שפות שמיות מזרחיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השפות השמיות המזרחיות הן אחד הענפים במשפחת השפות השמיות. כל השפות בענף השמי המזרחי נכחדו, וידועות לנו מממצאים ארכאולוגיים בלבד.

השפות האכדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אכדית

עד לאחרונה הענף השמי המזרחי כלל רק תת-ענף אחד, אכדית, השפה השמית הבולטת ביותר בתרבויות העולם העתיק באזור מסופוטמיה. מסמכים וספרות באכדית מתחילים להופיע במאה ה-26 לפנה"ס, במהלך שושלת סרגון האכדי, ולשונם מוגדרת אכדית עתיקה. לאחר מכן מתחילים להופיע מסמכי מסחר, דת ושלטון באשורית בצפון מסופוטמיה (בטורקיה של היום); ואילו מסמכים וספרות בבבלית בדרום האזור, וכתובים מאוחרים יותר מעידים על התפצלויות נוספות באשורית ובבלית. בשיאה הייתה אכדית, ובמיוחד בבלית עתיקה ובבלית תיכונה, הלינגואה פרנקה של המזרח הקדום, ועל כן כתבים בשפה זו נמצאו גם באזורים נרחבים יותר - כיום טורקיה, מצרים וישראל.

הממצאים הכתובים האחרונים באכדית הם תעודות מהמאה ה-1, בניב שכּוּנה בבלית מאוחרת, ואילו במקביל, היצירות הספרותיות לאורך כל האלף ה-1 לפנה"ס נכתבו בניב תקני (סטנדרטי), ארכאי של בבלית, שככל הנראה כבר לא דוּבּר (בדומה לערבית ספרותית וערבית מדוברת, אולי).

גילוי אבלאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 של המאה ה-20 התבצעו חפירות בתל מרדיך בצפון סוריה, שבו שכנה בעבר עיר המדינה אֶבְּלֶה הקדומה. בחפירות נחשפה כמות גדולה של מסמכים בכתב יתדות, רובם בשומרית אך חלק נכבד מהם בשפה שמית שלא נודעה קודם לכן, אבלאית. בין הממצאים היו מסמכים רשמיים, תעודות, ספרות ושירה דתית. בתחילה התרשמו החוקרים מאוצר המילים השונה מזה האכדי, הניחו כי אבלאית רחוקה מהאכדית מאוד והסיקו שהיא שפה שמית מערבית קדומה. אך מאוחר יותר השתכנעו שאבלאית קרובה יותר לאכדית מאשר לשמיות המערביות, והסיקו כי היא תת-ענף נפרד של השמיות המזרחיות, "אחות" של אכדית. יש חוקרים הסבורים אפילו שאבלאית היא ניב קדום של אכדית, אך דעה זו אינה בקונצנזוס.

גנאלוגיה של ענף השפות השמיות המזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אכדית
    • ניבים של אכדית עתיקה - מאות 20-26 לפנה"ס
    • אשורית
      • אשורית עתיקה - מאות 18-20 לפנה"ס
      • אשורית תיכונה - מאות 11-15 לפנה"ס
      • אשורית חדשה (נאו-אשורית) - מאות 7-10 לפנה"ס
    • בבלית
      • בבלית עתיקה - מאות 16-20 לפנה"ס
      • בבלית תיכונה - מאות 11-16 לפנה"ס
      • (בבלית ספרותית תקנית - ממאה 12 לפנה"ס)
      • בבלית חדשה (נאו-בבלית) - מאות 7-10 לפנה"ס
      • בבלית מאוחרת - מאה 6 לפנה"ס - מאה 1 לספירה
  • אבלאית - מאות 23-24 לפנה"ס

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

John Huehnergard, 1995, Semitic Languages. In: Jack M. Sasson (ed.). Civilizations of the Ancient Near East. IV. New York: Scribners. 2117-2134.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]