אומניסקסואליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אומניסקסואליותאנגלית: Omnisexuality) היא נטייה מינית, המתאפיינת במשיכה מינית ורומנטית לאנשים מכל המגדרים והמינים. המשיכה מושפעת מהמין ומהמגדר של מושא המשיכה ובזה היא שונה מביסקסואליות ומפאנסקסואליות. משיכה רומנטית מסוג זה נקראת "אומנירמנטיות". לחברי קהילה זו יש יום גאווה מיוחד להם, ה-6 ביוני.

כמה דמויות בדיוניות, כמו ג'ק הרקנס מדוקטור הו, וקווין קרופורד ממשטרת פרדייס אושרו באופן קאנוני כאומניסקסואליים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור התחילית המרכיבה את המילה "אומני-סקסואליות" במילה הלטינית, Omni, שמשמעותה "כל". המילה נבחרה כניגוד למילה "פאן", שגם משמעותה "כל" אך ביוונית עתיקה, ובשימושה במושג פאנסקסואליות.[1]

מקור המונח מ-1959 בספר "The Holy Barbarians" שכתב המשורר לורנס ליפטון,[2] אך נעשה בו שימוש במשמעותו הנוכחית בספר מדעי הקרוי "Sexual Choices: An Introduction to Human Sexuality" ועוסק בזהויות מיניות מ-1984.[3] בספר, אומניסקסואליות תוארה כ"מצב של משיכה לכל המינים" ("a state of attraction to all sexes"), וקבעו כי ישנם חוקרים הסבורים כי כל אדם נולד אומניסקסואל לפני שפיתח את משיכתו המינית לתוויות של משיכות הומוסקסואליות, הטרוסקסואליות או אחרות.

התפשטות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח התפשט עוד יותר בתחילת שנות ה-90 כאשר מ. ג'ימי קילינגסוורת' ביצע ניתוח של המשורר וולט וויטמן.[4] במחקר של קילינגסוורת' הוא מצא שלויטמן היה אופי אומניסקסואלי כללי במהלך עבודתו על "The Leaves of Grass". בשנות העשרה של המאה ה-21 ציין ה-Atlantic כי שירתו מבטאת מיניות כלפי כל המינים, לפעמים אפילו לים או לכדור הארץ.

אומניסקסואליות הייתה מונח נפוץ בשנות האלפיים. ההיקף של מונח זה הועצם עוד יותר כאשר כמה ידוענים, כמו ג'אנל מונה וברנדון יורי, יצאו מהארון כפאנסקסואלים, בנוסף לאחרים, כגון סופי ב. הוקינס, שיצאו מהארון כאומניסקסואלים. התקשורת הביאה למונחי המיינסטרים כמה מונחים שאינם מונוסקסואליים. מאמרים פופולריים רבים דנו באומניסקסואליות לצד פאנסקסואליות של ידוענים אלה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הגאווה האומניסקסואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הגאווה האומניסקסואלי

לאומניסקסואליות, בדומה לנטיות מיניות אחרות, דגל גאווה ייעודי לה. דגל האומניסקסואליות עוצב על ידי משתמש הטאמבלר Pastelmemer בערך ב-4 ביולי 2015.[5][6]

הדגל מורכב מארבעה פסים אופקיים בצבעי ורוד וכחול בגוונים שונים ופס חמישי בצבע סגול כהה במרכזו ביניהם. הדגל מוצג לעיתים כאשר הפסים בגווני הכחול נמצאים בחלק העליון של הדגל, ולעיתים הפסים בגווני הורוד נמצאים בחלק העליון. לא ידוע אם לצבעים יש משמעות מסוימת, אך משמעות מסוימת מציעה כי גוני הכחול מסמלים את מרכיבי הספקטרום הגברי, גוני הורוד את מרכיבי הספקטרום הנשי והפס הסגול מסמל את הספקטרום הא-בינארי.

משמעות נוספת גורסת כי הכחול הבהיר והורוד הבהיר מסמלים את הספקטרום המגדרי, הכחול מסמל משיכה לגבריות ולגברים, הורוד מסמל משיכה לנשיות ולנשים, והסגול הכהה מסמל משיכה לאנשים שהמגדר שלהם נופל מחוץ לגבולות הבינאריה המגדרית.

השוואה לפאנסקסואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פאנסקסואליות

ההבדל המרכזי בין פאנסקסואליות, משיכה מינית שאינה תלויה במין ומגדר לבין אומניסקסואליות היא במהות ובחשיבות של הזהות המגדרית במשיכתיהם; בעוד שפאנסקסואלים מגדירים את עצמם כ"עיוורים מגדריים", שכלל לא מייחסים חשיבות למגדר מושאי אהבתן, עבור אומניסקסואלים מגדר הוא גורם משפיע במשיכה מינית.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 פיפה לייסי, What Is the Difference Between Pansexuality And Omnisexuality?, מגזין אפיניטי (באנגלית)
  2. ^ לורנס ליפטון, THE HOLY BARBARIANS הוצאת ג'וליאן מאסנר בע"מ, 1959 (באנגלית)
  3. ^ גילברט די נאס, רוג'ר וו ליבי ומארי פאט פישר, Sexual Choices: An Introduction to Human Sexuality, הוצאת Wadsworth Health Sciences Division,‏ 1984 (באנגלית)
  4. ^ Harold Aspiz, KILLINGS WORTH, M. Jimmie. Whitman's Poetry of the Body: Sexuality, Politics, and the Text., ANQ: A Quarterly Journal of Short Articles, Notes and Reviews 4, 1991-04-01, עמ' 98–100 doi: 10.1080/0895769X.1991.10542654
  5. ^ Omni- by Pride-Flags on DeviantArt, www.deviantart.com (באנגלית)
  6. ^ Omni-, Pride