לדלג לתוכן

עגבנייה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה,
תגית: חזרות
מ שוחזר מעריכות של 212.179.46.19 (שיחה) לעריכה האחרונה של Liadmalone
שורה 1: שורה 1:
{{מיון
עגבנייה זה פרי ממלכת האריות, הוא אוכל חרקים וצבעו אדום מדם החרקים ממנו הוא ניזון,
|שם=עגבנייה|תמונה=[[קובץ:Bright red tomato and cross section02.jpg|248px]]
ערכה נגה סרודי...חחחחחחח אני קב"ם ולא ידעתי שעגבנייה זה פרי
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[סולנאים]]
|משפחה=[[סולניים]]
|סוג=[[סולנום]]
|תת-סוג=[[סולנום העגבנייה]]
|מין='''עגבנייה תרבותית'''
|שם מדעי=Solanum lycopersicum
}}
[[קובץ:PikiWiki_Israel_10098_Gan-Shmuel_-_sort_tomato_industry_1987.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיון עגבניות לתעשייה, [[גן שמואל]], [[1987]].]]
{{ערך תזונתי
|המזון=עגבנייה
|אנרגיה=21
|חלבון=1.0
|פחמימות=4.3
|פחמימות זמינות=3.7
|סיבים תזונתיים=0.6
|שומן=0.2
|מים=94
|סידן=5
|ברזל=0.7
|נתרן=9
|אשלגן=275
|ויטמין A=65
|ויטמין B1=0.05
|ויטמין B2=0.03
|ויטמין B3=0.6
|ויטמין C=11
}}
'''עַגְבָנִיָּה תרבותית''' ([[שם מדעי]]: ''Solanum lycopersicum'', '''סוֹלַנוּם העגבנייה''' - על שם [[תת-סוג|תת-הסוג]] אליו היא שייכת, אך כינוי זה אינו מדויק מכיוון שישנם עוד [[מין (טקסונומיה)|מינים]] בתת-הסוג מלבד העגבנייה התרבותית) היא [[צמח]] מ[[משפחת הסולניים]], צבעהּ הוא לרוב [[אדום]], אם כי ישנם זנים [[צהוב]]ים, לבנים{{הערה|1=[http://rareseeds.com/vegetables-p-z/tomatoes/white.html אתר זרעי מורשת]}}, ירוקים ואף סגולים.

מבחינה בוטנית העגבנייה מוגדרת כ[[פרי]] אמיתי, מכיוון שהיא מכילה זרעים ומתפתחת מהשחלה. הגדרתה הקולינרית היא כ[[ירק]], מכיוון שאינה נוטה למתיקות.

העגבנייה היא אחד הגידולים החשובים בחקלאות. <!--מה זה אומר? חשובים למי? למה?--> בתחום ה[[קולינריה]] פירות העגבנייה מסווגים כ[[ירק]]ות, הנצרכות בכמויות גדולות ונאכלות טריות וכמרכיב בתבשילים וכן בתעשיית שימורי רסק עגבניות. עגבניות ירוקות לפני הבשלתן נהוג ל[[החמצה|החמיץ]]. העגבנייה תורמת לבריאות אולם קיים בחלקי הצמח, ב[[גבעול]]ים וב[[עלה|עלים]] [[רעל]] ה[[סולנין]], אך אין הסולנין נמצא בפירות.

העגבנייה משתלבת בתעשיית המזון בצורות רבות למשל בקופסאות שימורים וברטבים

== היסטוריה ==
=== מוצא העגבנייה ===
מקורה של העגבנייה ב[[אמריקה התיכונה]]. כמו פירות וירקות אחרים (כגון [[תפוח אדמה]] ו[[תירס]]), העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה.

האירופאים התייחסו לעגבנייה בחשדנות וחלקם סברו שהיא [[רעל|רעילה]] ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. העגבניות המשמשות היום בחקלאות הן ככל הנראה זן תרבותי (אשר עבר הכלאות למען השבחתו בידי בני אדם). קיימים כעשרה מינים של עגבניות בר, חלקן בעלי פרי ירוק וקטן שאינו ראוי למאכל וחלקם בעלי פרי אדום או צהוב הניתן לאכילה. מקורה של העגבנייה התרבותית הוא ככל הנראה מין הבר ''Solanum pimpinellifolium'' בעל הפרי האדום.

=== מקור השם ===
השם "עגבנייה", שמקורו ב[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] ע-ג-ב המתקשר בחיזור, בהתעלסות ובתשוקה, [[תחדיש|ניתן לה]] על ידי הרב [[יחיאל מיכל פינס]] בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה "[[תפוח]] [[אהבה]]". במשך כעשרים שנה, עד ימי העלייה השנייה, הוחרמה המילה "עגבנייה" על ידי חלק ממחדשי השפה העברית, ביניהם [[אליעזר בן יהודה]] עקב "גסותה". עם בוא העליות המאוחרות יותר, נקלט השם עגבנייה בפי כל. ככל הנראה בשל הקרבה הלשונית לשפות האירופיות - "תפוח אהבה" כאמור. הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة), אשר גם היא למעשה, הינה שערוב המילה פומודורו (pomodoro) מהשפה האיטלקית.

== ערך תזונתי ==
העגבנייה בעלת [[ערך תזונתי]] רב, והצבע האדום מקורו בריבוי [[צבען]] מקבוצת ה[[קרוטנואיד]]ים. בעגבנייה בשלה כמות גבוהה יחסית של [[נוגד חמצון|נוגד החמצון]] (אנטיאוקסידנט) [[ליקופן]] שנחשב כמסייע במניעת סוגי מחלות [[סרטן (מחלה)|סרטן]].

== זני העגבנייה ==
[[קובץ:Tomatenvielfalt.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זנים שונים של עגבניות.]]
חברות שונות מפתחות זנים רבים של עגבנייה לגידול ושיווק. כך ישנם זנים בהם הפירות קטנים במיוחד, הנקראים לרוב "[[עגבניית שרי|עגבניות שרי]]" (עגבניות [[דובדבנים]]), זן שצורת העגבניות בו פחוסה, כמו פרי ה[[תמר (עץ)|תמר]], ועל שום כך נקרא "עגבניית תמר", וזנים רבים אחרים. זני העגבנייה נבדלים גם באופי הצימוח - צימוח מסיים, חצי מסיים או בלתי מסיים.

=== צמיחה בלתי מסיימת (Indeterminate) ===
צמח בעל גדילה מתמשכת, תפרחת ראשונה מופיעה בפרק 7-8 ולאחר מכן מופיעה תפרחת כל פרק רביעי - שלושה עלים, תפרחת, שלושה עלים. צורת גידול זו ממשיכה תאורטית עד אין סוף כשהגידול נקטע עקב מגבלות אקלים או הגנת הצומח. זנים בלתי מסיימים מיועדים לגידול מתמשך בהדליה בבתי צמיחה או בהדליה בשטח פתוח.

=== צמיחה חצי מסיימת (Semi determinante) ===
הענפים מסיימים צמיחתם בתפרחת קודקודית אבל בשלב צמיחה מתקדם יחסית. בזנים אילו יש על פי רוב שני עלים בין תפרחות. זנים חצי מסימים מיועדים לגידול בהדליה בשטח הפתוח מכיוון שהם יוצרים צמח מרוסן יחסית לצמחים הבלתי מסיימים ולכן נוח יותר לגידול ושליטה.

=== צמיחה מסיימת (Determinente) ===
הגבעול הראשי והגבעולים המשניים מסיימים גדילתם לאחר מספר תפרחות בתפרחת קודקודית. זנים אילו יוצרים תפרחת ראשונה לאחר כ- 5 פרקים, ממשיכים בתפרחת ועלה לסירוגין - עלה-תפרחת-עלה-תפרחת ולאחר כ-4-5 תפרחות מסיימים את גידולם.
זנים אילו מתאימים לגידולים שרועים בשטח פתוח ומאפיינים בעיקר את זני התעשייה.

=== טיפוסי פרי ===
להלן הידועים שבהם:
*[[עגבניית שרי|שרי]]
*לב השור
*תמר
*כדורי
*מאורך
*אגסי
*גלילי
מכל טיפוס נמצאים בשוק זנים רבים חלקם מטיפוח מקומי וחלקם מיובאים.

== היבטים חקלאיים ==
[[קובץ:A_nice_crop_-_geograph.org.uk_-_985689.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עגבניות בשלבי הבשלה שונים]]

=== מאפייני פריחה ===
העגבנייה אינה בעלת מאפיינים של צמח יום קצר או לחלופין של צמח יום ארוך. ככל הנראה היא פורחת ללא כל תלות באורך היום (כלומר, אין לה אורך לילה קריטי לפריחה).

=== תגובת העגבנייה לטמפרטורה ===
{| class="wikitable"
! שלב התפתחות !! טמפרטורת מינימום !! טמפרטורה אופטימלית!! טמפרטורת מקסימום
|-
| [[נביטה]] || C°{{כ}} 11 || C°{{כ}} 16-29 || C°{{כ}} 34
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| צמיחה || C°{{כ}} 18 || C°{{כ}} 21-24 || C°{{כ}} 32
|-
| [[חנטה]] בלילה || C°{{כ}} 10 || C°{{כ}} 14-17 || C°{{כ}} 20
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| חנטה ביום || C°{{כ}} 18 || C°{{כ}} 23-26 || C°{{כ}} 30
|-
| יצירת צבע אדום [[ליקופן]] || C°{{כ}} 10 || C°{{כ}} 20-24 || C°{{כ}} 30
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| יצירת צבע צהוב [[קרוטן]] || C°{{כ}} 10 || C°{{כ}} 21-23 || C°{{כ}} 40
|-
|אחסנת פרי ורוד ואדום || || C°{{כ}} 10-12 ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|}

=== מחלות ומזיקי העגבנייה ===
צמח העגבנייה ופירותיו עשויים להיפגע ממגוון מחלות ומזיקים. חלקם אופייני לעגבנייה בלבד וחלקם פוגע במיני ירקות אחרים גם כן.
התמודדות עם פגעים היא מורכבת ומושפעת מגורמים רבים. השאיפה היא יצירת סביבת גידול בריאה שתמנע או תקטין את הצורך מהתערבות כימית. חשובה הכרת תגובות צמח העגבנייה ובמקביל הכרת הפגעים כדי להצליח להתמודד בהצלחה. בכל מקרה אין מתכונים וניסיונו של החקלאי בתוספת תוצאות מחקר עדכניות שמשפרות את הבנת תכונות הפגעים מאפשרת התמודדות ראויה.
פגעים אגרוטכניים:
אלו פגעים שאינם נובעים מגורם ביולוגי חיצוני אלא ממחסור במרכיב הזנה חיוני או מהשפעה שלילית של תנאי סביבה. ההתמודדות בפגעים אילו היא בביטול העקה שגורמת לפגע או בזנים עמידים לו עמידות מוחלטת או חלקית.

==מוצרי העגבנייה==
[[קובץ:Stammtisch_Ruhrgebiet_Januar_2007_Oberhausen_Pommes.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[צ'יפס]] וקטשופ, שילוב פופולרי.]]
[[קובץ:Sušeni_paradajz.JPG|שמאל|ממוזער|200px|עגבניות מיובשות.]]

===רסק עגבניות===
{{הפניה לערך מורחב|רסק עגבניות}}
רסק עגבניות הוא תוצר בתעשיית המזון המיוצר מעגבניות מבושלות, ומשמש כמרכיב במתכונים שונים. הרסק הוא מעין משחה סמיכה בצבע אדום כהה.

===קטשופ===
{{הפניה לערך מורחב|קטשופ}}
הקטשופ הוא רוטב העשוי בעיקר מעגבניות. המרכיבים הבסיסיים של הקטשופ המודרני הם עגבניות, [[חומץ]], [[סירופ גלוקוזה]], [[סוכר]], [[מלח בישול|מלח]], [[פלפל אנגלי]], [[ציפורן (תבלין)|ציפורן]] ו[[קינמון]]. [[בצל הגינה|בצל]], [[סלרי]] ו[[ירק]]ות אחרים הם תוספת תדירה.

===עגבניות מיובשות===
עגבנייה מיובשת היא מוצר בעל שימוש נרחב ב[[המטבח האמריקאי|מטבח האמריקאי]], [[המטבח האיטלקי|האיטלקי]] ואף [[המטבח הישראלי|הישראלי]]. מקורן של העגבניות המיובשות הוא ב[[איטליה]]. בתקופות שבהן טכניקות של [[שימור מזון|שימור ירקות]] לא היו מפותחות, ייבשו האיטלקים עגבניות, ב[[קיץ]], על [[גג]]ות ה[[רעף|רעפים]], כדי לנצל אותן ב[[חורף]], כאשר עגבניות טריות לא היו בנמצא. לאחר הייבוש במטרה להאריך [[חיי מדף]], הוסיפו לעגבנייה [[שמן זית]], אשר העניק לעגבנייה המיובשת גם מטעמו, כן הוסיפו לעגבנייה [[תבלין|תבלינים]] שונים.

העגבנייה המיובשת משמשת כתוספת ל[[גבינה|גבינות]], [[סלט]]ים ו[[ממרח]]ים, ל[[כריך|כריכים]], ול[[רוטב]] [[פסטה]]. כן, מוסיפים עגבניות מיובשות ל[[מרק]]ים ו[[בישול|תבשילים]] שונים.

== זיהומים וחיידקים ==
בין השנים 1998 - 2007 היו עשרות מקרים של עגבניות מזוהמות ב[[ארצות הברית]].{{הערה|1=[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/08/21/AR2007082100396.html מאמר על זיהומים בגידולי עגבניות], מתוך העיתון "וושינגטון פוסט", 21 באוגוסט 2007.}} ברוב המקרים התגלו ריכוזים גבוהים של חיידק ה[[סלמונלה]] שגרמו לאשפוזים ומחלות. חקירה של מקרים אלה גילתה שלושה מקורות עיקריים לזיהומים:
* [[מים]] נושאי חיידקים
* [[צואה]] של בעלי חיים
* [[היגיינה]] לקויה של העובדים בבתי האריזה

בעקבות המקרים הללו נחקרים כעת תהליכי ה[[השקיה]], ואופני הערבוב של המים עם [[דשן כימי|דשנים כימיים]]. כמו כן נבדקת קרבתם של השדות לבעלי חיים העלולים לבוא במגע עם הצמחים.

== ראו גם ==
* [[שטויות במיץ עגבניות]]
* [[פסק דין ניקס נגד הידן]] - משפט שעסק בשאלה האם עגבנייה היא פרי או ירק
* [[טומטינה]] - מלחמת עגבניות שנתית הנערכת ב[[ספרד]]
* [[עגבניות ירוקות מטוגנות]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=עגבנייה|ויקישיתוף=Solanum lycopersicum|שם ויקישיתוף=עגבנייה}}
* [[ראובן סיוון]], [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriyya/ReadingHall/Documents/Tomato.pdf העגבנייה ומה שעוללו לה שמותיה], [[לשוננו לעם]], מחזור כ"ב, חוברת ג וחוברת ח (עמ' 222-220)
* [http://www.balashon.com/2010/04/agvania.html על מקור המילה עגבנייה]
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|עגבנייה|2012/01}}
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=5550 עגבנייה לא רק בסלט] - נירה פלדמן מתוך "מכביתון"; באתר מט"ח
* [http://www.nutritiondata.com/facts-001-02s02a3.html פירוט מלא של ערכים תזונתיים באתר Nutrition Data]
*[http://green-ltd.com/index.php?option=com_content&view=article&id=78%3Atomatoes-breed&catid=4%3Avegetable-seeds&Itemid=73&lang=he עגבנייה באתר "ירוק 2000" (אתר מסחרי)]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פירות]]
[[קטגוריה:ירקות]]
[[קטגוריה:סולניים]]
[[קטגוריה:עגבנייה|*]]

גרסה מ־18:37, 8 באוקטובר 2014

קריאת טבלת מיוןעגבנייה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: סולנום
תת־סוג: סולנום העגבנייה
מין: עגבנייה תרבותית
שם מדעי
Solanum lycopersicum
ליניאוס, 1753
מיון עגבניות לתעשייה, גן שמואל, 1987.
עגבנייה
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 94 ג'
קלוריות 21 קק"ל
חלבונים 1.0 ג'
פחמימות 4.3 ג'
פחמימות זמינות 3.7 ג'
שומן 0.2 ג'
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 65 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.05 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.03 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 0.6 מ"ג
 ‑ ויטמין C 11 מ"ג
ברזל 0.7 מ"ג
סידן 5 מ"ג
אשלגן 275 מ"ג
נתרן 9 מ"ג
סיבים תזונתיים 0.6 ג'
מקור: [דרוש מקור]

עַגְבָנִיָּה תרבותית (שם מדעי: Solanum lycopersicum, סוֹלַנוּם העגבנייה - על שם תת-הסוג אליו היא שייכת, אך כינוי זה אינו מדויק מכיוון שישנם עוד מינים בתת-הסוג מלבד העגבנייה התרבותית) היא צמח ממשפחת הסולניים, צבעהּ הוא לרוב אדום, אם כי ישנם זנים צהובים, לבנים[1], ירוקים ואף סגולים.

מבחינה בוטנית העגבנייה מוגדרת כפרי אמיתי, מכיוון שהיא מכילה זרעים ומתפתחת מהשחלה. הגדרתה הקולינרית היא כירק, מכיוון שאינה נוטה למתיקות.

העגבנייה היא אחד הגידולים החשובים בחקלאות. בתחום הקולינריה פירות העגבנייה מסווגים כירקות, הנצרכות בכמויות גדולות ונאכלות טריות וכמרכיב בתבשילים וכן בתעשיית שימורי רסק עגבניות. עגבניות ירוקות לפני הבשלתן נהוג להחמיץ. העגבנייה תורמת לבריאות אולם קיים בחלקי הצמח, בגבעולים ובעלים רעל הסולנין, אך אין הסולנין נמצא בפירות.

העגבנייה משתלבת בתעשיית המזון בצורות רבות למשל בקופסאות שימורים וברטבים

היסטוריה

מוצא העגבנייה

מקורה של העגבנייה באמריקה התיכונה. כמו פירות וירקות אחרים (כגון תפוח אדמה ותירס), העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה.

האירופאים התייחסו לעגבנייה בחשדנות וחלקם סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. העגבניות המשמשות היום בחקלאות הן ככל הנראה זן תרבותי (אשר עבר הכלאות למען השבחתו בידי בני אדם). קיימים כעשרה מינים של עגבניות בר, חלקן בעלי פרי ירוק וקטן שאינו ראוי למאכל וחלקם בעלי פרי אדום או צהוב הניתן לאכילה. מקורה של העגבנייה התרבותית הוא ככל הנראה מין הבר Solanum pimpinellifolium בעל הפרי האדום.

מקור השם

השם "עגבנייה", שמקורו בשורש ע-ג-ב המתקשר בחיזור, בהתעלסות ובתשוקה, ניתן לה על ידי הרב יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה "תפוח אהבה". במשך כעשרים שנה, עד ימי העלייה השנייה, הוחרמה המילה "עגבנייה" על ידי חלק ממחדשי השפה העברית, ביניהם אליעזר בן יהודה עקב "גסותה". עם בוא העליות המאוחרות יותר, נקלט השם עגבנייה בפי כל. ככל הנראה בשל הקרבה הלשונית לשפות האירופיות - "תפוח אהבה" כאמור. הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة), אשר גם היא למעשה, הינה שערוב המילה פומודורו (pomodoro) מהשפה האיטלקית.

ערך תזונתי

העגבנייה בעלת ערך תזונתי רב, והצבע האדום מקורו בריבוי צבען מקבוצת הקרוטנואידים. בעגבנייה בשלה כמות גבוהה יחסית של נוגד החמצון (אנטיאוקסידנט) ליקופן שנחשב כמסייע במניעת סוגי מחלות סרטן.

זני העגבנייה

זנים שונים של עגבניות.

חברות שונות מפתחות זנים רבים של עגבנייה לגידול ושיווק. כך ישנם זנים בהם הפירות קטנים במיוחד, הנקראים לרוב "עגבניות שרי" (עגבניות דובדבנים), זן שצורת העגבניות בו פחוסה, כמו פרי התמר, ועל שום כך נקרא "עגבניית תמר", וזנים רבים אחרים. זני העגבנייה נבדלים גם באופי הצימוח - צימוח מסיים, חצי מסיים או בלתי מסיים.

צמיחה בלתי מסיימת (Indeterminate)

צמח בעל גדילה מתמשכת, תפרחת ראשונה מופיעה בפרק 7-8 ולאחר מכן מופיעה תפרחת כל פרק רביעי - שלושה עלים, תפרחת, שלושה עלים. צורת גידול זו ממשיכה תאורטית עד אין סוף כשהגידול נקטע עקב מגבלות אקלים או הגנת הצומח. זנים בלתי מסיימים מיועדים לגידול מתמשך בהדליה בבתי צמיחה או בהדליה בשטח פתוח.

צמיחה חצי מסיימת (Semi determinante)

הענפים מסיימים צמיחתם בתפרחת קודקודית אבל בשלב צמיחה מתקדם יחסית. בזנים אילו יש על פי רוב שני עלים בין תפרחות. זנים חצי מסימים מיועדים לגידול בהדליה בשטח הפתוח מכיוון שהם יוצרים צמח מרוסן יחסית לצמחים הבלתי מסיימים ולכן נוח יותר לגידול ושליטה.

צמיחה מסיימת (Determinente)

הגבעול הראשי והגבעולים המשניים מסיימים גדילתם לאחר מספר תפרחות בתפרחת קודקודית. זנים אילו יוצרים תפרחת ראשונה לאחר כ- 5 פרקים, ממשיכים בתפרחת ועלה לסירוגין - עלה-תפרחת-עלה-תפרחת ולאחר כ-4-5 תפרחות מסיימים את גידולם. זנים אילו מתאימים לגידולים שרועים בשטח פתוח ומאפיינים בעיקר את זני התעשייה.

טיפוסי פרי

להלן הידועים שבהם:

  • שרי
  • לב השור
  • תמר
  • כדורי
  • מאורך
  • אגסי
  • גלילי

מכל טיפוס נמצאים בשוק זנים רבים חלקם מטיפוח מקומי וחלקם מיובאים.

היבטים חקלאיים

עגבניות בשלבי הבשלה שונים

מאפייני פריחה

העגבנייה אינה בעלת מאפיינים של צמח יום קצר או לחלופין של צמח יום ארוך. ככל הנראה היא פורחת ללא כל תלות באורך היום (כלומר, אין לה אורך לילה קריטי לפריחה).

תגובת העגבנייה לטמפרטורה

שלב התפתחות טמפרטורת מינימום טמפרטורה אופטימלית טמפרטורת מקסימום
נביטה C°‏ 11 C°‏ 16-29 C°‏ 34
צמיחה C°‏ 18 C°‏ 21-24 C°‏ 32
חנטה בלילה C°‏ 10 C°‏ 14-17 C°‏ 20
חנטה ביום C°‏ 18 C°‏ 23-26 C°‏ 30
יצירת צבע אדום ליקופן C°‏ 10 C°‏ 20-24 C°‏ 30
יצירת צבע צהוב קרוטן C°‏ 10 C°‏ 21-23 C°‏ 40
אחסנת פרי ורוד ואדום C°‏ 10-12

מחלות ומזיקי העגבנייה

צמח העגבנייה ופירותיו עשויים להיפגע ממגוון מחלות ומזיקים. חלקם אופייני לעגבנייה בלבד וחלקם פוגע במיני ירקות אחרים גם כן. התמודדות עם פגעים היא מורכבת ומושפעת מגורמים רבים. השאיפה היא יצירת סביבת גידול בריאה שתמנע או תקטין את הצורך מהתערבות כימית. חשובה הכרת תגובות צמח העגבנייה ובמקביל הכרת הפגעים כדי להצליח להתמודד בהצלחה. בכל מקרה אין מתכונים וניסיונו של החקלאי בתוספת תוצאות מחקר עדכניות שמשפרות את הבנת תכונות הפגעים מאפשרת התמודדות ראויה. פגעים אגרוטכניים: אלו פגעים שאינם נובעים מגורם ביולוגי חיצוני אלא ממחסור במרכיב הזנה חיוני או מהשפעה שלילית של תנאי סביבה. ההתמודדות בפגעים אילו היא בביטול העקה שגורמת לפגע או בזנים עמידים לו עמידות מוחלטת או חלקית.

מוצרי העגבנייה

צ'יפס וקטשופ, שילוב פופולרי.
עגבניות מיובשות.

רסק עגבניות

ערך מורחב – רסק עגבניות

רסק עגבניות הוא תוצר בתעשיית המזון המיוצר מעגבניות מבושלות, ומשמש כמרכיב במתכונים שונים. הרסק הוא מעין משחה סמיכה בצבע אדום כהה.

קטשופ

ערך מורחב – קטשופ

הקטשופ הוא רוטב העשוי בעיקר מעגבניות. המרכיבים הבסיסיים של הקטשופ המודרני הם עגבניות, חומץ, סירופ גלוקוזה, סוכר, מלח, פלפל אנגלי, ציפורן וקינמון. בצל, סלרי וירקות אחרים הם תוספת תדירה.

עגבניות מיובשות

עגבנייה מיובשת היא מוצר בעל שימוש נרחב במטבח האמריקאי, האיטלקי ואף הישראלי. מקורן של העגבניות המיובשות הוא באיטליה. בתקופות שבהן טכניקות של שימור ירקות לא היו מפותחות, ייבשו האיטלקים עגבניות, בקיץ, על גגות הרעפים, כדי לנצל אותן בחורף, כאשר עגבניות טריות לא היו בנמצא. לאחר הייבוש במטרה להאריך חיי מדף, הוסיפו לעגבנייה שמן זית, אשר העניק לעגבנייה המיובשת גם מטעמו, כן הוסיפו לעגבנייה תבלינים שונים.

העגבנייה המיובשת משמשת כתוספת לגבינות, סלטים וממרחים, לכריכים, ולרוטב פסטה. כן, מוסיפים עגבניות מיובשות למרקים ותבשילים שונים.

זיהומים וחיידקים

בין השנים 1998 - 2007 היו עשרות מקרים של עגבניות מזוהמות בארצות הברית.[2] ברוב המקרים התגלו ריכוזים גבוהים של חיידק הסלמונלה שגרמו לאשפוזים ומחלות. חקירה של מקרים אלה גילתה שלושה מקורות עיקריים לזיהומים:

בעקבות המקרים הללו נחקרים כעת תהליכי ההשקיה, ואופני הערבוב של המים עם דשנים כימיים. כמו כן נבדקת קרבתם של השדות לבעלי חיים העלולים לבוא במגע עם הצמחים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר זרעי מורשת
  2. ^ מאמר על זיהומים בגידולי עגבניות, מתוך העיתון "וושינגטון פוסט", 21 באוגוסט 2007.