פלפלת צ'ילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפלפלת
Cubanelle Peppers.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: פלפלת
מין: פלפלת צ'ילי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Capsicum annuum

פלפלת צ'ילי (ידועה גם בשמות צ'ילי, פלפל צ'ילי) הוא שם כולל למספר מינים של פלפלת, העיקרי ביניהם הוא Capsicum annuum. מין זה של פלפלת היה מקור למספר רב של זנים מתורבתים, כולל הפלפל המתוק המשמש כמרכיב לסלט. הכינוי צ'ילי מתייחס לזנים החריפים, לרוב בעלי צורה חרוטית. מקור השם מהמילה chilli בשפת הנאוואטל, ממנה הגיעו גם שמותיהם של הקקאו, האבוקדו ומאכלים רבים אחרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלפלת הצ'ילי בויתה על ידי האדם בצפון אמריקה החל מ-4,000 לפנה"ס לערך, עם עדויות ארכאולוגיות שמצביעות על כך שגידול פלפלת הצ'ילי היה מהגידולים הראשונים בעלי האבקה עצמית. כריסטופר קולומבוס היה האדם האירופאי הראשון שנתקל בהם בביקורו בקריביים, ונתן להם את הכינוי פלפל, ככל הנראה בגלל קרבת הטעם בינם לבין הפלפל שחור המוכר למטבח האירופי. בשנת 1493, לאחר המסע השני של קולומבוס לאיי הודו המזרחית, הביא עמו דייגו אלוורז צ'אנצה את פלפלת הצ'ילי לספרד, כתרופה חדשה. עם השתלטות הספרדים על מקסיקו ועל נתיבי המסחר באוקיינוס השקט, התפשטה פלפלת הצ'ילי לכיוון הפיליפינים, יפן, הודו וקוריאה. הצ'ילי הגיע להודו גם דרך נתיבי הסחר הפורטוגזים.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Capsicum annuum: המין הנפוץ ביותר בגידולו, ממנו פותחו הפלפלים קאיין, חלאפיניו, צ'ילטפין ופלפל מתוק.
  • Capsicum frutescens: מין פלפלת ממנו פותח הטבסקו, נחשב לפלפל החריף התאי.
  • Capsicum chinense: ממנו פותחו הזנים נגה, הבנרו, דטיל וסקוטש בונט.
  • Capsicum pubescens: מין הנפוץ בדרום אמריקה, ממנו פותחו פלפלי הרוקוטו.
  • Capsicum baccatum: מין הנפוץ בדרום אמריקה, ממנו פותחו הפלפל החריף הפרואני.

חריפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חריפות הפרי של פלפל הצ'ילי נובעת מריכוז הקפסאיצין בגרעינים ובבשר הפרי. בכל זן פלפל כמות שונה של קפסאיצין וחומרי טעם נלווים אליו, הקרויים קפסאיצינואידים (capsaicinoids). הקפסאיצין הוא החומר הפעיל בתרסיסי גז פלפל, והוא מוצק נטול ריח וצבע במצבו הטהור. עם אכילת פלפלת הצ'ילי, הקפסיאיצין נקשר לקולטני כאב בלשון ובלוע המשויכים בדרך כלל לזיהוי חום. אותה תחושת חום מדידה על בסיס מדד סקוביל ביחידות הקרויות SHU, המייצגות את מידת המים הנדרשת למהילת הקפסאיצין עד כדי העלמת תחושת החריפות. פלפלים מתוקים (גמבות) נמדדים ב-0 יחידות SHU, ופלפלי חלאפיניו ב-3,000 עד 6,000 יחידות.

שימושים במטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלפלת הצ'ילי היא חלק חשוב במטבח המקסיקני ובמטבח דרום ארצות הברית, ומהווה חלק עיקרי במספר תבשילים ידועים, כגון התבשיל הלאומי של טקסס, צ'ילי קון קרנה. אף על פי שבאפריקה ובאסיה הצ'ילי הוא תוספת מאוחרת (לאחר גילוי העולם החדש), פלפלת הצ'ילי מהווה חלק נכבד במטבחים מזרח אסייתים רבים, ופופולרית גם במטבחי צפון אפריקה. היא חלק עיקרי בממרחים כגון האריסה הטוניסאית, תבשילי קארי הודיים, ובסמבל המלזי והאינדונזי. בצפון הודו נהוג לנגוס בפלפל צ'ילי טרי במהלך הארוחה, וחלק מהמאכלים מוגשים עם פלפלי צ'ילי ירוקים כתוספת, לצד פרוסות עגבניות וליים. באיטליה נהוג לפזר פלפלי צ'ילי חתוכים דק כתוספת לפיצה. עלי צמח פלפלת הצ'ילי הם מרכיב במטבח היפני, הקוריאני והפיליפיני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלפלת צ'ילי בוויקישיתוף