משתמש:Omer.zargarof/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Omer.zargarof.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Omer.zargarof.
המונח "כרם ביבנה" מפנה לכאן. לערך העוסק במושב הסנהדרין לאחר חורבן בית שני, ראו רבן יוחנן בן זכאי.
כרם ביבנה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל יבנה
תנועה מיישבת ישיבת כרם ביבנה
סוג יישוב יישוב

כרם ביבנה הוא יישוב קטן השוכן ליד גבעת וושינגטון וקבוצת יבנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-20 של המאה ה-20 עלה רעיון להקים ישיבה באזור יבנה[1]. בשנת 1940 הודיע מנחם אוסישקין על ייעוד אדמות שנרכשו בידי הקרן הקיימת להקמת ישיבה גבוהה בידי המזרחי באתר של "כרם ביבנה" ההיסטורית, ויישוב דתי לידה[2]. במרץ 1941 יצאה ועדה של הקרן הקיימת לסימון המיקום המדויק של הישיבה[3] ובאוגוסט 1941 זכתה תוכניתו של מאיר בן אורי בתחרות לבחירת מתכנן הישיבה[4]. הבנייה מומנה מעזבונו של רפאל שלמה גוץ[5].

בניית הישיבה נדחתה עד לאחר התבססות קיבוץ יבנה שעלה לאזור בסוף 1941[6] והחלה בסוף 1946[7] על ידי חברת הבונה של הפועל המזרחי[8]. המקום נמסר באופן זמני בשנת 1949 לעליית הנוער לקליטת נוער דתי[9].

בשנת 1956 כרם ביבנה איכלסה כ 70 איש. מתוכם כ-50 תלמידים והשאר רבנים ומשפחותיהם. בין הרבנים היו ראש הישיבה דאז, הרב יעקב גולדוויכט ,הרב סיני אדלר, הרב אלימלך בר שאול[10]. בצמוד לישיבה פעלה ישיבת הקיבוץ הדתי[11]. משנת תשי"ז החלה הישיבה לקלוט גרעינים של נוער מארצות הברית לחצי שנת לימוד בישיבה במסגרת תוכנית הכשרה בישראל[12].

כבר בראשית שנות ה-60 שירתו תלמידי הישיבה בצבא במסגרת מסלול של נח"ל תורני[13]. בשנת ה'תשכ"ו (1965) התחילה הישיבה לפעול במתכונת של ישיבת הסדר. כשקיבלו ישיבות ההסדר את פרס ישראל בשנת ה'תשנ"א, קיבל את הפרס בשמן הרב גולדוויכט, כראש ישיבת ההסדר הראשונה.

מאז פטירתו (בשנת ה'תשנ"ד, 1994) משמש בוגר הישיבה הרב מרדכי גרינברג כראש הישיבה. בשנים תשע"ג-תשע"ד שימש הרב בן ציון אלגאזי, ר"מ בישיבה וראש מכון צורבא מרבנן, כראש ישיבה משני[14]. החל מאלול תשע"ד החל לשמש הרב מנחם מנדל בלכמן, ר"מ בישיבה, כמשנה לראש הישיבה.

הישיבה נוהלה כ-40 שנים על ידי אלי קליין, שפרש לגמלאות בשנת ה'תשס"ו, 2006. כיום המנהל הוא שוקי גולן.

שם הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמה של הישיבה בדברי חז"ל, כגון במשנה במסכת עדויות פרק ב' משנה ד': "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה", וכן במסכת כתובות פרק ד' משנה ו': "זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה...". בתלמוד הירושלמי (פרק ד' הלכה א') נאמר על לשון זו: "וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין (יושבים) שורות שורות ככרם".

יש המשבשים את שם הישיבה ל"כרם דיבנה".

הר"מים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזיתו הצפונית של מבנה חדרי הכיתות והספרייה בישיבה
הישיבה בשנותיה הראשונות

מרבית הר"מים בישיבה שייכים למגזר הדתי לאומי ורובם בוגרי הישיבה.

הרב אברהם ריבלין היה המשגיח הרוחני עד לסוף שנת תשע"ה. החליף אותו הרב שרון יוסט. הרב דוד קב מעביר שיעור כללי בישיבה פעם בכמה שבועות וכן היה ראש הישיבה, בתקופה שבין פרישתו של הרב גולדויכט למינויו של הרב גרינברג.

ראשי הכולל ללימודי דיינות הם הדיינים הרב בנימין בארי, לשעבר חבר בית הדין הגדול ואב בית הדין באשקלון, והרב ישי בוכריס, דיין חבר בית הדין באשקלון. ראש הכולל ללימודי רבנות הוא הרב זכריה טובי. פוסק הישיבה הוא הרב אפרים רובינשטיין. הרמי"ם בישיבה: הרב מנחם בלכמן, הרב משה סתיו, הרב שלמה פרידמן, הרב אהרן סילבר, הרב גבריאל סרף, הרב יצחק לוי, הרב אריה שטרן, הרב אהרן פרידמן, הרב אורי פישר והרב עומרי קראוס.

התלמידים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה לומדים כ-350 בחורים, כמאה מהם מגיעים מחו"ל לשנה או לשנתיים (לעתים אף יותר).

בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.

חלק גדול של הבחורים מתגייסים באמצע שנתם השנייה למשך שנה וחצי. אחרים מתגייסים בתחילת השנה השלישית ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.

פרסומים וספריית שיעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוצאת ספרים של רבני הישיבה
  • סדרת ספרים על המועדים "מועדי ה' ".
  • סדרת הספרים "מדרכי הכרם" - ספרים עיונים בסוגיות אמוניות. חובר על ידי ראש הישיבה, הרב מרדכי גרינברג.
  • סדרת הספרים "עיוני פרשה" - חמשה כרכים על פרשיות השבוע. חובר על ידי הרב אברהם ריבלין, משגיח הישיבה.
  • "בלכתך בדרך" - חוברת דו שנתית המכילה רעיונות של הר"מים והתלמידים בישיבה
  • "ספרית תירוש" - ספריית שיעורים שנמסרו על ידי רבני הישיבה ורבנים אורחים, בקובצי קול ווידאו
  • "אשכולות" - עלון שבועי המופץ בכמאה עותקים בישיבה ובסביבתה ועוד כמאה עותקים בדואר אלקטרוני
  • "זמורות" - עלון חודשי לחיילי הישיבה

מסלולים ופעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כולל סמיכה לרבנות ודיינות
  • המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין ללימוד הלוח העברי והלכות קידוש החודש (בשילוב עם אסטרונומיה), בניהולו של הרב ד"ר שי ואלטר[15]. המכון פעל בין השנים תש"ס-תשע"ה, ונסגר באלול תשע"ה.
  • מכון הוראה למורים - המעניק תעודת הוראה מוכרת ממשרד החינוך, בראשותו של הרב מרדכי דימנטמן. המכון הוקם על ידי הרב ד"ר ברוך ארליך.
  • שיעורי תורה באשדוד, יבנה וישובי האזור, וכן "כולל יום השישי" לתושבי האזור.
  • פעילות חסד בבית חולים הרצפלד ובבית חולים קפלן והתנדבות בגמ"ח "יד יששכר ויצחק" שהוקם על ידי תלמידי הישיבה.
  • עד סוף שנת תשע"ד פעל במסגרת הישיבה מכון צורבא מרבנן בראשות הרב בן ציון אלגאזי העוסק בלימוד הלכה לציבור הרחב. המכון מוציא דיסקים וחוברות בנושאים בהלכה (כגון: צורבא כיס, צורבא חיילים, צורבא נשים, צורבא חו"ל). המכון פועל היום כמכון עצמאי.

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש של הישיבה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

{{בוט יישובים/1094 | | | | | | | |שם = כרם ביבנה|מוצא המייסדים = |סמל = |דגל = |תמונה = |כתובית = |מקור קואורדינטות = תבנית|אתר אינטרנט = [http://kby.org.il/hebrew אתר הישיבה]}}