ערים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 92%, והוא בין הגבוהים בעולם. נכון לתחילת שנת 2019, 74% מתושבי המדינה מתגוררים ב-77 ערים, ו-17% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה. בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריות: מטרופולין תל אביב, בה מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק ומתגוררת בו כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה והקריות, בה מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטנה מבין הארבע, שבה מתגוררת כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררת מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. לדוגמה, ב-2012 קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.

היסטוריה

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בכל אחת כ-11 אלף תושבים, רובם ערבים. שאר הערים היו חאן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו 46,100 תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].

בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן 7 ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 19581962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, נוף הגליל וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזו רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל פאחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות והן גבעת שמואל, כפר יונה, אלעד, יבנה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, אור יהודה, רמת השרון, יקנעם עילית, מעלות-תרשיחא, בית שאן, מגדל העמק, סח'נין, אור עקיבא, טירת כרמל, נשר, בית שמש, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, רהט, ערד, אופקים, אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית.

נכון לתחילת שנת 2019, יש בישראל 77 ערים.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה

נכון לתחילת שנת 2019, כ-74% מתושבי ישראל מתגוררים ב-77 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים בהן מתגוררים למעלה מ-200,000 איש - הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון ופתח תקווה, מהמושבות הראשונות שהוקמו בארץ ישראל; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון, נתניה ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות שבע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן הערים בני ברק, חולון, רמת גן ואשקלון. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, בית שאן.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע הן בעיקר ערים במגזר הערבי, והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ ובדרומה כראש העין, נתיבות ושדרות. לעומתן, אוכלוסייתן של ערים אחרות גדלה בשיעור מזערי ובאחדות אף יורדת במעט (שיעור גידול שלילי בטבלה דלהלן).

הנתונים נכונים לדצמבר 2018, על פי אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[3]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2017-2018.

שם העיר מחוז מספר תושבים 2018 מספר תושבים 2017 מספר תושבים 2016 שטח תחום השיפוט (בדונמים) צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר) דמוגרפיה,

סוג אוכלוסייה

גידול אוכלוסייה שנתי דירוג חברתי- כלכלי[4] ראש העיר שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
ירושלים ירושלים 919,438 901,302 882,652 125,420 7,186 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 2.1% 3 משה ליאון המאה ה-10 לפנה"ס[5] 1863[6]
תל אביב-יפו תל אביב 451,523 443,939 438,818 51,830 8,565 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 1.2% 8 רון חולדאי 1909[7] 1934[8]
חיפה חיפה 283,640 281,087 279,591 64,680 4,346 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית. 0.5% 7 עינת קליש-רותם 1761[9] 1873
ראשון לציון מרכז 251,719 249,860 247,323 58,860 4,245 יהודית 1.0% 7 רז קינסטליך 1882 1950
פתח תקווה מרכז 244,275 240,357 236,169 35,720 6,729 יהודית 1.8% 7 רמי גרינברג 1878 1937
אשדוד דרום 224,628 222,883 221,591 46,130 4,832 יהודית 0.6% 5 יחיאל לסרי 1956[10] 1968
נתניה מרכז 217,243 214,101 210,834 29,040 7,373 יהודית 1.5% 6 מרים פיירברג 1928 1948
באר שבע דרום 209,002 207,551 205,810 117,320 1,769 יהודית 0.8% 5 רוביק דנילוביץ' האלף ה-4 לפנה"ס בתל באר שבע 1950[11]
בני ברק תל אביב 198,863 193,774 188,964 7,310 26,508 יהודית 2.5% 2 אברהם רובינשטיין 1924[12] 1950
חולון תל אביב 194,273 192,624 190,838 19,060 10,106 יהודית 0.9% 6 מוטי ששון 1940[13] 1950
רמת גן תל אביב 159,160 156,277 153,674 16,400 9,529 יהודית 1.7% 8 כרמל שאמה הכהן 1921 1950
אשקלון דרום 145,967 137,332 134,454 45,960 3,001 יהודית 2.6% 5 תומר גלאם 1949 1950[14]
רחובות מרכז 141,579 138,379 135,726 23,720 5,834 יהודית 2.0% 7 רחמים מלול 1890 1950
בת ים תל אביב 128,774 128,655 128,904 8,160 15,767 יהודית -0.2% 5 צביקה ברוט 1926 1958
בית שמש ירושלים 118,676 114,371 109,762 38,670 2,958 יהודית 4.2% 2 עליזה בלוך 1950 1991
כפר סבא מרכז 100,764 100,039 98,981 14,500 6,899 יהודית 1.1% 8 רפי סער 1903 1962
הרצליה תל אביב 95,142 93,989 93,116 21,770 4,317 יהודית 0.9% 8 משה פדלון 1924 1960
חדרה חיפה 95,683 93,973 91,707 50,640 1,856 יהודית 2.5% 6 צבי גנדלמן 1891 1952
מודיעין- מכבים- רעות מרכז 92,406 91,328 90,013 48,330 1,890 יהודית 1.5% 8 חיים ביבס 1996[15] 2001[16]
נצרת צפון 77,063 76,551 75,922 14,140 5,414 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.8% 3 עלי סלאם תקופת בית שני 1875
לוד מרכז 75,726 74,604 73,608 12,090 6,171 יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.4% 4 יאיר רביבו האלף ה-6 לפנה"ס 1877
רמלה מרכז 75,538 75,668 74,964 12,050 6,280 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית -0.2% 4 מיכאל וידל המאה ה-8 1877
רעננה מרכז 73,999 72,810 71,686 14,820 4,913 יהודית 1.6% 8 חיים ברוידא 1922 1982
מודיעין עילית יהודה ושומרון 73,080 70,081 66,847 4,830 14,510 יהודית 4.8% 1 יעקב גוטרמן 1990 2008
רהט דרום 69,033 66,791 64,462 19,630 3,402 ערבית-בדווית 3.6% 1 פאיז אבו צהבאן 1972 1994
הוד השרון מרכז 62,325 61,102 58,914 19,400 3,150 יהודית 3.7% 8 אמיר כוכבי 1964[17] 1990
גבעתיים תל אביב 60,212 59,518 58,508 3,250 18,313 יהודית 1.7% 8 רן קוניק 1922 1959
קריית אתא חיפה 58,268 57,518 56,635 16,320 3,524 יהודית 1.6% 6 יעקב פרץ 1925 1969
נהריה צפון 56,880 56,071 54,903 11,140 5,033 יהודית 2.1% 6 רונן מרלי 1935 1961
ביתר עילית יהודה ושומרון 56,746 54,557 51,636 4,920 11,089 יהודית 5.7% 1 מאיר רובינשטיין 1988 2001
אום אל-פחם חיפה 55,183 54,240 53,306 26,060 2,081 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 סמיר מחאמיד 1265[18] 1984
קריית גת דרום 54,972 53,487 52,585 15,910 3,362 יהודית 1.7% 4 אבירם דהרי 1954 1972
אילת דרום 51,935 50,724 50,072 98,760 514 יהודית 1.3% 6 מאיר יצחק-הלוי 1951 1959
ראש העין מרכז 56,344 50,453 45,487 15,840 3,185 יהודית 10.9% 7 שלום בן-משה 1949 1994
עפולה צפון 51,737 49,169 47,014 29,310 1,678 יהודית 4.6% 5 אבי אלקבץ 1925 1972
נס ציונה מרכז 50,213 49,108 48,161 15,730 3,122 יהודית 2.0% 8 שמואל בוקסר 1883 1992
עכו צפון 48,929 48,303 47,808 14,260 3,387 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 1.0% 4 שמעון לנקרי מאה 15 לפנה"ס 1877
אלעד מרכז 47,865 46,896 45,854 3,470 13,515 יהודית 2.3% 2 ישראל פרוש 1998 2008
רמת השרון תל אביב 46,721 46,019 45,066 16,620 2,769 יהודית 2.1% 9 אבירם גרובר 1923 2002
כרמיאל צפון 46,124 45,919 45,300 21,930 2,094 יהודית 1.6% 6 משה קונינסקי 1964 1986
יבנה מרכז 46,705 45,483 44,050 16,310 2,789 יהודית 3.3% 6 צבי גוב-ארי 1949 1986
טבריה צפון 44,233 43,664 43,148 16,280 2,682 יהודית 1.2% 4 שמעון מעתוק (יו"ר ועדה קרואה) 20 1877
טייבה מרכז 43,128 42,401 41,577 18,870 2,247 ערבית-מוסלמית 2% 3 שועאע מסארווה מנצור המאה ה-17[19] 1990
קריית מוצקין חיפה 42,014 41,440 40,750 3,840 10,792 יהודית 1.7% 7 חיים צורי 1934 1976
שפרעם צפון 41,559 41,024 40,535 19,580 2,095 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזים 1.2% 3 עורסאן יאסין תקופת התנאים 1910
נוף הגליל צפון 41,169 40,596 40,244 33,020 1,229 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.9% 5 רונן פלוט 1957 1974
קריית ים חיפה 39,908 39,710 39,416 4,580 8,670 יהודית 0.7% 5 דוד אבן צור 1941 1976
קריית ביאליק חיפה 39,927 39,582 39,294 8,470 4,673 יהודית 0.7% 7 אלי דוקורסקי 1934 1976
קריית אונו תל אביב 39,985 39,398 38,596 4,540 8,678 יהודית 2.1% 8 ישראל גל 1939 1992
מעלה אדומים יהודה ושומרון 38,193 37,817 37,670 46,480 814 יהודית 0.4% 6 בני כשריאל 1977 1991
אור יהודה תל אביב 36,864 36,706 36,536 6,700 5,479 יהודית 0.5% 5 ליאת שוחט 1949 1988
צפת צפון 35,716 35,276 33,636 29,980 1,177 יהודית 4.9% 2 שוקי אוחנה ימי בית שני 1877
נתיבות דרום 35,631 33,779 32,513 10,150 3,328 יהודית 3.9% 3 יחיאל זוהר 1956 2000
דימונה דרום 34,135 33,666 33,452 173,010 195 יהודית 0.6% 4 בני ביטון 1955 1969
טמרה צפון 33,851 33,380 32,804 29,320 1,138 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 סוהיל דיאב תקופת האמוראים[20] 1996
סח'נין צפון 31,056 30,548 29,856 9,820 3,111 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 2.3% 3 ספות אבו ריא התקופה הכנענית,

האלף ה-2 לפנה"ס

1995
יהוד-מונוסון מרכז 29,929 29,689 29,312 5,000 5,938 יהודית 1.3% 8 יעלה מקליס 1948 1995[21]
באקה אל-גרבייה חיפה 29,394 29,035 28,526 9,060 3,205 ערבית-מוסלמית 1.8% 3 מורסי אבו מוך לא ידוע 1996
אופקים דרום 29,021 27,771 25,625 10,240 2,712 יהודית 4.3% 3 יצחק דנינו 1955 1995
גבעת שמואל מרכז 26,023 25,776 25,544 2,550 10,108 יהודית 0.9% 8 יוסי ברודני 1944 2007
טירה מרכז 26,163 25,721 25,268 11,790 2,182 ערבית-מוסלמית 1.8% 4 מאמון עבד אלחי לא ידוע 1991
ערד דרום 26,451 25,530 24,713 102,610 249 יהודית 3.3% 4 ניסן בן חמו 1962 1995
מגדל העמק צפון 25,636 25,371 25,084 8,750 2,900 יהודית 1.1% 4 אלי ברדה 1953 1988
שדרות דרום 26,455 25,138 24,016 6,300 3,990 יהודית 4.7% 4 אלון דוידי 1953 1996
עראבה צפון 25,369 24,972 24,450 8,250 3,027 ערבית-מוסלמית 2.1% 2 ואכד עומר העת העתיקה 2016
נשר חיפה 23,982 23,749 23,684 13,020 1,824 יהודית 0.3% 7 רועי לוי 1921 1995
קריית שמונה צפון 22,624 22,844 22,948 14,560 1,569 יהודית -0.5% 5 אביחי שטרן 1950 1974
יקנעם עילית צפון 23,311 22,746 22,014 8,210 2,771 יהודית 3.3% 7 סימון אלפסי 1950 2006
כפר קאסם מרכז 23,206 22,743 22,265 9,370 2,427 ערבית-מוסלמית 2.1% 3 עאדל בדיר המאה ה-17 2008
כפר יונה מרכז 23,061 22,537 22,254 11,340 1,987 יהודית 1.6% 7 שושי כחלון-כידור 1932 2014
קלנסווה מרכז 22,788 22,370 21,893 8,400 2,663 ערבית-מוסלמית 2.2% 2 עבד אל באסט סלאמה לא ידוע 2000
קריית מלאכי דרום 23,124 22,337 22,948 4,540 4,540 יהודית 2.4% 3 אליהו זוהר 1950 1998
מעלות- תרשיחא צפון 21,423 21,267 21,142 9,220 2,307 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית, דרוזית 0.6% 5 ארקדי פומרנץ 1957[22] 1995
טירת כרמל חיפה 22,209 21,256 20,313 5,920 3,591 יהודית 4.6% 4 אריה טל 1949 1992
אריאל יהודה ושומרון 20,455 19,626 19,220 14,360 1,367 יהודית 2.1% 6 אליהו שבירו 1978 1998
אור עקיבא חיפה 18,237 17,759 17,568 5,540 3,206 יהודית 1.1% 5 יעקב אדרי 1951 2001
בית שאן צפון 18,226 17,704 17,587 7,440 2,380 יהודית 0.7% 4 ז'קי לוי 1949 1999

תמונות מערים שונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערים בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
    האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931
  2. ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
  3. ^ יישובים בישראל - קובצי יישובים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  4. ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
  5. ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
  6. ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
  7. ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
  8. ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
  9. ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
  10. ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
  11. ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
  12. ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
  13. ^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  14. ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
  15. ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1988.
  16. ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
  17. ^ ב-1964 אוחדו ארבע מושבות, שהוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  18. ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
  19. ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
  20. ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
  21. ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
  22. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.