מבטא הומוסקסואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבטא הומוסקסואלי גברי הוא נושא העומד במרכזם של סטריאוטיפים מודרניים רבים, וכמו כן במוקד של מחקרים סוציו-בלשניים. מחקרים מדעיים גילו מאפיינים מובהקים מבחינה פונטית המושמעים על ידי גברים הומוסקסואליים רבים והוכיחו כי המאזינים מנחשים במדויק את נטייתם המינית של הדוברים בשיעורים גבוהים ממקריות.[1] תכונה אחת של הדיבור מכונה לעיתים "ליספ הומואי" (Lisp היא הגייה אופיינת משובשת של עיצורים שפתיים כדוגמת סמ"ך ושי"ן), אם כי החוקרים מכירים בכך שלא מדובר בליספ של ממש מבחינה טכנית. המחקר אינו תומך ברעיון הסטריאוטיפי לפיו אופן הדיבור ההומואי מאמץ לחלוטין מאפייני דיבור נשיים, אך מאשש כי קיים אופן דיבור שכזה וכי הוא מאמץ באופן סלקטיבי חלק מהתכונות של דיבור נשי.[2] נראה כי מאפייני דיבור הומוסקסואליים הם נרכשים, אם כי מקורותיהם ותהליך האימוץ שלהם על ידי גברים עדיין אינם מובנים.[3]

אנגלית צפון אמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המחקרים בנושא נערכו על דוברי אנגלית ילידיים. מאז תחילת המאה ה-20 בלשנים ניסו לבודד באופן מדויק את מה שמבדיל את האנגלית של גברים הומואים מזו של האוכלוסייה הכללית, בדרך כלל על ידי השוואה לדיבור גברי הטרוסקסואלי או באמצעות השוואה לדיבור נשי.[4] במחקרים ישנים יותר, קלינאי תקשורת התמקדו לעיתים קרובות בגובה צליל גבוה בקרב גברים, ובדמיונו לזה של נשים, כפגם.[5] מכיוון שהקהילה ההומוסקסואלית מורכבת מתת-תרבויות רבות קטנות יותר, סביר להניח שלא יהיה מדויק לשער שכלל הדיבור הגברי ההומואי נופל תחת קטגוריה הומוגנית לשונית אחת.[6]

ליספ הומואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שלעיתים מתואר באופן שגוי כ"ליספ הומואי"[7] היא דרך דיבור אחת הקשורה באופן סטראוטיפי לדוברי אנגלית הומואים בצפון אמריקה, ואולי גם לדוברי ניבים או שפות אחרים.[8] אופן דיבור זה מאופיין בהגייה ניכרת של עיצורים שורקים (במיוחד /s / ו- /z /).[9][10] מדען הדיבור בנג'מין מנסון ועמיתיו טוענים כי אין מדובר בעיצור /s/ שאינו מבוטא כראוי (ולכן טכנית לא מדובר בתופעת ה-ליספ), אלא שמדובר בהגיית-יתר של /s/. [11] באופן ספציפי, גברים הומוסקסואליים מתועדים כמבטאים /s/ עם פסגות ספקטרליות בתדירות גבוהה יותר, ספקטרום מוטה שלילי ביותר ומשך זמן ארוך יותר מגברים הטרוסקסואלים.[12][13][14] המתאם המדובר רחוק מלהיות חד-חד ערכי: לא כל הגברים האמריקאים ההומוסקסואליים מדברים עם הגיית-יתר זו של ה-/s/[15] (ככל הנראה פחות ממחציתם),[16] ובנוסף, קיימים בנמצא גברים רבים המזדהים כהטרוסקסואלים שבמבטא שלהם ניתן לזהות את התכונה הזו.

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים הומואים נוטים להוריד את תנועת ה-a כפי שהיא מבוטאת במילה TRAP (למעט לפני עיצור אף) ואת תנועת ה-e כפי שהיא מבוטאת במילה DRESS; מאפיין זה אושש בעיקר במחקר שנערך על דוברי אנגלית בצפון-מרכז אמריקה.[17] תופעה לשונית זו קשורה בדרך כלל עם מעתק התנועות של קליפורניה ואף נמצאה במחקר של דוברי אנגלית קליפורנית הומואים. התוצאות מצביעות על כך שגברים הומוסקסואליים עושים שימוש במבטא אזורי של קליפורניה לצורך אפקט סגנוני.[18]

מאפיינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מאפייני דיבור אחרים שבאופן סטריאוטיפי משמשים כסממנים של גברים הומוסקסואלים או דו מיניים: הגייה מוגדרת בקפידה, טווח גובה צליל רחב (גובה צליל גבוה ומשתנה במהירות), קול נשימתי, צלילי חיכוך ממושכים, והגייה של /t/ כ-/ts/ ו- /d/ כ-/dz/ (פריקה) וכו'.[9] מחקרים מראים כי מאפייני דיבור הומוסקסואליים כוללים רבים מאותם מאפיינים שדוברים אחרים משתמשים בהם כאשר הם מנסים לדבר בזהירות או בבהירות מיוחדת, כולל ניסוח יתר והרחבת מרחבי התנועה בפה.[19]

תפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת התפיסה, "המבטא ההומוסקסואלי" באנגלית צפון אמריקאית נחשב באופן פופולרי ככולל הגייה של עיצורים שורקים ( /s/, /z/, /ʃ/ ) עם סיבילציה ושריקוּת ניכרת.[9] נמצא כי חיתוך דיבור קדמי ושיניי (מלשון שן), וספקטרום מוטה שלילי של ה-/s/ (אותו ליספ הומואי שהזוכר לעיל) הם האינדיקטורים התפיסתיים החזקים ביותר של מאזין לנטייה המינית של הדובר,[20] כשניסויים מצביעים על כך כי אופני דיבור שכאלה נתפסים כ-"הומואיים יותר" ו-"צעירים יותר ".[21]

מבטא הומוסקסואלי נתפס גם באופן סטריאוטיפי נרחב כאופן דיבור נשי.[22] עם זאת, מחקרם של בנג'מין מונסון ועמיתיו גילה שעל סמך הפונטיקה שלו, מבטא גברי הומוסקסואלי אינו מחקה דיבור נשי בפשטנות או באופן קטגורי.[23]

במחקר קנדי אחד, המאזינים זיהו נכון דוברים הומוסקסואליים ב-62% מהמקרים.[16] ניסוי באוניברסיטת סטנפורד ניתח את האקוסטיקה של שמונה גברים (ארבעה סטרייטים וארבעה הומואים), שתועדו קוראים קטעי קריאה, דרך תפיסתם אותם על ידי המאזינים, והטיל על המאזינים הללו לסווג את הדוברים לפי תארים התואמים לסטריאוטיפים נפוצים בארצות הברית לגברים הומוסקסואליים.[22] המאזינים הצליחו בדרך כלל לזהות נכון את הנטייה המינית של הדוברים, ושיקפו בכך את הסטריאוטיפים. עם זאת, לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית שהמאזינים זיהו, אם בכלל היו קיימים, בהתבסס על האינטונציה של הדוברים. ממצאים אלה עומדים בקנה אחד גם עם מחקרים אחרים.[24]

מחקר נוסף[6] בחן את משכם של צלילים מסוימים (/æ/, /eɪ/, ואת הופעתם של /s/ ו /l/), תדירות התנועות המוטעמות, זמן ההופעה הקולית של עיצורים נשאבים חסרי קול, והשחרור של עיצורי סותמים סופיים. המחקר מצא מתאם מסוים בין תכונות דיבור אלה לנטייה מינית, אך גם הדגיש את היקף המחקר הצר על מאפיינים פונטיים מסוימים בלבד.

השקפות חוקרים אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר השפה והמגדר רובין לקוף לא רק משווה בין מבטא גברי הומואי לדיבור נשי, אלא גם טוען שגברים הומואים מחקים אותן במכוון,[25] ושחיקוי זה כולל שימוש מוגבר בסופרלטיבים, אינטונציה מוטה וליספינג.[26] בלשנים מאוחרים העריכו מחדש את טענותיו של לקוף והגיעו למסקנה כי אפיונים אלה אינם עקביים עבור נשים, אלא משקפים סטריאוטיפים העשויים להיות בעלי משמעות וחשיבות חברתית אך שאינם תופסים באופן מלא את השימוש בשפה המגדרית בפועל.[27]

הבלשן דייוויד קריסטל מצא מתאם בין השימוש בקרב גברים בקול "נשי" עם טווח מורחב של גובה הצליל, אפקטים של גליסנדו בין הברות מוטעמות, שימוש רב יותר בגווני ירידה-עלייה ועלייה-ירידה, נשימה קולנית וצרימות, ולעיתים מעבר לפלסט.[28] עם זאת, המחקר לא מצא שום אינטונציה או תכונות ייחודיות של דיבור הומואי.[22] כמה מאפיינים כאלה הוצגו כחיקוי דיבור של נשים וזכו לביקורת על פשטנות וגנאי כלפי נשים.[29]

שפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שנערך בקרב למעלה מ-300 משתתפים בלגים דוברי הולנדית, גברים ונשים, מצא "שכיחות גבוהה משמעותית" של מאפיין דמוי "ליספ" בקרב גברים הומוסקסואלים בהשוואה לאוכלוסיות אחרות.[8] מספר מחקרים בחנו ואישרו אף הם מאפייני דיבור הומוסקסואליים בספרדית פורטוריקנית ובניבים אחרים של ספרדית בקריביים.[30]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gaudio, Rudolf P. (1994). "Sounding Gay: Pitch Properties in the Speech of Gay and Straight Men". American Speech 69 (1): 30–57. JSTOR 455948. doi:10.2307/455948. 
  2. ^ Munson et al., 2006, p. 234.
  3. ^ Munson et al., 2006, p. 216.
  4. ^ Cameron, Deborah, and Don Kulick. 2003. Language and Sexuality. Cambridge: Cambridge University Press
  5. ^ Travis, Lee Edward, ed. Handbook of Speech Pathology. New York: Appleton, 1957.
  6. ^ 1 2 Podesva, Robert J., Sarah J. Roberts, and Kathryn Campbell-Kibler. "Sharing Resources and Indexing Meanings in the Production of Gay Styles." Language and Sexuality: Contesting Meaning in Theory and Practice (2001): 175–89.
  7. ^ Swanson, Ana (2015). "What it means to 'sound gay'". אורכב מ-המקור ב-January 17, 2016. בדיקה אחרונה ב-22 בדצמבר 2019. 
  8. ^ 1 2 Van Borsel, John; De Bruyn, Els; Lefebvre, Evelien; Sokoloff, Anouschka; De Ley, Sophia; Baudonck, Nele (2009). "The prevalence of lisping in gay men". Journal of Communication Disorders 42 (2): 100–106. PMID 18954874. doi:10.1016/j.jcomdis.2008.08.004. 
  9. ^ 1 2 3 Bowen, Caroline (2002). "Beyond Lisping: Code Switching and Gay Speech Styles". אורכב מ-המקור ב-October 27, 2010. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2011. 
  10. ^ McKinstry, Oliver (1 במרץ 2002). "Queering Multiculturalism". The Mac Weekly. Macalester College. אורכב מ-המקור ב-September 22, 2006. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2011. 
  11. ^ Mack & Munson, 2011, p. 200.
  12. ^ Munson et al., 2006, p. 204
  13. ^ Linville, Sue Ellen (1998). "Acoustic Correlates of Perceived versus Actual Sexual Orientation in Men's Speech". Folia Phoniatrica et Logopaedica 50 (1): 35–48. PMID 9509737. doi:10.1159/000021447. 
  14. ^ Munson, Benjamin; McDonald, Elizabeth C.; DeBoe, Nancy L.; White, Aubrey R. (2006). "The acoustic and perceptual bases of judgments of women and men's sexual orientation from read speech". Journal of Phonetics 34 (2): 202–240. doi:10.1016/j.wocn.2005.05.003. 
  15. ^ Munson, B., & Zimmerman, L.J. (2006b). Perceptual Bias and the Myth of the 'Gay Lisp'
  16. ^ 1 2 Rynor, Micah (18 בפברואר 2002). "Researchers examine patterns in gay speech". News@UofT. University of Toronto. אורכב מ-המקור ב-November 1, 2007. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2011. 
  17. ^ Munson et al., 2006, p. 214-5.
  18. ^ Podesva, Robert J. (2011). "The California Vowel Shift and Gay Identity". American Speech 86 (1): 32–51. doi:10.1215/00031283-1277501. 
  19. ^ Munson et al., 2006, p. 235.
  20. ^ Mack & Munson, 2011, p. 209-210.
  21. ^ Mack & Munson, 2011, abstract.
  22. ^ 1 2 3 Gaudio, Rudolf P (1994). "Sounding Gay: Pitch Properties in the Speech of Gay and Straight Men". American Speech 69 (1): 30–57. JSTOR 455948. doi:10.2307/455948. 
  23. ^ Munson, Benjamin; Babel, Molly (2007). "Loose Lips and Silver Tongues, or, Projecting Sexual Orientation Through Speech". Language and Linguistics Compass 1 (5): 416–449. doi:10.1111/j.1749-818x.2007.00028.x. 
  24. ^ "Gayspeak". glbtq: an encyclopedia of gay, lesbian, bisexual, transgender, & queer culture. glbtq, inc.. 2004. אורכב מ-המקור ב-May 14, 2011. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2011. 
  25. ^ Lakoff, Robin Tolmach. Language and Woman's Place. New York: Oxford UP, 2004.
  26. ^ Lakoff, Robin Tolmach. Language and Woman's Place. New York: Oxford UP, 2004., additional text.
  27. ^ Queen, Robin M. "'I Don't Speek Spritch': Locating Lesbian Language". Queerly Phrased: Language, Gender, and Sexuality. Ed. Anna Livia and Kira Hall. New York: Oxford University Press, 1997. 233–256
  28. ^ Crystal, David. English Tone of Voice: Essays in Intonation, Prosody and Paralanguage. London: Edward Arnold, 1975.
  29. ^ Kulick, Don (2000). "Gay and Lesbian Language". Annual Review of Anthropology 29: 243–85. doi:10.1146/annurev.anthro.29.1.243. 
  30. ^ Mack, Sara (2011). "A sociophonetic analysis of /s/ variation in Puerto Rican Spanish". 11th Hispanic Linguistics Symposium. Somerville, MA: Cascadilla.