ערים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 90%, והוא בין הגבוהים בעולם. 75% מתושבי המדינה מתגוררים ב-76 ערים, ו-15% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה. בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריים: גוש דן, בו מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרע משני צידי הקו הירוק ומתגוררת בו כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה והקריות, בו מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטן מבין הארבעה, בו מתגוררת כ-6% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררת מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. לדוגמה, ב-2012 קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בהן כ-11 אלף, רובם ערבים. שאר הערים היו חאן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].

בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן 7 ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 19581962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, נצרת עילית וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל פאחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות, ונכון לשנת 2014, יש בישראל 76 ערים, כשהעיר המתוכננת על ידי המדינה האחרונה שבהם היא מודיעין מכבים רעות. וצפויה להצטרף חריש שבתהליכי בנייה.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל 75% מתושבי ישראל מתגוררים ב-76 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים בהן מתגוררים למעלה מ-200,000 איש - הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון ופתח תקווה, מהמושבות הראשונות שהוקמו בארץ; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון, נתניה ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות שבע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן חולון. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, אור עקיבא.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע ב-2014 הן בעיקר ערים במגזר הערבי, והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ כנס ציונה, יבנה וקריית אונו. לעומתן, אוכלוסייתן של חלק מערי ישראל דווקא פחתה במהלך 2014, כגון בת ים, נצרת עילית וכרמיאל.

הנתונים נכונים לדצמבר 2016, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[3]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2008.

שם העיר מחוז מספר תושבים 2014 מספר תושבים 2015 מספר תושבים 2016 שטח תחום השיפוט (בדונמים) צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר) כינויים דמוגרפיה,

סוג אוכלוסייה

גידול אוכלוסייה שנתי דירוג חברתי- כלכלי[4] שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
ירושלים ירושלים 849,800 865,700 882,652  125,156 6,803 ראו: שמות ירושלים יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 1.8% 4 המאה ה-10 לפנה"ס[5] 1863[6]
תל אביב-יפו תל אביב 426,100 432,900 438,818 51,809 8,233 "העיר העברית הראשוֹנה", "עיר ללא הפסקה", "העיר הלבנה","מדינת תל אביב" "עיר עורכי-הדין" יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 1.6% 8 1909[7] 1934[8]
חיפה חיפה 277,100 278,900 279,591 63,666 4,292 "עיר הפועלים", "בירת הצפון" יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית. 0.6% 7 1761[9] 1873
ראשון לציון מרכז 240,700 244,000 247,323 58,704 4,099 "עיר לכל המשפחה", "עיר היין", "עיר הקניונים" יהודית 1.3% 6 1882 1950
פתח תקווה מרכז 225,400 231,000 236,169 35,868 6,316 "אם המושבות", "אורדונים" יהודית 2.6% 6 1878 1937
אשדוד דרום 218,000 220,200 221,591 47,242 4,720 "העיר הישראלית" יהודית 1.0% 5 1956[10] 1968
נתניה מרכז 202,400 207,900 210,834 28,954 6,962 "בירת השרון", "עיר היהלומים", "עיר הספורט" יהודית-ערבית 2.7% 5 1928 1948
באר שבע דרום 201,100 203,600 205,810 117,500 1,712 "בירת הנגב" יהודית 1.2% 5 האלף ה-4 לפנה"ס בתל באר שבע 1950[11]
חולון תל אביב 187,300 188,800 190,838 18,927 9,882 "עיר הילדים" יהודית 0.8% 5 1940[12] 1950
בני ברק תל אביב 178,300 182,800 188,964 7,343 24,214 "עיר התורה והחסידות" יהודית חרדית 2.5% 3 1924[13] 1950
רמת גן תל אביב 150,900 152,600 153,674 13,229 9,190 יהודית 1.1% 7 1921 1950
רחובות מרכז 128,900 132,700 135,726 23,041 5,574 "עיר המדע והתרבות" יהודית 3.1% 6 1890 1950
אשקלון דרום 126,800 130,700 134,454 47,788 2,754 "עיר הסרטים" יהודית 2.7% 5 1949 1950[14]
בת ים תל אביב 128,500 128,900 128,904 8,167 15,651 יהודית 0.3% 5 1926 1958
בית שמש ירושלים 98,100 103,900 109,762 50,500 2,810 יהודית חרדית 4.3% 3 1950 1991
כפר סבא מרכז 94,200 96,900 98,981 14,169 6,501 "העיר הירוקה" יהודית 2.7% 8 1903 1962
הרצליה תל אביב 90,700 91,900 93,116 26,585 4,177 יהודית 1% 8 1924 1960
חדרה חיפה 86,800 88,800 91,707 49,359 1,712 "עיר האנרגיה" יהודית 1.6% 5 1891 1952
מודיעין- מכבים- רעות מרכז 87,000 88,700 90,013 50,176 1,799 "עיר העתיד" יהודית 1.9% 8 1996[15] 2001[16]
נצרת צפון 74,600 75,726 75,922 14,123 5,258 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.2% 3 תקופת בית שני 1875
רמלה מרכז 72,300 73,686 74,964 11,854 6,029 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 4.8% 4 המאה ה-8 1877
לוד מרכז 72,200 72,819 73,608 12,226 5,966 יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 0.8% 4 האלף ה-6 לפנה"ס 1877
רעננה מרכז 70,200 70,782 71,686 14,878 4,751 יהודית 1.3% 8 1922 1982
מודיעין עילית יהודה ושומרון 63,200 64,179 66,847 4,746 12,953 יהודית חרדית 5.3% 1 1990 2008
רהט דרום 60,400 62,415 64,462  19,586 3,091 ערבית-בדווית 2.9% 2 1972 1994
גבעתיים תל אביב 56,800 57,508 58,508  3,246 17,589 יהודית 1% 8 1922 1959
קריית אתא חיפה 54,300 55,464 56,635  16,706 3,324 יהודית 1.7% 5 1925 1969
הוד השרון מרכז 54,100 56,659 58,914  19,236 2,811 יהודית 3.2% 8 1964[17] 1990
נהריה צפון 53,900 54,305 54,903 10,233 4,851 "עיר הייקים" יהודית 0.9% 5 1935 1961
אום אל-פחם חיפה 51,400 52,500 53,306 22,253 1,979 ערבית-מוסלמית 1.6% 2 1265[18] 1984
קריית גת דרום 50,600 51,483 52,585 16,302 3,345 יהודית 2.4% 4 1954 1972
אילת דרום 48,900 49,734 50,072  84,789 496 יהודית 1.7% 5 1951 1959
עכו צפון 47,500 47,675 47,808  15,533 3,362 "עיר תרבויות הים התיכון" יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 0.2% 4 מאה 15 לפנה"ס 1877
ביתר עילית יהודה ושומרון 46,900 49,343 51,636  4,834 9,703 "עיר התורה בהרי יהודה" יהודית חרדית 4.5% 1 1988 2001
נס ציונה מרכז 45,800 46,891 48,161  15,579 2,919 "העיר הירוקה בישראל" יהודית 2.2% 7 1883 1992
כרמיאל צפון 44,600 44,858 45,300 19,188 2,046 "פנינת הגליל"

"עיר המחולות"

יהודית 0.2%- 5 1964 1986
רמת השרון תל אביב 44,000 44,427 45,066 16,792 2,646 יהודית 0.4% 9 1923 2002
עפולה צפון 43,800 44,930 47,014  26,909 1,498 "בירת העמק" יהודית,

ערבית-מוסלמית

2.3% 5 1925 1972
אלעד מרכז 43,600 44,872 45,854  2,756 12,511 יהודית חרדית 2.3% 2 1998 2008
טבריה צפון 42,300 42,610 43,148  10,872 2,634 יהודית 0.7% 4 20 1877
ראש העין מרכז 42,200 42,939 45,487  24,390 2,691 "ראש המעיינות" יהודית 1.7% 6 1949 1994
נצרת עילית צפון 40,300 40,198 40,244  32,521 1,229 "בירת הגליל" יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית -0.5% 5 1957 1974
טייבה מרכז 40,200 40,941 41,577 18,662 2,058 ערבית-מוסלמית 1.5% 3 המאה ה-17[19] 1990
יבנה מרכז 39,700 42,314 44,050 16,371 2,425 יהודית 8.7% 5 1949 1986
קריית מוצקין חיפה 39,600 40,160 40,750 3,778 10,323 יהודית 1% 6 1934 1976
שפרעם צפון 39,200 40,017 40,535 19,766 1,999 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזים 1.3% 3 תקופת התנאים 1910
קריית ביאליק חיפה 39,000 39,069 39,294 8,176 4,855 יהודית 1% 6 1934 1976
קריית ים חיפה 38,900 39,273 39,416 4,590 8,474 יהודית 0.5% 5 1941 1976
מעלה אדומים יהודה ושומרון 37,400 37,525 37,670 49,177 806 יהודית 0.8% 5 1977 1991
קריית אונו תל אביב 36,600 37,791 38,596 4,503 8,128 יהודית 3.1% 8 1939 1992
אור יהודה תל אביב 35,900 36,164 36,536 5,141 6,665 יהודית 1.1% 5 1949 1988
דימונה דרום 33,200 33,258 33,452 29,877 192 יהודית 0% 4 1955 1969
צפת צפון 32,900 33,358 33,636 29,248 1,109 "בירת הגליל העליון" יהודית 0% 4 ימי בית שני 1877
טמרה צפון 31,700 32,389 32,804 29,259 1,084 ערבית-מוסלמית 1.9% 3 תקופת האמוראים[20] 1996
נתיבות דרום 30,300 31,314 32,513 10,130 2,991 יהודית 2.7% 3 1956 2000
סח'נין צפון 28,600 29,316 29,856 9,816 2,938 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 1.7% 2 התקופה הכנענית,

האלף ה-2 לפנה"ס

1995
יהוד-מונוסון מרכז 28,500 29,146 29,312 5,014 5,689 יהודית 1% 7 1948 1995[21]
באקה אל-גרבייה חיפה 27,500 28,125 28,526 16,392 2,046 ערבית-מוסלמית 1.5% 3 לא ידוע 1996
אופקים דרום 25,300 25,638 26,625 10,273 2,471 יהודית 0.8% 3 1955 1995
מגדל העמק צפון 24,800 24,959 25,084 7,637 3,258 יהודית 0% 5 1953 1988
גבעת שמואל מרכז 24,700 25,298 25,544 2,579 9,735 יהודית 2.5% 8 1944 2007
טירה מרכז 24,400 24,873 25,268 11,894 2,058 ערבית-מוסלמית 1.7% 3 לא ידוע 1991
ערד דרום 24,200 24,436 24,713 93,140 236 יהודית 0% 5 1962 1995
עראבה צפון 23,500 24,072 24,450 8,250 2,918 ערבית-מוסלמית 2.5% 2 העת העתיקה 2016
נשר חיפה 23,500 23,419 23,684 12,940 1,816 יהודית 0.9% 7 1921 1995
קריית שמונה צפון 23,100 23,076 22,948 14,228 1,611 יהודית 0% 5 1950 1974
שדרות דרום 22,500 23,090 24,016 4,722 3,545 יהודית 2.9% 4 1953 1996
קריית מלאכי דרום 21,300 21,551 22,948 4,632 4,654 יהודית 0% 4 1950 1998
כפר קאסם מרכז 21,400 21,848 22,265 8,745 2,441 ערבית-מוסלמית 1.9% 3 המאה ה-17 2008
מעלות- תרשיחא צפון 21,200 21,227 21,142 9,118 2,325 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית, דרוזית 0.5% 5 1957[22] 1995
יקנעם עילית צפון 21,100 21,383 22,014 7,390 2,576 יהודית 1.4% 6 1950 2006
קלנסווה מרכז 21,000 21,451 21,893 8,417 2,503 ערבית-מוסלמית 2% 2 לא ידוע 2000
כפר יונה מרכז 21,200 21,611 22,254 11,017 1,872 יהודית 3.6% 7 1932 2014
טירת כרמל חיפה 18,900 19,350 20,313 5,601 3,181 יהודית 1.1% 4 1949 1992
אריאל יהודה ושומרון 18,400 18,717 19,220 14,849 1,280 יהודית 1.7% 5 1978 1998
בית שאן צפון 17,300 17,332 17,587 7,330 2,359 יהודית 0% 4 1949 1999
אור עקיבא חיפה 16,800 17,084 17,568 5,557 3,023 יהודית 1.2% 4 1951 2001

תמונות מערים שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערים בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
    האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931
  2. ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
  3. ^ אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר ביישובים שמנו 5,000 תושבים ויותר ב-31 בדצמבר 2014, באתר הלמ"ס
  4. ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
  5. ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
  6. ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
  7. ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
  8. ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
  9. ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
  10. ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
  11. ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
  12. ^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  13. ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
  14. ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
  15. ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1987.
  16. ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
  17. ^ ב-1964 אוחדו ארבע מושבות, שהוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  18. ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
  19. ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
  20. ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
  21. ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
  22. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.