ניפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת מסופוטמיה, ובה ניפור, באלף ה-2 לפנה"ס
קערת השבעה מניפור, כתובה בארמית בבלית - שפת יהודי בבל

ניפּוּר (Nippur) הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, שכנה בדרום מסופוטמיה על גדת הפרת, כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית לבבל (כ-150 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדד של היום, בעיראק). היא אחת מהערים העתיקות ביותר בשומר; כבר באלף ה-3 לפנה"ס נודעה כמרכז דתי ראשי, מרכז פולחן לאחד האלים החשובים בפולחן השומרי, אנליל. אשר היה שליט התבל והיה כפוף אך ורק לאל אנו אל השמים ומנהיג כל האלים באסיפות האלים.

חשיבות העיר [עריכה]

ניפור לא הגיעה מעולם למנהיגות פוליטית בעולם השומרי. העולם השומרי היה מורכב ממספר ערי מדינה כאשר בתקופות שונות הגיעו חלק מהערים למנהיגות פוליטית על האזור. שליטי הערים שאבו את מקור סמכותם מאנליל ולכן הייתה חשובה לשליטי הערים אשר ידעו ששליטה בניפור תיתן להם לגיטימציה בשלטונם באזור. גם מלכי אכד ואור וכן ממלכת בבל בתקופה הכשית הדגישו את קדושת העיר, דאגו לעיר ומקדשיה. תושבי העיר נהנו מזכויות יתר, הם שוחררו משירות צבאי ומתשלום מיסים. פגיעה בתושבי העיר נחשבה לחטא.

ארכאולוגיה [עריכה]

ניפור נחפרה לראשונה ב-1851 על ידי סר אוסטן הנרי לייארד (Austen Henry Layard). חפירות בקנה מידה גדול נעשו על ידי אוניברסיטת פנסילבניה; בין השנים 18891900 נחפר האתר במשך 4 עונות חפירה. 19 עונות חפירה נוספות נערכו בין השנים 19481990 על ידי אוניברסיטת פנסילבניה בשיתוף המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו.

הממצאים כללו מקדש גדול זיגורט, המקדש נבנה על גבי פירמידה, כן נמצא ארמון. אחד הממצאים החשובים היה ארכיון המקדש, הכולל עשרות אלפי לוחות חרס בכתב יתדות (הערכה היא שנמצאו למעלה מ-40,000 לוחות ושברי לוחות). הארכיון נמצא מחוץ למקדש בערימה מרוחקת מדרום מזרח לרובע המקדש. הארכיון כלל טקסטים שומריים פולחניים וספרותיים. תעודות כלכליות אכדיות מכל התקופות.

חשיבות מיוחדת נודעת לארכיון בית מורשו מן התקופה הפרסית, במאה ה-5 לפנה"ס. בית מורשו הייתה משפחה של אנשי עסקים בבליים. הארכיון התגלה ב-1893. בחלק מהתעודות הוזכרו שמות של יהודים בני גולת בבל, שישבו בניפור מאז ימי נבוכדנצר השני.

בחלק הגבוה של התל נמצאה עיר יהודית המתוארכת לתחילת התקופה הערבית. בתוך הבתים נמצאה כמות גדולה של קערות השבעה. על חלק מהקערות הופיע טקסט בארמית, אשר כלל שמות יהודיים.

קישורים חיצוניים [עריכה]