מלטית
| מלטית (Malti) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | 330,000 |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | 330,000 |
| שיטת הכתב: | אלפבית לטיני |
| סיווג משפחתי: | אפרו אסיאתית שמית |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | מלטה, האיחוד האירופי |
| גוף מפקח: | המועצה הלאומית ללשון המלטית |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
מלטית או מלטזית (במלטית: Malti) היא שפה שמית תיכונה-דרומית מתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסייתיות, המדוברת במלטה. ישנם שני ניבים מלטיים עיקריים - הניב של האי מלטה והניב של האי גוזו. הניב של גוזו נחשב שמרני יותר, בייחוד מבחינה פונטית. הניב של האי מלטה הוא המשמש את רוב דוברי המלטית. השפה המלטית מוכרת כשפה רשמית ברפובליקה של מלטה (שכוללת את האיים מלטה, גוזו וקומינו בים התיכון) לצד השפה האנגלית. מאז הצטרפות מלטה לאיחוד האירופי היא מוכרת כאחת השפות הרשמיות של האיחוד.
הסברה המקובלת על רוב הבלשנים היא שהמלטית התפתחה מהערבית שדוברה בפי הערבים והברברים המוסלמים שפלשו לאירופה מצפון אפריקה במאה התשיעית לספירה, וזאת לצד השפעות נוספות כאיטלקית משום שמלטה נמצאת בין איטליה לתוניסיה. יחד עם זאת, יש גם הסוברים כי מוצא השפה המלטית הוא מהפיניקית (שפה שמית). לפי טענה זו, הפיניקים, שיצאו מהחוף המזרחי של הים התיכון והתיישבו בכל רחבי אגן הים התיכון, הביאו את לשונם למלטה. גם אם טענה זו אפשרית, אמיתותה מוטלת בספק.
שיטת הכתיב של המלטית מבוססת על הכתיב האיטלקי, ובמרוצת המאה העשרים עברה סטנדרטיזציה, שהפכה את הכתיב לפונטי כמעט לגמרי. הפער העיקרי בין השפה המדוברת לכתיב הוא בכך שבכתיב מסמנים עדיין חלק מהעיצורים הגרוניים. אלה מסומנים באותיות או בצירופי אותיות מיוחדים, למשל האות ħ (מקביל ל-ח בעברית) או הצירוף għ (מקביל ל-ע).
התחביר והמורפולוגיה של השפה דומים למדי לאלה של ניבים ערביים צפון-אפריקניים. ההבדלים העיקריים בין מלטית לבין הערבית הצפון-אפריקנית הם בפונטיקה, באוצר המילים ובכתב. מבחינה פונטית, המלטית איבדה את רוב העיצורים הגרוניים ואת העיצורים הנחציים. אחדים מן העיצורים הגרוניים עודם נהגים במלטית, וכמו כן יש להם שרידים בכתב וכן במערכת התנועות של השפה. בכך היא מזכירה במידה מסוימת את העברית המודרנית. באוצר המילים ניכרת השפעה גדולה של האיטלקית והאנגלית. המלטית נכתבת באותיות לטיניות ויש בהן כמה אותיות שסימנים דיאקריטיים נלווים אליהן לציון הגייתן.
רוב דוברי המלטית הם רב-לשוניים. רובם מדברים, או לפחות מבינים, גם אנגלית ואיטלקית. הקשר הדתי ההדוק לכנסייה הקתולית של איטליה מביא לכך שכמעט כל המושגים הדתיים שאולים מאיטלקית. לפיכך, ערבי-נוצרי יתקשה לזהות את המושגים הדתיים ושמות הדמויות והאישים הנוצריים, אף על פי שאת השפה בכללה הוא עשוי להבין במידת-מה.
תוכן עניינים |
הגיית השפה המלטית וכתיבתה [עריכה]
עיצורים [עריכה]
| העיצורים | ||
| הסימון הגראפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|
| Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת |
| Ċċ | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה |
| Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת |
| Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| Ġġ | ʤ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה |
| Gg | ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל |
| Għ/għ | ˤ ~ ː, h | משמש כמאריך או מוולן לתנועות; בסוף מלה או לפני h נהגה כה"א ארוכה |
| Hh | h ,-- | אינו נהגה, או נהגה בסוף מלה כהגיית ה"א |
| Ħħ | ħ | נהגה כהגיית חי"ת מזרחית |
| Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף |
| Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
| ʔ | נהגה כהגיית אל"ף | |
| Rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
| Vv | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Ww | w | נהגה כהגיית ו"ו מקראית, או כ-w אנגלית |
| Xx | ʃ, ʒ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית או זי"ן גרושה |
| Żż | z | נהגה כהגיית זי"ן |
| Zz | ʦ, ʣ | נהגה כהגיית צד"י מודרנית, או דְּזְ |
| התנועות | ||
| הסימון הגראפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Aa | ɐ | נהגה כהגיית קמץ אשכנזית בקירוב |
| Ee | ɛ | נהגה כהגיית צירי פתוחה מעט |
| Ii | ɪ | נהגה כהגיית i במלה האנגלית in |
| Ie/ie | ːi ,iɛ | נהגה כהגיית חיריק ארוכה, או אִיֶה |
| Oo | ɔ | נהגה כהגיית חולם |
| Uu | ʊ | נהגה כהגיית קובוץ |
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- "מילות-היחס המלטזיות", רמי סערי, הוצאת כרמל, 2003.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
