משפחת מיוחס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בית משפחת מיוחס כיום, שנבנה מחוץ לחומות ב-1873

משפחת מְיוּחַס היא משפחת רבנים, סוחרים ואנשי ציבור ספרדית. אבות המשפחה הגיעו לארץ ישראל בתחילת המאה השש עשרה בעליית מגורשי ספרד וכן במאה השבע עשרה מאיזמיר והתיישבו בירושלים. מהראשונות שיצאו להתיישב מחוץ לחומות העיר[1]. כמו כן היו מבין המשפחות הספרדיות הראשונות שבניהן התחתנו עם משפחות אשכנזיות, דבר שהיה נדיר בתקופתם.

תולדות המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסורת המשפחה היא מצאצאי שבט יהודה. להלן מספר בני המשפחה שנודעו בארץ ישראל.

הרב אברהם משה מיוחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחכמי ירושלים. כונה בשם ר' משה הפרנס, היה בנו של שמואל מיוחס הראשון. בשנת 1723 עלה לשלטון מושל עריץ, שדרש מהקהילה תשלום של 91,000 גרוש תוך 91 יום, ואסר את הרב משה מיוחס שהיה מראשי ועד העדה הספרדית בירושלים, על מנת ללחוץ על הקהילה לגייס את הכסף. נכדו, רפאל מיוחס, יצא כשד"ר לקושטא על מנת לחלץ את הקהילה מהגזירה. בנו שמואל נישא לבתו של החכם ר' ישראל יעקב חגיז.

הרב רפאל ב"ר שמואל מיוחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רפאל מיוחס

נולד בשנת 1701 בירושלים. היה שד"ר ומראשי רבני ירושלים. בשנת 1756 התמנה להראשון לציון ושימש בתפקיד זה עד יום פטירתו בכ"ב באב 1771. נקבר בחלקת החסידים שבהר הזיתים.

הרב משה יוסף מרדכי מיוחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משה יוסף מרדכי מיוחס

נולד בירושלים בה'תקל"ג (1733) לר' רפאל מיוחס. בימי בחרותו למד עם החיד"א בישיבת המקובלים בית אל וחיבר ספרים רבים. ב-1802 נתמנה לתפקיד הראשון לציון. בעת מסע נפוליאון בארץ ישראל כשחנה ברמלה שנכבשה ללא התנגדות, נפוצה שמועה כי פניו מועדות לירושלים. בעקבות המלחמה שרר מתח רב מצד הערבים נגד היהודים. ביוזמת הראשון לציון הרב יום טוב אלגאזי וסגנו הרב מיוחס, השתתפו יהודי ירושלים בעבודות ביצור העיר, ואף קיבלו רשות מהרב יוסף מרדכי מיוחס לעבוד בשבת לשם כך. לעובדה זו ישנה חשיבות לנוכח ניסיונותיו של נפוליאון להטות את לבם של היהודים כלפיו בהבטחות לגאולה לאומית. נפטר בשנת ה'תקס"ו (1806).

הרב רחמים נתן מיוחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רחמים נתן מיוחס התחתן עם מזל בת-יצחק ומרים פאריינטי מסלוניקי. עסק בתורה עם דרך ארץ, התפרנס ממסחר ומחקלאות זעירה ויחד עם זאת היה שוחט עופות ובהמות במשך שנים רבות. הואיל ובעיר העתיקה לא היה בית-מטבחיים, נאלצו לשחוט בבית-המטבחיים שמחוץ לעיר, ליד כפר השילוח. הואיל והיה צורך לשחוט את הבהמות לפני עלות השחר, כדי שהבשר יספיק להגיע לחנויות בשעות הבוקר המוקדמות, ושערי העיר היו סגורים במשך כל הלילה, נאלץ לגור מחוץ לחומה.

בספר הזיכרונות שהשאיר יוסף מיוחס בכתב יד נאמר:

"הדבר היה בשנת תרל"ג ( 1873 ). אני הייתי אז כבן חמש. ביום בהיר אחד בא אבי ז"ל אל התלמוד- תורה שבו למדתי ויקריאני ללכת עמו, ובצאתי אל החצר הגיד לי בשמחה גלויה: "נעשית בן כפר, כי את דירתנו אנו קובעים מעתה בכפר השילוח" הסמוך לעיר. שם נחייה ושם נשאף אור ואויר. לא נשתה עוד מיי בורות דלוחים, וירקות קנויים לא נאכל עוד, כי מים חיים של מעיין יהיו מימנו ובידנו אנו נזרע ירקות ונאכל".[2]

יוסף בר"ן מיוחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יוסף מיוחס

יוסף מיוחס (בר"ן - בן רחמים נתן) 1868 - 1942. סופר, מורה ואיש ציבור. מבוני ומייסדי שכונת שערי צדק בירושלים, היה יושב ראש "ועד העיר ליהודי ירושלים", גוף שקדם לוועד הקהילה שנוסד בתקופת המנדט הבריטי. חבר בלשכות "בני ברית" בירושלים ובערים שונות בטורקיה, היה מראשי ועד העדה הספרדית בירושלים והשתתף בחלק נכבד של האגודות והמוסדות הציבוריים בירושלים ובארץ ישראל. יוסף מיוחס היה חתנו של יחיאל מיכל פינס ובכך היו דוגמה לנישואין בני עדות ספרד ואשכנז שטרם היו שכיחים באותה תקופה.

יוסף מיוחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף מיוחס - "יקיר ירושלים" - נולד ב-1920 בכפר השילוח, ב-בית מיוחס. ב-1939 הצטרף לקיבוץ בית זרע ולפלמ"ח. ב-1944 חזר לירושלים והחל במפעל חייו בקרב ,ילדים בשכונות. ייסד את המועדון המרכזי לתלמידי בתי הספר בעיר והקים את נחשונים של השומר הצעיר בשכונות. בזכות פעילותו בארגון היו מאות נערים ונערות לחברי גרעינים בקיבוצים. היה בין מייסדי אגף הנוער של ההגנה וחניכיו הצטרפו לחטיבת הראל של הפלמ"ח בקרבות במלחמת העצמאות. יחד עם חניכיו ,יצא בשיירה הראשונה מירושלים לתל אביב והשפלה. אחרי שליחות ציונית וחינוכית בקרב הנוער בטוניס ובטנג'ר, שימש מדריך ומורה של קבוצות נוער מצפון אפריקה ובני נוער ישראלים בקיבוץ שריד שבעמק ומורה בכפר הילדים מאיר שפיה לבני נוער יוצאי תימן והודו. ב-1958 יצא לשליחות בדרום אמריקה, שם הקים את התנועה הציונית הספרדית ואת תנועת הנוער הספרדי החלוצית תחזקנה. ב-1961 חזר לירושלים והיה מראשי האגף לנוער השכונות.

דמויות נוספות ממשפחת מיוחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין בני המשפחה נמנים ר' מרדכי חיים מיוחס, ר' חיים יוסף מיוחס אשר נשלחו כשד"רים מטעם כוללות הספרדים במאה ה-19, וכן את הנכבדים רפאל מיוחס ואחריו בנו יעקב מיוחס אשר כיהנו לצד רב הכותל הראשון, בתפקיד שמשי הכותל המערבי עד נפילת העיר העתיקה במלחמת העצמאות. בניהם נמנה גם יוסף מיוחס אשר היה בלח"י וגם ידוע בכינויו "אברמיקו".

בית מיוחס וקברי בית דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידים מקברי בית דוד, שנחשפו ב-1914 על ידי ריימון וייל בחפירות בעיר דוד (השערה)

בשנת 1873 יצאה משפחת מיוחס מהעיר העתיקה שאת שעריה נעלו באותם הימים עם חשכה [3], ובנתה את ביתה באזור הכפר סילואן. בשנים 1914-1913 חפר הארכאולוג היהודי צרפתי ריימון וייל באזור הסמוך לבית וגילה שם מספר מערות שאותן זיהה עם קברי בית דוד. בתקופה הרומית שימש המקום מחצבה, ההרס שנגרם למערות מקשה על זיהויו של האתר. בשל גילוי המערות והכוונה לחפור מתחת לביתה, עזבה משפחת מיוחס את המקום[4]. ההתיישבות היהודית באזור התחדשה בשנת 1991 וכיום מתגוררות בו 5 משפחות. בחפירה נחשפה כתובת תאודוטוס בן וטנוס כתובת זו ביוונית מזכירה בית כנסת ירושלמי וכן אדם בשם תיאודוטוס בן וֶטנוס שהוא ואבותיו כיהנו כראשי בית הכנסת כבר בימי בית שני. ממצא זה הוא עדות ארכאולוגית לכך שבירושלים היו בתי כנסת גם בזמן שבית המקדש השני עמד על תִלו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המשפחה הראשונה שיצאה הייתה יהודית בבלית שהתיישבה ב-1860 בקולוניא היא המושבה מוצא.‏
  2. ^ מצוטט בספרו של אברהם בן יעקב - "ירושלים בין החומות"
  3. ^ כנראה שאחת הסיבות שעשו זאת הייתה בשל עיסוקם במסחר‏
  4. ^ יש דעה שהמשפחה עזבה את המקום רק בעקבות פרעות תרפ"א.‏