Doomguy

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Doomguy
הדמות כפי שהופיעה במשחק דום הנצחי
הדמות כפי שהופיעה במשחק דום הנצחי
סוג גיבור
הוצאה לאור id Software, Bethesda Softworks
הופעה ראשונה דום (1993)
הופעה אחרונה דום הנצחי
יוצרים ג'ון רומרו
דיבוב מתיו ווטרסון (דום הנצחי)
ג'ייסון א. קליי (דום הנצחי: האלים העתיקים - חלק 2)
מידע
שם אמיתי לא ידוע
כינויים Doom Marine ("הנחת"), Doom Slayer
Hellwalker[1]
סטטוס פעיל
גזע אדם
מין זכר
מקצוע נחת חלל, אביר במסדר אבירים
נטייה תוהו טוב (Chaotic Good)
מומחיות לחימה
כוחות לפני DOOM 2016:
ללא כוחות על, אך בעל כוח פיזי רב, סיבולת יוצאת מן הכלל ומיומנות בשימוש במגוון כלי נשק.
לאחר DOOM 2016:
כוח, סיבולת וזריזות מעבר לגבול היכולת האנושית, עמידות מוגברת בפני פגיעות, יכולת שליטה באנרגיית "ארג'נט".
כלי נשק רבים, וביניהם: מסור שרשרת, רובה ציד, רובה ציד דו-קני, מקלע גאטלינג דמוי מיניגאן, רובה פלזמה, ותותח "BFG9000".
כלי רכב ספינת חלל בשם "Fortress of Doom".
חבר לשעבר בקבוצה מסדר האבירים Night Sentinels
דמויות קשורות
משפחה אישה ששמה אינו ידוע (נהרגה)
ילד ששמו אינו ידוע (נהרג)
ארנבת מחמד בשם דייזי (נהרגה)
אויבים שדים מהגיהנום
ח'אן מאיקר
אדון האופל (השטן)

Doomguy (בתרגום חופשי: "איש האבדון" או "הבחור מדום") הוא הכינוי הנפוץ לדמות הראשית בסדרת משחקי Doom שפותחה על ידי id Software. הדמות, ששמה המלא ופרטי הרקע שלה לא ידועים לשחקן, הופיעה לראשונה במשחק דום משנת 1993, ומאז הופיעה גם ביתר משחקי הסדרה, אם כי לעיתים תחת שמות שונים (Doom Marine - הנחת מדום, Doom Slayer - דום סלייר, ועוד) ומראה חיצוני אחר.

דמותו של Doomguy מתוארת כנחת חלל הלבוש בשכפ"ץ בצבע ירוק, ולעיתים גם בקסדה המסתירה את פניו, הנשלח לרוב להציל את סביבתו מפני פלישה של זומבים, מפלצות ושדים שהגיעו מהגיהנום. עד לכותר "דום הנצחי" שיצא בשנת 2020, תואר Doomguy כ"פרוטוגוניסט שקט" - דמות שאינה מדברת כלל לאורך המשחק. הדמות זכתה לפופולריות רבה ואף הופיעה במספר משחקים נוספים מבית id Software, וביניהם Quake 3 ו-Quake Champions.

יצירת הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר יציאת המשחק הראשון בסדרה, נשאל ג'ון רומרו, אחד ממייסדי איד ואחד מאנשי המפתח שעמדו מאחורי המשחק, לגבי שמו המלא וסיפור הרקע של Doomguy (אליו התייחס רומרו בזמנו בפשטות כ"הנחת"). כתשובה, הסביר רומרו ש"לנחת מעולם לא היה שם, כיוון שהוא אמור להיות אתה!"[2].

שנים רבות מאוחר יותר, בשנת 2014, פרסם רומרו בערוץ הטוויטר שלו מספר טיוטות עיצוב של הדמות מהשנים שקדמו לפיתוח המשחק הראשון, לרבות דגם של נחת החלל העשוי מחימר[3]. כמו כן, רומרו אישר כי דמותו של הנחת כפי שצוירה על גבי עטיפת המשחק הראשון, צוירה בהשראת דמותו שלו עצמו[4].

על פי "התנ"ך של דום", מסמך עיצובי שנכתב על ידי טום הול (אף הוא אחד מאנשי המפתח באיד שעבדו על פיתוח המשחק הראשון), הועלו מספר הצעות ורעיונות לגבי דמויות במשחק. הדמות מהמסמך העיצובי שדמתה הכי הרבה ל-Doomguy המוכר מהמשחק הסופי, הייתה דמות ששמה היה Buddy Dacote, כאשר Dacote מציין ראשי תיבות של Dies at conclusion of this episode - רמז לכך שהיא עתידה להיהרג בסוף אחד הפרקים במשחק. במשחק הסופי, הנחת כמעט ונהרג על ידי הבוס הראשון במשחק, אך מצליח להינצל, בשונה מאב הטיפוס שהגה הול[5].

בשלב יותר מאוחר, רומרו והול אישרו ש-Doomguy כפי שהופיע בשני המשחקים הראשונים הוא צאצא של בילי בלייז, גיבור משחקי קומנדר קין, ובילי בלייז הוא בעצמו נכדו של ויליאם "בי.ג'יי." בלאזקוביץ' מהמשחק הקודם אותו פיתחה איד לפני דום - Wolfenstein 3D, "הטירה הנאצית"[6].

הוגו מרטין, הבמאי של דום הנצחי, ציין כי בשלב מסוים נשקלה הכנסת דמות Doomguy ממין נקבה, אך הרעיון נזנח עקב המאמץ שהיה צריך להשקיע במהלך עבודת הפיתוח[7].

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור לעיל, דמותו של Doomguy עברה מספר גלגולים ושינויים בהתאם למשחק בו הופיע. בשני המשחקים הראשונים, נחת החלל האלמוני מתואר כגבר שרירי בגובה 1.88 מ', לבן, בעל שיער חום קצוץ, ועיניים כחולות. לאורך המשחק הוא לובש אפוד מגן בצבע ירוק, אם כי במצב מרובה-המשתתפים ניתן לבחור צבע אחר מבין ארבעת הצבעים האלו: ירוק, אדום, חום ואינדיגו[8]. ברוב הופעותיו במשחקים הוא חובש קסדה המכסה את פניו, אם כי בעטיפת המשחק דום II: גיהנום על כדור הארץ הוא מופיע ללא הקסדה. הנחת, שמתואר במשחק כ"אחד מהקשוחים ביותר של כדור הארץ, חושל בקרב ואומן לפעולה", מביע לאורך המשחק רגשות מועטים (כפי שניתן לראות מפניו, המופיעים בתצוגה העילית שמופיעה במהלך המשחק) המסתכמים ברובם בהבעת זעם בזמן שהשחקן נפגע מהאויב, הנאה כאשר השחקן אוסף נשק חדש, והפתעה רגעית כאשר הוא סופג מעל ל-20 נקודות נזק בפגיעה אחת מהאויב. הנחת מיומן בשימוש במספר רב של כלי נשק, החל מרובה הציד האופייני לו ועד לכלי נשק כבדים כמקלע רב-קנים דמוי מיניגאן, משגר טילים ותותח פלזמה המכונה "BFG-9000" (אנ').

דמותו לא השתנתה בהרבה גם במשחק דום 64, אם כי שם הוא מוצג כפחות שרירי, שריון הגוף שלו מקבל מעט יותר הצללות וקסדתו הופכת לשחורה עם אנטנה. בדום 3, שמהווה מעין אתחול לסדרה, דמותו של נחת החלל עברה עידון מסוים ושינוי במראה החיצוני - שיערו, למשל, הפך לשחור - לעומת שלושת המשחקים הקודמים.

הופעתו המחודשת בדום 2016 - אף הוא מהווה אתחול לסדרה - גררה עימה את השינוי המשמעותי ביותר שבוצע בדמות, הן מבחינת המראה החיצוני והן מבחינת היכולות. השחקן שוב מגלם את דמותו של נחת חלל אלמוני - שנקרא הפעם Doom Slayer - שגם כאן, בתחילה לא ידוע כלל על סיפור הרקע שלו עד שניתן לחשוב שמדובר בדמות אחרת, שאינה קשורה למשחקים הישנים. במשחק זה, וגם במשחק שלאחריו, הנחת - הסלייר - ניחן בכוחות על-אנושיים, שעל פי עלילת המשחקים קיבל אותם מדמות מסתורית המכונה בשם "שרפים". בין יכולותיו החדשות ניתן למנות כוח פיזי עצום, זריזות ורפלקסים מוגברים, סיבולת-על ועמידות מוגברת בפני פגיעות שהיו יכולות להרוג אדם ממוצע - לרבות נפילה מגובה רב. חליפת השריון שלו השתנתה אף היא, ומכונה במשחק Praetor Suit - בעזרת חליפה זו יכול הסלייר לספוג אנרגיית "ארג'נט", אנרגיה מיוחדת המופקת מהגיהנום, ובעזרתה לחזק את עצמו עוד יותר ולפתח יכולות מיוחדות. לעומת האופי המעודן של הנחת מדום 3, כאן הסלייר הפך לדמות קשוחה מעוררת יראה, גם בקרב אויביו השדים מהגיהנום.

דמותו של הדום סלייר מתוארת כעצמאית למדי. את רוב המשימות הוא מבצע לבדו, ללא עזרה חיצונית, ובמקרים רבים הוא איננו נשמע להוראות ה"רשמיות" שגופים אחרים מחלקים לו, ומעדיף לעשות דברים בדרכו שלו. אף על פי שהמוניטין האכזרי שלו הוציא לו שם של "מישהו שלא חושב יותר מדי לפני שהוא יורה", לא פעם ולא פעמיים מפגין הסלייר יכולות חשיבה מהירה ואלתור על מנת להתגבר על מכשולים המונעים ממנו להתקדם.

במהלך המשחקים, השחקן למד גם על סיפור הרקע של הסלייר שקדם לעלילת האתחול מ-2016, ונרמז באופן חד משמעי שדמותו של ה"דום סלייר" היא למעשה אותה הדמות שהופיעה בשלושת המשחקים הראשונים - דום, דום 2 ודום 64, דבר המנתק למעשה את דמותו של נחת החלל מדום 3 לעומת הדמות שמופיעה ביתר המשחקים. סברה זו התחזקה עוד יותר לאחר שאיד החליטה לפתח ב-2020 גרסה למחשב ולקונסולות הדור השמיני עבור דום 64 - שפותח במקור על ידי חברה חיצונית עבור קונסולת נינטנדו 64 בשלהי שנות ה-90 - בצעד שהכניס את המשחק לקאנון ה"רשמי" של סדרת דום.

בדומה ליתר המשחקים בסדרה, גם כאן דמותו של הנחת שקטה במרבית הזמן - עד הכותר "דום הנצחי", שם הוא נשמע בפעם הראשונה ממלמל מספר מילים במהלך פלאשבק, ובפעם השנייה במהלך המשחק, אומר את המילה "לא" בסופה של ההרחבה "האלים העתיקים - חלק 2".

ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגרפיה זו מתבססת על הקאנון ה"רשמי" של משחקי דום, מאז יציאת דום 2016 לאור, הכורכת את שלושת המשחקים הישנים - דום, דום 2 ודום 64 - יחד עם קורותיה של הדמות מאז אירועי דום 2016[9].

במשחקים הקלאסיים (דום, דום II: גיהנום על כדור הארץ, דום 64)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק הראשון בסדרה, השחקן נכנס לנעליו של נחת חלל אלמוני, אשר הוגלה למאדים לאחר שתקף קצין בכיר אשר פקד עליו להרוג אזרחים לא חמושים, ונאלץ למצוא תעסוקה בחברת איגוד התעופה והחלל (The Union Aerospace Corporation) – תאגיד צבאי-תעשייתי המבצע ניסויים סודיים בטלפורטציה בין הירחים של מאדים, פובוס ודימוס. באחד הימים, עקב תקלה במתקני החברה, יצורים מהגיהנום מגיחים דרך שערי הטלפורטציה. תגובת ההגנה של יחידות האבטחה לא מצליחה לעצור את הפלישה, ובמהרה השדים משתלטים על הבסיסים הצבאיים; כל אנשי הצוותים בבסיסים נהרגים או הופכים לזומבים. באותו הזמן, דימוס נעלם לגמרי. צוות של חברת איגוד החלל נשלח ממאדים לפובוס כדי לחקור את המקרה, אבל תוך זמן קצר ניתק עמו הקשר. חברי הצוות, למעט שורד אחד בודד – הנחת, מצאו כולם את מותם. עד מהרה הנחת מפלס את דרכו בין השדים והמפלצות, מצליח להגיע לגיהנום, לחסל את השד שאחראי לפלישה - שד ענק בדמות עכביש - ולחזור לכדור הארץ. עם זאת, מגלה הנחת כי השדים פלשו גם לשם, טבחו במיליארדי בני אדם, וביניהם גם אשתו, בנו, וארנבת המחמד שלו, דייזי. הנחת ממשיך ללחום בשדים, גם בכדור הארץ וגם בגיהנום, עד שהוא מוצא את השד הגדול ביותר שפגש עד כה, שד מפלצתי ענק דמוי בפומט המכונה "איקונין החטא" (Icon of Sin).

לאחר שהציל את כדור הארץ, משוחרר הנחת משירותו הצבאי, אך לאחר מספר שנים נקרא שוב לפעולה עקב פלישת שדים נוספת לתחנת חלל. הנחת מצליח לגבור על הפלישה ומבין שעליו להיכנס שוב אל הגיהנום על מנת לעצור את הפלישה אחת ולתמיד. בגיהנום, פוגש הנחת ב"אם כל השדים" ומביס אותה. אך אחותה, שדה בשם Resurrector, מבקשת לנקום את דמה ומשגרת אותו אל כדור הארץ על מנת להביס אותו שם, ולאחר מכן לשלוח שוב את צבא השדים לכדור הארץ. הנחת בסופו של דבר מביס אותה, ולאחר מכן מחליט להישאר בגיהנום על מנת למנוע מקרה של פלישה עתידית.

בין דום 64 לאתחול מ-2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב מסוים, מצא הנחת את עצמו במימד בשם "ארג'נט דינור", שם נלכד בידי חיילים והובא למשפט אצל כוהני המימד. ניכר כי השהייה הממושכת בגיהנום ערערה את שפיותו, כיוון שלאורך זמן זה הנחת נראה ממלמל ללא הפסקה על השדים, וכן את המילים "לקרוע ולרטש"[10]. הכוהנים מחליטים לבחון אותו בזירת קרב במהלכה יאלץ להתמודד עם הלוחמים הקשוחים ביותר של המימד והנחת מצליח להביס את כולם. כוחו יוצא הדופן של הנחת מעורר את תשומת ליבם של המאיקרים - ישויות דמויות מלאכים המפקחות על המימד - ובהחלטת המנהיגה, הח'אן מאיקר, מחליטים הכוהנים לגייסו לשורות צבאם, ומאמנים אותו על מנת שיעזור להפיץ את תורת המאיקרים. זמן קצר לאחר מכן צבא הגיהנום פולש למימד ארג'נט ובמהלך המלחמה, מחליט המלך נוביק, מלך ארג'נט דינור, לגייס אותו למסדר דמוי מסדר אבירים בשם "Night Sentinels".

בעיצומה של המלחמה פולש למימד ארג'נט טיטאן, שד ענקי ורב-עוצמה הנמצא סמוך לראש היררכיית השדים[11]. דמות מסתורית בשם "שרפים" מציעה לו עזרה, במהלכה הוענקו לו כוחות על-אנושיים אשר סייעו לו לאחוז בנשק האולטימטיבי של מסדר הסנטינלים - חרב עשויה אנרגיית ארג'נט בשם "להב כור המצרף" (Crucible). בעזרת כוחותיו מביס הנחת את הטיטאן, ובעקבות כך זוכה למעמד של גיבור נערץ המכונה בפי כל - Doom Slayer, "דום סלייר".

תחת הנהגתו, מוביל הדום סלייר את הסנטינלים לקרבות רבים בתוך הגיהנום כנגד השדים השורצים בו, ומנצח אותם בכל הזדמנות, ובכך מאפשר לח'אן מאיקר לבנות בהסתר מפעלי ענק בהם נשמות שמגיעות לגיהנום הופכות לאנרגיית ארג'נט תוך כדי כריתת ברית עם השטן - "אדון האופל" שליט הגיהנום. לאחר שבגידתם של המאיקרים נחשפת, מחליט הסלייר להישאר בצד של הסנטינלים, כנגד המאיקרים. בקרב האחרון שמתנהל בין מימד ארג'נט לבין הגיהנום, מחליטים כוהני ארג'נט לעבור לצידה של הח'אן מאיקר, וכתוצאה מכך חלק נכבד מהמימד "נבלע" בגיהנום ונקטלים כל הסנטינלים, למעט הסלייר וסנטינל נוסף בשם ואלן שנודה מהמסדר בגין כריתת ברית עם השדים, שתאפשר לו להחיות את בנו המת.

הזעם של הסלייר מוביל אותו שוב אל הגיהנום להילחם בשדים בכל הכוח שנותר לו. בשלב מסוים הוא פוגש בטיטאן אחר, ומביס גם אותו[12]. השדים, שיראים מפניו ואינם מצליחים להביס אותו פנים אל פנים, מחליטים להערים עליו ומפתים אותו לעבר מקדש הנמצא באזור "קאדינגיר סנקטום" שבגיהנום. שם, גוברים עליו השדים וכולאים אותו בתוך סרקופג, שם יישאר במשך זמן רב, עד שיימצא בידי צוות המחקר של "איגוד התעופה והחלל".

דום (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המשחק, הסלייר מתעורר מתרדמתו ומוצא מהסרקופג בו היה קבור, כשהוא מגלה שהוא נמצא על בסיס צבאי השייך ל"איגוד התעופה והחלל" על כוכב מאדים, וששדים מהגיהנום פלשו לבסיס. עד מהרה יוצר איתו קשר מדען בשם סמואל היידן, המצייד את החליפה שלו בממשק תקשורת עם בינה מלאכותית בשם "VEGA", ומנסה לנצל את הסלייר שיגן על המתקן, אבל הסלייר מתעלם מהוראותיו ויוצא למסע לסגור את השער לגיהנום ולהרוג כל שד מהגיהנום שיעמוד בדרכו. השחקן מגלה כי ראש צוות המחקר במתקן, אוליביה פירס, חברה בכת שטנית שמטרתה לשחרר את השדים מהגיהנום אל פני האדמה. השחקן רודף אחרי אוליביה אל מגדל הארג'נט ובראש המגדל היא משליכה את עצמה לתוכו וגורמת לשער הגיהנום להיפתח עוד יותר ובכך לוכדת את הסלייר בגיהנום.

לאחר שהסלייר חוזר חזרה למאדים, הוא מגלה כי מגדל הארג'נט ניזוק ללא תקנה וכי השער לא יכול להיסגר על ידי המתקנים שבמאדים. לפיכך הסלייר צריך לגלות את המקום בו התחילה הפלישה, שהוא מתקן "לזרוס" הסודי של אוליביה, ובכך לחזור לגיהנום שנית ולעצור את הפלישה. לאחר מסע הרה סכנות בהם הוא משיג מחדש את פגיון "כור המצרף", הדומה לנשק אשר שימש אותו קודם לכן, מצליח הסלייר לאתר את אוליביה במעמקי אותו האזור בארג'נט דינור שנבלע בגיהנום לפני שנים רבות. אוליביה הופכת לשד מפלצתי ונורא בדמות עכביש, ולאחר שהוא מצליח להביס את השד, הוא משוגר חזרה על ידי סמואל היידן שכולא אותו במקום לא ידוע למשך זמן מה.

דום הנצחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המשחק, הסלייר חוזר לאחר תקופת מה אל חללית שנבנתה במיוחד עבורו - "מבצר האבדון", הנשלטת על ידי הבינה המלאכותית VEGA. בעזרתה, מגלה הסלייר כי השדים פלשו שוב אל כדור הארץ וזרעו בו הרס וחורבן. הוא מגלה כי על מנת לעצור את הפלישה, עליו לקטול את ארבעת "כוהני הגיהנום" - אותם הכוהנים ששירתו את מימד ארג'נט ובגדו בו על מנת לשרת את הח'אן מאיקר. מסע החיפוש שלו מוביל אותו למסע בין-ממדי הכולל את כדור הארץ, הגיהנום וארג'נט דינור. לאחר חיסולו של הכוהן האחרון, מגלה הסלייר כי הח'אן מאיקר מתכוונת לשסות טיטאן נוסף בכדור הארץ - שד מפלצתי דמוי בפומט המכונה (בדומה לבוס האחרון בדום II) "איקונין החטא". הנחת מגלה כי כדי ללחום בשד זה, עליו לחזור שוב אל מימד "ארג'נט דינור", ולהשיב משם את "להב כור המצרף" הישן שלו מגופת הטיטאן הראשון אותו חיסל. הנחת בסופו של דבר מגיע אל מימד הבית של המאיקרים - אורדאק (Urdak), שמכונה "גן עדן" על ידי יושבי מימד ארג'נט - שם הוא מוצא את הח'אן מאיקר יחד עם עושי דברה, ומסכל את הטקס הפולחני שיעניק למאיקרים שליטה על "איקונין החטא". סיכול הטקס מוציא את הטיטאן מכלל שליטה, וזה זורע הרס וחורבן באורדאק ופונה אל כדור הארץ במטרה להחריבו. בזמן שהנחת מנסה למצוא דרך לחזור מאורדאק אל כדור הארץ, הח'אן מאיקר מנסה לעצור אותו, אך הוא נלחם בה ומביס אותה. השחקן חוזר לכדור הארץ כדי להתעמת עם "איקונין החטא", אותו הוא מחסל על ידי תקיעת "להב כור המצרף" במוחו החשוף.

בחבילת ההרחבה "האלים העתיקים - חלק 1", מגלה הנחת כי מותה של הח'אן מאיקר "שבר" את הברית בין מימד גן עדן (אורדאק) לבין הגיהנום ואיפשר לצבא הגיהנום לכבוש באין מפריע את ממלכת גן עדן והחשש הוא שמשם הם יוכלו להשתלט גם על עולמות אחרים באותה הקלות. כדי לסכל את התוכנית, עליו למצוא מחדש את "שרפים". לאחר שהוא מוצא את "שרפים" - ששמו האמיתי סאמור מאיקר - הוא מתבקש לחלץ עבור סאמור את כדור אנרגיית החיים של ישות מסתורית בשם "האב". הנחת מחליט במקום זאת לחלץ את כדור אנרגיית החיים של השטן על מנת שיוכל ללחום בו ולהרוג אותו, דבר שאכן קורה במהלך עלילת ההרחבה השנייה, "האלים העתיקים - חלק 2". במהלך הקרב הסופי ביניהם, מגלה השטן כי הוא היה אחראי, בעקיפין, להפיכתו של הנחת ל"דום סלייר". הנחת מצליח להביס ולחסל את השטן, ועם מותו מושמדים כל יצירי כפיו, אך עם זאת מגלה כי גם הוא שותף לגורל זה, מאבד את כוחותיו, ונקבר על ידי קבוצה של מאיקארים בסרקופג דומה לסרקופג ממנו התעורר במשחק הקודם.

הופעה במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות קשורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחת החלל מהמשחק Doom 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק דום 3, שיצא לאור ב-2004 כמעין אתחול לסדרת המשחקים, השחקן שוב מגלם את דמותו של נחת חלל אלמוני המגיע אל תחנת חלל צבאית מאוישת במאדים הנקראת "Mars City". פרט לכך שדרגתו הצבאית היא קורפורל (רב"ט)[13], ושהרקע להגעתו למאדים הוא הדרישה להחליף חייל אחר בשם רב"ט אלן שנאלץ לחזור לכדור הארץ, דבר אינו ידוע על סיפור הרקע שלו. מפקדו האישי הוא סמל בשם קלי, שנותן לו את פקודותיו גם לאחר פלישת השדים אל תחנת החלל, ולאורך המשחק, פונה אליו קלי כ"נחת" (Marine) במקום בשמו הפרטי. הנחת אינו מדבר כלל במהלך המשחק, בדומה לשני המשחקים הקודמים.

במהלך הפלישה, מגלה הנחת כי בין אנשי הצוות של תחנת החלל ישנו בוגד - מדען בשם ד"ר מלקולם בטרוגר - שמשתף פעולה עם השדים והוא זה שבעצם גרם לפלישתם לתחנת החלל. לאחר שהנחת נלכד בגיהנום על ידי בטרוגר, הוא מצליח לחלץ את עצמו משם ותוך כדי כך משיג נשק מסתורי בדמות קובייה מכושפת המאכסנת בתוכה דיבוקים של נשמות, המסייעת לו ללחום באויביו. באמצעות נשק זה מצליח הנחת להילחם ב"סייבר-שד" השומר על הפורטל מהגיהנום למאדים, ולעצור את הפלישה.

המדריך למשתמש של Doom 3: BFG Edition, הגרסה המחודשת למשחק שיצאה ב-2012, רומז כי דמותו של הנחת מדום 3 היא אותה הדמות שהופיעה במשך כל המשחקים, לרבות המשחקים הקלאסיים, תוכני הבונוס, וחבילות ההרחבה, דבר הנראה כסתירה לאירועי המשחקים המאוחרים יותר, שקושרים את גיבור המשחקים דווקא לדמות שהופיעה במשחקים הקלאסיים. עם זאת, מציין המדריך למשתמש כי הדמות עברה מספר הרפתקאות דומות, כך שייתכן שמדובר ביקום אלטרנטיבי, או פשוט כסיפור מחדש של עלילת המשחק הראשון[14].

נחת החלל מהמשחק Doom 3: Resurrction of Evil[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחבילת ההרחבה Resurrction of Evil שיצאה עבור דום 3 ב-2005 מופיעה דמות נוספת של חייל נוסף, מהנדס קרבי המשרת אף הוא ב-Mars City, אותה תחנת החלל במאדים, ונדרש אף הוא לעצור פלישה נוספת של צבא השדים מהגיהנום לתחנת החלל, כאשר גם בפעם זו מצליח המהנדס הקרבי לגבור על השדים ולחסל את מנהיגם "המלדיקטוס".

כמצוין לעיל, במדריך המשתמש של BFG Edition - אשר כוללת גם את חבילת ההרחבה הנ"ל ומספר שלבים נוספים - נרמז כי מדובר באותה הדמות שהופיעה גם במשחק הבסיס, אך מדובר בסתירה לכך שבמשחק עצמו מראהו החיצוני שונה, אפוד המגן שלו נראה אחרת, והרקע הצבאי של הדמות אינו תואם לחלוטין לרקע הצבאי של הדמות ממשחק הבסיס.

בי. ג'יי בלאזקוביץ' מהמשחק Doom RPG[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות מופיעה גם במשחק הווידאו Doom RPG, משחק ג'אווה לטלפונים ניידים ישנים אשר יצא לאור ב-2005. באתר הרשמי של המשחק צוין כי מדובר באותה הדמות אשר הופיעה בכל המשחקים שיצאו עד כה: דום, דום 2 ודום 3[15]. עם זאת, במספר אזורים במשחק מצוין כי שמו הוא בי. ג'יי. בלאזקוביץ', ובמקומות אחרים במשחק מצוין כי הוא למעשה שיבוט של בי. ג'יי. בלאזקוביץ' ממשחקי Wolfenstein.

סטן בלאזקוביץ' מהמשחק Doom II RPG[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מהדמויות הניתנות לבחירה במשחק הווידאו Doom II RPG, אשר שוחרר למערכת ההפעלה iOS ב-2010, היא דמות בשם סמל סטן בלאזקוביץ', ומצוין כי הוא צאצא של בי. ג'יי. בלאזקוביץ' מסדרת Wolfenstein.

הופעה במשחקי וידאו אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Quake 3: Arena[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות מופיעה גם במשחק היריות הממוחשב Quake 3: Arena תחת השם "Doom". במדריך למשחק נאמר כי מדובר באותה הדמות משני המשחקים הקלאסיים[16].

כמו כן, מופיעות במשחק שתי דמויות נוספות אשר הגיעו, לטענת המשחק, מאותו העולם: דמות של נחת חלל בשם "Phobos"[17], ודמות בשם "Crash" שעל פי המשחק הייתה המאמנת הקרבית של Doomguy[18].

Quake Champions[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פתיחת המשחק Quake Champions ל"גישה מוקדמת", הצטרפה לסגל הדמויות הזמינות במשחק גם דמות בשם Doom Slayer אשר סיפור הרקע שלה זהה לסיפור הרקע שקדם למציאתו במשחק דום 2016. מראה החיצוני של הדמות ניתן להתאמה אישית, ובין היתר ניתן לבחור במשחק מראה חיצוני זהה לדמות הנחת מדום 3 וכן במראה חיצוני זהה למראהו של "Doomguy" הקלאסי משני המשחקים הראשונים.

במשחקים שאינם שייכים ל-id Software[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופתו של הנחת מופיעה באזור סודי בדיוק ניוקם 3D ; היא נראית אוחזת בגרונה עם אנימציית מוות דומה לזו שהופיעה במשחקים הקלאסיים, מוקפת איקונוגרפיה שטניסטית. כשהוא רואה את הגופה, דיוק ניוקם נשמע אומר לעצמו "That's one doomed space marine", משחק מילים על שם הסדרה[19].

התלבושת של Doomguy מופיעה במשחק Tony Hawk's Pro Skater 3‏[20]. בגרסה של Quake שיצאה עבור הקונסולה Sega Saturn, הנחת מופיע בקצרה בסוף שלב הבונוס "Dank & Scuz".[21].

תחפושת של Doomguy זמינה ב-Fall Guys: Ultimate Knockout, לצד שני שדים מפורסמים מסדרת המשחקים: Cyberdemon ו-Cacodemon, למשך זמן מוגבל ב-12 בינואר 2021[22].

בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת ספרי Doom (אנ') שיצאה בשנות התשעים, ומבוססת על שני המשחקים הקלאסיים, הדמות הראשית מכונה פלין "פליי" טגרט[23]. ובסדרת הספרים המבוססת על Doom 3 שיצאה בין 2008 ל-2009, שמו של הנחת הוא ג'ון קיין. עברו דומה לזה של הגיבור בדום המקורי, לאחר שהורד בדרגה לאחר שסירב פקודה על מנת להציל כמה מחבריו הנחתים. במהלך פלישת הגיהנום, קיין נאלץ לקחת פיקוד על כמה מהנחתים ששרדו למרות דרגתו הנמוכה. הוא נלחם בשדים לבדו או עם עוד כמה נחתים. הוא מצטייר כרחום כלפי חבריו הניצולים, פועל להצלת הילד תיאו ולהצלת הארורים בגיהנום. לאחר שהתנדב להיכנס לגיהנום כדי להשיב את "קוביית הנשמה" (הדומה לזו שהופיעה במשחק), מפקדו מתרשם ממנו. בנוסף לכך, הוא מקיים מערכת יחסים רומנטית עם בחורה בשם מריה המופיעה בספרים. במהלך סוף הספר האחרון בסדרה, Doom 3: Maelstrom, רגלו של קיין מפוצצת והוא נערץ כ"איש שהציל את Mars City"[24] .

בסרטי לייב אקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות מופיעה כדמות הראשית בסרט הקולנוע "דום" תחת השם ג'ון "ריפר" גרים. את דמותו של ג'ון "ריפר" מגלם השחקן קארל אורבן. מסרט נוסף שהופק על בסיס סדרת המשחקים, "דום: ההשמדה" (DOOM: Annihilation), הושמטה דמותו של Doomguy, וצעד זה קיבל ביקורת שלילית מצד מעריצי הסדרה[25].

השפעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחור מחופש ל-Doomguy בכנס קומיק-קון במונטריאול שבקנדה, 2016

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, מגזין הגיימינג GameDaily כלל את דמותו של הנחת ברשימת "עשרת גיבורי המשחק שלא מצליחים בדברים הפשוטים" בגלל חוסר יכולתו להסתכל למעלה ולמטה במשחקים הקלאסיים[26]. אתר המדיה האמריקני UGO Networks דירג בשנת 2012 את Doomguy במקום הרביעי ברשימת הפרוטוגוניסטים השקטים הטובים ביותר במשחקי וידאו, וציין את אומץ ליבו "להמשיך בדממה" גם כשהוא מתמודד עם צבא הגיהנום[27]. מגזין הגיימינג TheGamer דירג את Doomguy במקום ה-26 ברשימת "הדמויות החזקות ביותר במשחקי וידאו" לצד סירי מסדרת "המכשף", קירבי, דנטה מסדרת Devil May Cry, קרייטוס מסדרת God of War ועוד[28].

שני מגזינים, CraveOnline[29] ו-VGRC[30] דירגו את Doomguy במקום החמישי בדירוג "הדמויות הכי badass(כך במקור) במשחקי וידאו", וקירק מק'קד ממגזין הגיימינג VG247 תיאר את Doomguy כ"ישו עם רובה ציד דו-קני"[31]. דייוויד הוטון מ-GamesRadar טען ש-Doomguy היא "דמות השחקן החכמה ביותר בסביבה, אפילו עם אגרופים, אלימות ואפס דיאלוג"[32].

ה"דום סלייר", הגרסה של הדמות שהופיעה במשחק דום 2016, זכתה לשבחים מיוחדים על אפיונה וכיצד המשחק מציג את הדמות כייצוג של גיימר ממוצע המשחק Doom: דייוויד הוטון מאתר GamesRadar, כינה את ההצגה הראשונית של הדמות במשחק כמאפשרת לשחקנים "להיכנס לגמרי" לדמות[33]. כריסטיאן דונלן שכתב ל-Eurogamer העלה תיאוריה כי "הבחור בדום משחק באמת את המשחק", והסביר שחוסר הסבלנות של הדמות הראשית עם האקספוזיציה מקבילה לחוסר סבלנותו של הגיימר ול"תסכול הזמני של להיות בתוך דום תוך אי יכולת לשחק דום"[34].

שבחים נוספים ניתנו לקשיחותו, ולמיעוט הרגשות אותן מפגין Doomguy: ג'ים סטרלינג ציין כי גם מהלכי ה-"Glory Kills"[35] אותם הוא מבצע על יריביו, וגם קטעי אנימציה נוספים "מחזקים את תחושת הזלזול העקבית שלו"[36] כותבים נוספים אזכרו את אחת מהסצנות הראשונות של המשחק, במסגרתה הסלייר משליך ללא היסוס צג תקשורת בזמן שהוא מתודרך מרחוק על ידי אותו צג, כדוגמה לדרך מינימליסטית אך יעילה להעביר את המניעים של הדמות כולה[37].

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 במאי 2021 הציגה בת'סדה את Doomguy כחלק ממחווה ליום מלחמת הכוכבים בחשבון הטוויטר הרשמי שלה[38].

כיוון שתאריך השקת הכותר "דום הנצחי", 20 במרץ 2020, נפל באותו התאריך בו היה אמור לצאת משחק נוסף, Animal Crossing: New Horizons של נינטנדו, הניגוד בין אופיים של שני המשחקים עודד מעריצים של המשחקים לציין את צירוף המקרים על ידי חגיגות ייחודיות בהן "שידכו" את Doomguy, גיבור המשחק, לאיזבל, גיבורת סדרת Animal Crossing[39], והדבר אף זכה להתייחסות מפי איה קיוגוקו, הבמאית של סדרת Animal Crossing[40], וכן מפי בת'סדה[41].

בנוסף לכך, דמותו של Doomguy הייתה ועודנה ממשיכה להיות דמות פופולרית לייצור צעצועים, בובות פעולה, ופריטי אספנות שונים הקשורים לזיכיון.

באפריל 2021 הוציאה מיקרוסופט (תחת המותג Xbox) סדרת דיוקנאות בהשתתפות Doomguy ומאסטר צ'יף, הדמות הראשית מסדרת Halo, לציון הרכישה של ZeniMax Media (חברת האם של בת'סדה, המוציאה לאור, ושל איד, יוצרת סדרת המשחקים) על ידי מיקרוסופט (אשר הוציאה לאור את סדרת Halo)[42].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Doomguy בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במשחק Quake Champions
  2. ^ Doom Marine's Name, web.archive.org, ‏2008-10-24
  3. ^ Kyle Hilliard, See The Original Sketch And Model That Inspired Doom's Doomguy, Game Informer (באנגלית)
  4. ^ Doomguy's Identity — Rome.ro, web.archive.org, ‏2017-08-05
  5. ^ 5 Years of Doom, web.archive.org, ‏2013-11-30
  6. ^ BJ Blazkowicz is Doomguy's great-grandpa, Destructoid, ‏2018-01-30 (ב־Canadian English)
  7. ^ DOOM Eternal Almost Included a Female Doom Slayer Says Director, ScreenRant, ‏2021-02-22 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ The Official DOOM FAQ: Section 1, www.gamers.org
  9. ^ Doom Slayer, Doom Wiki (באנגלית)
  10. ^ באנגלית: "Rip and tear".
  11. ^ את גופתו ניתן למצוא במשחק דום הנצחי בשלב Taras Nabad.
  12. ^ את גופתו של הטיטאן השני ניתן למצוא בדום 2016 בשלב Titan's Realm.
  13. ^ הדבר מתגלה לשחקן בסצנה האחרונה במשחק
  14. ^ Doom's protagonists, Doom Wiki (באנגלית)
  15. ^ Doom RPG for Mobile Phones - doomrpg.com, web.archive.org, ‏2006-01-04
  16. ^ Doom (Q3), Quake Wiki (באנגלית)
  17. ^ Phobos, Quake Wiki (באנגלית)
  18. ^ Crash, Quake Wiki (באנגלית)
  19. ^ Bolt, Neil (29 בינואר 2021). "Shotguns, Sleaze, and Secret Passages: 25 Years of 'Duke Nukem 3D'". {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "The definitive Tony Hawk Pro Skater power rankings". ESPN.com. 7 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Yin-Poole, Wesley (17 באוגוסט 2017). "Doom guy is in Quake Champions". {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Stanton, Rich (2 בדצמבר 2020). "Doom Guy's coming to Fall Guys". PC Gamer. נבדק ב-3 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Crap Shoot: Doom - The Novels | Crap Shoot, Features". PC Gamer. 2011-01-15. נבדק ב-2013-07-21.
  24. ^ "The cancelled videogame sequels that time forgot". PCGamesN.
  25. ^ "Doom: Annihilation Trailer Is Getting Nothing But Hate From Fans". ScreenRant. 11 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Character Flaws: Ten Game Heroes Who Fail at the Simple Stuff Gallery by GameDaily". 25 באפריל 2009. אורכב מ-המקור ב-25 באפריל 2009. נבדק ב-15 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Basile, Sal (15 במרץ 2012). "Best Silent Protagonists In Video Games". UGO Networks. אורכב מ-המקור ב-14 במאי 2013. נבדק ב-7 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ The Strongest Video Game Characters Ever, Ranked, TheGamer, ‏2019-01-15 (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ "Top 10 Biggest Gaming Bad Asses". CraveOnline. 17 באוקטובר 2007. נבדק ב-28 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ McCabe, Sean (17 ביוני 2010). "The Top 10 Male Badasses in Gaming". VGRC. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2013. נבדק ב-28 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Doom only clicked for me once I understood the Doomslayer". 22 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ June 2016, David Houghton 03 (3 ביוני 2016). "Fistbumps, violence, zero dialogue. But Doomguy is the smartest player character around". Official PlayStation Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Houghton, David (3 ביוני 2016). "Fistbumps, violence, zero dialogue. But Doomguy is the smartest player character around". GamesRadar. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "The guy you're playing as in Doom is playing Doom". Eurogamer. 22 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ מכניקת משחק שהתווספה בדום 2016, המאפשרת לשחקן לקטול את אויביו בדרכים אלימות במיוחד תוך שימוש בידיים ריקות.
  36. ^ Sterling, Jim (23 במאי 2016). "Doom Guy (The Jimquisition)". {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Zero Punctuation : Doom".
  38. ^ "Doomguy Becomes Luke Skywalker In Bethesda's May 4 Star Wars Tribute". ScreenRant. 4 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Julia Lee, How did Animal Crossing’s Isabelle and the Doomguy become best friends?, Polygon, ‏2020-02-24 (באנגלית)
  40. ^ "Animal Crossing: New Horizons Director "Thrilled" By The Isabelle X Doom Slayer Artwork". Nintendo Life. 19 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Bethesda officially acknowledges the Doom Guy and Isabelle pairing again". 4 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Xbox Commissions Bizarre Portraits To Celebrate Bethesda Acquisition". Screen Rant. 11 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Doomguy&oldid=38515592"