ערים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)
ירושלים

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 91%, והוא בין הגבוהים בעולם. נכון לשנת 2023, 74% מתושבי המדינה מתגוררים ב-82 ערים, ו-17% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה.

בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריות: מטרופולין תל אביב, בה מתגורר כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק ומתגוררים בה כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה, בה מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטנה מבין הארבע, שבה מתגוררים כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררים מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון גדרה, פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון, אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בכל אחת כ-11 אלף תושבים, רובם ערבים. שאר הערים היו ח'אן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו 46,100 תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].

בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן שבע ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958–1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, קרית נצרת (ששמה ישונה לנצרת עילית וכיום נוף הגליל) וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזו רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל-פחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות והן גבעת שמואל, כפר יונה, אלעד, יבנה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, אור יהודה, רמת השרון, יקנעם עילית, מעלות-תרשיחא, בית שאן, מגדל העמק, סח'נין, אור עקיבא, טירת כרמל, נשר, בית שמש, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, רהט, ערד, אופקים, אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית, באר יעקב, מע'אר (העיר הדרוזית הראשונה בישראל[3]), חריש, גני תקווה וכפר קרע.

נכון למאי 2023, יש בישראל 82 ערים.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2023, כ-74% מתושבי ישראל מתגוררים ב-82 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות תשע ערים בהן מתגוררים למעלה מ־200,000 איש – הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון, פתח תקווה, המושבה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון נתניה, העיר החרדית בני ברק ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות תשע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן הערים חולון, רמת גן, אשקלון, רחובות ובית שמש. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, בית שאן.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע הן בעיקר ערים במגזר הערבי והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ ובדרומה כראש העין, נתיבות ושדרות. לעומתן, אוכלוסייתן של ערים אחרות גדלה בשיעור מזערי ובאחדות אף יורדת במעט (שיעור גידול שלילי בטבלה דלהלן), כמו בעיר קלנסווה.

הנתונים נכונים לסוף אפריל 2022, על פי אומדני אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[4]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2017–2018.

מספר שם העיר מחוז אומדן מספר תושבים 2022 מספר תושבים 2021 מספר תושבים 2020 מספר תושבים 2019 מספר תושבים 2018 מספר תושבים 2017 מספר תושבים 2016 שטח תחום השיפוט (בדונמים) צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר)[דרוש מקור] דמוגרפיה,

סוג אוכלוסייה

גידול אוכלוסייה שנתי דירוג חברתי- כלכלי[5] ראש העיר שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 ירושלים ירושלים 990,826 965,083 951,702 936,425 919,438 901,302 882,652 125,420 7,685 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 2.1% 3 משה ליאון המאה ה-10 לפנה"ס[6] 1863‏[7]
2 תל אביב-יפו תל אביב 473,840 468,746 465,728 460,613 451,523 443,939 438,818 51,830 9,031 יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.2% 8 רון חולדאי 1909‏[8] 1934‏[9]
3 חיפה חיפה 289,540 282,876 285,041 285,317 283,640 281,087 279,591 64,680 4,374 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, מעט דרוזית 0.5% 7 עינת קליש רותם 1761‏[10] 1873
4 ראשון לציון מרכז 260,270 256,736 255,879 254,384 251,719 249,860 247,323 58,860 4,361 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 1.0% 7 רז קינסטליך 1882 1950
5 פתח תקווה מרכז 254,880 252,124 249,994 247,957 244,275 240,357 236,169 35,720 7,048 יהודית 1.8% 7 רמי גרינברג 1878 1937
6 נתניה מרכז 232,760 224,914 223,334 220,884 217,243 214,101 210,834 29,040 7,730 יהודית 1.5% 6 מרים פיירברג 1928 1948
7 אשדוד דרום 226,870 225,944 226,252 225,939 224,628 222,883 221,591 46,130 4,900 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 0.6% 5 יחיאל לסרי 1956‏[11] 1968
8 בני ברק תל אביב 217,140 212,646 207,824 204,640 198,863 193,774 188,964 7,310 29,027 יהודית 2.5% 2 אברהם רובינשטיין 1924‏[12] 1950
9 באר שבע דרום 213,970 211,236 210,453 209,687 209,002 207,551 205,810 117,320 1,800 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 0.8% 5 רוביק דנילוביץ' האלף ה-4 לפנה"ס בתל באר שבע 1950[13]
10 חולון תל אביב 197,940 196,734 196,527 196,283 194,273 192,624 190,838 19,060 10,314 יהודית, מעט שומרונית 0.9% 6 מוטי ששון 1940[14] 1950
11 רמת גן תל אביב 172,010 169,597 166,516 163,481 159,160 156,277 153,674 16,400 10,328 יהודית 1.7% 8 כרמל שאמה הכהן 1921 1950
12 בית שמש ירושלים 155,110 141,892 131,398 124,957 118,676 114,371 109,762 38,670 3,646 יהודית 4.2% 2 עליזה בלוך 1950 1991
13 אשקלון דרום 153,170 149,075 146,235 144,072 145,967 137,332 134,454 45,960 3,241 יהודית 2.6% 5 תומר גלאם 1949 1950[15]
14 רחובות מרכז 150,730 147,642 146,015 143,904 141,579 138,379 135,726 23,720 6,217 יהודית 2.0% 7 רחמים מלול 1890 1950
15 בת ים תל אביב 128,200 125,988 127,903 129,012 128,774 128,655 128,904 8,160 15,456 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) -0.2% 5 צביקה ברוט 1926 1958
16 הרצליה תל אביב 106,800 103,090 98,999 97,470 95,142 93,989 93,116 21,770 4,715 יהודית 0.9% 8 משה פדלון 1924 1960
17 חדרה חיפה 103,030 100,693 98,846 97,334 95,683 93,973 91,707 50,640 1,984 יהודית 2.5% 6 ניר בן חיים 1891 1952
18 כפר סבא מרכז 101,800 102,762 101,662 101,431 100,764 100,039 98,981 14,500 7,017 יהודית 1.1% 8 רפי סער 1903 1962
19 מודיעין-מכבים-רעות מרכז 99,490 97,103 94,605 93,277 92,406 91,328 90,013 48,330 2,006 יהודית 1.5% 9 חיים ביבס 1996‏[16] 2001‏[17]
20 לוד מרכז 83,677 82,473 80,470 77,222 75,726 74,604 73,608 12,090 6,796 יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.4% 4 יאיר רביבו האלף ה-6 לפנה"ס 1877
21 מודיעין עילית יהודה ושומרון 81,776 80,894 78,594 76,374 73,080 70,081 66,847 4,830 16,729 יהודית 4.8% 1 יעקב גוטרמן 1990 2008
22 רעננה מרכז 79,010 78,490 76,820 75,442 73,999 72,810 71,686 14,820 5,285 יהודית 1.6% 8 חיים ברוידא 1922 1982
23 נצרת צפון 77,986 77,858 77,748 77,445 77,063 76,551 75,922 14,140 5,508 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.8% 3 עלי סלאם תקופת בית שני 1875
24 רמלה מרכז 77,875 77,653 76,871 76,247 75,538 75,668 74,964 12,050 6,443 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים), ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית -0.2% 4 מיכאל וידל המאה ה-8 1877
25 רהט דרום 76,783 76,005 73,489 71,437 69,033 66,791 64,462 19,630 3,860 ערבית-בדואית 3.6% 1 פאיז אבו צהיבאן 1972 1994
26 ראש העין מרכז 72,569 71,657 66,819 61,800 56,344 50,453 45,487 15,840 4,502 יהודית 10.9% 7 שלום בן-משה 1949 1994
27 הוד השרון מרכז 65,601 65,396 64,605 63,175 62,325 61,102 58,914 19,400 3,366 יהודית 3.7% 8 אמיר כוכבי 1924[18] 1990
28 ביתר עילית יהודה ושומרון 63,607 63,214 61,085 59,269 56,746 54,557 51,636 4,920 12,814 יהודית 5.7% 1 מאיר רובינשטיין 1988 2001
29 נהריה צפון 61,406 60,713 58,994 58,096 56,880 56,071 54,903 11,140 5,436 יהודית 2.1% 6 רונן מרלי 1935 1961
30 גבעתיים תל אביב 61,346 61,295 60,862 60,643 60,212 59,518 58,508 3,250 18,863 יהודית 1.7% 8 רן קוניק 1922 1959
31 קריית גת דרום 61,319 60,606 58,405 57,105 54,972 53,487 52,585 15,910 3,793 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 1.7% 4 אבירם דהרי 1954 1972
32 קריית אתא חיפה 60,376 60,042 59,230 59,031 58,268 57,518 56,635 16,320 3,678 יהודית 1.6% 6 יעקב פרץ 1925 1969
33 עפולה צפון 59,822 59,217 56,539 54,251 51,737 49,169 47,014 29,310 2,010 יהודית 4.6% 5 אבי אלקבץ 1925 1972
34 אום אל-פחם חיפה 58,051 57,652 56,673 56,108 55,183 54,240 53,306 26,060 2,209 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 סמיר מחאמיד 1265‏[19] 1984
35 יבנה מרכז 54,658 53,570 49,415 47,585 46,705 45,483 44,050 16,310 3,261 יהודית 3.3% 6 רועי גבאי 1949 1986
36 אילת דרום 52,931 52,787 52,423 52,300 51,935 50,724 50,072 98,760 534 יהודית 1.3% 6 אלי לנקרי 1951 1959
37 נס ציונה מרכז 50,591 50,610 50,533 50,351 50,213 49,108 48,161 15,730 3,217 יהודית 2.0% 8 שמואל בוקסר 1883 1992
38 עכו צפון 49,801 49,667 49,545 48,763 48,929 48,303 47,808 14,260 3,484 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית,

מעט דרוזית

1.0% 4 שמעון לנקרי המאה ה-15 לפנה"ס 1877
39 אלעד מרכז 49,756 49,526 49,164 48,763 47,865 46,896 45,854 3,470 14,243 יהודית 2.3% 2 ישראל פרוש 1998 2008
40 רמת השרון תל אביב 48,001 47,900 47,475 47,246 46,721 46,019 45,066 16,620 2,881 יהודית 2.1% 9 אבירם גרובר 1923 2002
41 טבריה צפון 47,734 46,873 45,598 44,779 44,233 43,664 43,148 16,280 2,869 יהודית 1.2% 4 בועז יוסף (יו"ר ועדה קרואה) 20 1877
42 קריית מוצקין חיפה 47,013 46,516 45,295 43,304 42,014 41,440 40,750 3,840 12,099 יהודית 1.7% 7 חיים צורי 1934 1976
43 כרמיאל צפון 46,398 46,180 46,164 46,252 46,124 45,919 45,300 21,930 2,105 יהודית 1.6% 6 משה קונינסקי 1964 1986
44 טייבה מרכז 45,622 45,345 44,542 43,957 43,128 42,401 41,577 18,870 2,400 ערבית-מוסלמית 2% 3 שועאע מסארווה מנצור המאה ה-17‏[20] 1990
45 קריית ביאליק חיפה 43,654 43,225 41,496 40,231 39,927 39,582 39,294 8,470 5,092 יהודית 0.7% 7 אלי דוקורסקי 1934 1976
46 נוף הגליל צפון 43,323 42,548 41,961 41,735 41,169 40,596 40,244 33,020 1,288 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.9% 5 רונן פלוט 1957 1974
47 נתיבות דרום 43,201 42,164 39,286 37,543 35,631 33,779 32,513 10,150 4,115 יהודית 3.9% 3 יחיאל זוהר 1956 2000
48 שפרעם צפון 43,199 43,028 42,372 42,136 41,559 41,024 40,535 19,580 2,195 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית 1.2% 3 עורסאן יאסין תקופת התנאים 1910
49 קריית אונו תל אביב 42,050 41,763 40,737 40,409 39,985 39,398 38,596 4,540 9,179 יהודית 2.1% 9 ישראל גל 1939 1992
50 קריית ים חיפה 39,381 39,278 39,441 39,896 39,908 39,710 39,416 4,580 8,579 יהודית 0.7% 5 דוד אבן צור 1941 1976
51 מעלה אדומים יהודה ושומרון 37,556 37,533 37,828 38,154 38,193 37,817 37,670 46,480 808 יהודית 0.4% 6 בני כשריאל 1977 1991
52 צפת צפון 37,169 37,118 36,299 36,094 35,716 35,276 33,636 29,980 1,234 יהודית 4.9% 2 שוקי אוחנה ימי בית שני 1877
53 אור יהודה תל אביב 37,055 36,776 36,628 36,813 36,864 36,706 36,536 6,700 5,476 יהודית 0.5% 5 ליאת שוחט 1949 1988
54 דימונה דרום 35,933 35,785 34,913 34,499 34,135 33,666 33,452 173,010 207 יהודית 0.6% 4 בני ביטון 1955 1969
55 טמרה צפון 35,494 35,366 34,829 34,393 33,851 33,380 32,804 29,320 1,205 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 סוהיל דיאב תקופת האמוראים‏[21] 1996
56 אופקים דרום 34,439 34,000 32,234 30,663 29,021 27,771 25,625 10,240 3,303 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 4.3% 3 יצחק דנינו 1955 1995
57 סח'נין צפון 32,872 32,720 32,195 31,703 31,056 30,548 29,856 9,820 3,329 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 2.3% 3 ספות אבו ריא התקופה הכנענית,

האלף ה-2 לפנה"ס

1995
58 שדרות דרום 31,257 30,615 28,795 27,635 26,455 25,138 24,016 6,300 4,840 יהודית 4.7% 4 אלון דוידי 1953 1996
59 באקה אל-גרבייה חיפה 31,108 30,968 30,407 29,950 29,394 29,035 28,526 9,060 3,414 ערבית-מוסלמית 1.8% 3 ראיד דקה לא ידוע 1996
60 יהוד-מונוסון מרכז 30,814 30,576 29,984 29,929 29,929 29,689 29,312 5,000 6,114 יהודית 2.8% 7 יעלה מקליס 1948 1995‏[22]
61 באר יעקב[23] מרכז 30,301 29,919 28,744 27,767 26,123 22,900 20,400 8,600 3,466 יהודית 5.4% 7 ניסים גוזלן 1907 2021
62 חריש חיפה 29,232 27,912 19,600 10,345 7,688 3,582 1,376 7,000 4,176 יהודית 24.5% 5 יצחק קשת 1982 2022
63 גבעת שמואל מרכז 28,510 28,141 27,174 26,578 26,023 25,776 25,544 2,550 10,982 יהודית 3.6% 8 יוסי ברודני 1944 2007
64 כפר יונה מרכז 28,328 27,868 25,960 24,779 23,061 22,537 22,254 11,340 2,444 יהודית 5.7% 7 שושי כחלון-כידור 1932 2014
65 ערד דרום 27,750 27,561 27,129 26,756 26,451 25,530 24,713 102,610 268 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 2.2% 3 ניסן בן חמו 1962 1995
66 טירה מרכז 27,459 27,364 26,965 26,552 26,163 25,721 25,268 11,790 2,318 ערבית-מוסלמית 1.5% 5 מאמון עבד אלחי לא ידוע 1991
67 טירת כרמל חיפה 27,191 26,775 24,171 23,112 22,209 21,256 20,313 5,920 4,492 יהודית 7.4% 5 אריה טל 1949 1992
68 עראבה צפון 26,757 26,644 26,246 25,833 25,369 24,972 24,450 8,250 3,226 ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.9% 3 ואכד עומר העת העתיקה 2016
69 מגדל העמק צפון 26,228 26,049 25,748 25,674 25,636 25,371 25,084 8,750 2,973 יהודית 3.6% 5 אלי ברדה 1953 1988
70 קריית מלאכי דרום 25,220 25,022 24,273 23,820 23,124 22,337 22,948 4,540 5,503 יהודית 2.4% 4 אליהו זוהר 1950 1998
71 כפר קאסם מרכז 24,813 24,718 24,219 23,823 23,206 22,743 22,265 9,370 2,632 ערבית-מוסלמית 2.2% 3 עאדל בדיר המאה ה-17 2008
72 יקנעם עילית צפון 24,240 24,212 24,046 23,797 23,311 22,746 22,014 8,210 2,948 יהודית 1.9% 7 סימון אלפסי 1950 2006
73 גני תקווה מרכז 24,018 23,464 22,970 21,577 20,398 18,240 17,311 2,130 11,276 יהודית 4.2% 9 ליזי דלריצ'ה 1949 2023
74 קלנסווה מרכז 23,836 23,865 23,436 23,144 22,788 22,370 21,893 8,400 2,835 ערבית-מוסלמית 1.4% 3 עבד אל באסט סלאמה לא ידוע 2000
75 נשר חיפה 23,688 23,723 23,954 24,147 23,982 23,749 23,684 13,020 1,825 יהודית 0.2% 7 רועי לוי 1921 1995
76 מע'אר צפון 23,688 23,607 23,250 22,957 22,609 22,261 21,907 20,760 1,137 דרוזית, ערבית-מוסלמית,

ערבית-נוצרית

1.6% 3 פריד גאנם המאה ה-4 לפנה"ס[24] 2021
77 קריית שמונה צפון 22,416 22,374 22,442 22,512 22,624 22,844 22,948 14,560 1,538 יהודית 0.6% 5 אביחי שטרן 1949 1974
78 מעלות-תרשיחא צפון 22,252 22,285 22,146 21,836 21,423 21,267 21,142 9,220 2,416 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית 0.6% 5 ארקדי פומרנץ 1957‏[25] 1995
79 כפר קרע חיפה 20,158 19,691 19,294 19,018 18,675 18,313 17,967 7,810 2,581 ערבית-מוסלמית 1.8% 5 פיראס בדחי מסראווה המאה ה-18 2023
80 אור עקיבא חיפה 20,136 19,874 19,392 18,972 18,237 17,759 17,568 5,540 3,575 יהודית 1.1% 5 יעקב אדרי 1951 2001
81 אריאל יהודה ושומרון 19,668 19,641 20,485 20,540 20,455 19,626 19,220 14,360 1,369 יהודית 2.1% 6 אליהו שבירו 1978 1998
82 בית שאן צפון 18,681 18,643 18,546 18,463 18,226 17,704 17,587 7,440 2,501 יהודית 1.3% 4 ז'קי לוי 1949 1999

תמונות מערים שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערים בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
    האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931
  2. ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
  3. ^ חילאי, סיון (2021-10-26). "שקד הכריזה על העיר הדרוזית הראשונה בישראל". Ynet. נבדק ב-2021-10-30.
    קודם להכרזה על מע'אר כעיר הוקמה ב-2003 עיר הכרמל כאיחוד בין דלית אל-כרמל ועספיא בעלות האוכלוסייה הדרוזית, אך האיחוד לא צלח והוא בוטל ב-2008.
  4. ^ יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  5. ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
  6. ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
  7. ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
  8. ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
  9. ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
  10. ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
  11. ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
  12. ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
  13. ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
  14. ^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  15. ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
  16. ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1988.
  17. ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
  18. ^ שנת ההקמה של רמתיים ומגדיאל שתיים מהמושבות שאוחדו להוד השרון ב-1964.
  19. ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
  20. ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
  21. ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
  22. ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
  23. ^ הפכה רשמית ל"עיר" בשנת 2021
  24. ^ אודות כפר מע'אר
  25. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.


ערים של מדינות העולם
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ערים_בישראל&oldid=37625535"