שקיבל את הצעת התאחדות הכדורגל הארגנטינאית לאמן את הנבחרת.

כמאמן נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייאלסה מונה למאמן נבחרת ארגנטינה אחרי שדניאל פסארלה הגיש את התפטרותו לאחר כשלונו לזכות במונדיאל 1998.

תחת הדרכתו הפכה ארגנטינה לאחת הנבחרות הטובות בעולם, הוא סיים את מוקדמות הגביע העולמי בפער גדול משאר יריבותיה והייתה הפייבוריטית הגדולה לזכייה במונדיאל 2002.

לרוע מזלו הוגרלה הנבחרת לבית המוות אשר כלל את היריבה הוותיקה אנגליה, את שבדיה, אחת הנבחרות הטובות באירופה ואת ניגריה, אז הנבחרות האפריקאית הטובה ביותר.

אחרי ניצחון דחוק במשחק הפתיחה על ניגריה משער של גבריאל בטיסטוטה, התמודדה ארגנטינה מול אנגליה, המשחק קיבל משמעות מיוחדת בעיקר בשל אירוע משחק רבע הגמר במונדיאל הקודם בו הורחק דייוויד בקהאם והמשחק הסתיים בניצחון ארגנטינאי בתום ההכרעה בבעיטות עונשין, אנגליה ניצחה במשחק בזכות שער של בקהאם בבעיטת עונשין מ-11 מ' וארגנטינה התייצבה למשחק השלישי בידיעה שרק ניצחון יבטיח את העלייה, למרות השליטה המוחלטת של ארגנטינה המשחק הסתיים בתיקו 1:1 וארגנטינה הודחה מהמשך התחרות.

בקשתו של בייאלסה להתפטר לא התקבלה על ידי ראשי ההתאחדות אך בייאלסה, ביחד עם חואן סבסטיאן ורון, הפך לאדם השנוא בקרב הארגנטינאיים. בהמשך הוא הוביל את ארגנטינה לגמר הקופה אמריקה תוך כדי תצוגת כדורגל מרשימה ולזכייה במדליית הזהב האולימפית ב- אולימפיאדת אתונה 2004, כאשר נדמה היה שהקהל הארגנטינאי סלח לבייאלסה, החליט בייאלסה להתפטר מתפקידו לאחר הניצחון מול פרו. התפטרותו התקבלה בתדהמה בארגנטינה ובמקומו מונה חוסה נסטור פקרמן.

בנבחרת צ'ילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייאלסה מונה כמאמנה החדש של נבחרת צ'ילה אחרי כשלונה של הנבחרת בקופה אמריקה. משחקו הראשון במוקדמות הגביע העולמי נערך בבואנוס איירס מול נבחרתו הקודמת ונבחרת מולדתו ארגנטינה שהסתיים בניצחון ארגנטינה בתוצאה 0-2.

באתלטיק בילבאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2011 מונה בייאלסה למאמן אתלטיק בילבאו ונחל עמה הצלחות רבות בליגה האירופית ובליגה. ניצחון כפול על מנצ'סטר יוניטד - 2-3 באולד טראפורד 1-2 באצטדיונה הביתי של בילבאו. כמו כן, רשם באיילסה ניצחון על שאלקה 04 הגרמנית בחוץ 2-4. הוא הוביל את בילבאו עד לגמר הליגה האירופית אך שם קבוצתו הפסידה 3-0 לאתלטיקו מדריד. באותה עונה בייאלסה גם הוביל את בילבאו לגמר הגביע הספרדי, אך קבוצתו הפסידה 3-0 לברצלונה.

בתחילת חודש יולי 2012, התפטר בייאלסה מאימון הקבוצה לאחר שלא קיבל גיבוי מהנהלת הקבוצה, לאור ריב אליו נקלע אל מול שיפוצניקים שעיכבו עבודות שדרוג שביצעו במתקן האימונים של המועדון[1]. אולם, יממה לאחר מכן, הודיע בייאלסה כי הוא חוזר בו מהתפטרותו[2]. ביוני 2013 סיים את תפקידו בקבוצה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרסלו בייאלסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]