נעמה ארמון
 | |
| לידה |
1981 (בת 43 בערך) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
סמינר הקיבוצים |
| https://www.naamaarmon.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נעמה ארמון (נולדה ב-20 באוקטובר 1981) היא שחקנית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארמון נולדה בחיפה. המשפחה יצאה עם האב שהיה בשליחות לארצות הברית וקנדה למשך שלוש שנים וחזרו לנשר. אביה, רוברט ארמון, הוא פרופסור למיקרוביולוגיה בטכניון. אמה, אילנה ארמון, עובדת מעבדה במכון הציטולוגי בבית החולים רמב"ם. נעמה למדה בבתי הספר היסודיים בחיפה: אילנות, גלילות ורמות יצחק א', בחטיבת הביניים א' נשר קריית חינוך ע"ש יצחק רבין ובתיכון המקיף נשר. בתקופת לימודיה בתיכון השתתפה במשך ארבע שנים בסדנה למשחק בהדרכתו של מאיר גן-אור. גן-אור הוא האדם שהשפיע עליה יותר מכל, נטע בה אמונה ועיצב אותה כשחקנית. ארמון הייתה בת גרעין בקיבוץ שדה בוקר במשך שנה ואחר-כך שירתה בפלוגת קרקל, יחידה קרבית המשותפת לבנים ולבנות שיצאה מהנח"ל.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתום שירותה הצבאי הקריאה מחזה של מאיר גן-אור בתיאטרון חיפה, שם פגש אותה הבמאי סיני פתר והזמין אותה ללמוד בסמינר הקיבוצים. היא בוגרת בית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים, עם לימודי תעודה (2008-2005). בשנה השלישית ללימודיה שיחקה בהצגה "ביאטריצ'ה" בבימויו של שי פיטובסקי, שהמשיכה לרוץ בצוותא[1]. זהו עיבוד של פיטובסקי לספר הילדים של נחום גוטמן "מעשה שתחילתו חמור וסופו ארי דורס". בנוסף שיחקה במחזה "התקלה" על פי ספרו של פרידריך דירנמאט שגם ביים פיטובסקי ב"צוותא[2].
אחר-כך קיבל פיטובסקי את בימוי קבוצת הצעירים של הבימה וצירף אליה את ארמון[3]. הקבוצה מונה גם את לאה גלפנשטיין, אלינור פלקסמן, אייל רדושיצקי, יובל שלומוביץ', הראל מוראד, שחר רז ועודד אהרליך, רובם יוצאי סמינר הקיבוצים[4]. במסגרת זו שיחקה ארמון בהצגה "ארץ חדשה", הצגה חברתית-פוליטית שנעשתה אחרי מפגשים שבועיים עם נוער פליטים מדארפור, בעקבות עבודה של משחקי תיאטרון איתם[5]. במסגרת צעירי הבימה שיחקה גם בהצגות "החוטם" ו"מיסיה דה פורסיניאק"[6]. ארמון שיחקה גם בהצגה "עניין של גברים" המספרת על קצבית ופועל בניין שמתאהבים. יוצרת ההצגה והבמאית היא עמית זרקא ולצידה של ארמון שיחק רוי קלדרון[7].
ב-2012 שיחקה בהצגה "איש עומד מאחורי אישה יושבת" בהבימה. פרי עטו של חנוך לוין, בבימויו של בנו, אהרון לוין. ערב לשניים, בו שיחקה ביחד עם דניאל סבג, לצלילי נגינת פסנתר של איתמר גרוס[8].
ב-2013 שיחקה ב"הבימה" בהצגה "אדם לא מת סתם" מאת שחר פנקס, בבימוי שיר גולדברג[9].
ב-2015 שיחקה בהצגה עשר דקות מהבית, מחזה פרי עטה של מאיה ערד יסעור. ההצגה מתמקדת בשלושה ימים שעברו על יצחק רבין במהלך אוקטובר 1994; ביום שבו נודע שהוא עומד לזכות יחד עם ערפאת בפרס נובל לשלום, נחטף החייל נחשון וקסמן ועל פי מידע שנמסר לשב"כ הוא הוחזק בעזה, שנמסרה לפלסטינים[10]. באותה שנה גם שיחקה במחזה "אלוהים מחכה בתחנה" ב"הבימה"[11].
ב-2016 שיחקה בהצגה "ירמה לאור ירח" בתיאטרון אלעד[12], ובמחזה "הזקן והים", עיבוד של הספר מאת ארנסט המינגוויי בבימוי שי פיטובסקי[13]. תיאטרון אלעד נוסד ב-2014 כגלעד זיכרון על-ידי השחקנים בעז דן, יליד קיבוץ אילות, וזוגתו דנה יצחקי, לזכרו של אלעד דן, אחיו הבכור של בעז, שנפל חלל במלחמת לבנון השנייה[14].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעמה ארמון נשואה לרוי קלדרון, שחקן תיאטרון וטלוויזיה, מדריך קבוצות ומאמן אישי.
תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי | תפקיד | שנת הפקה |
|---|---|---|---|---|---|
| ז'קו | הבימה | אילן חצור | איציק ויינגרטן | נחמה, פקידת מודעות אבל/ פנינית, מזכירה | נובמבר 2015 |
| עשר דקות מהבית | הבימה | מאיה ערד יסעור | שי פיטובסקי | אם שכולה | אוקטובר 2015 |
| אלוהים מחכה בתחנה | הבימה | מאיה ערד יסעור | שי פיטובסקי | נבילה/סאריה/אשה פלסטינית | 2014 |
| אבא גוריו | הבימה | שחר פנקס על פי הרומן של בלזק | שיר גולדברג | 2014 | |
| השבועה | הבימה | שי פיטובסקי | שי פיטובסקי | 2013 | |
| אדם לא מת סתם | הבימה | שחר פנקס | שיר גולדברג | 2013 | |
| איש עומד מאחורי אישה יושבת | הבימה | חנוך לוין | אהרון לוין | 2012 | |
| שרי המלחמה | הבימה | שי גולדשטיין | מוטי קירשנבאום | קול מזכירת ראש הממשלה | 2012 |
| ארץ חדשה" / EMERGANCY ENTRANCE בינלאומי | צעירי הבימה | שי פיטובסקי ושחר פנקס | שי פיטובסקי | 2011 | |
| ביקור הגברת הזקנה | הבימה | פרידריך דירנמאט | אילן רונן | אישה א' במכולת, ציירת, עיתונאית, נכדתו של ראש העיר | 2011 |
| מסיה דה פורסיניאק[15] | צעירי הבימה | מולייר | שי פיטובסקי | נרין, רופא | 2011-2010 |
| פוסט טראומה | הבימה | זיו וולושין | דדי ברון | 2010-2009 | |
| החוטם | צעירי הבימה | רפאל עמר על פי גוגול | שי פיטובסקי | איוון (משרת), פרסקוביה אוסיפובנה (אשת הגלב), פקיד | 2009 |
| עניין של גברים | התיאטרון הערבי-עברי ביפו | פרנץ קסוור קרץ | עמית זרקא | מרתה | 2009-2008 |
| ביאטריצ'ה | צוותא | שי פיטובסקי בעיבוד לספרו של נחום גוטמן "מעשה שתחילתו חמור וסופו ארי דורס" | שי פיטובסקי | 2009-2008 | |
| אקדמיה לבופונים | תיאטרון תמונע | מישל דה-גלדרוד | איימי לוינטל | גאלגוט | 2008 |
| לה מריפוסה | במסגרת פסטיבל הצגות בסין (שנחאי) | גליה פרידקין | גליה פרידקין | 2007 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נעמה ארמון
נעמה ארמון, ברשת החברתית פייסבוק
נעמה ארמון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- נעמה ארמון, בארכיון הבימה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צבי גורן, ביאטריצ'ה – תיאטרון של יצירה, באתר הבמה, 20 ביולי 2008
- ^ מיכל בעדני בן-שישו, תקלה מופלאה בתיאטרון צוותא, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2008
- ^ ציפי שוחט, שי פיטובסקי מנהיג את צעירי הבימה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2009
- ^ טל פרי, על טעם בלי ריח, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2009
- ^ צבי גורן, ארץ חדשה – קטנה מהכיל, באתר הבמה, 18 במרץ 2012
יובל בן עמי, עכבר העיר, ארץ חדשה: צעקה רמה למען הפליטים, באתר הארץ, 27 במרץ 2012 - ^ מיכאל הנדלזלץ, "החוטם" מונע ממך לעקם את האף, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2009
רון שוורץ, גוגול וורלד, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2009 - ^ צבי גורן, עניין של גברים- לא קלה אך מרתקת, באתר הבמה, 18 בנובמבר 2010
מיכאל הנדלזלץ, עניין של גברים של אנסמבל תמונע: ידע הבשרים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2009 - ^ ציפי שוחט, בנו של חנוך לוין מביים בתיאטרון הבימה מופע על פי כתבי אביו, באתר הארץ, 22 בפברואר 2012
צבי גורן, איש עומד מאחורי אישה יושבת, באתר הבמה, 1 באפריל 2012 - ^ רון שוורץ, המוות נאה להם, באתר גלובס, 6 ביוני 2013
- ^
מיכאל הנדלזלץ, "עשר דקות מהבית": כמעט, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2015
רון שוורץ, שלום כמלחמה, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2015 - ^ רון שוורץ, הבטן הרכה, באתר גלובס, 15 בינואר 2015
- ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "ירמה לאור ירח": תעוזה ושאיפה למשהו חדש, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2016
רוחות מדבר, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2016 - ^ יאיר אשכנזי, "הזקן והים" והצגת ילדים לפי סיפורים פילוסופיים יועלו בתיאטרון "אלעד" באילת, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2016
- ^ מפריחי השממה | אלעד, תיאטרון אילת והערבה, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2016
- ^ יובל בן עמי, עכבר העיר, מסייה דה פורסוניאק: קומדיה שהלכה לאיבוד, באתר הארץ, 2 במרץ 2011
