תאוריית החליפין החברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תאוריית החליפין החברתיאנגלית: Social exchange theory) היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית וסוציולוגיה לפיה התנהגות חברתית של בני אדם מסתכמת, בסופו של דבר, ברצף של יחסי חליפין המאופיינים בנתינה וקבלה הדדית. בהתאם לעיקרון זה יש לראות קשרים בין-אישיים כקשרים הנבנים על בסיס של ציפייה לתמורה.[1] כל נתינה כרוכה תמיד במחויבות לתגמול הולם מן הצד המקבל. איזון בין הנתינה לקבלה הוא תנאי לשביעות רצון ממערכת היחסים החברתית, ואילו חוסר איזון (נתינה בלא תמורה) עלול להוביל לחוסר שביעות רצון ולחלוקת כוח בלתי שוויונית. קלי וטיבוט (1954) היו הראשונים שפיתחו את התאוריה[1] ומאוחר יותר היא הורחבה על ידי שלושה סוציולגים בולטים: הומנס, בלאו ואמרסון.[2][3][4]

אקה (1974) הרחיב במעט את משמעותה של תאוריית החליפין. הוא סבר כי הבסיס לנתינה ולתמורה אינו חייב להסתכם רק בסחורה בעלת אופי כלכלי, והוא יכול להיות גם חברתי, תרבותי ו/או רגשי.[5] מורטאן ורייצס (1995) סברו שהחליפין המוחלף אינו חייב להיות בעל אופי מוחשי וקונקרטי, והוא עשוי לשאת גם אופי סובייקטיבי לחלוטין, שאינו נמדד במונחים אובייקטיביים בעלתי כימות.[6]

ניסויים מדעיים הוכיחו שגם תהליך חליפין שאין בו תרומה ישירה לאחד הצדדים יכול להתקיים, בזכות העובדה שקיימים פרטים עם נטיות אלטרואיסטיות, וכן בזכות העובדה שחינוך לערכים של נתינה ויצירת נורמות חברתיות התומכות בנתינה לשמה, מעודדים נתינה.[3] זו מתבטאת אצל הנותן בתחושה טובה עקב מילוי נורמה חברתית והערך שנוצק בו בתהליך החינוכי שעבר.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Kelley, H. H., & Thibaut, J. W. (1954). Experimental studies of group problem solving and process. In G. Lindzey (Ed.), Handbook of social psychology (pp. 735–785). Cambridge, MA: Addison-Wesley.
  2. ^ George C. Homans, Social Behavior as Exchange, American Journal of Sociology 63, 1958-05, עמ' 597–606 doi: 10.1086/222355
  3. ^ 1 2 3 Peter M. Blau, Justice in Social Exchange, Sociological Inquiry 34, 1964-04, עמ' 193–206 doi: 10.1111/j.1475-682X.1964.tb00583.x
  4. ^ R M Emerson, Social Exchange Theory, Annual Review of Sociology 2, 1976-08, עמ' 335–362 doi: 10.1146/annurev.so.02.080176.002003
  5. ^ Peter Palmer Ekeh, Social exchange theory: the two traditions, Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press, 1974, ISBN 978-0-674-81201-7
  6. ^ E. J. Mutran, D. C. Reitzes, J. Mossey, M. E. Fernandez, Social support, depression, and recovery of walking ability following hip fracture surgery, The Journals of Gerontology. Series B, Psychological Sciences and Social Sciences 50, 1995-11, עמ' S354–361 doi: 10.1093/geronb/50b.6.s354
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.