מרים יחיל-וקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מרים יחיל-וקס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 ביוני 1946
בוקרשט, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 ביולי 2023 (בגיל 77)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית חינוך, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת סטנפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19732023 (כ־50 שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרים יחיל-וקס (12 ביוני 1946, בוקרשט, רומניה30 ביולי 2023, ישראל) הייתה חוקרת תיאטרון וספרות, מתרגמת, דרמטורגית, סופרת ומשוררת ישראלית, ילידת רומניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיה הראשונות ולימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרים יחיל-וקס נולדה ב-1946 בבוקרשט בשם מרצ'לה - מרים וינשטיין. היא עלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1951. בשנת 1966 נישאה לראשונה ליונתן (ג'וני) יחיל (1945–1967), סטודנט לאדריכלות. הזוג התגורר בחיפה. ב־6 ביוני 1967, פחות משנה אחרי נישואיהם, בעלה הצעיר נהרג בירושלים בקרב באבו תור. בשנת 1972 מרים יחיל סיימה את לימודיה בבית הספר למשחק ניסן נתיב, נישאה לגבי ווקס, טייס ואדריכל, וילדה את בנה, יונתן. בשנת 1973 סיימה תואר ראשון בספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך למדה באותה אוניברסיטה ספרות אנגלית ואמריקאית וקיבלה תואר מוסמך בתחום זה בשנת 1977. בשנים 1981-1977 למדה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה וקיבלה תואר דוקטור בתחום המחזאות האירופית המודרנית.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימדה באוניברסיטאות סטנפורד, חיפה, UCSC ותל אביב. הצטיינה גם בהיקף עבודתה בתחום התרגום. משנת 2005 חברה בסגל ההוראה של התוכנית לתרגום ולעריכה של אוניברסיטת תל אביב.

פעילותה בתחום התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחיל-וקס פעילה בתחומים בעולם התיאטרון (לרבות משחק, בימוי, מחקר, דרמטורגיה, תרגום וניהול) וההוראה. שיחקה בעבר בתיאטרון לילדים בירושלים וביימה הצגות בתיאטרון לילדים ונוער ע"ש אורנה פורת ובבית הספר למשחק ניסן נתיב. היא כתבה מחזות כמו Shit Path - על נושא הסכסוך הישראלי-ערבי, (1988) ו"האבן הראשונה" בנוגע לתלאותיה של אשה ערבייה פלסטינית. המחזה האחרון הוצג בבימויו של מכרם ח'ורי ובביצועה של השחקנית סלווה נקארה בפסטיבל "תיאטרונטו" בשנת 1994 וזכתה בפרס השני. בשנים 1989–1991 כיהנה כמנהלת אמנותית של התיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער. ייסדה את פסטיבל חיפה להצגות ילדים. היא הייתה דרמטורגית בעירוני חיפה, "הבימה"[1], "גשר" בשנים 1992–2000, ו"החאן"[2].

פעילותה השירה והתרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא תרגמה כ-50 רומנים ומחזות מאנגלית ומצרפתית, ביניהם יצירות של צ'ארלס דיקנס ("בין שתי ערים")[3], דוריס לסינג[4], קרסון מקקלרס, טורגנייב, לואי דה ברנייר, ג'ויס קרול אוטס, א"ל דוקטורוב, מחזות מאת שילר ("מזימה ואהבה"), גולדוני, מולייר, בריאן פריל[5], שון או'קייסי ואחרים. היא עיבדה ותירגמה את המחזות "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" מאת טום סטופארד, "בשפל" מאת מקסים גורקי, הייתה שותפה לעיבוד המחזות "טרטיף" מאת מולייר, "שלוש אחיות" מאת צ'כוב, הרומן "אידיוט" מאת דוסטויבסקי, הרומן "אדם בן כלב" מאת יורם קניוק, ועיבדה לבמה את "סיפורי אודסה" מאת איסאק באבל בשם "עיר." ואחרים.

פרסמה ספר שירים בשם "בלי כוונה" בהוצאת עקד בשנת 1978, וסיפורים קצרים ב"קשת", "ידיעות אחרונות" ו"עתון 77."

בשנת 2009 מרים יחיל-וקס פרסמה יחד עם היזם רוני עינב את הספר "נורדאו פינת וול סטריט" (זמורה-ביתן-דביר)[6].

בשנת 2016 פורסם ספרה "הפרק החסר" (הוצאת ספרים כרמל), רומן דוקומנטרי שעלילתו מתרחשת ברומניה וברוסיה ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס ואלנרוד לשירה
  • פרס ויצו לתרגום

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]