אחמדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים

האחמדים הוא פלג מוסלמי שנוסד בהודו ומטיף לנאורות, שלום ואהבה לאחר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה האחמדית נוסדה במדינת פנג'אב שבהודו הבריטית במאה ה-19 על ידי מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני (1908-1835) ונקראת על שמו. בהיותו כבן 40 הכריז ע'ולאם אחמד כי אללה הטיל עליו לחדש פני הדת המוסלמית ולהשליט בעולם צדק ויושר. תומכיו התכנסו בעיר לודהיאנה ב-23 במרץ 1889 ונשבעו לו אמונים (בייעה), תאריך זה נחשב כתאריך בו נוסדה הדת האחמדית. במהלך השנים עשו אנשי התנועה פעולה מיסיונרית רחבת היקף וכך גדל מספר המאמינים. לאחר חלוקת הודו למדינה בעלת רוב הינדי ולמדינה מוסלמית, עברו אחמדים רבים מהודו לפקיסטן והמרכז הדתי עבר לעיר חדשה שהוקמה על ידי האחמדים - רבואה. התנועה נרדפה בפקיסטן במשך שנים והפעילות הדתית שלה הועברה ללונדון. כיום מפוזרים מרכזים של התנועה האחמדית במדינות רבות.

לאחר מותו של מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני ב-1908 התמנה אחד מתלמידיו הראשונים, חאכים נור אל-דין (الحاج مولانا حافظ حکیم نور الدین) כיורשו ותארו היה "היורש של המשיח". לאחר מותו של חאכים נור אל-דין ב-1914, 25 שנה בלבד אחרי ייסוד התנועה, התפצלה התנועה לשני זרמים שכל אחד מהם הונהג על ידי מנהיגים אחרים. הזרם המרכזי נשאר בקדיאן (Qadian), העיר בה נולד מייסד התנועה ובראשו עמד מירזא בשיר אל-מימון מחמוד אחמד בנו הבכור של מייסד התנועה; הזרם השני עבר ללאהור ובראשו עמד מולאי מוחמד עלי. התנועה האחמדית של לאהור התקרבה יותר לאסלאם המסורתי ובעיני מוסלמים, חברי התנועה לא נחשבים ככופרים באסלאם.

עיקרי האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה האחמדית שוללת שלילה מוחלטת אלימות במסגרת הג'יהאד. התנועה מתגאה בהטפה לנאורות, שלום ואהבה לאחר. האחמדיה רואה בעצמה דת גלובלית, שאמורה לכלול בנוסף למוסלמים גם נוצרים, יהודים והינדים. לפי האמונה האחמדית, ישו היה בן-אדם שלא נצלב ולא הועלה השמימה, אלא הורד מן העץ על ידי תלמידיו, עבר להודו, ושם מת בגיל 120 בעיר סרינגר שבקשמיר. ע'ולאם אחמד, מבשר הדת, היה לפי דבריו גלגול של קרישנה, ישו ומוחמד גם יחד. הוא "אל-מועוד" - המובטח (מילה המקבילה במשמעותה למהדי). בניגוד לתפישה האיסלמית המקובלת לפיה מוחמד הוא "חותם הנביאים", האחמדים מאמינים שלאחר מותו לא חדלה הנבואה והיא עברה לע'ולאם אחמד ולתלמידיו אחריו.

עקרונות התורה האחמדית מחייבים את מאמיניה להיות נאמנים למדינה בה הם חיים. בן הכת חייב במצוות הקוראן כדי להגיע לעולם הבא ואסור לו לעבור על חוקי ממשלת מדינתו, כדי שיחיה בשלום בעולם הזה. כל מאמין מפריש 6.5% מהכנסתו לפעילות הכת בתחומי החינוך והדת.

במהלך המאבק ההודי לעצמאות מבריטניה לא תמכו אנשי האחמדיה במאבק והעדיפו שלטון זר ששומר על זכויות המיעוטים על פני שלטון הינדי שעלול לדכא אותם, זה השתלב בגישתם לציות לחוק (בעוד שאנשי הקונגרס הלאומי ההודי פעלו נגד החוק הקיים בשאיפתם לעצמאות).

כחלק ממטלת קירוב הלבבות שנטלו על עצמם, מתרגמים האחמדים את הקוראן לשפות רבות, עד כה תורגם הקוראן בידיהם ובידי אחרים לכ-100 שפות, בתוכן יידיש.

הבדלים בין שתי הסיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי הזרם שבסיסו בקדיאן, מאמינים שמייסד התנועה, ע'ולאם אחמד היה "חותם הנביאים" (ח'אתם אל נביין) כלומר, הנביא האחרון, זה שחותם את רשימת הנביאים. באסלאם המסורתי תואר זה שמור בלעדית למוחמד.

אנשי הזרם שבסיסו בלאהור מאמינים שע'ולאם אחמד היה הוגה דעות מוסלמי חשוב אך לא נביא, ולפכיך אינו "חותם הנביאים".

האחמדים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במרץ 1928, הועבר "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון" מדמשק לשכונת כבביר שבחיפה. המקום היה עד אז כפר קטן בשיפולים המערביים של הר הכרמל, מעל נחל שיח. כפר זה הפך לשכונה קטנה המונה מעל 1,000 איש, מוקפת מכל צדדיה בשכונות יהודיות. לקהילה האחמדית בחיפה מסגד גדול שצריחיו ניכרים במבט מהחוף. המסגד קרוי "אדוננו מחמוד", על שם החליף השני של הכת. הוא בנוי כמבנה מתומן לפי מתכונת כיפת הסלע בירושלים. על הקיר בפתח מתנוססת ההבטחה: "כל מי שישהה כאן, בטוח יהיה". אימאם העדה האחמדית בישראל כיום הוא מוחמד חמיד קאסר, והוא כפוף לח'ליף מירזא מסרור אחמד, שמושבו בלונדון. ראש העדה הוא מחמוד שריף עודה. לעדה ירחון הקרוי "אלבושרא אלאסלאמיה אלאחמדיה" - "הבשורה המוסלמית האחמדית", אשר מופיע מאז שנת 1932. כבר בגליונו הראשון פנה ליהודים בהצעה להתאסלם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]