שמירת שבת כהלכתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המהדורה החדשה של שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט. בשנת תשכ"ה הוענק לרב נויבירט פרס הרב קוק על ספר זה.

תיאור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יהושע ישעיה נויבירט - מחבר הספר

הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1962 בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לפי ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-80.[1]

הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בחשמל וברפואה מודרנית בשבת. הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. על המהדורה הראשונה נמתחה ביקורת של הרב יעקב ישראל קנייבסקי ואחרים‏[2]. במהדורה השנייה השתתפו גם הרבנים יעקב ווייל ואשר זלצמן מ"בית מדרש הלכה - מוריה". חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו במהדורה זו להערות השוליים, והדעות המחמירות הועלו לגוף הספר.

במאי 2010 יצאה מהדורה מתוקנת לחלק הראשון הכוללת התייחסות לשינויים הטכנולוגיים האחרונים, ובהוספת פסקיו של הרב יוסף שלום אלישיב. כמו כן נוספו חלקים רבים בהערות השוליים על פי כרך 'הערות ותיקונים' שיצא בתור חלק ג' למהדורה השנייה.

ספרים רבים מפנים אל הספר בראשי התיבות שש"כ.

חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות בשבת: הדלקת נרות, קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת תשנ"ג, כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים.

קבלת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה להסכמות הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך, הרב משה פיינשטיין, הרב יחיאל יעקב וינברג, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב מנשה קליין, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יוסף ברייער, הרב ברוך קונשטדט והרב יוסף נפתלי שטרן. הרב שלמה-זלמן אויערבך כתב בסוף ימיו קובץ הערות ותיקונים ל'שמירת שבת כהלכתה', וכך חיזק את מעמדו כספר פסיקה מקובל.

פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת הרבנים יוסף שלום אלישיב ושמואל ווזנר[3].

תרגומים וספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר פוסק על פי דעת הרמ"א, כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.

שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ליידיש ואנגלית.

מהדורות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו, ירושלים: פלדהיים, תשכ"ה 1965
  • שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), ירושלים, מוריה, תשל"ט. חלק ב' תשמ"ט.
  • שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, 2010 תש"ע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]