פט ג'נינגס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פט ג'נינגס
פט ג'נינגס
פט ג'נינגס
מידע אישי
לידה 12 ביוני 1945 (בן 78)
ניורי שבצפון אירלנד
שם מלא פטריק אנתוני ג'נינגס
גובה 1.83 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
19611963 ניורי טאון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1963 - 1964
1964 - 1977
1977 - 1985
ווטפורד
טוטנהאם הוטספר
ארסנל
סך הכול:
48 (0)
472 (1)
237 (0)
751 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1964 - 1986 צפון אירלנד 119 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פטריק אנתוני ג'נינגסאנגלית: Patrick Anthony Jennings; נולד ב-12 ביוני 1945 בניורי, צפון אירלנד) הוא כדורגלן עבר צפון אירי ששיחק בעמדת השוער, והשתתף בלמעלה מ-1,000 משחקים בקריירה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקריירה שלו שיחק ג'נינגס בקבוצה עד גיל 18 של שמרוק רוברס, אך לאחר זמן מה החל לעסוק בכדורגל גאלי עד גיל 16, אז הצטרף לניורי טאון מהעיר שבה גדל. ג'נינגס הפגין יכולת טובה, ובמאי 1963 הועבר לווטפורד האנגלית מהליגה השלישית. גם במדיה הוא המשיך להפגין את יכולתו הגבוהה, ושיחק בכל אחד ממשחקי המועדון בעונתו הראשונה, ובסופה הועבר לטוטנהאם הוטספר תמורת 27,000£.

ב-15 באפריל 1964, בגיל 18 ובעוד משחק עבור ווטפורד, ערך ג'נינגס את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת במשחק נגד נבחרת ויילס במסגרת אליפות הבית הבריטית. המשחק הסתיים בניצחון של אירלנד בתוצאה 3 - 2; שחקן נוסף שערך את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו במשחק זה היה ג'ורג' בסט.

ג'נינגס שיחק במשך 13 שנים בווייט הארט ליין, ובסך הכול הופיע במדי טוטנהאם ב-591 משחקים בכל המסגרות, מתוכם 472 בליגה. ב-1967 הוא זכה עם טוטנהאם בגביע ה-FA, בגביע הליגה ב-1971 ו-1973, ובגביע אופ"א ב-1972. במשחק מגן הצדקה נגד מנצ'סטר יונייטד שנערך ב-1967 הוא הצליח לכבוש את שערו היחיד בקריירה. ב-1973 הוא זכה בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות עיתונאי הכדורגל, ושלוש שנים מאוחר יותר בתואר כדורגל השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות שחקני הכדורגל.

באוגוסט 1977 הועבר ג'נינגס למועדון הכדורגל ארסנל, היריב הידוע ביותר של טוטנהאם, כיוון שבטוטנהאם האמינו כי הוא על סף סיום הקריירה שלו. אולם, ג'נינגס שיחק בארסנל במשך שמונה עונות, בהן סייע למועדון להעפיל לשלושה משחקי גמר של גביע ה-FA (‏1978, 1979 ו-1980). אולם, רק המשחק השני, נגד מנצ'סטר יונייטד, הסתיים בניצחון של ארסנל. במשך שמונה השנים שבהן שיחק עבור ארסנל הוא השתתף ב-327 משחקים, מתוכם 237 בליגה. בזמן ששיחק בארסנל ג'נינגס היה חלק מסגל הנבחרת הצפון אירית שהעפילה לסיבוב השני במונדיאל 1982.

לאחר פרישתו מכדורגל קבוצתי ב-1985 הוא חזר לטוטנהאם, ושיחק בקבוצת המילואים של המועדון על מנת שיהיה בכושר לקראת השתתפותה של נבחרת צפון אירלנד במונדיאל 1986. זמן קצר לאחר המונדיאל הוא חזר לשמרוק רוברס, והשתתף במשחק לזכרו של הבלם המרכזי שיי ברנן.

משחקו הבינלאומי האחרון של ג'נינגס נערך ביום הולדתו ה-41, ובאותה תקופה הוא היה השחקן המבוגר ביותר שמשתתף במונדיאל. המשחק היה האחרון בשלב הבתים של מונדיאל 1986, וצפון אירלנד הפסידה בו לנבחרת ברזיל בתוצאה 0 - 3. בסך הכול הופיע ג'נינגס 119 פעמים במדי הנבחרת, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה.

ג'נינגס החל לעבוד כמאמן שוערים לאחר פרישתו, ועסק בתפקיד זה בטוטנהאם עד 1993. בשנת 2003 צורף שמו של ג'נינגס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי כהוקרה על הכישורים שהפגין בליגה האנגלית.

בנו של ג'נינגס, פטריק ג'וניור, משחק גם כן כשוער.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוטנהאם הוטספר: גביע ה-FA (‏1967), גביע הליגה (1971 ו-1973), גביע אופ"א (1972)
  • ארסנל: גביע ה-FA‏ (1979)
  • אישיים: שחקן השנה בליגה האנגלית (1973 - התאחדות עיתונאי הכדורגל, 1976 - התאחדות שחקני הכדורגל)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

*Jennings, Pat (1983). Pat Jennings: An Autobiography. London, Willow Books, ISBN 0-00-218069-3

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פט ג'נינגס בוויקישיתוף