יונה מצגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יונה מצגר
הרב יונה מצגר
תאריך לידה לועזי 4 באוגוסט 1953 (בן 61)
השתייכות יהדות דתית לאומית ויהדות חרדית
חיבוריו במעגלי החיים, מים ההלכה, סופה במדבר, כנפי יונה
הרבנים הראשיים לישראל - הרב מצגר והראשון לציון הרב שלמה עמאר.
הרב מצגר בפגישה עם נשיא פולין לך קצ'ינסקי

הרב יונה יחיאל מצגר (נולד בחיפה בכ"ג באב ה'תשי"ג, 4 באוגוסט 1953) כיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 2013-2003.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בישראל וגדל בחיפה. בוגר ישיבת בני עקיבא פרחי אהרון בקריית שמואל. למד בישיבת ההסדר כרם ביבנה במשך אחת-עשרה שנים, במהלכן הוסמך לרבנות והחל בלימודי דיינות. הוא שירת בחטיבה 7 של חיל השריון הישראלי כתותחן טנק, בגדוד "עֹז 77" תחת פיקודו של אביגדור קהלני. במלחמת יום הכיפורים נטל חלק בקרבות הבלימה בצפון רמת הגולן כנגד התקפות הצבא הסורי. בהמשך עבר הסבה לשירות ברבנות הצבאית כרב צבאי והגיע לדרגת סרן.

מונה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" במרכז תל אביב. בשנת 1988 כתב יחד עם עו"ד נחום לנגנטל, לימים ח"כ מטעם המפד"ל, את הספר "במעגלי החיים", העוסק במעגלי השנה והחיים היהודיים. כמו כן הוא פרסם סדרת ספרי שאלות ותשובות בשם "מים ההלכה" ו"כנפי יונה". כן פרסם שו"ת בעניינים הקשורים למלחמת המפרץ הראשונה בשם "סופה במדבר". בתשובותיו הוא מסתמך בעיקר על מקורות תשובות של רבנים שקדמו לו. בהקדמתו לספריו מזכיר הרב מצגר את המשל על הדבורה המלקטת צוף מאחרים, אך עמלה מועיל יותר מאשר עמל העכביש, הטווה קוריו בעצמו.

הרב מצגר נשוי לעפרה ואב לשישה ילדים. אשתו היא נינת הרב חיים זוננפלד.

פעילותו כרב ראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מצגר נבחר לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל בשנת 2003, בהיותו בן 49.

כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו כרב ראשי הנהיג הרב מצגר מספר חידושים בתחום הכשרות, בהם:

  • חסימת מכירת חמץ בפסח בכל רשתות המרכולים הכשרים בישראל, באמצעות הסרת הברקוד מרשימת המוצרים למכירה, כך שגם אם נמצא חמץ בסניף לא תתאפשר רכישתו בשל אי הופעתו במחשב הקופאי. הרב מצגר סיכם זאת עם מנהלי הרשתות, לאחר שטען כי בהיעדר חסימה אין למכירת החמץ שלהם כל תוקף, שכן הם ממשיכים בפועל לסחור בחמץ.‏[1]
  • שינוי צורה של חלק מהמוצרים הכשרים לפסח, אשר במהלך השנה הם חמץ גמור, כגון עוגות, עוגיות, שקדי מרק וכדומה. הרב מצגר טען כי צורתם הזהה של המוצרים הכשרים לפסח ושל מוצרי החמץ עלולה לגרום למכשול ולערבוב בין הכשר ובין החמץ.‏[2]
  • חיוב כל משגיח כשרות לעבור קורס ומבחן כדי לקבל תעודת הסמכה.
  • פרסום ספר הנחיות ונהלים מפורטים לכשרות, שנועד לרבנויות המקומיות.‏[3]

מעמד האישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שצוערי קורס קצינים נענשו על שיצאו מאירוע שבו הופיעה זמרת צבאית, מתוקף האיסור להאזין לשירת אישה, פרסם הרב מצגר מאמר הלכתי בעניין. לדבריו, יש לכבד את זכותם של החיילים הדתיים להימנע משמיעת קול שירת אישה, על ידי הסתפקות בשירת חיילים גברים, או מתן היתר לחיילים המעוניינים בכך להיעדר מהופעת הזמרות, מבלי לפגוע בכבודן.‏[4]

לצד הראשון לציון הרב שלמה עמאר, התנגד הרב מצגר לדרישה שהועלתה לאפשר קווי מהדרין בתחבורה הציבורית בין ריכוזי אוכלוסייה חרדית, שבהם מחויבת הפרדה במקומות הישיבה בין גברים לנשים.‏[5] לדבריו, המעוניינים להחמיר יכולים להקים חברת אוטובוסים מיוחדת לצורך כך, אך אינם יכולים להורות לזולת כיצד לנהוג בחברת אוטובוסים ציבורית.‏[5] כמו כן תמכו שני הרבנים הראשיים בפעילות אגודת אפרת למניעת הפלות בקרב נשים יהודיות.‏[6][7]

ביושבו כאב בית הדין הרבני הגדול החמיר הרב מצגר את הענישה הקיימת לסרבני גט העומדים בסירובם. בית הדין דחה את ערעורו של סרבן גט שישב עשר שנים במאסר, וקבע כי סירובו של הבעל לגרש את אשתו מצדיק את המשך מאסרו עקב בזיון בית הדין האזורי שהורה לו לגרש את אשתו, ככל שיידרש.‏[8]

בעקבות מקרים שבהם מנעו נציגי חברה קדישא מנשים לשאת הספד על יקיריהן שנפטרו‏[9] פרסם הרב מצגר פסיקה הלכתית שלפיה אמנם אין מקור הלכתי לאסור על אישה לשאת הספד, והסמכות להכריע בנושא נתונה בידי הפוסקים שבהם מתייעצת החברה קדישא המקומית.‏[10] השר לשירותי דת יעקב מרגי הסתמך על פסיקה זו בחוזר מנכ"ל המתיר הספד נשים, הליכת נשים אחר הנפטר והלוויות מעורבות של נשים וגברים, כל עוד רצון המשפחה בכך, ומבהיר כי חידוש רישיון הקבורה עשוי להיות מותנה בפעולה לאור הנחיות אלה.‏[10]

שיח בין-דתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מצגר פעל לעידוד מגעים בין דתות. בפרט הציע להקים ארגון אומות מאוחדות דתי בירושלים, בהשתתפות נציגי הדתות השונות ובראשות הדלאי לאמה. לדבריו, "במקום להתכונן למלחמה גרעינית ולרכוש טנקים ומטוסי קרב, [ארגון] זה ישקיע בשלום (...) מנהיגים דתיים יוכלו לפגוש זה את זה ולגלות שיש להם יותר במשותף מכפי שסברו". רעיון זה זכה לתמיכתם של הדלאי לאמה ובכירים באירופה ובעולם המוסלמי.‏[11] כמו כן הביע מצגר תמיכה נלהבת בכנס בין-דתי שיזם עבדאללה מלך ערב הסעודית בשנת 2008.

בדצמבר 2009 ביקר הרב מצגר בכפר יאסוף, בעקבות הצתת מסגד בכפר וריסוס כתובות נאצה עליו. תחת אבטחה בלעדית של המשטרה הפלסטינית הביע הרב את סלידתו ממעשה ההצתה והזכיר את רגישות העם היהודי לפגיעה במקומות תפילה, בפרט בעקבות ליל הבדולח.‏[12][13] נוכח איומים לפגוע בתגובה בבתי כנסת במדינות מוסלמיות הוסיף הרב כי הוא "יכול לקוות שאם חס וחלילה יקרה דבר כזה מהצד השני, גם המוסלמים יביעו סלידה".‏[14]

בביקור רשמי באתר הזיכרון לרצח העם הארמני בירוואן ובמוזיאון הסמוך לו, השתמש הרב בביטוי רצח עם (genocide) שממנו נמנעת ישראל הרשמית, ואמר כי "אין אומה שיכולה להבין את כאב הארמנים טוב מן היהודים".‏[15]

דאגה לשבויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מצגר ביקר את יהונתן פולארד פעמיים בכלאו בתקופת כהונתו כרב ראשי. הוא שיגר מכתבים לפני חגים לגורמים שונים בממשל האמריקני במטרה להביא לשחרורו וקרא לכך בכמה מדרשותיו. בפגישותיו עם מנהיגים דתיים ומנהיגי מדינות ביקש מהם לפעול לשחרורו שלגלעד שליט. הרב מצגר הצטרף לקריאת מגילת איכה בתשעה באב באוהל המחאה של משפחת שליט, ונשא שם תפילה לשחרורו המהיר.‏[16][17] הוא התבטא נגד יוזמת חמישים רבנים לפסול את העסקה לשחרור שליט ממניעים הלכתיים. לדבריו, "כל עוד לא מונחת לפתחו של רב או פוסק מלוא האינפורמציה, כולל דו"חות צה"ל וגופי המודיעין, אין אפשרות לקבוע עמדה הלכתית נחרצת, ובוודאי שאין לפסוק הלכה על סמך פרסומים בתקשורת הערבית".‏[18]

מעורבות בתחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר הדואר הסלובני מעניק לרב הראשי גיליון בולים שהונפק בסלובניה לרגל השבת בית הכנסת של רבי ישראל איסרלן במריבור.

בהשפעת הרב מצגר הושב לידיים יהודיות בית הכנסת של רבי ישראל איסרלן במריבור שבסלובניה, שהוסב לכנסייה. חציו הפך לבית כנסת וחציו למוזאון.‏[19] הוא פעל גם למען השבת בית הכנסת העתיק של בודפשט לידיים יהודיות.‏[20]

בדברים שנשא בהלווייתם של חמשת הנרצחים בפיגוע באיתמר אמר הרב מצגר: "כתשובה לפיגוע יש להפוך את איתמר לעיר ואם בישראל".‏[21]

פרשות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 שללה ממנו מועצת הרבנות הראשית את תעודת הכושר לרב עיר בשל חשדות לעברות על ההלכה והחוק שהועלו נגדו. לפי התלונות, חתם מצגר שלא כדין על כתובות, גבה כספים על עריכת חופות ועוד. לבירור התלונות הוקמה ועדה של שלושה רבנים בראשות הרב הראשי, אליהו בקשי-דורון, שהחליטה להפסיק את החקירה ולהחזיר לו את תעודת הכושר לרב העיר, בתמורה לכך שיסיר את מועמדותו למשרת רב העיר תל אביב.‏[22] מנגד טען הרב מצגר כי רבנים רבים גובים כספים על עריכת חופות וכי החקירה נועדה לסכל את מועמדותו לתפקיד רב העיר.

הבחירות לתפקיד הרב הראשי לישראל בשנת 2003 נודעו כסוערות במיוחד‏[23]‏‏‏[24]. על תפקיד הרב האשכנזי התמודדו הרב מצגר, הרב שלמה דיכובסקי והרב יעקב אריאל, כשמעליהם מרחפת ההצעה לאחד את תפקידי הרבנים הראשיים האשכנזי והספרדי.‏[23] בין היתר נתמכה מועמדותו של הרב מצגר על ידי הרב יוסף שלום אלישיב, נציגי מפלגת העבודה, נציגי מפלגת הליכוד וחלק מנציגי המפד"ל לגוף הבוחר לרבנים הראשיים.‏[23] הרב רא"ם הכהן[25] וגיסו הרב אהרון הראל[26] הביעו מחאה על מינויו של הרב מצגר.

בפברואר 2005 נחקר הרב מצגר באזהרה בדבר חדר מלון שקיבל בתעריף מוזל. בסיום החקירה המליצה המשטרה להעמידו לדין בעבירות מרמה והפרת אמונים. בעקבות זאת הודיע הרב מצגר כי הוא משעה עצמו זמנית מבית הדין הרבני הגדול ומהוועדה לבחירת דיינים. באפריל 2006 הודיע מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי לא ייפתח תיק פלילי נגד הרב מצגר, אך ביקר בחריפות את מעשיו, קבע ששיקר בחקירותיו במשטרה והודיע כי עליו להתפטר מרצונו או שמזוז ימליץ על הליכי הדחה מידיים נגדו.‏[27][28]

בתגובה עתר הרב מצגר לבג"ץ כנגד מזוז בטענה שלא ניתנה לו זכות השימוע. במהלך הדיונים הסכים היועץ המשפטי למחוק חלקים מן הדו"ח, אולם הרב מצגר לא הסתפק בכך. בסופו של דבר ביולי 2007 דחה בג"ץ את העתירה, לאור הקביעה כי דו"ח היועץ המשפטי איננו אמירה סופית בעניינו של הרב הראשי.‏[29] בפברואר 2008 החליטה הוועדה לבחירת דיינים לדחות את חוות דעתו של מזוז ולאפשר לרב מצגר לחזור לכהן כדיין.‏[30] לאחר ההחלטה אישרה הכנסת תיקון לחוק הרבנות הראשית לישראל, שלפיו לא יהיה הרב מצגר חייב לכהן כראש בתי הדין הרבניים. בפברואר 2009 דחו שופטי בג"ץ את עתירתה של עמותת אומ"ץ למנוע מהרב מצגר מלשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול. השופט אדמונד לוי סבר בדעת יחיד כי היועץ המשפטי לממשלה היה צריך להעמיד את הרב מצגר לדין משמעתי.‏[31]

ב-20 ביוני 2013 נעצר על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, לאחר חקירה סמויה שנוהלה נגדו במשך מספר חודשים, בחשד לביצוע עבירות של קבלת שוחד, מרמה והלבנת הון. על פי החשדות, הוא ומקורביו לקחו לעצמם מאות אלפי שקלים מכספי תרומות. בתום חקירתו נשלח למעצר בית למשך חמישה ימים, והשעה עצמו מחלק מתפקידיו.‏[32] ב-18 בנובמבר 2013 נעצר שוב על רקע החשדות הקודמים בדבר הלבנת הון, וכן שיבוש מהלכי חקירה והדחת עדים. בית משפט השלום האריך את מעצרו בתשעה ימים.‏[33] ב-11 בפברואר 2014 המליצה המשטרה להעמידו לדין.‏[34]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של הרב מצגר שנכתב יחד עם עו"ד וח"כ לשעבר נחום לנגנטל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב ריבלין,"לא אתמודד לקדנציה נוספת, אלא אם יכפו עלי גדולי ישראל", כיכר השבת, 3 ביוני 2011
  2. ^ אורי גלהר, הרבנות מציגה: מהפכת הכשרות לפסח, באתר mynet‏, 7 באוגוסט 2010; מירב קריסטל, למה אריזות המזון לפסח כל כך מיושנות?, באתר ynet‏, 15 באפריל 2011; נראה כמו ביסלי וטעים כמו, זה כשר לפסח?, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2010
  3. ^ שימי סגל ודובי קורן, ‏"לא התערבתי בסוגיית הגיור בגלל הסכם עם הרב עמאר", באתר כיכר השבת, 17 באפריל 2011
  4. ^ הרב יונה מצגר, קול באשה ערוה, כ"ו אלול ה'תשע"א, 25 בספטמבר 2011
  5. ^ 5.0 5.1 ynet, מצגר נגד קווי המהדרין: לא מדינה של החרדים, באתר ynet‏, 18 בדצמבר 2011
  6. ^ http://www.rabanut.gov.il/VF/ib_items/375/Efrat.pdf
  7. ^ http://forumpics.a7.org/?file=20130102171127.pdf
  8. ^ ישראל כהן, ‏פסק דין תקדימי ברבנות: סרבן גט יישב בבית הכלא - לכל חייו, באתר כיכר השבת, 3 בפברואר 2012
  9. ^ קובי נחשוני, בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד, באתר ynet‏, 17 באפריל 2007; סופיה רון-מוריהמנעו ממני להספיד, היום אני נלחמת, באתר ynet‏, 3 בינואר 2012
  10. ^ 10.0 10.1 עידית הילה נחמן, הקבורה בישראל: תשע"ב - 2012, מכון עתים, עמ' 12-13
  11. ^ Rabbi calls for 'UN of religions'
  12. ^ חיים לוינסון ואנשיל פפר, הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, על שריפת המסגד בכפר יאסוף: כך פרצה השואה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
  13. ^ גיא ורון, תושבי כפר יאסוף ניסו למנוע כניסת מצגר למסגד, 14.12.2009
  14. ^ רועי שרון, מצגר ביקר במסגד שהוצת: מקווה שיעצרו המבצע , באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2007
  15. ^ Israeli chief rabbi in historic Armenia visit
  16. ^ אורי פולק, הרב מצגר למשפחת שליט: "כולנו משפחה אחת", אתר כיפה, 20/07/2010
  17. ^ http://news.walla.co.il/?w=//1712066/779731/5/@@/media
  18. ^ קובי נחשוני, הרב מצגר למען שליט: "רבני הימין חסרי אחריות", באתר ynet‏, 24 בנובמבר 2009
  19. ^ http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10376
  20. ^ http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=45039
  21. ^ הרב מצגר: "יש להפוך את איתמר לעיר ואם בישראל", וואלה!, 13 במרץ 2011
  22. ^ ברוך קראה"דיל" ששלל ממצגר את רבנות ת"א הכשיר אותו לרבנות הראשית, באתר הארץ, 25 באפריל 2003
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 יוסי אליטוב, הולכים לבחירות ברבנות, תמונת מצב מעודכנת, משפחה 2003
  24. ^ ‏רבקה רוזנר, "פנים חדשות במראה", ארץ אחרת, גיליון 46, יולי-אוגוסט 2008‏
  25. ^ אבישי בן-חיים, "הרב מצגר הוא בור ועם הארץ", nrg, 21 במרץ 2006
  26. ^ הרב אהרון הראל, לא תכירו פנים במשפט : לבירור יחסנו לבחירת הרב הראשי האשכנזי, [תשס"ד].
  27. ^ מזוז: הרב הראשי מצגר צריך להתפטר, nrg, אפריל 2006
  28. ^ ‏תומר זרחין, מזוז לא יפתח בחקירה נגד הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2008
  29. ^ בג"ץ 3495/06, פסק דין; עמירם ברקת, נדחתה עתירת הרב האשכנזי הראשי מצגר נגד מזוז, באתר הארץ, 30.7.07
  30. ^ יאיר אטינגרבניגוד להמלצת מזוז: מצגר ישוב לבתי הדין הרבניים, באתר הארץ, פברואר 2008
  31. ^ בג"ץ 2365/08 אומ"ץ נגד הוועדה למינוי דיינים, הרב יונה מצגר, היועץ המשפטי לממשלה - באתר בתי המשפט.
  32. ^ אלי סניור, הרב הראשי מצגר נעצר: "לקח כספי תורמים לכיסו", באתר ynet‏, 20 ביוני 2013
  33. ^ יניב קובוביץ, הרב הראשי לשעבר יונה מצגר נעצר בחשד לשוחד במיליונים לאורך כהונתו, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2013
  34. ^ עזרי עמרם, ‏המשטרה ממליצה להעמיד לדין את הרב הראשי לשעבר יונה מצגר, באתר ‏mako‏‏, ‏11 בפברואר 2014‏
הקודם:
ישראל מאיר לאו
הרב הראשי האשכנזי הבא:
דוד לאו