סינסינטי מאסטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סינסינטי מאסטרס
Cincinnati Masters
מיקום סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית
מקום הטורניר מייסון
משטח קשה
האתר הרשמי
הסבב העולמי לגברים (ATP)
קטגוריה טורניר מאסטרס
הגרלה 56S / 28Q/ 24D
סך פרסים $4,973,120
הסבב העולמי לנשים (WTA)
קטגוריה טורניר פרמייר 5
הגרלה 56S / 48Q/ 28D
סך פרסים $2,536,154
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סינסינטי מאסטרס (נקרא גם אליפות וסטרן & סאות'רן הפתוחה מטעמי חסות; באנגלית: Cincinnati Masters) הוא טורניר טניס שנערך כל שנה על מגרשים קשים בעיירה מייסון הקרובה לעיר סינסינטי שבאוהיו, ארצות הברית. הטורניר נערך בפעם הראשונה בספטמבר 1899, והוא טורניר הטניס בעל הוותק הרב ביותר בארצות הברית שעדיין משוחק בעירו המקורית.[1]

הטורניר הוא השני בחשיבותו מבין טורנירי הקיץ האמריקאיים, לאחר אליפות ארצות הברית הפתוחה: טורניר הגברים הוא אחד מתשעת טורנירי המאסטרס 1000 של סבב ה-ATP, וטורניר הנשים הוא אחד מחמשת טורנירי הפרמייר 5 של סבב ה-WTA.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים שינה הטורניר את שמו מספר פעמים. הטורניר הראשון נערך בשנת 1899 בשם אליפות סינסינטי הפתוחה (Cincinnati Open), שם שהוחלף שנתיים לאחר מכן לטורניר הטניס של הטריי-סטייט (Tri-State Tennis Tournaments). שם זה היה נותר בעינו עד שנת 1969, תחילת העידן הפתוח בטניס, אז שונה לאליפות הטניס המערבית (Western Tennis Championships). בשנת 1979 עבר הטורניר למיקומו הנוכחי במייסון, אוהיו, כ-40 קילומטר צפונית ממרכז סינסינטי, ושינה את שמו לאליפות ה-ATP (‏ATP Championships). בשנת 2000 שונה השם לסינסינטי מאסטרס (Tennis Masters Series Cincinnati), ובשנת 2002 קיבל את שמו הנוכחי לאחר הסכם חסות עם קבוצת וסטרן & סאות'רן, אליפות וסטרן & סאות'רן הפתוחה (Western & Southern Open).[2]

הטורניר החל את דרכו במועדון הספורט אוונדייל (Avondale Athletic Club) בעיר סינסינטי, מקום שכיום שייך לאוניברסיטת קסבייר (Xavier University). במהלך השנים המיקום בו הוא נערך התחלף תדיר למספר אתרים שחלקם אף אינם נמצאים בסינסינטי גופא, בין השאר כתוצאה משינויים בהנהלת הטורניר ובמשטח הטניס. במשך מרבית שנות קיומו של הטורניר שיחקו בו על משטח חימר, עד שנת 1979, ממנה והלאה עבר למשטח הקשה במגרשים במייסון.[2]

בשנת 1974 בוטל טורניר הנשים ולא חזר לסבב ה-WTA עד שנת 2004, פרט לפעם אחת ב-1988. ב-2008 הטורניר נרכש על ידי התאחדות הטניס האמריקאית (USTA), והיא הבעלים שלו נכון להיום (2018).[2]

מתחם הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר נערך במרכז הטניס על שם משפחת לינדנר במייסון, פרבר של העיר סינסינטי שבאוהיו. במתחם ישנם סך הכול 17 מגרשי טניס, מתוכם ארבעה אצטדיונים: המגרש המרכזי, מגרש גרנדסטנד (Grandstand Court), מגרש מס' 3 ומגרש מס' 10.[3]

אצטדיון שנת בנייה מס' מושבים
המגרש המרכזי 1981 11,400
מגרש גרנדסטנד 1995 5,000
מגרש מס' 3 2011 4,000
מגרש מס' 10 1997 2,000

רשימת הזוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה מתחילה באלוף הראשון בעידן הפתוח בטניס, ב-1969.

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מנצח מקום שני תוצאה
1969 ארצות הברית קליף ריצ'י אוסטרליה אלן סטון 6–1, 6–2
1970 אוסטרליה קן רוזוול ארצות הברית קליף ריצ'י 7–9, 9–7, 8–6
1971 ארצות הברית סטאן סמית ספרד חואן חיסברט סניור 7–6, 6–3
1972 ארצות הברית ג'ימי קונורס ארגנטינה גיז'רמו וילאס 6–3, 6–3
1973 רומניה איליה נסטסה ספרד מנואל אורנטס 5–7, 6–3, 6–4
1974 ארצות הברית מארטי ריסן ארצות הברית רוברט לוץ 7–6, 7–6
1975 ארצות הברית טום גורמן ארצות הברית שרווד סטיוארט 7–5, 2–6, 6–4
1976 ארצות הברית רוסקו טאנר ארצות הברית אדי דיבס 7–6, 6–3
1977 ארצות הברית הרולד סולומון הממלכה המאוחדת מארק קוקס 6–2, 6–3
1978 ארצות הברית אדי דיבס מקסיקו ראול רמירס 5–7, 6–3, 6–2
1979 ארצות הברית פיטר פלמינג ארצות הברית רוסקו טאנר 6–4, 6–2
1980 ארצות הברית הרולד סולומון פרגוואי פרנסיסקו גונסאלס 7–6, 6–3
1981 ארצות הברית ג'ון מקנרו ניו זילנד כריס לואיס 6–3, 6–4
1982 צ'כוסלובקיה איוואן לנדל ארצות הברית סטיב דנטון 6–2, 7–6
1983 שוודיה מאטס וילנדר ארצות הברית ג'ון מקנרו 6–4, 6–4
1984 שוודיה מאטס וילנדר שוודיה אנדש יאריד 7–6, 6–3
1985 מערב גרמניה בוריס בקר שוודיה מאטס וילנדר 6–4, 6–2
1986 שוודיה מאטס וילנדר ארצות הברית ג'ימי קונורס 6–4, 6–1
1987 שוודיה סטפן אדברג מערב גרמניה בוריס בקר 6–4, 6–1
1988 שוודיה מאטס וילנדר שוודיה סטפן אדברג 3–6, 7–6, 7–6
1989 ארצות הברית בראד גילברט שוודיה סטפן אדברג 6–4, 2–6, 7–6
1990 שוודיה סטפן אדברג ארצות הברית בראד גילברט 6–1, 6–1
1991 צרפת גי פורז'ה ארצות הברית פיט סמפראס 2–6, 7–6, 6–4
1992 ארצות הברית פיט סמפראס ארצות הברית איוואן לנדל 6–3, 3–6, 6–3
1993 ארצות הברית מייקל צ'אנג שוודיה סטפן אדברג 7–5, 0–6, 6–4
1994 ארצות הברית מייקל צ'אנג שוודיה סטפן אדברג 6–2, 7–5
1995 ארצות הברית אנדרה אגאסי ארצות הברית מייקל צ'אנג 7–5, 6–2
1996 ארצות הברית אנדרה אגאסי ארצות הברית מייקל צ'אנג 7–6, 6–4
1997 ארצות הברית פיט סמפראס אוסטריה תומאס מוסטר 6–3, 6–4
1998 אוסטרליה פטריק ראפטר ארצות הברית פיט סמפראס 1–6, 7–6, 6–4
1999 ארצות הברית פיט סמפראס אוסטרליה פטריק ראפטר 7–6, 6–3
2000 שוודיה תומאס אנקוויסט הממלכה המאוחדת טים הנמן 7–6, 6–4
2001 ברזיל גוסטבו קוורטן אוסטרליה פטריק ראפטר 6–1, 6–3
2002 ספרד קרלוס מויה אוסטרליה לייטון יואיט 7–5, 7–6
2003 ארצות הברית אנדי רודיק ארצות הברית מארדי פיש 4–6, 7–6(7–3), 7–6(7–4)
2004 ארצות הברית אנדרה אגאסי אוסטרליה לייטון יואיט 6–3, 3–6, 6–2
2005 שווייץ רוג'ר פדרר ארצות הברית אנדי רודיק 6–3, 7–5
2006 ארצות הברית אנדי רודיק ספרד חואן קרלוס פררו 6–3, 6–4
2007 שווייץ רוג'ר פדרר ארצות הברית ג'יימס בלייק 6–1, 6–4
2008 הממלכה המאוחדת אנדי מארי סרביה נובאק ג'וקוביץ' 7–6(7–4), 7–6(7–5)
2009 שווייץ רוג'ר פדרר סרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–1, 7–5
2010 שווייץ רוג'ר פדרר ארצות הברית מארדי פיש 6–7(5–7), 7–6(7–1), 6–4
2011 הממלכה המאוחדת אנדי מארי סרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–4, 3–0 Ret.
2012 שווייץ רוג'ר פדרר סרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–0, 7–6(9–7)
2013 ספרד רפאל נדאל ארצות הברית ג'ון איזנר 7–6(10–8), 7–6(7–3)
2014 שווייץ רוג'ר פדרר ספרד דויד פרר 6–3, 1–6, 6–2
2015 שווייץ רוג'ר פדרר סרביה נובאק ג'וקוביץ' 7–6(7–1), 6–3
2016 קרואטיה מרין צ'יליץ' הממלכה המאוחדת אנדי מארי 6–4, 7–5
2017 בולגריה גריגור דימיטרוב אוסטרליה ניק קיריוס 6–3, 7–5
2018 סרביה נובאק ג'וקוביץ' שווייץ רוג'ר פדרר 6–4, 6–4
2019 רוסיה דנייל מדבדב צרפת דויד גופן 7–6, 6–4
2020 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' קנדהקנדה מילוש ראוניץ' 1–6, 6–3, 6–4
2021 גרמניהגרמניה אלכסנדר זברב רוסיהרוסיה אנדריי רובליוב 6–2, 6–3
2022 קרואטיהקרואטיה בורנה צ'וריץ' יווןיוון סטפנוס ציציפס 7–6(7–0) , 6–2

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אלופה מקום שני תוצאה
1969 אוסטרליה לזלי טרנר בורי צרפת גייל שנפרו פרישה במצב 1–6, 7–5, 10–10
1970 ארצות הברית רוזמרי קסלס ארצות הברית ננסי ריצ'י גאנטר 6–3, 6–3
1971 הממלכה המאוחדת וירג'יניה וייד ארצות הברית לינדה טוארו 6–3, 6–3
1972 אוסטרליה מרגרט קורט אוסטרליה איבון גולגונג 3–6, 6–2, 7–5
1973 אוסטרליה איבון גולגונג ארצות הברית כריס אוורט 6–2, 7–5
1974–1987 לא נערך
1988 ארצות הברית ברברה פוטר קנדה הלן קלסי 6–2, 6–2
1989–2003 לא נערך
2004 ארצות הברית לינדזי דבנפורט רוסיה ורה זבונרבה 6–3, 6–2
2005 שווייץ פטי שנידר Japan אקיקו מוריגמי 6–4, 6–0
2006 רוסיה ורה זבונרבה סלובניה קטרינה סרבוטניק 6–2, 6–4
2007 רוסיה אנה צ'קבטדזה יפן אקיקו מוריגמי 6–1, 6–3
2008 רוסיה נדיה פטרובה צרפת נטלי דשי 6–2, 6–1
טורניר פרמייר 5
2009 סרביה ילנה יאנקוביץ' רוסיה דינארה סאפינה 6–4, 6–2
2010 בלגיה קים קלייסטרס רוסיה מריה שראפובה 2–6, 7–6(7–4), 6–2
2011 רוסיה מריה שראפובה סרביה ילנה יאנקוביץ' 4–6, 7–6(7–3), 6–3
2012 סין לי נה גרמניה אנג'ליק קרבר 1–6, 6–3, 6–1
2013 בלארוס ויקטוריה אזרנקה ארצות הברית סרינה ויליאמס 2–6, 6–2, 7–6(8–6)
2014 ארצות הברית סרינה ויליאמס סרביה אנה איבנוביץ' 6–4, 6–1
2015 ארצות הברית סרינה ויליאמס (2) רומניה סימונה האלפ 6–3, 7–6(7–5)
2016 צ'כיה קרולינה פלישקובה גרמניה אנג'ליק קרבר 6–3, 6–1
2017 ספרד גרביניה מוגורוסה רומניה סימונה האלפ 6–1, 6–0
2018 הולנד קיקי ברטנס רומניה סימונה האלפ 2–6, 7–6(8–6), 6–2
2019 ארצות הבריתארצות הברית מדיסון קיז רוסיה סבטלנה קוזנצובה 7–5, 7–6
2020 בלארוסבלארוס ויקטוריה אזרנקה יפןיפן נאומי אוסקה לא שוחק בשל פרישה
2021 אוסטרליהאוסטרליה אשלי ברטי שווייץשווייץ ג'יל טייכמן 6–3, 6–1
2022 צרפתצרפת קרולין גרסיה צ'כיהצ'כיה פטרה קביטובה 6–2, 6–4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סינסינטי מאסטרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמוד 3
  2. ^ 1 2 3 פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמודים 6-41
  3. ^ פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמודים 42-43