הומופוביה מופנמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הומופוביה מופנמתאנגלית: Internalized Homophobia) היא מצב שבו להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) מפנימים עמדות ורגשות שליליים כלפי גילויים הומוסקסואליים בקרב הפרט עצמו ובקרב אחרים. זהו אחד הסוגים של דיכוי מופנם.

התופעה עשויה לאפיין להט"בים החיים בחברה המושתתת על עקרונות הטרונורמטיביות, חברה הטרוסקסיסטית והומופובית שדוגלת באי-שוויון אשר מפלה ומדכאת אותם. ללהט"ב אין מספיק, אם בכלל, מודלים להזדהות וללמוד מהם, וכן ישנם מעט מאוד מקורות תמיכה וחיזוק ראויים. לפיכך הם עשויים להפנים ערכים, עמדות ואמונות הומופוביות אלו, ויבטאו הומופוביה מופנמת. ביטויה המרכזי הוא בשנאה עצמית אשר גורמת לפרט, אי נוחות וחוסר קבלה של נטייתו המינית הלא-הטרוסקסואלית. ניתן לומר כי מי שסובל מהומופוביה מופנמת הוא "הומו הומופוב".

מינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומופוביה מופנמת מהווה תהליך התפתחותי שחווים רבים מהלהט"בים. היא נמצאה כגורם מעכב מרכזי בהתפתחות ובגיבוש תקין של זהות להט"בית, בעיקר בקרב גברים הומואים. אכן נמצא קשר בין רמות גבוהות של הומופוביה מופנמת לבין שלבים מוקדמים יותר בגיבוש הזהות ההומוסקסואלית.

התגברות על הומופוביה מופנמת היא חיונית להתפתחות בריאה של הפרט. מצב זה דורש מלהט"בים להתמודד בעצמם עם תהליך מורכב, מתמשך ומכונן זה, הגורם לעיתים קרובות לתחושת מצוקה, בלבול ומתח נפשי.

בדומה להומופוביה מופנמת, אילן מאיר (Ilan Meyer) מצא מרכיב של לחץ מיעוטים (Minority Stress), שמשמעו עקה פסיכולוגית הנובעת מהשתייכות למיעוט מסוים. מצב זה מבהיר את הנקודה כי מיגור ההומופוביה המופנמת של הפרט אינו בהכרח שלב התפתחותי, אלא מצב שיש להתמודד עמו באופן יומיומי ומתמשך, גם לאחר היות הנטייה המינית מגובשת. משמעות הדבר כי הומופוביה מופנמת אינה תכונה פנימית, "טבעית" או מולדת של הפרט, כי אם גורם עקה (Stressor) חיצוני בלבד. הרעיון שחברי קבוצה הסובלת מסטיגמה חווים קשיים פסיכולוגיים כתוצאה מהפנמת ההערכה השלילית של החברה כלפיהם אינו ייחודי רק למיעוטים מיניים או מגדריים, (להט"בים), אלא כמעט לכל מיעוט או קבוצה הסובלת מדיכוי חברתי.

מספר תאורטיקנים גורסים כי הומופוביה מופנמת כוללת, בנוסף לעמדות שליליות מוּדעוֹת כלפי הומוסקסואליות, גם עמדות לא-מודעות. הכוונה היא כי גילויים של הומופוביה מופנמת נחשבים כלא מודעים, במובן שהקשר ביניהם לבין ההומופוביה המופנמת המודעת של הפרט אבד ולא ניתן לזהותו בקלות. זאת אומרת, גם אם הפרט טוען באופן גלוי כי לביטוי מסוים שלו אין קשר להומופוביה מופנמת, יכול להיות שאין הדבר כך, ואכן יש קשר בין השניים ברמה הלא-מודעת.

המושג הומופוביה מופנמת עלול להטעות לעיתים בכך שהמילה "מופנמת" מרמזת על תהליך לא-מודע. לא כך הדבר, שכן הומופוביה מופנמת היא בגדר הומופוביה עצמית, והיא יכולה להיות הן מודעת והן לא מודעת.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להומופוביה מופנמת השלכות פסיכו-חברתיות שליליות:

השלכות אלה ממחישות את משמעותה ההרסנית של ההומופוביה המופנמת על רווחתם הנפשית והפיזית של להט"בים. חלקם נראים כשני קטבים של אותה התנהגות, למשל דיכאון מיני מול התנהגות היפר-מינית. מכאן אנו יכולות להסיק כי הומופוביה מופנמת קשורה למצבי קיצון לא-אדפטיביים ואף פתולוגיים של תכונות וחוויות אנושיות יום-יומיות.

לא כל מי שסובל מהומופוביה מופנמת סובל מתופעות אלה, או לחלופין, כי תופעות אלה בקרב להט"בים מקורן בהומופוביה מופנמת.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכותרפיה אפירמטיבית (Affirmative Psychotherapy) מאפשרת יצירת מרחב טיפולי בטוח, מקבל ומשוחרר משיפוט ומביקורת, בעיקר בכל הנוגע למיניות ולמגדר. לטיפול זה מספר קווים מנחים בדגש ייחודי בטיפול בלהטב"ים.

משפחה מובחרת (Family of choice) היא משפחה אלטרנטיבית אשר חבריה נבחרים באופן רצוי על ידי הפרט, להבדיל מהמשפחה האמיתית. היא יכולה לכלול מאהבים, מאהבים לשעבר, חברים, מכרים, חברי משפחה נבחרים ממשפחת המקור ועוד. המשפחה המובחרת הופכת למועדפת יותר מאשר משפחת המקור. משפחה מובחרת עשויה להעניק תמיכה מתמשכת, חיזוק, אינטימיות רגשית ומרחב בטוח בו יכול הפרט הלהט"ב להיות מחוץ לארון ולדון אודות חוויותיו הרגשיות, החברתיות והמיניות ביתר נוחות. נוסף לכך, היא עשויה לשמש נתיב המגשר בין הפרט לבין קהילה להט"בית רחבה יותר, ובכך להפיג את בדידותו ולהגדיל את מעגל התמיכה החברתית שלו.

מעורבות וקשר עם קהילות להט"ביות שונות נמצאו כגורמי מגן לרווחתם הנפשית של להט"בים וכגורמי תמיכה בהתמודדות עם סוגיות של בדידות, והתמודדות בנוגע לזהות וניכור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]