עמנואל טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמנואל טוב

עמנואל טוב (נולד ב-1941) הוא פרופסור מן המניין בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חתן פרס א.מ.ת לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

עמנואל טוב זוכה פרס א.מ.ת

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמנואל טוב נולד באמסטרדם שבהולנד בזמן הכיבוש הנאצי. בהיותו בן שנה מסרו אותו הוריו לטיפולה של משפחה נוצרית. הוריו נספו בשואה, וטוב גדל אצל דודיו באמסטרדם. הוא למד עברית ב"תלמוד תורה" ובד בבד למד בגימנסיה קלאסית, שם למד שפות קלאסיות ושפות אירופיות מודרניות. מגיל 14 היה פעיל בתנועת "איחוד הבונים" בהולנד וכעבור זמן היה מדריך בתנועה, בהיותו בן 18 נשלח להשתלמות במדינת ישראל שזה עתה הוקמה; ב-1960 שב להולנד והיה מנהל ומזכיר התנועה במדינה. ב-1961 עלה לישראל. למד לתואר ראשון במקרא וספרות יוונית ולתואר שני במקרא, שניהם באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיו היה חוקר במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית ושימש כמתרגל באוניברסיטה. בשנים 19671969 שהה במחלקה ללימודי המזרח הקדום באוניברסיטת הרווארד. עשה את הדוקטורט בהדרכתם של הפרופסורים שמריהו טלמון מהאוניברסיטה העברית ופרנק מור קרוס מאוניברסיטת הרווארד, והגיש את עבודת הדוקטור ב-1973: נושא העבודה היה: "תרגום השבעים לספרי ירמיה וברוך". עם שובו לישראל עבד כאסיסטנט באוניברסיטה העברית ובמכון האוניברסיטאי בחיפה, שהיווה את הגרעין לאוניברסיטת חיפה. ב-1986 מונה לפרופסור מן המניין בשנת 1990 הופקד על הקתדרה על שם יהודה לייב מאגנס. שהה בשבתונים וכפרופסור אורח באוניברסיטאות אוקספורד, אופסלה בשבדיה, דושישה (קיוטו) שביפן, מק-קווארי וסידני שבאוסטרליה, סטלנבוש שבדרום אפריקה, האוניברסיטה החופשית באמסטרדם ואוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה. כמו כן שהה במכונים ללימודים מתקדמים בירושלים, בוואסנאר (הולנד) ובפילדלפיה.

טוב היה מהעורכים הראשיים של מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית, שהכין מהדורה ביקורתית של נוסח המקרא. הוא חבר מערכת כתב העת Dead Sea Discoveries וישב בוועדה המדעית של הוצאת הספרים מאגנס. טוב הוא ממייסדי קרן המגילות (Dead Sea Scrolls Foundation) ובשנים 19912000 יושב-ראש הקרן; חבר המועצה האקדמית של מרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה של האוניברסיטה העברית; יועץ לסדרת המחקרים בהולנד Compendia Rerum Judaicarum ad Novum Testamentum; עמית בכיר של מרכז אוקספורד ללימודים עבריים מתקדמים.

בשנים 19902009 היה העורך הראשי של מפעל פרסום מגילות מדבר יהודה. במסגרת זאת הוא הוציא לאור 32 כרכי מהדורות מדעיות בסדרה שראתה אור באוקספורד בשם Discoveries in the Judaean Desert, וכן שתי קונקורדנציות.‏[1]

במסגרת נפרדת הוציא תקליטור המכיל את מהדורת כל המגילות הלא-מקראיות ומהדורה בת ששה כרכים לציבור הרחב.‏[2]

עמנואל טוב נשוי לליקה לבית אה, ולהם שלושה ילדים וארבע נכדות.

פרסים ותוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של עמנואל טוב בתרגום השבעים התמקדו תחילה בהתפתחויות פנים-תרגומיות, ואט-אט עברו לעמוד על חשיבות תרגום זה לחקר המקרא: העיבודים הקדומים של תרגום השבעים, טכניקת התרגום, שחזור המקור העברי ("המצע העברי") של התרגום היווני, ערכו של תרגום השבעים לחקירה הטקסטואלית של המקרא, חשיבותם של ספרים מסוימים בתרגום השבעים לפירוש הספרים העבריים ולהבנת גלגוליהם הספרותיים, ולבסוף מקומו של המקור העברי של תרגום השבעים בהתפתחות נוסח המקרא.

מחקריו הראשונים של טוב בתרגום השבעים עסקו בעיבודים (רוויזיות) הקדומים של תרגום זה, שמטרתם הייתה לקרב את הנוסח היווני לטקסט העברי שהיה רווח בארץ ישראל במאה הראשונה לפנה"ס עד למאה השנייה לספירה. טוב השתית חקירה זו על עקרונות יציבים, בקבעו את אמות המידה להגדרת העיבודים ואפיונם. עיסוקו בטכניקת התרגום ובשחזור המצע העברי של תרגום השבעים הושפע מעבודתו המעשית במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית. בחקירה זו שילב את עבודת השדה בניסוח כללים מופשטים להערכת הפרטים בתרגום השבעים בהפריה מתמדת. כללים אלה נוסחו בספרו על תרגום השבעים שצמח מתוך שיעוריו באוניברסיטה העברית – כל שנה על ספר אחר בתרגום השבעים.‏[3]

מכאן עבר מרכז הכובד של התעניינותו של טוב בתרגום השבעים למהות של חקירת תרגום זה לחוקר המקראי, דהיינו חשיבות התרגום לחקירה הטקסטואלית ואף לחקירה הספרותית. אף כי לא היה החוקר הראשון ששיקע מאמצים בתחום זה, הוא הצעיד אותו קדימה באופן משמעותי. בספרי מקרא אחדים תרגום השבעים משקף מצע עברי שיש לקחתו בחשבון במלאכת הפרשנות מעבר לפרטים הקטנים, הן כאשר מצע עברי זה קדם לתוכנו של נוסח המסורה (יהושע, שמואל א טז-יח, ירמיהו, יחזקאל, ועוד), והן כאשר הוא בבחינת פירוש על נוסח המסורה (מלכים א, אסתר, ודניאל). לדידו, בכל הספרים הללו, לאחר שניתוח טכניקת התרגום כמתואר לעיל העלה שתרגום השבעים הוא עד מהימן לנוסח העברי שעמד לפניו, על פרשן הספר העברי להתייחס לתרגום השבעים. מבין כל העדים הקדומים של נוסח המקרא, המידע החשוב ביותר על שלבי ההתפתחות הספרותית גלום בנוסח המסורה ותרגום השבעים, מעט מגילות קומראן והנוסח השומרוני של התורה. טוב סבור אפוא שהעיסוק במקורות הקדומים של נוסח המקרא, כמו תרגום השבעים, מפרה את מלאכת פרשנות המקרא ואף מסייע בידינו להבין את השלבים האחרונים של התפתחות ספרות המקרא, בספרי מקרא מסוימים. טוב השפיע על התפתחות החקירה העכשווית של המקרא בארץ ובעולם המיטיבה להכיר עתה בחשיבות העיון במקורות הקדומים.

התפתחות נוסח המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוב אינו מתאר את התפתחות נוסח המקרא מתוך תאוריות מופשטות, כמו חוקרים אחרים, אלא הוא יוצא מתוך הממצא בכתבי היד העבריים והתרגומים הקדומים. מעל לכל ברור שבימי בית שני התהלכו בעם נוסחים רבים של המקרא כפי שניכר מתוך הרב-גוניות הטקסטואלית של מגילות קומראן. כל מגילה הייתה שונה מרעותה, אבל בתוך רב-גוניות זאת אפשר להכיר קבוצות (משפחות) של מגילות. טוב הכניס גורם של יציבות בתוך החקירה על ידי חלוקה סטטיסטית של סוגי המגילות שנמצאו בקומראן. הוא גם חידש בהציגו את המגילות שנמצאו במקומות שונים כמשקפות מציאות חברתית-דתית שונה, מגילות מדבר יהודה (מלבד מגילות קומראן) משקפות את המציאות של חוגי החכמים (אחר כך: חוגי חז"ל) המתמקדים בנוסח המסורה, בעוד מגילות קומראן משקפות מציאות אחרת, של חופש וחוסר-קביעות.‏[4]

חוליה חשובה בטיעון זה מהווה גם החיבור המכונה "התורה המשוכתבת". עשר שנים אחרי שפרסם חיבור זה,‏[5] הכיר טוב בכך שהוא אינו כולל תורה משוכתבת, כי אם נוסח מקראי הכולל רכיבים פרשניים רבים. גם טקסט זה משקף אפוא שלב משלבי התפתחות המקרא.‏[6]

עיסוקו של טוב בתרגום השבעים ובחיבור "המקרא המשוכתב" הוביל אותו לחשיבה מחודשת על השלבים האחרונים של התפתחות ספרי המקרא ושאלת הנוסח הקדמון של ספרים אלה. לדעתו, השלבים הקדומים של ספרי המקרא המשתקפים בתרגום השבעים של שמואל א, ירמיהו ויחזקאל מראים שהניסוחים של ספרי המקרא התפתחו שלב אחר שלב. מציאות משוערת זאת מקשה עלינו לקבוע מה היה הנוסח המקורי של ספרי המקרא. לדעת טוב, לא היה נוסח מקורי אחד, כי אם שורה של "נוסחים קדמונים". ראייה זאת פותחה במחקריו אחרי הופעת המהדורה השנייה של ספר המבוא לביקורת הנוסח.

מגילות קומראן וסופרי קומראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוב עסק בהיבטים שונים של מגילות קומראן, אך מחקריו המרכזיים עוסקים בסופרי קומראן. בשנת 2004 פרסם מחקר מפורט על סופרי קומראן, אשר המרכז את כל המידע על מנהגי הסופרים ומסייע להבין טוב יותר את מגילות קומראן.‏[7] מחקר זה מתאר את ההיבטים הטכניים של כל מגילות מדבר יהודה, כגון מידות הטורים והיריעות, התחלות המגילות וסופיהן, שיטות של תיקוני השגיאות, שיטות הכתיב, ומיון המגילות לפי פרמטרים אלה.

מרכיב חשוב בתיאור זה נמצא בתאוריה של טוב על סופרי קומראן. מאז שנת 1986 סובר טוב כי יש לחלק את מגילות קומראן לשתי קבוצות המובחנות על ידי בחנים חיצוניים. קבוצה א' מתאפיינת בכתיב מיוחד (צורות כגון כיא), בצורות לשון מיוחדות (כגון מלכיהמה, מאודה) ובמנהגי סופרים מיוחדים (כתיבת שם יהוה בכתב העברי העתיק יהוה, מחיקת מילים על ידי קווים ונקודות מבטלות מעל האותיות ותחתיהן, נקודות בשוליים כהנחיות לשרטוט השורות). הרוב המכריע של המגילות הכיתתיות הקומראניות שייכות לקבוצה זאת, ומכאן סבר טוב שמגילות אלה הועתקו על ידי סופרים כיתתיים, אולי בקומראן. סופרים אלה העתיקו מגילות מקראיות ולא-מקראיות, והן מהוות שליש של מגילות קומראן, בעוד המגילות האחרות (קבוצה 2) הובאו לקומראן מבחוץ, ממקום אחד או ממקומות שונים.

החקירה הממוחשבת של המקרא ומגילות מדבר יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוב סבור כי החקירה של היבטים שונים של המקרא והמגילות חייב להיעזר בתוכנות מחשב, ועל כן יש לפתח מאגרי נתונים ותוכנות מחשב. הוא עצמו פיקח על צוות חוקרים שקבע את הנוסח האלקטרוני של כתב יד לנינגרד של המקרא בשנות השמונים. ‏‏‏[8] באותה עת הוא גם הקים מפעל מחקר יחד עם פרופסור רוברט קראפט מפילדלפיה בשם "כלים ממוחשבים לשם חקירת תרגום השבעים" (Computer-Assisted Tools for Septuagint Study). מפעל זה, הממוקם בירושלים ובפילדלפיה, יצר מאגר נתונים משווה של כל מלות נוסח המסורה ותרגום השבעים המאפשר חיפושים משווים של מלים ומבנים בשתי השפות. מאגר הנתונים יצא לאוויר העולם בעזרת תוכנת Accordance המאפשרת חיפושים וסוגי סטטיסטיקה מתקדמים והוא קיים גם בתוכנות Logos ו-Bible Works . בעזרת תוכנה זאת נכתבו מחקרים שונים הן משל טוב והן משל חוקרים נוספים. מאגר נתונים אחר המקדם את המחקר בצורה משמעותית אף הוא מכיל את כל מגילות קומראן הלא-מקראיות, תרגומיהן לאנגלית, וכל הצילומים. מאגר נתונים זה משמש את החוקרים והוא מהווה בסיס למחקרים שונים. ‏‏‏[9]

ספרי יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Emanuel, Studies in Hebrew Bible, Septuagint, and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov (ed. S. M. Paul, R. A. Kraft, L. H. Schiffman, and W. W. Fields; VTSup 94; Leiden/ Boston: Brill, 2003)
  • From Qumran to Aleppo: A Discussion with Emanuel Tov about the Textual History of Jewish Scriptures in Honor of his 65th Birthday (ed. A. Lange et al.; FRLANT 230; Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, 2009)

רשימה מעודכנת של פרסומיו עד לשנת 2002 פורסמה בתוך

  • Emanuel, Studies in Hebrew Bible, xix-xxxvi.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. The Book of Baruch Also Called I Baruch (Greek and Hebrew) (Texts and Translations 8, Pseudepigrapha Series 6; Missoula, Mont.: Scholars Press, 1975).

2. The Septuagint Translation of Jeremiah and Baruch: A Discussion of an Early Revision of Jeremiah 29–52 and Baruch 1:1–3:8 (HSM 8; Missoula, Mont.: Scholars Press, 1976).

3. The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Jerusalem Biblical Studies 3; Jerusalem: Simor, 1981).

4. With J. R. Abercrombie, W. Adler, and R. A. Kraft: Computer Assisted Tools for Septuagint Studies (CATSS), Volume 1, Ruth (SCS 20; Atlanta, Georgia: Scholars Press,1986).

5. A Computerized Data Base for Septuagint Studies: The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible (CATSS Volume 2; JNSLSup 1; 1986).

6. With D. Barthélemy, D. W. Gooding, and J. Lust: The Story of David and Goliath,Textual and Literary Criticism, Papers of a Joint Venture (OBO 73; Fribourg/Göttingen: Éditions universitaires/Vandenhoeck & Ruprecht, 1986

7. ביקורת נוסח המקרא – פרקי מבוא (ירושלים: מוסד ביאליק: תש"ן)

7a. Textual Criticism of the Hebrew Bible (Minneapolis and Assen/Maastricht: Fortress Press and Van Gorcum, 1992

8. With the collaboration of R. A. Kraft: The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal Hever (8HevXIIgr) (The Seiyal Collection I) (DJD VIII; Oxford: Clarendon, 1990).

9. With the collaboration of S. J. Pfann: The Dead Sea Scrolls on Microfiche: A Comprehensive Facsimile Edition of the Texts from the Judean Desert, with a Companion Volume (Leiden: E. J. Brill/IDC, 1993). 8*.The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal Hever (8HevXIIgr) (The Seiyal Collection I) (DJD VIII; Oxford: Clarendon, “Reprinted with corrections 1995“). 9*. Companion Volume to The Dead Sea Scrolls Microfiche Edition (2d rev. ed.; Leiden: E. J. Brill/IDC, 1995). 3*. The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Second Edition, Revised and Enlarged; Jerusalem Biblical Studies 8; Jerusalem: Simor, 1997).

10 . עם שמריהו טלמון וחיים רבין, תורה נביאים כתובים מהדורת האוניברסיטה העברית בירושלים, ספר ירמיהו (ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנז)

7b. Der Text der Hebräischen Bibel: Handbuch der Textkritik (trans. H.-J. Fabry; Stuttgart/Berlin/Cologne: Kohlhammer, 1997).

11. The Greek and Hebrew Bible—Collected Essays on the Septuagint (VTSup 72; Leiden/Boston/Cologne: E. J. Brill, 1999).

7c. Tekstologiya Vetchoga Zaveta (trans. K. Burmistrov and G. Jastrebov; Moscow: Biblisko-Bagaslovski Institut Sv. Apostola Andrjeya [St. Andrews Theological Seminary], 2001).

7a*. Textual Criticism of the Hebrew Bible (2d rev. ed.; Minneapolis and Assen: Fortress Press/Royal Van Gorcum, 2001).

12a. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 1, Texts Concerned with Religious Law) (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004) 12b. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 2, Exegetical Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004). 12c. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 3, Parabiblical Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005). 12d. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 4, Calendrical and Sapiential Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005). 12e. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 5, Poetic and Liturgical Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005). 12f. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 6, Additional Genres and Unclassified Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005)

13. Scribal Habits and Approaches Reflected in the Texts Found in the Judean Desert (STDJ 54; Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004)

14. Hebrew Bible, Greek Bible, and Qumran—Collected Essays (TSAJ 121; Tübingen: Mohr Siebeck, 2008).

15. Revised Lists of the Texts from the Judaean Desert (Leiden/Boston: Brill, 2010).

פרסומים אלקטרוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. The Dead Sea Scrolls Database (Non-Biblical Texts) (The Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library, vol. 2; Prepared by the Foundation for Ancient Research and Mormon Studies [FARMS]) (Leiden: E. J. Brill, 1999).
  2. With A. Groves, the Hebrew text in תנך, JPS Hebrew–English Tanakh: The Traditional Hebrew Text and the New JPS Translation (2d. ed.; Philadelphia: The Jewish Publication Society, 1999).
  3. The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible, Accordance computer program, version 5.5, Gramcord 2002
    3a. The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible (division of the CATSS database, directed by R. A. Kraft and E. Tov), module in the Logos computer program, 2004 (with updates, 2005 – ).
    3b. With F. H. Polak: The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible (division of the CATSS database, directed by R. A. Kraft and E. Tov), module in the Bible Works computer program, version 7, 2005 (with updates, 2006 –).
  4. “Electronic Resources Relevant to the Textual Criticism of Hebrew Scripture,“ TC: A Journal of Biblical Textual Criticism 8 (2003)
  5. The Dead Sea Scrolls Electronic Library, Brigham Young University, Revised Edition 2006, part of the Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library of E. J. Brill Publishers (Leiden: E. J. Brill, 2006)

עריכת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם אבי הורביץ ושרה יפת: יא זליגמן, מחקרים בספרות המקרא) ירושלים: מאגנס, תשנב)
  • עם משה בר-אשר, מגילות ה-ו (חיפה/ירושלים: אוניברסיטת חיפה/מוסד ביאליק, 2007)
  • עם מ' בר-אשר, ד' רום-שילוני ונ' ואזנה, ש"י לשרה יפת (ירושלים: מוסד ביאליק, 2007)
  • טוב משמש כעורך כללי של סדרת Discoveries in the Judaean Desert, בהוצאת קלארנדון, ההוצאה האקדמית של הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בה ראו אור שלושים ושלושה כותרים.
  • The Hebrew and Greek Texts of Samuel, 1980 Proceedings IOSCS, Vienna (Jerusalem: Academon, 1980).
  • A Classified Bibliography of Lexical and Grammatical Studies on the Language of the Septuagint and Its Revisions (3rd ed.; Jerusalem: Academon, 1982).
  • With C. Rabin: Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 11 (Jerusalem: Magnes Press, 1984).
  • Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 12 (Jerusalem: Magnes Press, 1985).
  • Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 13 (Jerusalem: Magnes Press, 1986).
  • With M. Klopfenstein, U. Luz, and S. Talmon: Mitte der Schrift? Ein jüdisch-christliches Gespräch. Texte der Berner Symposions 1985 (Judaica et Christiana 11; Bern: Peter Lang,1987).
  • Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 14 (Jerusalem: Magnes Press, 1988).
  • Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 15 (Jerusalem: Magnes Press, 1990).
  • With M. Fishbane and W. Fields: "Sha’arei Talmon": Studies in the Bible, Qumran, and the Ancient Near East Presented to Shemaryahu Talmon (Winona Lake, IN: Eisenbrauns,1992).
  • ax L. Margolis, The Book of Joshua in Greek, Part V: Joshua 19:39–24:33 (Monograph Series, Annenberg Research Institute; Philadelphia 1992).
  • J. Jarick with the collaboration of G. Marquis, A Comprehensive Bilingual Concordance of the Hebrew and Greek Texts of the Book of Ecclesiastes (CATSS: Basic Tools Volume 3; SCS 36; Atlanta, GA: Scholars Press, 1993).
  • Area editor (Dead Sea Scrolls) in The Oxford Dictionary of the Jewish Religion (ed. R. J. Z. Werblowsky and G. Wigoder; New York/Oxford: Oxford University Press, 1997).
  • Area editor in Encyclopedia of the Dead Sea Scrolls, vols. 1–2 (ed. L. H. Schiffman and J. C. VanderKam; Oxford/New York: Oxford University Press, 2000).
  • With L. H. Schiffman and J. VanderKam: The Dead Sea Scrolls: Fifty Years After Their Discovery—Proceedings of the Jerusalem Congress, July 20–25, 1997 (Jerusalem: IsraelExploration Society/The Shrine of the Book, Israel Museum, 2000).
  • F. H. Polak and G. Marquis, A Classified Index of the Minuses of the Septuagint, Part I: Introduction; Part II: The Pentateuch (CATSS Basic Tools 4, 5; Stellenbosch: Print24.com, 2002).
  • With E. D. Herbert: The Bible as Book—The Hebrew Bible and the Judaean Desert Discoveries (London: British Library & Oak Knoll Press in association with The Scriptorium: Center for Christian Antiquities, 2002).
  • With P. W. Flint and J. VanderKam: Studies in the Hebrew Bible, Qumran and the Septuagint Presented to Eugene Ulrich (VTSup 101; Leiden: E. J. Brill, 2006).
  • With C. A. Evans: Exploring the Origins of the Bible—Canon Formation in Historical, Literary, and Theological Perspective (Grand Rapids, MI: Baker Academic, 2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימה שלמה נמצאת בכרך המבוא לסדרה (כרך 39): E. Tov (ed.), The Texts from the Judaean Desert: Indices and an Introduction to the Discoveries in the Judaean Desert Series (DJD XXXIX; Oxford: Clarendon, 2002‏.
  2. ^ The Dead Sea Scrolls Reader, Parts 1-6 (Leiden/ Boston: E. J. Brill, 2004-2005‏.
  3. ^ The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Second Edition, Revised and Enlarged; Jerusalem Biblical Studies 8; Jerusalem: Simor, 1997‏.
  4. ^ ראו מאמרו בשנתון יד (2004) , 119–139.
  5. ^ Together with S. A. White: “4QReworked Pentateuchb–e and 4QTemple?“, in H. Attridge et al., in consultation with J. VanderKam, Qumran Cave 4.VIII, Parabiblical Texts, Part 1 (DJD XIII; Oxford: Clarendon, 1994), 187–351, 459–63 and plates XIII–XXXXVI‏.
  6. ^ >‏ראו מאמרו בשנתון יח (2008), 133–148.
  7. ^ Scribal Practices and Approaches Reflected in the Texts Found in the Judean Desert (STDJ 54; Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004)‏.
  8. ^ ‏נוסח זה פורסם בין היתר בתוך , JPS Hebrew–English Tanakh: The Traditional Hebrew Text and the New JPS Translation (2d. ed.; Philadelphia: The Jewish Publication Society, 1999).‏
  9. ^ ‏The Dead Sea Scrolls Electronic Library, Brigham Young University, Revised Edition 2006, part of the Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library of E. J. Brill Publishers‏