שדה בוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שדה בוקר הוא קיבוץ בהר הנגב, כ-30 ק"מ צפונית למכתש רמון. נודע בין השאר כמקום מגוריו של דוד בן-גוריון בשנותיו האחרונות.
מקור השם בשמו הערבי של ההר הסמוך, שַׁ‏גַ‏'רַ‏ת אלבַּ‏‏‏קְר ("חורשת הבקר").

תוכן עניינים 1 ראשית ההתיישבות במקום 2 קיבוץ 3 מגורי בן-גוריון 4 הקיבוץ כיום 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] ראשית ההתיישבות במקום

ההתיישבות בשדה בוקר החלה בתצורה של חווה חקלאית בנגב. הרעיון להקמת חווה באזור זה הבשיל אצל מתנדב אמריקאי אשר לחם בארץ במסגרת מלחמת השחרור - בדמיונו ראה חווה כדוגמת חוות בוקרים בטקסס. לאחר תום הקרבות החלה להתגבש קבוצה של חברים מאותה היחידה, אשר שאפו להקים חווה בנגב אשר תהווה יסוד להבנה כי ניתן וצריך לקיים התיישבות באזור המדברי והלא מיושב. לאחר סיורים רבים שערכו בנגב, נבחר האזור. בשנת 1949 פנתה הקבוצה למוסדות בבקשה לעזרה בהקמת היישוב, אך ללא הצלחה מרובה.

בשנת 1951 נרקמה במשרד החקלאות תוכנית להקמת נקודות התיישבות ניסיוניות בנגב. חברי הקבוצה המקורית, שבינתיים התפזרה, חברו יחד שנית והחלו לגבש תוכניות לעלייה על הקרקע. הפעם זכתה הקבוצה לתמיכת הסוכנות היהודית ומשרד החקלאות. במאי 1952 הוקמה ההתיישבות כקואופרטיב חקלאי, ללא שיוך פוליטי. לפרנסתם עסקו חברי הקבוצה בחקלאות ובפיתוח המדבר, באגירת מים, כריית מחצבים, אירוח ושמירה. אורח חייהם הזכיר אורח חיים קיבוצי במאפיינים מסוימים כגון תחומי העיסוק. הרכוש, לעומת זאת, נותר בבעלות פרטית.

המצב הביטחוני הרעוע באזור נתן אותותיו גם בחברי הקבוצה. כמה מהם נהרגו בעימותים עם הבדואים תושבי האזור ובמארבי ירי לכבישים. עקב כך הגיעה למקום מחלקה מהנח"ל, בת כ-60 חיילים, אשר הגדילו באופן משמעותי את מספר החברים. ב-1954 הגיעה לחווה מחלקה נוספת של הנח"ל. לאחר תום שירות החיילים בה חיפשו חברי הקבוצה בני גרעין מתנועה לא מפלגתית אשר יסכימו להשאר במקום גם לאחר שירותם הצבאי. בהמשך הגיע למקום גרעין של תנועת "הצופים", אשר הביא לפיתוח ענפים חדשים במשק: הקמת מוסך, מסגריה, נגריה ונטיעת מטע אפרסקים. באוקטובר 1955 החליטו חברי הקבוצה כי שדה בוקר יהיה קיבוץ לא רק באורח חייו אלא גם באופן רשמי.

[עריכה] קיבוץ

לאחר ההכרה הרשמית בו כקיבוץ, הצטרפו אל שדה בוקר גרעינים של תנועת הצופים באופן סדיר, מה שהביא לגידול ולפיתוח משמעותיים. בשנת 1957 החלה בנייתם של מבני קבע במקום, ובשנת 1963 הצטרפה שדה בוקר לאיחוד הקבוצות והקיבוצים.

[עריכה] מגורי בן-גוריון

בשנת 1953 התיישב דוד בן-גוריון בשדה בוקר, לאחר התפטרותו הראשונה מראשות הממשלה, דבר שהביא למשק הכרה ופרסום רב. ב-20 שנותיו האחרונות חי בצריף עץ בקיבוץ.

בשנת 1964 יזם בן-גוריון הקמת מדרשה כ-3 ק"מ דרומית לקיבוץ. המדרשה, המכונה כיום "מדרשת בן-גוריון", כוללת מספר גופים: המכון לחקר המדבר (שלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון), המכון למורשת בן-גוריון, בית ספר שדה ובית ספר תיכון סביבתי בתנאי פנימייה. קבריהם של דוד בן-גוריון ורעייתו פולה נמצאים בקרבת מקום, סמוך לנחל צין.

[עריכה] הקיבוץ כיום

שדה בוקר נכלל בקבוצה קטנה של קיבוצים אשר עדיין שומרים על אורחות חייהם הקיבוציים המסורתיים. אוכלוסיית הקיבוץ כיום מונה כ-450 חברים, רובם יוצאי תנועת הצופים. המשק משתרע על שטח של כ-1300 דונם וכולל ענפי שונים של חקלאות ותעשייה: מטעים, לול, שלחין ועוד. כן קיים בקיבוץ מפעל לסרטי דבק ויקב המייצר יין מענבים הגדלים בכרמי הקיבוץ. צריף בן-גוריון הנמצא בקיבוץ מהווה אתר תיירותי, המושך אליו מבקרים רבים. הצריף הוביל להקמת פונדק ובו מסעדה, אולם אירועים וגן פתוח.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר שדה בוקר
• תמונת לוויין של שדה בוקר באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"

• קיבוץ שדה בוקר במרכז המידע להתיישבות בנגב

יישובי מועצה אזורית רמת הנגב
קיבוצים	טללים · משאבי שדה · רביבים · רתמים · שדה בוקר
מושבים	כמהין · באר מילכה
יישובים קהילתיים	אשלים · מדרשת בן-גוריון · מרחב עם · ניצנה · ניצני סיני · עזוז