אורלי ארז-לחובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אורלי ארז לחובסקי)
אורלי ארז-לחובסקי
אין תמונה חופשית
לידה 1969 (בת 53 בערך)
אוטווה, קנדה
מדינה ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת קולומביה
תפקידים בולטים מנכ"לית המרכז הרפורמי לדת ומדינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורלי ארז-לחובסקי (נולדה ב-1969) היא מנכ"לית המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ועורכת-דין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז-לחובסקי נולדה באוטווה, קנדה, ובהמשך עלתה לישראל ולמדה בתיכון קציר ברחובות.

היא השלימה לימודי תואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר התמחות בבית המשפט העליון, למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, תוך התמקדות בזכויות אדם. היא חברת לשכת עורכי הדין בישראל ובמדינת ניו יורק.[1]

בשנת 2004 החלה ארז-לחובסקי את עבודתה כעורכת דין במרכז הרפורמי לדת ומדינה, וב-2014 החלה לשמש כמנהלת המחלקה המשפטית במרכז. בספטמבר 2021 מונתה למנכ"לית המרכז.

פעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקידה כעורכת דין וכיום כמנכ"לית במרכז הרפורמי לדת ומדינה, ארז-לחובסקי מובילה את המאבק המשפטי בהפליה על בסיס השתייכות דתית, מגדר וגזע ומנהלת תיקים משפטיים תקדימיים בנושאים כגון הדרת נשים והסתה לגזענות.

היא הובילה להישגים משפטיים משמעותיים כגון ביטול ההפרדה המגדרית בתחבורה הציבורית,[2] שבירת המונופול האורתודוקסי בהקשר של משכורות רבנים בשירות המדינה[3] ופסילת מועמדים גזעניים מלהתמודד בבחירות לכנסת.[4][5] באחד מציוציה בטוויטר, הביאה חברת הכנסת תמר זנדברג דברים של ארז-לחובסקי לשופטים: "בן גביר מצהיר שרוב רובו של הציבור הערבי "לא נאמן". מבחינתו המילה "לא נאמן" מחליפה את המילה ערבי".[6]

פעילות משפטית מול עיריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארז-לחובסקי רזומה של מספר מאבקים משפטיים מול מדיניות מדירה של עיריות בישראל. כך, לדוגמה, הביאה לפסק דין שקבע כי על עיריית בית שמש להסיר את שלטי הצניעות בתחומי העיר.[7] במרץ 2019 הואשמה העירייה בביזיון בית המשפט, זאת לאחר שבע שנים של דיונים בערכאות שונות.[8]

ביוני 2019 הורה בית המשפט המחוזי לעיריית ראש העין להקצות שטח לבניית בית כנסת עבור הקהילה הרפורמית "בבת עין".[9] את העתירה הגישה ארז-לחובסקי בשם הקהילה ובשם התנועה ליהדות מתקדמת.[10]

פעילות משפטית מול עיריית ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות קבלת התביעה של ארבע תושבות העיר בית שמש והפיצויים שנפסקו לטובתן על ידי בית המשפט, פנתה ארז-לחובסקי באפריל 2015 לעיריית ירושלים, והאחרונה הצהירה כי תחדל ממדיניות העלמת העין ביחס לשלטי הצניעות בתחומיה ותסיר אותם.[11]

ארז-לחובסקי ייצגה במשך חצי שנה את נשות הכותל במאבקן המשפטי לקבל אישור להקמת דוכן הנחת תפילין במרכז ירושלים, ובינואר 2019 התקבלה החלטת המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים לאפשר להן זאת.[12]

ביוני 2020 ייצגה את הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בעתירה נגד עיריית ירושלים על כך שלרגל חודש הגאווה העירייה תלתה חמישה דגלים בלבד, במקום 90 דגלים כמקובל בשנים הקודמות. בין הדברים שאמרה: "אנו לא נשלים עם התנהלות מבזה זו של עיריית ירושלים אשר במקום לפעול לטובת כלל תושביה, נכנעת ללחץ של גורמים קיצוניים, פועלת על סמך שיקולים זרים ומחזירה אותנו שנים אחורה, לתקופות בהם נאלץ הבית הפתוח להילחם על זכותו לצעוד ברחובות ירושלים."[13]

בדצמבר 2020 ייצגה זוג הטרוסקסואלי וזוג לסביות בבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים. זאת לאחר שהעירייה בחרה שלא לאפשר השתתפות במיזם "מתחתנים בירושלים" באופן שוויוני.[14]

בג"ץ בנושא כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2017 קבע הרכב מורחב של בג"ץ שבתי עסק, ובכלל זה מסעדות או בתי מלון, יכולים להציג את עצמם כמי שהמזון שלהם תחת פיקוח, גם אם אין להם תעודה של הרבנות. את העתירה לבג"ץ הגישו שני בעלי מסעדות וייצגה אותם ארז-לחובסקי.[15]

מתווה הכותל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז-לחובסקי ייצגה בבית המשפט את התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית וכן את נשות הכותל בדרישתן ליישם את מתווה הכותל. בין השאר השמיעה בדיון שהתקיים בנובמבר 2020 את הטענה כי, מאז הדיון האחרון בעתירות בינואר 2018 המדינה לא קיימה את מה שהצהירה מבחינת עבודות הבינוי בקשת רובינסון, וכי המצב של הרחבה בקשת רובינסון הידרדר מאד.[16]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורלי היא חברת קהילת קמץ, הקהילה הרפורמית במבשרת ציון, ומשמשת כחברת הוועד המנהל של הקהילה.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפות בפאנלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הוועד המנהל – קהילת מבשרת ציון
  2. ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 746/07, ‏5.1.2011
  3. ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 8944/05, ‏29.5.12
  4. ^ פסק-דין בתיק א"ב 1806/19, ‏18.7.2019
  5. ^ החלטה בתיק ע"ב 5487/19, ‏25.8.2019
  6. ^ בבית המשפט העליון בעתירה שלנו לפסילת עוצמה יהודית ומועמדיה. אין מקום לכהניסטים בכנסת, Twitter
  7. ^ החלטה בתיק ע"פ 5338/17, ‏1.11.2018
  8. ^ לאחר 7 שנות דיונים - עיריית בית שמש הואשמה בבזיון בית המשפט, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ‏2019-03-12
  9. ^ בית המשפט הורה לעירייה להקצות שטח להקמת בית כנסת רפורמי בראש העין, mynetroshhaayin, ‏2019-06-23
  10. ^ בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים 18 21-04-2019 - פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים, www.ruling.co.il
  11. ^ יעל פרידסון, עיריית ירושלים תסיר שלטי צניעות בשכונות חרדיות, www.makorrishon.co.il
  12. ^ הניצחון של נשות הכותל: העירייה אישרה להקים דוכן להנחת תפילין לנשים במרכז העיר | כל העיר, כל העיר ירושלים, ‏2019-01-27
  13. ^ אחרי שניתלו רק 5 דגלי גאווה במקום 90: עתירה נגד עיריית ירושלים, mynetjerusalem, ‏2020-06-28
  14. ^ ליטל דוברוביצקי, בקשה לייצוגית: עיריית ירושלים איפשרה השתתפות במיזם חתונה שיזמה רק לזוגות שנרשמו לנישואים ברבנות, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-12-30
  15. ^ שחר אילן, מונופול הכשרות של הרבנות נשבר גם בתוך המגזר החרדי, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2017-09-19
  16. ^ פרידסון, יעל (2020-11-03). "מתווה הכותל הגיע לבג"ץ, חיות כעסה: "מדוע לא נעשה דבר?"". Ynet. נבדק ב-2021-10-05.