משתמש:נח לוריא/בני אפרת

בני אפרת

בני אפרת (נולד ב- 1936) פסל ישראלי, מתגורר ויוצר באזור, ישראל.

ביוגרפיה

אפרת נולד ב- 1936 [[בביירות]] בירת לבנון, ועלה לארץ בשנת 1947. גדל והתחנך בקיבוץ יגור. ב-1965 סיים את לימודיו במכון אבני בתל-אביב, הציג בגלריות ובמוזיאונים בתל-אביב ובירושלים, ובאותה שנה עזב את הארץ ונסע ללונדון. מאז המשיך אפרת לעקור ולהיעקר, עד שנעשה אמן מבודד ועיקש, הפועל ללא מערך לאומי או תמיכה של ארגונים אידיאולוגיים או פוליטיים .

קריירה

אפרת הוא מהאמנים הישראלים הראשונים שפעלו בתחום האמנות המושגית. הוא עשה זאת בלונדון, כאשר שהה בה בעת לימודיו בבית הספר לאמנות סנט מרטין (St. Martin), בסוף שנות ה-60. יצירתו ורעיונותיו השפיעו על אמנים ישראלים חשובים (יהושע נוישטיין, מיכאל גיטלין, בוקי שוורץ ואחרים). עבודותיו היו מבוססות על אחדותם המוחלטת של התוכן והצורה ועל הצורך בביטוי מושלם של המסר אך ורק באמצעות תכונותיו הייחודיות של המדיום המעביר אותו. "קונקרטי הוא לימוד העובדות כפי שהן ושימוש בתכונות של העובדות הללו בצורה מסוימת בגלל מה שהן“, אמר אפרת.

אפרת חי בלונדון עד 1977 והציג מיצגים מורכבים, האמן מצייר על גבי תמונות מסרט בזמן שאותו סרט מוקרן על לוח. לקראת סוף שנות השבעים עבר לניו-יורק וביסס את מעמדו בה, הציג תערוכת יחיד של סרטים ומיצבי וידאו במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית. עבודותיו נכללו בספרו של רוברט פינקוס וויטון פוסט-מינימליזם אל מקסימליזם. בתחילת שנות השמונים עבר לפריז ולאחר שלוש שנים עבר לאמסטרדם ומשם לאנטוורפן בנסיון להתנתק ממרכזי האמנות הגדולים. בשנת 2002 חזר לארץ והיום הוא מתגורר ויוצר באזור. ב-2018 זכה אפרת בפרס שרת התרבות על מפעל חיים.

אידיאולוגיה אמנותית

אפרת מיצב את עצמו כאמן מושגי מנימליסטי היוצר באופן רב תחומי. התכנים האנטי ממסדיים השתלבו עם נטיתו לפעול מהשוליים כלפי פנים. כך עשה יחד עם קבוצת אמנים 10+ באמצע שנות השישים שהוותה אלטרנטיבה אוונגרדית להגמוניה של הקבוצה ״אופקים חדשים״ . לקראת סוף שנות השישים בעודו סטודנט בלונדון נחשף אל הערך ״אמנות מושגית״. זו היתה נקודת מפנה משמעותית בחייו כאומן מאז פועל באופן מושגי על יצירותיו. בתחילת שנות השמונים עזב אפרת פעם נוספת את ביתו בניו-יורק והגיע לפריז, שם התחיל לנסח רטוריקה חדשה, עם תודעה אידיאולוגית-אקולוגית. אפרת הקים מייצבים המבטאים את יכלתיו הרב תחומיות ותפיסתו הקונספטואלית תוך שילוב של: בעלי חיים, מסכים, מצלמות, חומרים דינמיים, שהוצגו ברחבי העולם. תכניי המייצבים שילבו לא רק את יכלתיו אלא גם את נטיות לבו ואת מקורות חייו, כך שילב בין עולם החי לנושאים מקראים. בתיאוריו הפיוטיים של פרויקטיו השונים ניכרת יכלת ניתוחו את אחריות האנושות למצב יחד עם חוסר האונים אל מול העצמה שלה. בשנת 1982, החל אפרת לתארך את עבודותיו משנת 2030 שנת מותו המשוערת בגיל 94 ואילך. עיסוקו המובהק ביום שאחריו מעיד רבות על גישתו את מקומנו על כדור הארץ כבני חלוף אך כאלה המותירים צלקות .

גלריה

אררט אקספרס 2054

מייצב אמנות דינמי בו מצעד של סוסים נטולי רוכב, משני צידי העוקף תלויים מכשירי טלויזיה על גבי המרקע סרטוני וידאו בנושאים שונים כמו הגירה, פליטים והישרדות. "העבודות מציגות את כל הרוע שבגינו צועד העולם אל גורלו", אומר אפרת. ב-1985 הוצג בליון שבצרפת תחת השם ״אררט אקספרס 2034״, ב-1995 ביוהנסבורג. 2010 הגיע לביאנלה בהרצליה תחת השם ״אררט אקספרס 2054״ .

היונה, קיץ 2062

מייצב ראווה המורכב מ-14 טונות של גושי קרח עצומים המציגים את המילה ״שלום״, בסמוך הציב אפרת דגם מטוס קרב מעופרת ובחרטומו עלה של זית. מצלמות וידאו מתעדות את הינמסות הקרח המחזיק בערך השלום, המים הניגרים נאספים בבריכה עליה מוקרן סרט הוידאו מתיעוד התהליך ממנו נותר רישום רפאים בלבד. אפרת בתיאורו: ״היונה הייתה הראשונה שחקרה את הארץ, אבל עץ הזית היה המנצח ששרד את המבול. הוא למעשה סמל של ניצחון בטבע, לא של שלום. השלום נמוג ואין יונה, יש מטוס קרב" .

ריח בראשית

חלל שלם נצבע באדום. על קירותיו הוצגו ציורי ענק של זברות עם פסים אדומים במקום שחורים. מסגרות דומיננטיות תחמו את התמונות ועל גבן ציטוטים מסיפורי הבריאה המקראי. את החלל מילא אפרת בניחוח עשב קצוץ, אותו פיתחו בשבילו במעבדת בשמים צרפתית להשלמת חוויה מעורבת חושים. המיצב הוצג בביאנלה בפראג ובחלקו הוצג גם בגלריה קונטמפורר ב-2011 .

עדכון אביב 2035

דמויי פורטרטים עצמיים של אפרת מוצגים בתוך מערכת של כלובים, שיחד יוצרים מבנה רעוע של חיי האמן. אפרת הציב תצלומים של מקומות שונים - הירח, ניו-יורק, מדבר, והמון חרדי בכותל, כשידו מתערבת ונוגעת בקצה הצילום, כמו מעידה - הייתי שם או עסקתי בזה. בפרוייקט זה ניכרת נטייתו של האומן להתיחסות אל מקומו בעולם בכלל ובעולם האמנות בפרט .

"אנרגיה" (1969)

"חומר בתזוזה" (1970)

"מרוץ שליחים" (1974)

"לוס ניניוס, חורף 2046" (1998)

תערוכות יחד

1972 - ׳בני אפרת׳, מוזיאון ישראל, ירושלים.

1994 - ׳ארט פוקוס - הטיית שורשים בלחיצת כפתור, סתיו 2044׳, גלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב.

1999 - ׳חפן ממתקים, סתיו 2048׳, מוזיאון תל אביב, תל-אביב.

2004 - ׳נתיב האבדון, חורף 2065׳, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, פתח-תקווה .

תערוכות קבוצתיות

1966 - 10+- עבודות גדולות, בית האמנים, תל-אביב.

1969 - A Leap of Faith, An Exhibition of Paintings, Drawings and Sculptures from Israel, אוניברסיטת מדינת ניו-יורק, אלבני, ניו יורק, ארצות-הברית.

1971 - מושג+אינפורמציה, מוזיאון ישראל, ירושלים.

1975 - בני אפרת, גלריה ברטה אורדנג, ניו-יורק, ארצות-הברית.

1976 - תערוכה קבוצתית, טרקלין רינה, ירושלים.

1977- בני אפרת, גלריה ברטה אורדנג, ניו-יורק, ארצות-הברית.

1978 - מיקום/כיוון 78, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב איחוד.

1980 - קווים לרישום, מוזיאון ישראל, ירושלים.

1980 - רטרוספקטיבה 1966-1980, גלרית גורדון, תל-אביב.

1981 - מגמות באמנות ישארלית 1970-1980, יריד האמנות הבינלאומי, בזל, שוויץ.

1984 - 80 שנות פיסול בישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים.

1985 - שנתיים: אמנות ישראלית, איכות מצטברת 2 (תלת מימד), מוזיאון תל אביב לאמנות - בית הלנה רובנשטיין, תל-אביב.

1985/6 - ציוני-דרך באמנות ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים.

1990 - על נייר / בנייר / עם נייר, מוזיאון ישראל, ירושלים.

1991 - מקום: תערוכת פיסול ישראלי ליפן, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן.

1991 - מקום: תערוכת פיסול ישראלי ליפן, מוזיאון הרה, גונמה, יפן.

1992 - תערוכה קבוצתית, גלריה ברטה אורדנג, ניו-יורק, ארצות-הברית.

1993 - חזון ושקט: שישה אמנים ישראלים, גלריה ברטה אורדנג, ניו-יורק, ארצות-הברית.

1993 - תערוכה קבוצתית: אולטימה, מוזיאון הרצליה לאמנות, בית יד-לבנים, הרצליה.

1993 - אולטימה, הגלריה העירונית לאמנות, מרכז תרבות עש מ. סמילנסקי, רחובות.

1993 - Locus-Contemporary Art from Israel, גלריה פישר, אוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג'לס, ארצות-הברית.

1993/4 - אולטימה, אוניברסיטת חיפה גלריה לאמנות, חיפה.

1995 - גבולות בלתי נראים, הבינאלה הבינלאומית, יוהנסבורג, דרום אפריקה.

1995 - בחירת האספן: המבט של ברטה אורדנג - שנות ה-70, מקום לאמנות עכשווית אצל דפנה נאור, ירושלים.

1996 - 90 - 70, גלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב.

1997 - מחווה לברטה אורדנג ליום הולדתה ה-85, גלרית ארטספייס, ירושלים.

1997 - קו: בחירת האוצרת מתוך אוסף ברתה אורדנג, גלריה לאמנות אום אל-פחם, אום אל-פחם.

1998 - בית החרושת של הטבע, חורף 2046, גלריית המומחה, תל-אביב, מוזיאון ישראל, ירושלים.

1998 - מחווה למבט: 30 שנה להווסדה, מבט גלריה לאמנות עכשווית, תל-אביב.

1998 - אמנות שנות ה-70 - תוספות, גלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב.

1998 - גבולות השפה, היבטים באמנות הישראלית של שנות השבעים, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב.

1998 - 50 שנות יצירה אמנותית - בין חלום למציאות, המוזיאון היהודי של בלגיה, בריסל, בלגיה.

2001 - אהבה ממבט ראשון, אמנות ישראלית מאוסף ורה, סילוויה וארטורו שוורץ, מוזיאון ישראל, ירושלים.

2003 - רשום ברשת/דמוי סריג בציור ישראלי, אוניברסיטת חיפה, הגלריה לאמנות, הפקולטה למדעי הרוח, חיפה.

2003 - וידאו Zero, הפרעות בתקשורת, הדימוי המוקרן - העשור הראשון, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה.

2004 - בדרך לקולנוע: הדימוי המוקרן - העשור הראשון, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה.

2008 - גופי עצמי, אמנות בישראל 1968 - 1978, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב.

2010 - מגילות, גלריית אמנות, בית לוחמי הגטאות, קיבוץ לוחמי הגטאות.

2010 - תכולת בית, הראשונה של חיפה, חיפה, ישראל.

2010 - החברים של אבא, ורטיגו - כפר אמנות אקולוגי נתיב הלה, קיבוץ נתיב הל"ה.

2010/1 - ניאו-ברבריזם, רוטשילד 69, תל-אביב.

2012 - הומאז' לדניס אופנהיים, 2011-1938, הבאר: מרכז אמנות ומדיה חזותית, באר שבע.

2012 - צבע מקומי: אמנות ישראלית מאוסף הללה טל, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע.

2013 - אוצר: יונה פישר, מוזיאון אשדוד לאמנות, מרכז מונארט, אשדוד.

2014 - המוזיאון מציג את עצמו: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון, הבניין עש שמואל והרטה עמיר, גלריות קרן משפחת דינה ורפאל רקנאטי (אוסף אמנות ישראלית); גלריית לורנס גראף לאמנות עכשווית (אורי גרשט), מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב.

2014 - מרחב מחיה, בית האמנים עש יוסף זריצקי, תל-אביב.

2015 - יומנו של חמור, מוזיאון האסלאם יד ל.א. מאיר, ירושלים, ישראל.

2015 - המוזיאון מציג את עצמו 2, אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון, גלריות קרן משפחת דינה ורפאל רקנאטי הבניין עש שמואל והרטה עמיר, מוזיאון תל אביב.

2015 - 1965 היום, אולם ספרטוס, ביתן פלבסקי לעיצוב, ביתן אילה זקס אברמוב לאמנות ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים.

2015 - BEUYS, BEUYS ,BEUYS, המכללה האקדמית ספיר.

2016 - כל הנותר, בית האמנים עש יוסף זריצקי, תל-אביב.

2016 - קריאות, בית האמנים עש יוסף זריצקי, תל-אביב.

2017 - טור אישי: מבחר מאוסף נאוה ורוני דיסנצ‘יק, חדר חגית והאולם לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים.

פרסים

1966 קרן התרבות אמריקה-ישראל.

1969 הביאנלה השישי של פריז לציירים צעירים.

1974 פרס סנדברג לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון ישראל, ירושלים.

1992 קרן התרבות אמריקה-ישראל.

2018 פרס מפעל חיים של משרד התרבות.

לימודים

1959-61 מכון אבני, תל-אביב.ֿ

1966-76 בי״ס לאמנות ע״ש סיינט מארטים, לונדון, אנגליה.

קישורים חיצוניים

• אביב, נ׳ (1993) [בני אפרת 2014], עמ׳ 37, העולם הזה.
• אביב, נ׳ (1994) [הגבול האחרון של בני אפרת], שישי תרבות עמ׳ 12-13, הארץ.
• אהרוני ש׳, אהרוני מ׳ (ער') דירקטור ר׳ (1998) [האמנות הישראלית, אישים ומעשים בישראל: ספר היובל] מקסם, כפר סבא.
• בנימין ת׳ (1980) [סיפורה של אמנות ישראל] עמ' 251, 278-277, 281, 286-284, 288, 290, מסד, תל-אביב.
• כץ, פ׳ (1993) [מושגיות קונקרטית], עמ' 33-30, 59, 'סטודיו, גיליון מס' 40.
• פישר, י׳ (1971) [מושג+אינפורמציה], קטלוג מס. 76, מוזיאון ישראל, ירושלים.
• שקד, ש׳ (1998) [בני אפרת ורוני סומק - בית חרושת של הטבע חורף 2046], קטלוג "חייג טבע", מוזיאון ישראל, ירושלים.
• Pincus-Witten, R. Maximalism (1983) [Art at the Turn of the Decade] Out of London Press, New York