נפת רמלה (המנדט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החלוקה המנהלית למחוזות ונפות בתקופת המנדט

נפת רמלהאנגלית: Sub-district of Ramle) הייתה נפה במחוז לוד בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל על שם העיר רמלה.

לפי סקר הכפרים שערכו רשויות המנדט בשנת 1945 התגוררו בשטח הנפה כ-127,270 בני אדם. רוב התושבים היו ערבים ומיעוטם יהודים. בנפה התגוררו גם כ-5,500 ערבים-נוצרים.

לפי תוכנית החלוקה יועדה הנפה להתחלק בין המדינה היהודית (החלק המערבי) למדינה הערבית (החלק המזרחי).

לאחר מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק של 1949 נותר רוב שטח הנפה במחוז המרכז של מדינת ישראל ומקצתו סופח על ידי ממלכת ירדן, כחלק מן "הגדה המערבית".

נפת רמלה של מדינת ישראל דומה בשטח השיפוט שלה, אך לא זהה לחלק הנפה המנדטורית שנשאר בתחום ישראל.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר הכפרים משנת 1945 היה סך האוכלוסייה בנפה 127,270 בני אדם והתפלגה כדלקמן:

  • ערבים:97,850
  • יהודים: 29,420

הנתונים האלה לא נבעו ממפקד אוכלוסין, אלא התבססו על מפקד האוכלוסין המנדטורי האחרון של 1931 בתוספת הגידול המחושב באוכלוסייה ונתוני ההגירה היהודית והערבית, (שהיו חלקיים בלבד).

שטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר הכפרים משנת 1945 היה סך השטחים של יישובי הנפה 870,192 דונמים. התפלגות השטח הייתה כדלקמן:

  • שטח בבעלות ערבית: 686,056 דונמים
  • שטח בבעלות יהודית: 122,159 דונמים
  • שטח בבעלות ציבורית (אדמות מדינה): 61,977 דונמים

יישובי הנפה[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]