משתמש:האנציקלופדיסט/יואל ברנד
הזמנה לדיון מחודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
'טקסט מודגש'יואל ברנד (25 באפריל 1906 - 13 ביולי 1964) היה יהודי-הונגרי, איש מפתח בניסיונות להצלת יהדות הונגריה במהלך השואה.
בקיץ 1941 סייע בעצירת הגירוש המתוכנן של 100,000 יהודים הונגרים אל מחוץ לגבולות הונגריה ומסירתם לידי הגרמנים.
בסוף 1941 הצטרף ברנד ל"ועד ההצלה" שהיה לוועדת העזרה וההצלה בבודפשט ב-1943[1], קבוצה קטנה שפעלה להצלת פליטים יהודיים שברחו להונגריה מאירופה הכבושה בידי הנאצים, לפני שזו נכבשה על ידי גרמניה הנאצית במרץ 1944.
מעט לאחר הפלישה הגרמנית להונגריה, זומן ברנד לפגישה עם קצין האס אס, אדולף אייכמן, שהציע לו לתווך בין האס אס לכוחות הברית במשא ומתן שנודע בשם "סחורה תמורת דם". אייכמן אמר לברנד שהוא מוכן לשחרר עד מיליון יהודים הונגרים, שנועדו להישלח למחנה ההשמדה אושוויץ, אם בעלות הברית יספקו לגרמניה עשרת אלפים משאיות ואספקה גדולה של סבון, תה וקפה. המשא ומתן לא נשא פרי. יש הטוענים[דרוש מקור] כי היה זה תכסיס שנועד למנוע מהקהילה היהודית למרוד.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנד נולד בשנת 1906 בנאסוד (Naszód), טרנסילבניה (כיום רומניה). בשנת 1910 עבר עם משפחתו לארפורט שבגרמניה, שם גדל והתחנך. ברנד היה קומוניסט ועבד בקומינטרן בתפקיד ימאי ובתפקידים כלליים במדינות רבות כגון הפיליפינים, יפן, סין ודרום אמריקה. כשחזר לגרמניה עלה מעמדו בקרב הקומוניסטים. מעמדו הוביל למעצרו באירועי שריפת הרייכסטאג בשנת 1933. ברנד שוחרר מהמעצר בשנת 1934, עזב את גרמניה והתיישב בבודפשט, הונגריה שם עבר ברנד בחברת טלפונים, היה לציוני, היה חבר הנשיאות של קרן היסוד, היה חבר בהנהגת "איחוד פועלי ציון" ונמנה עם המשרד הארצישראלי. בנוסף, הצטרף לצעירי מפא"י. בשנת 1935, התחתן עם חברה בתנועה הציונית בבודפשט, האנזי הרטמן, בעלת מפעל לכפפות, גרביים וסוודרים.
עצירת גירוש יהודים מהונגריה בקיץ 1941[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1941, נתפסו הזוג שטרן, אחותה של האנזי ובעלה לאיוש, בעל אזרחות פולנית, וגורשו לגליציה המזרחית כחלק מתוכנית הונגרית שקרמה עור וגידים באביב 1941 לגירוש 100,000 יהודים שאינם אזרחי הונגריה ונכנסו לתחומה כפליטים מפרוץ מלחמת העולם השניה, אל מחוץ לגבולותיה[2]. המשטרה ההונגרית נתנה פירוש מרחיב מאוד להגדרה "יהודים זרים". מלבד יהודים אזרחי פולין וברה"מ (פולנים שאינם יהודים התקבלו בברכה על ידי השלטונות ההונגרים), נכללו בהם אף תושבי הונגריה ממוצא יהודי שמסיבות שונות לא יכלו להוכיח את אזרחותם ההונגרית למרות שחיו בהונגריה עשרות בשנים בעת ההיא ומבין תושביה היהודים של קרפטרוס, בעת ההיא מסופחת מזה שנתיים להונגריה[3][2], שהובלו ברכבות אל מעבר לגבול והוסגרו לידי הגרמנים. מרביתם, כ-18,000 פליטים יהודים[4] הוצאו להורג, באקציה הגדולה ביותר עד אותו הזמן בין 26 לבין 29 באוגוסט 1941 בקמניץ-פודולסקי, שטח שכבש הצבא ההונגרי מידי הסובייטים במהלך מבצע ברברוסה. "מכלל 18,000 המגורשים מהונגאריה נשארו בחיים כאלפיים...אלה שהצליחו לחזור להונגאריה גוללו את פרשת הזוועה והרצח ההמוני"[5]. הגירוש והטבח נחשבים למהלך הפתיחה בשואת יהודי הונגריה[6].
כמה מגורשים ובהם הזוג שטרן הושבו מממקום ריכוז המגורשים וחזרו להונגריה בזכות שוחד ששילם ברנד לסוכן ריגול הונגרי, יוזף קראם. לאיוש שטרן נילווה למשלחת מטעם "לשכת ההגנה", ארגון צדקה יהודי בראשות ג'ורג' פולגאר, שבזכות קשריהם של ברנד ושמואל שפרינגמן עם בכירים הונגרים, נפגשו עם שר הפנים ההונגרי, רסטש-פישר[7][5]. השר נחרד למשמע העדויות ועצר את הגירושים.
שבע רכבות שהיו בדרכן למקום הריכוז, מהן שתיים שכבר המתינו במעבר הגבול, Kőrösmező, שבו על עקבותיהן והגירוש פסק[8][2]. זו הייתה תחילת מעורבתם של הזוג ברנד בהצלת יהודים שעיקרה עד 1944 התמקד בהברחת פליטים יהודיים מפולין וסלובקיה לחלקים הבטוחים שבהונגריה.
הקמת "ועד ההצלה" דצמבר 1941[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ועדת העזרה וההצלה בבודפשט
"ועד ההצלה" היה גוף שהוקם בסוף 1941 והחל לפעול במתן סיוע לפליטים היהודים ממרכז אירופה להיכנס להונגריה ולמצוא מקלט בערים הגדולות והבטוחות באופן יחסי לערי השדה והאיזורים הכפריים. ואולם, רק בינואר 1943 הוקמה הוועדה רשמית בעקבות פנייה מארץ-ישראל להיות צינור לסיוע ולמידע במרכז אירופה[1].
כשמצב היהודים באירופה התערער, ברנד צירף למאמצי ההצלה שלו את ישראל קסטנר, עורך דין ציוני ועיתונאי במחוז קלוז', ואת שמואל שפרינגמן, יהודי פולני ציוני בעל חנות תכשיטים, שהתמנה לגזבר הוועדה.
בתחילת שנת 1943 הצטרף לקבוצה אוטו קומוי. קומוי, מהנדס הונגרי, קצין לשעבר, בוגר מלחמה שכיהן כיושב-ראש הפדרציה הציונית בהונגריה. הצטרפותו של קומוי תרמה לקבוצה את האמינות לה נזקקה. הוא הפך ליושב ראש הקבוצה וכך נוצרה ועדת העזרה וההצלה בבודפשט שכללה כעת את קומוי, קסטנר, יואל והאנזי ברנד, שאנדור אופנבך, אנדריאס ביס, ד"ר משה (מיקלוש) שווייגר (בר צבי), משה קראוס ואויגן פרנקל (שני האחרונים ציונים ואורתודוקסים) וארנו סילאדי (חבר השומר הצעיר). על פי עדותו של ברנד במשפט אייכמן, עד כיבוש הונגריה בידי הגרמנים עזרה ועדת העזרה וההצלה ל- 22,000-25,000 יהודים מהשטחים שהיו בשליטת הנאצים להגיע להונגריה, על ידי אספקת תעודות מזויפות, מגורים, ביגוד וכסף.
- ^ 1 2 ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, מתוך אתר יד ושם
- ^ 1 2 3
פרח ונר לישראל קסטנר, סרטון באתר יוטיוב, מתוך דברי דניאל ברנד, בנם של יואל ברנד והאנזי ברנד בטקס אזכרה לישראל קסטנר, 2013, בהסתמך על מידע המתועד ביד ושם, החל בדקה 07:20
- ^ מתוך הערך על קמנץ פודולסק באתר יד ושם
- ^ יהודה באואר, תגובה על מאמרה של רות לין, תאוריה וביקורת 24, אביב 2004, עמ' 188-187. לקריאת מאמרה המקורי של רות לין מ-2004
- ^ 1 2 ראנדולף ל' בראהאם, הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק: פתיחה לשואה בהונגאריה, מחקרי יד ושם, קובץ ט', תשל"ג, ע"מ 118
- ^ "בראייה לאחור מסתבר שמעשי הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק לא היו אלא פתיחה לשואה שפקדה את יהדות הונגאריה כעבור שנתיים ימים", ראנדולף ל' בראהאם, הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק: פתיחה לשואה בהונגאריה, מחקרי יד ושם, קובץ ט', תשל"ג, ע"מ 130
- ^ Braham, Randolf L, The Politics of Genocide The Holocaust in Hungary, New York: Columbia University Press, 1994, p-808
- ^ Braham, Randolf L, The Politics of Genocide The Holocaust in Hungary, New York: Columbia University Press, 1981, p-206
