דייגו פורלאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דייגו פורלאן
U10 Diego Forlán 7569.jpg
מידע אישי
שם מלא דייגו פורלאן קוראסו
תאריך לידה 19 במאי 1979 (בן 35)
מקום לידה מונטווידאו שבאורוגוואי
גובה 1.80 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
פניארול
דאנוביו
אינדפנדיינטה
מועדונים מקצועיים
1998 - 2002
2002 - 2004
2004 - 2007
2007 - 2011
2011 - 2012
2012 - 2013
2014 -
אינדפנדיינטה
מנצ'סטר יונייטד
ויאריאל
אתלטיקו מדריד
אינטר מילאנו
אינטרנסיונל
סרזו אוסקה
80 (37)
63 (10)
106 (54)
134 (74)
18 (2)
34 (10)
13 (6)
נבחרת לאומית**
2002 - אורוגוואי 112 (36)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
29 ביוני 2014

דייגו פורלאן קוראסוספרדית: Diego Forlán Corazo; נולד ב-19 במאי 1979) הוא כדורגלן מאורוגוואי, המשחק בעמדת החלוץ בקבוצת סרזו אוסקה ובנבחרת אורוגוואי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורלאן התחיל את דרכו בגיל 14 בקבוצה האורוגוואית פניארול. בשנת 1998 עבר לשחק בארגנטינה בקבוצת אינדפנדיינטה, וב-25 באוקטובר שיחק בפעם ראשונה נגד ארחנטינוס ג'ניורס. שנת 2001 הייתה שנת מפתח בקריירה של פורלאן - הוא היה סגן מלך השערים בליגת האפרטורה, לאחר שהבקיע 11 שערים.

בינואר 2002 הצטרף לקבוצת מנצ'סטר יונייטד באנגליה, שם התקשה לכבוש בתחילה והפך מושא ללעג, אך עם הזמן הרבה לכבוש שערים חשובים נגד היריבות הגדולות של הקבוצה, ליברפול וצ'לסי. בתחילת דרכו כונה בפי האוהדים "For Loan" (להשאלה) בשל החמצות השערים שלו. ב-2004 עבר לקבוצת ויאריאל הספרדית, והוכתר "מלך השערים" של הליגה הספרדית; ובנוסף זכה בנעל הזהב האירופית, לאחר שהבקיע 25 שערים.

בקיץ 2007 עבר לאתלטיקו מדריד. פורלאן עזר לקבוצה לסיים במקום הרביעי בטבלה, ובכך לזכות במקום במוקדמות ליגת האלופות, בפעם ראשונה לאחר 12 שנה. ב-2009 סיים שוב כמלך השערים בליגה הספרדית, עם 32 שערים, וזכה בפעם השנייה בנעל הזהב האירופית.

בסוף עונת 2009/2010 השתתף בגמר הליגה האירופית ביחד עם קבוצתו אתלטיקו מדריד. בדקה ה 119 דקה לפני סיום ההארכה כבש שער מכריע, שבזכותו זכתה הקבוצה בגביע. הוא גם נבחר למצטיין של משחק הגמר ושל הטורניר.

בתחילת עונת 2011/12, עבר פורלאן לאינטר מילאן כמחליפו של סמואל אטו, אך חווה עונה גרועה בשורות הקבוצה האיטלקית, כשרשם 18 הופעות ושני שערים בלבד.

בסוף עונת 2011/12, התירה אינטר מילאן את חוזהו, והחלוץ חתם לשלוש שנים בשורות אינטרנסיונל הברזילאית.‏[1]

בינואר 2014 חתם על חוזה ל-18 חודשים בסרזו אוסקה היפנית.

נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורלאן שיחק במדי נבחרת אורוגוואי במונדיאל 2010, במהלכו הבקיע חמישה שערים וסייע לנבחרתו להגיע עד לשלב חצי הגמר. במשחק על המקום השלישי הפסידה הנבחרת לגרמניה בתוצאה 2 - 3, ולפיכך זכתה במקום הרביעי. פורלאן חלק את תואר מלך השערים של הטורניר עם שלושה שחקנים נוספים, וזכה בפרס כדור הזהב של פיפ"א לשחקן המצטיין של הטורניר. פורלאן הוא גם שיאן ההופעות במדי הנבחרת - 107 משחקים.

בגמר קופה אמריקה 2011 הבקיע צמד שערים בניצחון נבחרתו על נבחרת פרגוואי, והשווה את שיא הכיבושים של חלוץ בנבחרת בכל הזמנים. ב-11 באוקטובר 2011 הבקיע שער שוב נגד פרגוואי במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014, והפך לשיאן הכיבושים בנבחרת בכל הזמנים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'סטר יונייטד
ויאריאל
אתלטיקו מדריד
אינטרנסיונל
אורוגוואי

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כדור הזהב - מונדיאל 2010
  • מלך השערים, מונדיאל 2010 (אחד מארבעה)
  • נעל הזהב האירופית - 2004/2005, 2008/2009
  • מלך השערים של הלה ליגה -2004/2005, 2008/2009
  • איש המשחק של גמר הליגה האירופית, 2010
  • השחקן הלטיני המצטיין בלה ליגה (גביע EFE), שנת 2005
  • מלך השערים של אליפות מדינת ריו גראנדה דו סול, 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי נעל הזהב האירופית

1968: אוסביו | 1969: צ'קוב | 1970: מילר | 1971: סקובלאר | 1972: מילר | 1973: אוסביו | 1974: יזלדה | 1975: גיורגסקו | 1976: קאיפס | 1977: גיורגסקו | 1978: קרנקל | 1979: קיסט | 1980: ואנדנברג | 1981: סלאבקוב | 1982: קיאפט | 1983: גומז | 1984: ראש | 1985: גומז | 1986: ואן באסטן | 1987: קמטארו/פולסטר | 1988: קולאק | 1989: מתיוט | 1990: סאנצ'ס/סטויצ'קוב | 1991: פנסב | 1992: מקויסט | 1993: מקויסט | 1994: טיילור | 1995: אבטיסיין | 1996: אנדלאדזה | 1997: רונאלדו | 1998: מכלס | 1999: ג'רדל | 2000: פיליפס | 2001: לארסון | 2002: ג'רדל | 2003: מקאיי | 2004: הנרי | 2005: הנרי/פורלאן | 2006: טוני | 2007: טוטי | 2008: כ. רונאלדו | 2009: פורלאן | 2010: מסי| 2011: כ. רונאלדו | 2012: מסי | 2013: כ. רונאלדו/סוארס