חיל נחתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסתערות נחתים פרואנים מסירה בתרגיל משולב
נחיתה באמצעות כלי רכב אמפיבי
נחיתה בעת המערכה בבוגנוויל, 1945
חיילי חיל הנחתים של ארצות הברית עורכים אימון ירי על סיפון נושאת מסוקים. בסיסם של הנחתים הוא כלי השיט וממנו הם יוצאים למשימותיהם.

חיל נֵחָתים הוא חיל רגלים מובחר ונייד המוכשר ומאומן ללוחמה אמפיבית כלומר לנחיתת סער מן הים לשם לחימה בחוף. הנחתים מורדים בדרך כלל מכלי שיט ייעודי (נחתת או רחפת) לחוף פתוח לשם תקיפת אויב ביבשה על מנת לכבוש שטחי מפתח, להשתלב במבצע משולב או לשם ביצוע מבצעים חשאיים ופשיטות של תקיפת יעדים קרובים לחוף והשגת מודיעין צבאי. בעת המודרנית מאומנים נחתים לנחות לשדה הקרב גם ממסוקים ואף בצניחה. בתפיסה האסטרטגית האימפריאליסטית-מעצמתית מהווה חיל הנחתים חיל משלוח זמין שיכול להיות מנוייד במהירות יחסית לאזורים מרוחקים ככוח התערבות‏[1]. בצה"ל אין חיל נחתים, עם זאת, עם הקמתה מחדש של חטיבת גבעתי ב-1983 הייתה כוונה להכשירה כחטיבת נחתים, כוונה שלא מומשה.

שיוך ומבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפיפות הארגונית של חיל הנחתים משתנה ממדינה למדינה. יש מדינות בהן הנחתים שייכים לצי (חיל הנחתים הבריטי, חיל הנחתים הארגנטינאי, חיל הנחתים של הודו, חיל הנחתים המלכותי של תאילנד ועוד), יש מדינות בהן הנחתים הם חלק מצבא היבשה (אוסטרליה, סין, יוון) ויש מדינות בהן מתקיימת הפרדה בין נחתים הגנתיים השייכים לצבא היבשה לנחתים התקפיים השייכים לצי (צרפת, איטליה). חיל הנחתים של ארצות הברית מהווה זרוע נפרדת של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.

על מנת לאפשר עצמאות תפקודית בשטח כוללות מסגרות של חיל הנחתים יחידות קשר, הנדסה וארטילריה (כולל נ"ט) אורגניות ולעתים אף יחידות אוויריות ייעודיות, כלים בלתי-מאוישים וכלים אמפיביים וכוחות תומכי לחימה נוספים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל הנחתים צמח מתוך ההפרדה המסורתית שהייתה קיימת בציי העולם בין מלחים לחיילים לוחמים. המלחים היו אמונים על מקצועות הימאות בעוד תפקידם של החיילים היה להגן על כלי השיט וכן להתקיף ולהשתלט על כלי שיט עוינים או על מתקני חוף.

הלגיון הראשון אדיוטריקס של רומא העתיקה היה לגיון חיל רגלים שהורכב ממלחים. במאה ה-16 הקים קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את יחידת הנחתים הייעודית הראשונה "חברות הים העתיקות של נאפולי" ( Compañías Viejas del Mar de Nápoles) שלימים היוותה את הבסיס לחיל הנחתים הספרדי. לאחר מכן נוצרו חילות נחתים גם בצרפת ובהולנד. ב-1717 הופעלו לראשונה נחתים רוסים בשירותו של פיוטר הגדול בכיבוש אי הולנדי וב-1798 כבשו נחתים רוסים את האי קורפו[1].

ראשיתו של חיל הנחתים המלכותי של בריטניה הייתה בשנת 1664 כרגימנט הים הרגלי של הדוכס של יורק ואולבני ועד מהרה נודע בשם "רגימנט האדמירל". בשנת 1755 הוקם חיל הנחתים המלכותי באופן רשמי, ומאז לקחו לוחמי החיל חלק במרבית העימותים הקרבות והמלחמות בהם השתתף הצבא הבריטי. בין היתר לקחו לוחמי החיל חלק במלחמות הנפוליאוניות, במלחמת 1812, במלחמת קרים ובדיכוי מרד הבוקסרים בסין. במלחמת העולם הראשונה ביצעו את נחיתת הסער בחופי גליפולי. במלחמת העולם השנייה השתתפו לוחמי החיל בחלק ניכר מנחיתות הסער שביצעו הבריטים במלחמה, ובכלל זה הנחיתות בנורבגיה ובפלישה לנורמנדי והיוו את שלד הקומנדו הבריטי שהוקם במלחמה. במלחמת סיני ביצעו הנתחתים הבריטיים את מתקפת הסער האווירית הראשונה בהיסטוריה על העיר סואץ. כן לקחו לוחמי החיל חלק בלחימה בצפון אירלנד, במלחמת פוקלנד ובמלחמות עיראק ואפגניסטן.

חיל הנחתים של ארצות הברית, חיל הנחתים הגדול בעולם, נוסד ב-10 בנובמבר 1775, במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית. יחידת הנחתים פורקה אחרי סיום המלחמה באפריל 1783, והוקמה מחדש ב-11 ביולי 1798. הנחתים נטלו חלק במלחמות נגד שודדי ים, במה שהאמריקאים מכנים המלחמות הברבריות, ובמלחמות טריפולי. מכאן המשפט בהמנון חיל הנחתים "לחופי טריפולי". מאז נטלו הנחתים חלק בכל מלחמות ארצות הברית ובכל זירותיה למעט מלחמת האזרחים האמריקנית. במאה ה-19 הם נלחמו במלחמת ארצות הברית-מקסיקו וכן בקוריאה, קובה, הפיליפינים וסין. בתחילת המאה ה-20 החיל פעל במרכז אמריקה, והתמחה בלחימת גרילה. במלחמת העולם הראשונה החיל פעל בעיקר בצרפת, ונחשב ליחידה המצליחה ביותר של הצבא האמריקני[דרוש מקור]. במלחמת העולם השנייה פעל החיל בעיקר בזירת האוקיינוס השקט, נגד הצבא היפני. בהמשך המאה ה-20 פעלו הנחתים במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם (הנחתים היו בין הכוחות הראשונים שהוצבו בוייטנאם, והאחרונים שעזבו את המדינה), הם התערבו ככוח משימה בלבנון (שם הותקפו מגוריהם ב-1983), בפלישה האמריקאית לגרנדה, בכווית (1991, במסגרת מלחמת המפרץ) ובמלחמת בוסניה (1995, במסגרת נאט"ו). במסגרת מלחמת עיראק (2003 ואילך) נטל החיל חלק משמעותי בלחימה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מיור ג'. פ. מיהן, ‏נחתי הצי הרוסי, מערכות 228, מרץ 1973 עמ' 16