כשים

בבל בתקופה הכשית במאה ה-13 לפנה"ס לערך.

מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס

הכשים (בכתיב אכדי ka-aš-šu = כשו) היו עם קדום שמקורם ככל הנראה באזור הרי הזגרוס. לאחר נפילת האימפריה הבבלית הקדומה וכיבושה על ידי המלך החתי מורשיליש הראשון בתחילת המאה ה-16 לפנה"ס, השתלטה השושלת הכשית על בבל. הם שלטו בבל קרוב ל-400 שנים עד 1155 לפנה"ס לערך, מועד בו נכבשה בבל על ידי עילם. הכשים לא היו עם שמי, ושפתם כמעט ואינה ידועה לנו. השושלת הכשית ניהלה את הממלכה בשפה הבבלית, ושפתם של הכשים ידועה לנו בעיקר מניתוח השמות הפרטיים, ומספר מצומצם של מילונים כשיים-בבליים שנמצאו. בשפתם הם קראו לממלכתם כַּרדוּניַאש.

היסטוריה

מולדתם המקורית של הכשים לא ידועה, ההערכה היא שהם הגיעו מהרי הזגרוס ממחוז לורסתאן שבאיראן של היום, אזור שנקרא בימי קדם ארץ חמבן/חנבן וארץ נמרי. הופעתם הראשונה בבבל נעשתה בתקופת בנו של חמורבי שימשו אילונה. הכשים חדרו לאט לאט כמשפחות שלמות, כפועלים שכירים או כעבדים. שימשו–אלונה הדף אותם אל מעבר לגבול, אך הם המשיכו להסתנן לבבל. לאחר כיבוש בבל על ידי החתים השיגו הכשים שליטה במחצית המאה-16 לפנה"ס באזור הצפוני של האימפריה הבבלית, וברבע הראשון של המאה ה-15 לפנה"ס גם באזור הדרומי. החתים בזזו את בבל ולקחו אתם את פסלו של האל מרדוך. הכשים החזירו את הפסל לבבל, אימצו אותו והפכו אותו שווה ערך לאל הכשי "שוקמונה".

נסיבות עלייתם של הכשים לשלטון בבבל אינן ידועות, ומתקופת שלטונם הראשונה יש בידינו מספר מצומצם מאוד של עדויות. העיר בבל קיבלה את השם קאראנדוניאש (Karanduniash). הכשים בנו את עצמם ככוח פוליטי וצבאי במזרח הקדום. הם בנו עיר בירה חדשה בשם דור-קוריגלזו על שם מלכם קוריגלזו הראשון ששלט בתחילת המאה ה-14 לפנה"ס. יורשיו כַּדַשמַנאֶ‏נליל ו-בּוּרנַבּוּריָאש השני (אנ') התכתבו עם מלכי מצרים אמנחותפ השלישי ואמנחותפ הרביעי ומכתב אחד ל-תות ענח' אמון. במכתבים אלה מכונים המלכים: "מלך כַּרדוּניַאש" תכתובות אלה, 14 במספר, נמצאו במכתבי אל-עמרנה (מכתבים 014-001), בנוסף נמצאו בארכיון העתקי מכתבים של מלכי מצרים למלכי בבל. המכתבים עסקו בעיקר בקשרי הנישואים בין שני בתי המלוכה, היחסים המדיניים, קשרי המסחר ובעיית שוד שיירות בבליות בארץ כנען, רשימה מפורטת של מתנות בורנבוריאש לנסיכה מצרית, ורשימת מתנות נדוניה של אמנחותפ הרביעי לנסיכה כשית.‏.

בתקופת שלטונם שררה יציבות פוליטית, השושלת הכשית שלטה באזור כמעט ללא הפרעות קרוב ל-400 שנים. זו השושלת הארוכה ביותר בהיסטוריה של בבל. בכל התקופה היו שתי הפסקות קצרות בשלטון. מרד קטן בשליש האחרון של המאה ה-14 לפנה"ס. ותקופת שלטון אשורי של שבע שנים בשליש האחרון של המאה ה-13 לפנה"ס.

שלטונם של הכשים היה שלטון על כל האזור, לא שלטון של ערי מדינה. הכשים הפכו לכוח בינלאומי, קיימו מסחר וקשרים דיפלומטיים עם אשור, מצרים, עילם והחתים. הם התחתנו עם בתי מלוכה אחרים. סוחרים זרים הגיעו לבבל וסוחרים כשים הגיעו עד למצרים ואנטוליה. (מצרים הייתה המקור העיקרי לזהב מנוביה). משקולות וחותמות כשיות נמצאו בחפירות ארכאולוגיות בתבאי שביוון באזור דרום ארמניה.

אבן גבול קודורו במוזיאון הלובר בפריז

המלכים הכשים תחזקו את שליטתם ממלכה באמצעות רשת של מחוזות ומושלים. חשיבות ערי הפרובינציה הייתה כמעט כמו חשיבות שתי ערי המלוכה בבל ודור-קוריגלזו. העיר ניפור שנזנחה בעבר בשליש האחרון המאה ה-18 לפנה"ס נבנתה מחדש. מקדשיה נבנו על היסודות הישנים. מושל ניפור לקח את התואר השומרי "גואנאקו" והיה מעין משנה למלך. יוקרה זו החזיקה מעמד עד למאה ה-13 לפנה"ס. אז לקחו המלכים הכשים לעצמם את התואר מושלי ניפור. מרכזים חשובים נוספים בתקופה זו היו הערים לרסה, שושן וסיפר.

במחצית המאה ה-12 לפנה"ס כבשו העילמים את הממלכה הכשית. מלכם האחרון "אנליל-נדין-אחי" נלקח לשושן נכלא ומת שם. חלק משלל המלחמה של העילמים הייתה גם אסטלת חוקי חמורבי שהוצבה בפקודת מלך עילם שֻתְּרְךְּ-נַחֻנְתֶּ‏ בעיר הבירה שושן.

הקבוצה האתנית הכשית המשיכה להתקיים במחוז לורסתאן שבאירן. כתובת בבלית המתארת את מסע המלחמה של סנחריב בשנת 702 לפנה"ס לאזור הרי הזגרוס, מציינת שסנחריב הכניע כשים בקרב .

הכשים מוזכרים במקורות גם בהקשר מותו של המצביא המוקדוני הפאיסטיון בשנת 324 לפנה"ס. אלכסנדר הגדול שהתאבל על מותו הקריב 3,000 כשים לזכרו.

אבן גבול קודורו

הקודורו היו אבנים עם כתובות עליהן ששימשו כאבני גבול ותעדו את מענקי הקרקע שנתנו הכשים לוסלים בתקופת שלטונם בבבל. משמעות המילה קודורו בשפה האכדית היא גבול בדומה למילה בעברית "גדר". הקודורו היו יצירות האמנות היחידות ששרדו מתקופת שלטונם של הכשים על בבל.

הכתובת על האבן תעדה את המענקים ושימשה עדות להחלטתו. הקודור המקורי אוחסן במקדש כעדות להחלטת המלך, בעוד שהוסל קיבל העתק חרס שאותו הוא הציב בקרקע והוא שימש כעדות משפטית לבעלותו על הקרקע.

הקודורו הכיל סמלים של אלים אשר הגנו על החוזה ועל הקללה שהוכנסה בחוזה שתושם על מי שהפר את החוזה. לעתים הקודורו הכיל גם תמונה של המלך אשר העניק את האדמה.

השפה הכשית

השפה כשית הייתה מדוברת בצפון מסופוטמיה מהמאה-18 עד המאה ה-4 לפנה"ס. הכשית בעת שלטונם על בבל דיברו בשפה האכדית. עקבות מעטים לשימוש בשפה הכשית נמצאו במילון כשי-אכדי שהכיל בעיקר מילים הקשורות בחקלאות: צמחים, השקיה ובמונחים טכניים חלקים של מרכבה, שמות של צבעים ועוד. עקבות השפה נמצאו גם בשמות כשיים של אנשים, שמות אלים, סוסים. העדר טקסטים בשפה הכשית לא אפשר לחוקרים להגיע להבנת הדקדוק של השפה. מקורה של השפה וקשריה עם שפות אחרות לא הובהר. נקבע שהשפה אינה שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות או השפות השמיות.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא כשים בוויקישיתוף
• רוברט גויספי (Robert Guisepi) הכשים (באנגלית)