שמירת שבת כהלכתה
שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט. בשנת תשכ"ה הוענק לרב נויבירט פרס הרב קוק על ספר זה.
תוכן עניינים |
תיאור הספר[עריכה]
הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1962 בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לפי ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-80.[1]
הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בחשמל או רפואה מודרנית בשבת. הספר יצא לאור בשלוש מהדורות שונות, כשהחל מהמהדורה השנייה השתתפו במלאכת הכתיבה גם תלמידי חכמים מ"בית מדרש הלכה - מוריה", הרבנים יעקב ווייל ואשר זלצמן. חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו להערות השוליים, בזמן שהדעות המחמירות הועלו לגוף הספר. יש שטוענים שלאחר שהמהדורה הראשונה יצאה לאור, הופעל לחץ על הרב נויבירט לשנות פסקים רבים שכתב, ולכן חלו שינויים אלו.[דרוש מקור]
במאי 2010 יצאה מהדורה מתוקנת לחלק הראשון לפי השינויים הטכנולוגיים האחרונים, ובהוספת פסקיו של הרב יוסף שלום אלישיב. כמו כן נוספו חלקים רבים בהערות השוליים על פי כרך 'הערות ותיקונים' שיצא בתור חלק ג' למהדורה השנייה.
ניתן לראות הפניות לספר בראשי תיבות שש"כ.
חלקי הספר[עריכה]
פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות בשבת: הדלקת נרות, קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר שיצא בשנת תשנ"ג כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים.
קבלת הספר[עריכה]
הספר זכה להסכמות הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך, הרב משה פיינשטיין, הרב יחיאל יעקב וינברג, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב מנשה קליין, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יוסף ברייער, הרב ברוך קונשטדט והרב יוסף נפתלי שטרן. הרב שלמה-זלמן אויערבך כתב בסוף ימיו קובץ הערות ותיקונים ל'שמירת שבת כהלכתה', ובכך חיזק את מעמדו כספר פסיקה מקובל.
פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. כשאחד מהם נוגע למעלית שבת, אודותיה נפסק להקל בספר. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת הרבנים יוסף שלום אלישיב ושמואל ווזנר [2].
תרגומים וספרים נוספים[עריכה]
הספר פוסק על פי דעת הרמ"א, כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.
שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ליידיש ואנגלית.
מהדורות עיקריות[עריכה]
- שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, 2010 תש"ע
- שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), ירושלים, מוריה, תשל"ט
- שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו, ירושלים: פלדהיים, תשכ"ה-תשמ"ט 1962-1989
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אליעזר שולמן, חיים יהודיים : הנדר שהוליד ספר שימושי, שיחת השבוע 1104, כ"ג באדר א' ה'תשס"ח (29 בפברואר 2008)
- נתקבלו במערכת, המעיין טבת תשע"א (על המהדורה החדשה לספר שמירת שבת כהלכתה)
- הרב חנניה רכל, עוד בענין המהדורה החדשה של ספר שמירת שבת כהלכתה, המעיין ניסן תשע"א
- קיצור הלכות שבת מתוך "שמירת שבת כהלכתה, באתר דעת
- רשימת שינויים שנעשו במהדורה השלישית, אתר בחדרי חרדים
הערות שוליים[עריכה]
- ^ כרמית ספיר-ויץ, לקרוא ולהאמין: שבוע הספר בגרסה חרדית, באתר nrg
- ^ פסק הרב אלישיב מתוך אתר כיכר השבת.
