תמונת הילד היהודי מגטו ורשה

תמונת הילד היהודי מגטו ורשה
Mit Gewalt aus Bunkern hervorgeholt
הילד היהודי מגטו ורשה
הילד היהודי מגטו ורשה
מידע כללי
צלם קצין האס אס פרנץ קונרד (אנ') (במסגרת דו"ח שטרופ)
תאריך יצירה סוף אפריל / תחילת מאי 1943
טכניקה וחומרים תצלום
ממדים בס"מ
רוחב 22 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 30 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
מספר יצירה 38-IMT-1061PS-Box 21-22 (הארכיון הלאומי של ארצות הברית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום גטו ורשה שבפולין הכבושה
קואורדינטות 52°14′46″N 20°59′45″E / 52.246111111111°N 20.995833333333°E / 52.246111111111; 20.995833333333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמונת הילד היהודי המרים ידיו עם חיסול גטו ורשה היא מהתמונות המפורסמות של שואת יהודי אירופה. התמונה צולמה במסגרת דו"ח שטרופ שחיבר קצין האס אס הבכיר יירגן שטרופ למפקדו היינריך הימלר בעקבות חיסול הגטו. את התמונה צילם קצין האס אס פרנץ קוֹנרַד (אנ'), ששימש המנהל האדמיניסטרטיבי של תפיסת הרכוש היהודי בוורשה.[1] התמונה צולמה בסוף אפריל[2] או בתחילת מאי 1943. בכיתוב לתמונה רשמו מחברי הדו"ח: "הוצאו מהבונקרים בכוח".[3]

לאחר הצילום הועלו כל היהודים שבתצלום לאומשלגפלץ וגורשו למחנה ההשמדה מיידנק או לטרבלינקה.

תיאור התמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה מתעדת את פינויָם של יהודים מגטו ורשה במהלך הכנעת המרד, לקראת שילוחם אל האומשלאגפלץ ומשם ככל הנראה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה.

הילד שמרים ידיים לא זוהה בוודאות.[4] בין האפשרויות שהועלו:

  • לוי זילינווארגר (Zelinwarger), שנספה בשואה. זוהה על ידי אביו, אברהם, שעלה לישראל ומסר עדות בעניין התמונה. על פי עדותו, הצילום בוצע ברחוב קוּפּיֶיצקָה (Kupiecka) שליד רחוב נָאלֶבקי (Nalewki).[5]
  • צבי נוסבאום (Tsvi Nussbaum) (גר'), נולד ב-1935 בתל אביב, שרד את מחנה ברגן-בלזן, נפטר ב-2012 בארצות הברית.[6][7]
  • אריה לודוויג סימונסון, גר באנגליה, נפטר ב-26 במרץ 2017.
  • ארטור דאב סמיוטק (Artur Siemiatek) - נולד ב-1935 בלוביץ'. בנם של לאון ושרה. ידוויגה פייסצקה (Jadwiga Piesecka), תושבת ורשה, העידה ב-1978 כי הוא הילד בתמונה.
  • ישראל רונדל.

האישה שמשמאל לילד היא חנה (הניה) זיילינווארגר (Chana Zeilinwarger). הילדה שבשמאל התמונה היא הַנקָה (חנה) לָמֶט (Hanka Lamet), שנרצחה במיידנק, ולידה אמה, מתילדה למט גולדפינגר (Matylda Lamet Goldfinger), אשר ניצלה, עלתה לישראל והקימה משפחה.

גולדה סטאבורובסקי, 1941
גולדה והבנים מרדכי ומנדל, 1925

האישה שמאחורי הילד המרים את ידיו זוהתה כגולדה סטאברובסקי (Golda Stavorowski) – תושבת העיר גרודנו, פולין,[8] אמם של פרופ' מנדל סטבורובסקי ומרדכי (מורי) סטאר. נכדותיה הקרויות על שמה הן: זהבה סטבורובסקי, רופאה בכירה בבית החולים "איכילוב", וגולדה שולקס-סטאר תושבת מלבורן באוסטרליה.[9]

הנער נושא השק גם הוא לא זוהה בוודאות. אפשרות אחת היא שזהו ליאו אהרון אליעזר קרטוז'ינסקי, שנספה באושוויץ זמן קצר לאחר מכן. הוא זוהה על ידי אחותו, שאף היא עלתה לישראל; אפשרות נוספת היא שזהו הארי-חיים נישוור.

החייל הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

החייל הגרמני המכוון את נשקו הוא יוזף בּלֶשֶה (Blösche), רוטנפיהרר (רב-טוראי) אס אס שנודע לשמצה באכזריותו. לאחר המלחמה הוא שהה בשבי הסובייטי, ונפצע בתאונת עבודה על ידי קרון משא, שבעקבותיה פניו עוותו ללא הכר. עובדה זו סייעה לו להתחמק מעונש, והוא אף הקים משפחה. רק ב-1967 התגלתה זהותו האמיתית, והוא נעצר ונחקר על ידי השטאזי. בחקירתו הוא רשם על גב התמונה כי: "התמונה מראה כיצד אני כאיש גסטפו בגטו ורשה יחד עם קבוצה של אנשי אס אס מוציאים קבוצה גדולה של יהודים מבניין. מדובר בעיקר בנשים, ילדים וזקנים... משם הועברו לתחנת הרכבת באומשלגפלאץ". הוא נשפט בגרמניה המזרחית, נמצא אשם במעורבות בשילוח מאות אלפים מיהודי הגטו וברציחתם של אלפי יהודים, ונידון למוות שבוצע בירייה על ידי כיתת יורים ב-29 ביולי 1969.[10]

מעמד התמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת הילד היהודי מגטו ורשה נבחרה על ידי "ידיעות אחרונות" כאחת התמונות הבולטות של המאה ה-20, תחת הכותרת: "שואה 1939–1945", "נקמת דם ילד קטן" כתב חיים נחמן ביאליק, "עוד לא ברא השטן".[11]

העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה" בחר בתמונת הילד היהודי כאחת מתמונות המאה (ערב חג המולד 1999), והציע להציב עותק שלה בכל בית ספר באיטליה. "מבט אחד אל תוך עיניו של הילד מסביר טוב יותר ממאה שיעורים והרצאות את מה שיש ללמוד". תמונה זו יחד עם התמונה המתארת את נחיתתו של האדם על הירח נבחרו על ידי קוראי העיתון כצילומים החשובים ביותר של המאה העשרים. (התמונות הוצגו בעמוד הראשון בגיליון החגיגי).[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן פורת, הילד: מסע בעקבות תצלום, דביר, 2013.[13]
  • Richard Raskin. A Child at Gunpoint. A Case Study in the Life of a Photo. Aarhus University Press, 2004. ISBN 87-7934-099-7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ה"וֶרטֶאֶרפָסוּנג" (Werteerfassung) שניהל קצין האס אס אוֹבֶּרשטוּרמְפיהרר (מקביל לסגן-סרן) פרנץ קונרד היה המשרד שריכז את הרכוש היהודי לאחר שבעליו נרצחו או גורשו למחנות הריכוז וההשמדה.
  2. ^ "כיצד ילד קטן נעשה הפנים של השואה", באתר טיים, 100 התמונות המשפיעות ביותר בכל הזמנים, 17 בנובמבר 2016
  3. ^ תמונה עם 6 מיליון שמות Maltz, Judy (3 March 2011). "Holocaust Studies / A picture worth six million names
  4. ^ שירה שטיין, מי זה הילד בתמונה המפורסמת בגטו ורשה?, 24 באוגוסט 2014, Who is that Boy in the Famous Warsaw Ghetto Picture
  5. ^ "תמונת הילד היהודי מגטו ורשה" - לוי זילינווארגר, Holocaust Education & Archive Research Team
  6. ^ "תמונת הילד היהודי מגטו ורשה" - כתבה על צבי נוסבאום, The 'Warsaw Ghetto Boy' By Mark Weber, INSTITUTE FOR HISTORICAL REVIEW
  7. ^ "תמונת הילד היהודי מגטו ורשה", National Archives and Records Administration, College Park
  8. ^ "תמונת הילד היהודי מגטו ורשה" - גולדה סטאבורובסקי, The Boy in the Photo? The Warsaw Ghetto & The Stroop Report / ראו: Golda Stavarowski
  9. ^ גולדה סטאבורובסקי - נכדיה המתגוררים בישראל: ד"ר זהבה סטבורובסקי, ד"ר חנוך סטבורובסקי, נכדיה המתגוררים באוסטרליה: גולדה סטאר-שולקס, הנרי (חנוך-ויקטור) סטאר (נכון לשנת 2018)
  10. ^ דן פורת, הילד: מסע בעקבות תצלום, ירושלים, כתר, עמ' 219
  11. ^ "תמונות המאה 1900–2000", מוסף מיוחד של ידיעות אחרונות, בשיתוף מפעל הפיס, עריכה: רון ירון. "נחום ברנע, איתן הבר, ירון לונדון, סבר פלוצקר - כותבים על הרגעים הגדולים של המאה ה-20", 31 בדצמבר 1999 עמ' 38–39.
  12. ^ מנחם גנץ - סופר מעריב ברומא, "הילד הנכנע בעמוד הראשון", מעריב, 26 בדצמבר 1999
  13. ^ על אודות הספר, באתר הוצאת מקמילן (באנגלית)