פורטל:גרמניה/השפה הגרמנית

גרמנית (Deutsch - דוֹיְטשׁ, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. גרמנית היא אחת השפות המדוברות בעולם. עם מעל 100 מיליון אירופאים (כרבע מכלל האירופאים) שבפיהם היא שפת אם, גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי. גרמנית היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה שנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה, ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן). היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית (ויקיפדיה הגרמנית היא השנייה בגודלה מבין הוויקיפדיות).

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) באיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, כמו למשל נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה שדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח-אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כמו ארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב של גרמנית.

לערך המלא - לקטגוריה

---

מילים וביטויים בגרמנית: ß - אני ברלינאי - אנשלוס - באוהאוס - מלחמת בזק - גזאמטקונסטוורק - גלוקנשפיל - גשטלט - האחדה - הינטרלנד - העבודה משחררת - ולטשמרץ - ונדרוורט - זיג הייל - ילדים, מטבח, כנסייה - לייטמוטיב - מיזלי - מישלינג - סער ופרץ - פאנצר - פיהרר - צייטגייסט - קוגל - קיטש - קירשווסר - שטרודל - שמאלץ - שניצל מודעות גרמניות דוברי הגרמנית באירופה מודעות גרמניות

ערך נבחר הנשיא קנדי נושא את נאומו בפני המוני ברלינאים. "אני ברלינאי" (בגרמנית: Ich bin ein Berliner) הוא ציטוט מפורסם מנאומו של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, שאותו נשא ביום 26 ביוני 1963 במערב ברלין. קנדי הדגיש בקריאה זו את תמיכת ארצות הברית במערב גרמניה הדמוקרטית, זמן קצר לאחר שמזרח גרמניה, גרורתה הקומוניסטית של ברית המועצות, הקימה את חומת ברלין כמחסום פיזי למניעת מעבר מהמזרח הקומוניסטי למערב החופשי. השימוש הרטורי בגרמנית, שפת המקום, והאמירה "אני ברלינאי", כשהיא נאמרת על ידי נשיא אמריקאי, היה ביטוי עליון ורב עוצמה של הזדהות עם מצוקתם של תושבי ברלין, והתקבל בהתלהבות על ידי המוני בני ברלין שנאספו לשמוע את הנאום בכיכר שלפני בית העירייה בברלין. לערך המלא - ערכים נבחרים נוספים