אריק קאנטונה

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתיבה עיתונאית.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אריק קאנטונה
מידע אישי
שם מלא	אריק דניאל פייר קאנטונה
תאריך לידה	24 במאי 1966
מקום לידה	מרסיי שבצרפת
גובה	1.88 מטר
מועדונים מקצועיים
1983 - 1988 1985 - 1986 1988 - 1991 1989 1989 - 1990 1991 1992 1992 - 1997	אוסר ← מרטיג מארסיי ← בורדו ← מונפלייה נים לידס יונייטד מנצ'סטר יונייטד	82 (23) 15 (4) 40 (13) 11 (6) 33 (11) 16 (2) 28 (9) 144 (64)
נבחרת לאומית
1987 - 1995	צרפת	45 (20)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

אריק קאנטונה (בצרפתית: Éric Cantona; נולד ב-24 במאי 1966 במרסיי) הוא כדורגלן עבר צרפתי, נחשב לאחד משחקניה הגדולים בכל הזמנים של קבוצת הפאר האנגלית מנצ'סטר יונייטד, אותה הוליך להישגים רבים, ואף קיבל מאוהדיה את הכינוי "המלך אריק".

קאנטונה היה ידוע בשל מזגו החם, ובמהלך הקריירה שלו היה מעורב בשערוריות רבות.

תחילת הקריירה

מילדותו שיחק בקבוצות כדורגל בעיר הולדתו, אך בהגיעו לגיל 15 התגלה דווקא על ידי מגלי הכשרונות של אוסר ועבר לשחק באקדמיית הכדורגל שלה. בגיל 17 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, אך התקדמותו הואטה מעט, כיוון שבילה שנה בצבא הצרפתי. כששב מהצבא בתחילת 1986, הושאל לחצי עונה למארטיג מליגת המשנה כדי לצבור ניסיון משחק. בסיום העונה חזר לאוקזר, חתם על חוזה מקצועני והעונה שבאה אחר כך סימלה את הפריצה הגדולה שלו לתודעת העולם. קאנטונה תופקד בקישור של קבוצה צעירה וכשרונית בהדרכת המאמן הנצחי גי רו. קאנטונה הבקיע 21 שערים בשתי עונות בקבוצה וסיים איתה בצמרת בשתי העונות. הוא זומן גם לנבחרת צרפת הצעירה שזכתה באליפות אירופה בשנת 1988.

תקופת הליגה הצרפתית

באותו קיץ שילמה עליו אולימפיק מרסיי שיא צרפתי של 2.3 מיליון לירות שטרלינג וקאנטונה הגשים חלום לשחק עבור הקבוצה אותה אהד כילד. אך מאותו רגע, כאילו נכנס שד בקאנטונה. מכאן והלאה השערוריות לא הפסיקו לרדוף אותו. הבעיות התחילו בנבחרת, קאנטונה העליב בפומבי את המאמן הלאומי, הנרי מישל, והושעה מהנבחרת לשנה. לאחר מכן החלו גם הבעיות בקבוצה. אריק בעט כדור ליציע וזרק חולצה על שופט לאחר שהוחלף במשחק ידידות מול טורפדו מוסקבה. בעקבות בעיות המשמעת הרבות של קאנטונה החליטה מארסיי להשאילו לבורדו עד תום העונה, שם הציג יכולת נפלאה עם 6 שערים ב-11 משחקים.

בסיום העונה רכשה אותו מונפלייה ב-300 אלף לירות שטרלינג בלבד. במונפלייה אריק חזר לעצמו עם עונה מצוינת שבסיומה זכתה הקבוצה בגביע הצרפתי. גם ההשעייה ל-10 ימים בעקבות בעיטה בפניו של חברו לקבוצה לא השפיע רבות על קאנטונה והוא זומן שוב לנבחרת, הפעם על ידי המאמן מישל פלאטיני.

העונה המוצלחת במונפלייה שיכנעה את ברנאר טאפי להשיב את קאנטונה לקבוצת הכוכבים שלו, מארסיי. קאנטונה פתח את העונה נפלא, אך נפצע והושבת משך רוב העונה. הוא חזר לקראת סיום ועלה מהספסל כדי לעזור לקבוצה לקחת אליפות. אבל ישיבה על הספסל לא התאימה לאריק והוא החליט לעבור לנים הקטנה תמורת מיליון לירות שטרלינג. אחרי חודש בנים הוא איבד את קור-רוחו, הטיח כדור בשופט והושעה לחודש על ידי ועדת המשמעת של ההתאחדות הצרפתית. בתגובה כינה קאנטונה את שופטי הוועדה "אידיוטים" והם מיהרו להכפיל את עונשו לחודשיים. קאנטונה ההמום הודיע שנמאס לו והודעי על פרישה מכדורגל בדצמבר 1991 כשהוא בן 25 בלבד.

מעבר לאנגליה

אחרי חודש מחוץ למגרשים הוא שוכנע לחזור בו מפרישתו ולעזוב את צרפת לטובת אנגליה. קאנטונה החליט להיעתר להצעות מעבר לתעלה ונסע לחתום עם שפילד וונסדיי. מאמן שפילד, טרבור פרנסיס הודיע במפתיע שהוא לא יחתים אותו ללא מבחנים, קאנטונה נעלב, עזב את שפילד וחתם בלידס יונייטד הסמוכה. בלידס הוא נתן חצי עונה נפלאה והצליח לזכות איתה באליפות הפרמיירשיפ בפוטו-פיניש מול מנצ'סטר יונייטד. פלאטיני התרשם והחזיר אותו למדים הכחולים לטורניר יורו 1992 בשבדיה, אבל נבחרת צרפת נכשלה בלעבור את הבית המוקדם ופלאטיני התפטר.

תקופת מנצ'סטר יונייטד

קאנטונה חזר ללידס יונייטד ופתח את העונה די חלש ואף איבד לתקופה קצרה את מקומו בהרכב. מאמן לידס, הווארד וילקינסון, לא הסתיר את אי שביעות רצונו בכושרו של אריק וכשהגיעה הצעה ממנצ'סטר יונייטד, השיב עליה בחיוב. ב-27 בנובמבר 1992 עשה קאנטונה את הצעד החשוב, המשמעותי וכנראה גם הנכון בחייו: הוא חתם במנצ'סטר יונייטד ששילמה ללידס תמורת שירותיו סכום נמוך יחסית – מיליון לירות שטרלינג. בתוך שבועיים הבקיע קאנטונה במדי השדים האדומים נגד צ'לסי ועד סיום העונה הוסיף עוד שמונה שעזרו ליונייטד לזכות באליפות ראשונה מזה 26 שנה. קאנטונה היה גם השחקן הראשון בתולדות אנגליה שזכה בשתי אליפויות רצופות בשתי קבוצות שונות.

בעונה שאחריה קאנטונה הציג את אחת העונות הטובות בקריירה שלו. אמנם שערוריות משמעתיות לא חסרו – יריקה על אוהד לידס וקנס של 1000 לירות שטרלינג, העלבת שופט במשחק ליגת האלופות מול גלאטסראיי ולאחריו התקוטטות עם שוטר טורקי והשעייה ל-4 משחקים. אבל הוא גם הבקיע 18 שערים ב-34 משחקים כולל צמד בניצחון 4-0 בגמר הגביע על צ'לסי והוליך את יונייטד לדאבל היסטורי. יכולתו כגאון היצירתי בלב המערך של יונייטד זכתה להכרה על ידי עמיתיו והוא נבחר לכדורגלן העונה של ארגון השחקנים. באותה עונה הוא גם סבל את אכזבת חייו, כאשר פיספס את העלייה למונדיאל 1994 עם נבחרת צרפת וזאת בשל שני הפסדים ביתיים סנסציוניים בשניות האחרונות לישראל ולבולגריה.

אריק קאנטונה בזמן הבעיטה המפורסמת באוהד קריסטל פאלאס

עונת 1994/95 זכורה בשל השערוריה הגדולה בקריירה של קאנטונה. העונה התחילה רע עם התקוטטות במשחק קדם עונה מול ריינג'רס והשעייה ל-3 משחקים והמשיכה עם אירועי "סלהארסט פארק" ב-25 בינואר 1995. קאנטונה שוב הורחק לאחר בעיטה בלי כדור בשחקן פאלאס ובדרכו החוצה הוא התנפל בבעיטות קונג-פו על אוהד קריסטל פאלאס, מת'יו סימונס, לאחר שהאחרון המטיר עליו קללות גזעניות. האירוע זיעזע את בריטניה והעולם. חיצי ביקורת נשפכו מכל הכיוונים. הנהלת היונייטד הודיעה שתקנוס את קאנטונה בקנס כספי גבוה ותשעה אותו עד לסיום העונה. עיתונאים, שחקנים ואוהדים טענו שרק הרחקה לצמיתות הולמת את חומרת המעשה. ועדת המשמעת של ההתאחדות האנגלית החליטה להשעות את קאנטונה מכל פעילות עד ספטמבר ולקנוס אותו ב-1000 לירות שטרלינג, פיפ"א הודיעה כי ההשעייה תקפה לכל העולם וההתאחדות הצרפתית שללה ממנו את סרט הקפטן.

קאנטונה גם נתבע על תקיפה במשפט אזרחי ונשפט ל-120 שעות של עבודות שירות. התמיכה היחידה שהוא קיבל הגיע מהיונייטד, הראשונה שפתחה נגדו בסנקציות אחרי התקרית. במרץ 1995 הוצע לו להמשיך חוזהו ל-3 עונות. יונייטד עצמה לא התאוששה מהמכה והפסידה את האליפות במחזור האחרון לבלקבורן וגם בגמר הגביע לאברטון. קאנטונה חזר לעונה החדשה בכוחות מחודשים. התנהגותו הייתה למופת משך כל העונה, הוא הבקיע 14 שערים ב-30 משחקים זכה באליפות שלישית בארבע שנים במועדון והבקיע גם את שער הניצחון בדקה ה-86 בגמר הגביע מול ליברפול. הוא גם מונה לקפטן הקבוצה והיה לקפטן הזר הראשון שמניף את הגביע האנגלי. הוא נבחר לתואר היוקרתי של שחקן השנה של העיתונאים והיה לשחקן יונייטד הראשון שזוכה בתואר מאז ג'ורג' בסט ב-1968. כושרו המצוין לא נעלם גם מעיני מאמן נבחרת צרפת, ז'ראר הוייה, אבל קאנטונה סירב לחזור למדים הלאומיים גם בשביל יורו 1996 ופרש כאשר באמתחתו 43 הופעות ו-19 שערים.

בעונת 1997 הוביל קאנטונה את היונייטד לאליפות רביעית בתוך 5 שנים ושבוע לאחר סיום העונה פרש במפתיע והוא בן 31 בלבד. הפרישה הכתה את כל בריטניה בתדהמה, אבל קאנטונה הודיע שנמאס לו מכדורגל. מאז פרישתו קאנטונה משחק קצת בקולנוע עושה קצת עסקים, אבל בעיקר מתפקד כמאמן-שחקן של נבחרת צרפת בכדורגל חופים. ב-2007 לקח את קבוצת כדורגל-חופים של צרפת למקום שלישי בתחרות כדורגל חופים הראשונה שנערכה בישראל.

בעוד הוא נחשב לגאון כדורגל באנגליה, שם יש לו עד היום קאלט ומעמד של חצי-אל ב"אולד טראפורד", במולדתו הוא נחשב הרבה פחות. בצרפת הוא נחשב לשחקן טוב, אבל "בד-בוי" קלאסי. הוא היה כישלון טוטאלי בנבחרת ומה שייזכר ממנו שם זה העובדה שכינה את דידיה דשאן "עגלת מים". גם הסירוב שלו לשחק ביורו 1996 פגע במוניטין שלו בצרפת. גם בזירה האירופית לא תרם קאנטונה הרבה. הוא לא הצליח להתמודד עם השמירות ההדוקות בגביעי אירופה ולא עלה עם יונייטד מעבר לשלב חצי הגמר (הפסד כפול לדורטמונד בעונתו האחרונה). עפ"י משאל אוהדי היונייטד שנערך בשנה האחרונה נבחר קנטונה לשחקן השני הטוב ביותר של הקבוצה בכל הזמנים.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אריק קאנטונה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריק קאנטונה

זהו ערך שמבוסס על כתבה שמקורה בספורטאנטר – מגזין כדורגל עולמי וכדורגל ישראלי. תוכלו להיכנס גם לכתבה המקורית.

• אריק קאנטונה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אייל לוי, אני לא בן אדם, אני קאנטונה, באתר nrg מעריב, 26/6/2009
• איתמר זהר, אריק קאנטונה כובש את במות התיאטרון, עכבר העיר, 3.2.2010