הוצאת שבתי פרנקל

הוצאת שבתי פרנקל היא הוצאה לאור תורנית. ידועה במיוחד בשל מהדורת משנה תורה לרמב"ם שהוציאה.

ההוצאה נוסדה על ידי שבתי פרנקל בבני ברק בשנת ה'תש"ל לשם הוצאת ה'משנה תורה', לזכר רבי יוסף נחמיה קורניצר ורבי יוסף פרנקל (אביו של פרנקל). בהמשך הוציאה לאור גם את ספר המצוות לרמב"ם, ספר המפתח "רזא דשבתי" למסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, קיצור שולחן ערוך, וכן חלק מספריו של הרב משה פיינשטיין. לאחר פטירתו של שבתי פרנקל מנוהלת ההוצאה על ידי חתנו החורג נפתלי קפלן. ספרי ההוצאה נפוצים בישיבות ובבתי כנסת.

העורך הראשי של ההוצאה היה הרב דוד צבי הילמן, ושותפים לעריכה הרבנים אהרן יהושע צוקר, דוד מיכאל שמידל, חיים מאיר שטיינברג ודוד רביץ. ספרי ההוצאה ערוכים בגישה חרדית ליטאית, ואינם כוללים פירושי רבנים שאינם מקובלים בציבור זה.

הוצאת הרמב"ם

במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.

למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:

• ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.
• מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים;
• ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים;
• ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.

הכרך הראשון יצא לאור בשנת ה'תשל"ה בירושלים על ספר זמנים, ובראשו נדפסו הסכמותיהם של הרב יעקב ישראל קניבסקי, הרב משה פיינשטיין והרב שמואל הלוי וואזנר. בשנת ה'תשל"ז יצא לאור ספר נשים ובו הסכמת רבני הבד"ץ של העדה החרדית. בשנת ה'תשס"ה יצא בבני ברק הכרך האחרון בסדרה, ספר אהבה. בשנת ה'תשע"ז יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.

בשנת תשע"ח הועלה באופן חלקי הטקסט של המהדורה לאתר 'יד הרמב"ם' של פרויקט פרידברג לחקר הגניזה.

ביקורת

ההוצאה ממעטת באזכור ספריהם של רבנים חיים, בעיקר את ספריהם של הרב אלעזר מנחם מן שך (אבי עזרי), הרב יעקב ישראל קניבסקי (קהילות יעקב) ובנו הרב חיים קניבסקי (קריית מלך). בפרט לא נמנה הרב יוסף קאפח בין מתרגמי הרמב"ם, וישנה התעלמות שיטתית מתרגומו ל"פירוש המשניות לרמב"ם". עובדה זו, וכן ההתעלמות מפירושי הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הבולטים בהלכות שמיטה) עוררה ביקורת בציבור הדתי לאומי. ויש שקראו בעקבות כך להחרים את המהדורה.

בעקבות הביקורת, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתביו של הרב קוק, וכן לכתבי עת תורניים ולכתבי רבנים חיים, כדוגמת ספריהם של הרבנים אהרן יהודה לייב שטינמן (אילת השחר) וברוך דב פוברסקי (בד קודש). המפתח כולל את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.

בתגובה לביקורת, פירט הרב דוד צבי הילמן, מראשי המערכת, מקרים שבהם ביזה לדבריו הרב קאפח תלמידי חכמים או טעויות חמורות הנמצאות בכתביו, וסיכם: "מכל הנ"ל יובן שהטעם שלא הזכרנו את הרי"ק ואת תרגומו כי חששנו פן נהיה לבוז". בנוסף הסתמך על כך שהחזון איש לא הזכיר את שמו של הרב קוק כשסתר את דבריו ועל טענות נוספות.

בנוסף הועלו טענות גם על עצם עבודת המערכת:

• הנוסח מורכב מנוסחאות שונות, ובכך נמצא נוסח רמב"ם חדש שאינו נשען על מקור אחיד.
• המערכת העדיפה לעיתים את נוסחאות הדפוסים על פני כתבי יד קדומים. אחרים מתחו ביקורת הפוכה, על העדפה מוגזמת של כתבי יד על פני הנוסחאות המקובלות.
• בספר הליקוטים שולבו חידושי תורה רבים ש'הובאו' כביכול מספרים שאינם קיימים, ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זיכרון אברהם דוד. התופעה קיימת בעיקר בספרים מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, שיצאו כולם לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל. במהדורה החדשה נכתב בפירוש שאין מדובר בספרים קיימים, אלא בקטעים שנכתבו בידי חברי המערכת לזכר בני משפחתו של שבתי פרנקל שנרצחו בשואה, ונקראו על שמם.
• התעלמות מכתבי יד של הגהות מימוניות.

הדפסת התלמוד הבבלי

במקביל הוחל בהוצאה לאור של התלמוד הבבלי, גם היא עם שינויי הנוסח המשמעותיים ומפתח, מעין זה שיצא על הרמב"ם. בשנת ה'תשנ"ז יצא לאור תלמוד בבלי מסכת בבא קמא עם שינויי נוסחאות, וכן ספר המפתח (לכ-1,400 ספרים) וספר שינויי נוסחאות על מסכת זו. הספרים יצא לאור עם הסכמותיהם של הרב שלמה זלמן אוירבך, רבי יוסף שלום אלישיב, רבני הבד"ץ של העדה החרדית, רבי שמואל הלוי וואזנר ורבי חיים קניבסקי. בהמשך יצאו ספרי מפתח (ללא שינויי נוסחאות) למסכתות בבא בתרא, בבא מציעא ובבא קמא שנקראו לזכרו של שבתי פרנקל "רזא דשבתי".

הגדה של פסח

בשנת ה'תש"ע יצאה לאור הגדה של פסח ובה ליקוט מקיף של דברי הראשונים על ההגדה. בסוף הספר צורף הרמב"ם על הלכות חמץ ומצה שבהוצאה, עם ספר המפתח המחודש.

לקריאה נוספת

• מאמר ביקורת על מהדורת פרנקל לספר זרעים, יונה עמנואל, המעין ניסן ה'תשנ"א
  • מאמר תגובה על המאמר הנ"ל, ותשובה מכותבו, יעקב בלאוי, המעין תמוז ה'תשנ"א

קישורים חיצוניים

• הרמב"ם יידפס בישראל במהדורה ענקית וחדשה, מעריב, 14 במאי 1969, עמ' 11
• מפעל חדש להוצאת הרמב"ם במהדורת-ענק, הצופה, 15 במאי 1969, עמ' 3
• רמב"ם מלא ומפורש יצא לאור בישראל, מעריב, 6 ביוני 1975, עמ' 5
• ג. יעקב, יד שנתחזקה מחדש, דבר, 3 ביוני 1976, עמ' 15
• נפתלי קראוס, הרמב"ם - בלי פלפול-יתר, מעריב, 15 בדצמבר 1978, עמ' 46
• הלל גרשוני, מדוע אני לא אקנה רמב"ם פרנקל
• ביקורת ותגובה על אי הבאת דברי רבי יוסף קאפח