ערים בישראל

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 91% והוא בין הגבוהים בעולם. נכון לשנת 2026 התגוררו 76% מתושבי המדינה ב-83 ערים, ו-15% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה.
בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריות: מטרופולין תל אביב, בה מתגורר כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק ומתגוררים בה כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה, בה מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטנה מבין הארבע, שבה מתגוררים כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררים מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.
מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון גדרה, פרדס חנה-כרכור, ערערה ומבשרת ציון, אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בכל אחת כ-11 אלף תושבים, רובם ערבים. שאר הערים היו ח'אן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו 46,100 תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].
בעקבות מלחמת העצמאות נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן שבע ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.
בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958–1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, קריית נצרת (ששמה ישונה לנצרת עילית וכיום נוף הגליל) וקריית שמונה בצפון.
בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל-פחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות והן גבעת שמואל, כפר יונה, אלעד, יבנה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, אור יהודה, רמת השרון, יקנעם עילית, מעלות-תרשיחא, בית שאן, מגדל העמק, סח'נין, אור עקיבא, טירת כרמל, נשר, בית שמש, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, רהט, ערד, אופקים, אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית, באר יעקב, מע'אר (העיר הדרוזית הראשונה בישראל[3]), חריש, גני תקווה וכפר קרע.
נכון לשנת 2026 יש בישראל 83 ערים.
ערי ישראל לפי אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2023 מתגוררים כ-74% מתושבי ישראל ב-83 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות תשע ערים בהן מתגוררים למעלה מ־200,000 איש – הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; פתח תקווה, המושבה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל; ראשון לציון, עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון נתניה, העיר החרדית בני ברק ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות תשע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן הערים חולון, רמת גן, אשקלון, רחובות, חדרה ובית שמש. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, בית שאן.
ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע הן בעיקר ערים במגזר הערבי והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ ובדרומה כראש העין, נתיבות ושדרות. לעומתן, אוכלוסייתן של ערים אחרות גדלה בשיעור מזערי ובאחדות אף יורדת במעט (שיעור גידול שלילי בטבלה דלהלן), כמו בעיר קלנסווה.
הנתונים נכונים לחודש דצמבר 2025, על פי נתוני אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[4]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2017–2018.
| מספר | שם העיר | סמל | מחוז | מספר תושבים 2025 | מספר תושבים 2016 | שטח תחום השיפוט (בדונמים) | צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר; מאי 2026) | דמוגרפיה, סוג אוכלוסייה |
גידול אוכלוסייה שנתי
2024 |
דירוג חברתי- כלכלי[5] | ראש העיר | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ירושלים | ירושלים | 1,063,278 | 882,652 | 125,420 | 8,521 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 2.1% | 3 | משה ליאון | 1000 לפנה"ס בקירוב (המאה ה-10 לפנה"ס[6]) | 1863[7] | |
| 2 | תל אביב-יפו | תל אביב | 494,787 | 438,818 | 51,830 | 9,607 | יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית | 1.2% | 8 | רון חולדאי | 1909[8] | 1934[9] | |
| 3 | חיפה | חיפה | 294,748 | 279,591 | 64,680 | 4,499 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, מעט דרוזית | 0.5% | 7 | יונה יהב | 1761[10] | 1873 | |
| 4 | פתח תקווה | מרכז | 270,237 | 236,169 | 35,720 | 7,599 | יהודית | 1.8% | 7 | רמי גרינברג | 1878 | 1937 | |
| 5 | ראשון לציון | מרכז | 260,852 | 247,323 | 58,860 | 4,414 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 1.0% | 7 | רז קינסטליך | 1882 | 1950 | |
| 6 | בני ברק | תל אביב | 236,383 | 188,964 | 7,310 | 32,676 | יהודית | 2.5% | 2 | חנוך זייברט | 1924[11] | 1950 | |
| 7 | נתניה | מרכז | 236,252 | 210,834 | 29,040 | 7,668 | יהודית | 1.5% | 6 | אבי סלמה | 1928 | 1948 | |
| 8 | אשדוד | דרום | 229,944 | 221,591 | 46,130 | 4,921 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 0.6% | 5 | יחיאל לסרי | 1956[12] | 1968 | |
| 9 | באר שבע | דרום | 223,688 | 205,810 | 117,320 | 1,924 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 0.8% | 5 | רוביק דנילוביץ' | 4000 לפנה"ס בקירוב (האלף ה-4 לפנה"ס) בתל באר שבע | 1950[13] | |
| 10 | חולון | תל אביב | 190,762 | 190,838 | 19,060 | 10,033 | יהודית | 0.9% | 6 | שי קינן | 1940[14] | 1950 | |
| 11 | בית שמש | ירושלים | 187,035 | 109,762 | 38,670 | 4,956 | יהודית | 4.2% | 2 | שמואל גרינברג | 1950 | 1991 | |
| 12 | רמת גן | תל אביב | 172,693 | 153,674 | 16,400 | 10,583 | יהודית | 1.7% | 8 | כרמל שאמה הכהן | 1921 | 1950 | |
| 13 | אשקלון | דרום | 171,496 | 134,454 | 45,960 | 3,813 | יהודית | 2.6% | 5 | תומר גלאם | 1949 | 1950[15] | |
| 14 | רחובות | מרכז | 155,207 | 135,726 | 23,720 | 6,568 | יהודית | 2.0% | 7 | מתן דיל | 1890 | 1950 | |
| 15 | בת ים | תל אביב | 128,573 | 128,904 | 8,160 | 15,765 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | -0.2% | 5 | צביקה ברוט | 1926 | 1958 | |
| 16 | הרצליה | תל אביב | 111,885 | 93,116 | 21,770 | 5,188 | יהודית | 0.9% | 8 | יריב פישר | 1924 | 1960 | |
| 17 | חדרה | חיפה | 108,157 | 91,707 | 50,640 | 2,130 | יהודית | 2.5% | 6 | ניר בן חיים | 1891 | 1952 | |
| 18 | מודיעין-מכבים-רעות | מרכז | 102,382 | 90,013 | 48,330 | 2,129 | יהודית | 1.5% | 9 | חיים ביבס | 1996[16] | 2001[17] | |
| 19 | כפר סבא | מרכז | 98,927 | 98,981 | 14,500 | 6,814 | יהודית | 1.1% | 8 | רפי סער | 1903 | 1962 | |
| 20 | לוד | מרכז | 97,161 | 73,608 | 12,090 | 6,674 | יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית | 1.4% | 4 | יאיר רביבו | 6000 לפנה"ס בקירוב (האלף ה-6 לפנה"ס) | 1877 | |
| 21 | מודיעין עילית | יהודה ושומרון | 91,323 | 66,847 | 4,830 | 22,792 | יהודית | 4.8% | 1 | יעקב גוטרמן | 1990 | 2008 | |
| 22 | רמלה | מרכז | 86,561 | 74,964 | 12,050 | 7,295 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים), ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | -0.2% | 4 | מיכאל וידל | 800 בקירוב (המאה ה-8) | ימי הביניים | |
| 23 | רעננה | מרכז | 84,020 | 71,686 | 14,820 | 5,706 | יהודית | 1.6% | 8 | חיים ברוידא | 1922 | 1982 | |
| 24 | רהט | דרום | 80,591 | 64,462 | 19,630 | 2,524 | ערבית-בדואית | 3.6% | 1 | טלאל אל-קרינאווי | 1972 | 1994 | |
| 25 | ראש העין | מרכז | 80,449 | 45,487 | 15,840 | 5,092 | יהודית | 10.9% | 7 | רז שגיא | 1949 | 1994 | |
| 26 | נצרת | צפון | 75,168 | 75,922 | 14,140 | 5,297 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 0.8% | 3 | יעקב אפרתי (ראש הוועדה הקרואה) | 1 בקירוב (תקופת בית שני) | 1875 | |
| 27 | קריית גת | דרום | 74,620 | 52,585 | 15,910 | 4,721 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 1.7% | 4 | כפיר סויסה | 1954 | 1972 | |
| 28 | ביתר עילית | יהודה ושומרון | 73,220 | 51,636 | 4,920 | 15,722 | יהודית | 5.7% | 1 | מאיר רובינשטיין | 1988 | 2001 | |
| 29 | נהריה | צפון | 69,284 | 54,903 | 11,140 | 6,062 | יהודית | 2.1% | 6 | רונן מרלי | 1935 | 1961 | |
| 30 | עפולה | צפון | 68,114 | 47,014 | 29,310 | 2,344 | יהודית | 4.6% | 5 | אבי אלקבץ | 1925 | 1972 | |
| 31 | הוד השרון | מרכז | 66,593 | 58,914 | 19,400 | 3,453 | יהודית | 3.7% | 8 | אמיר כוכבי | 1924[18] | 1990 | |
| 32 | קריית אתא | חיפה | 62,612 | 56,635 | 16,320 | 3,609 | יהודית | 1.6% | 6 | יעקב פרץ | 1925 | 1969 | |
| 33 | אום אל-פחם | חיפה | 61,025 | 53,306 | 26,060 | 2,368 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 2 | סמיר מחאמיד | 1265[19] | 1984 | |
| 34 | נתיבות | דרום | 58,862 | 32,513 | 10,150 | 3,672 | יהודית | 3.9% | 3 | יחיאל זוהר | 1956 | 2000 | |
| 35 | יבנה | מרכז | 58,457 | 44,050 | 16,310 | 2,019 | יהודית | 3.3% | 6 | רועי גבאי | 1949 | 1986 | |
| 36 | גבעתיים | תל אביב | 58,295 | 58,508 | 3,250 | 18,082 | יהודית | 1.7% | 8 | רן קוניק | 1922 | 1959 | |
| 37 | אילת | דרום | 57,034 | 50,072 | 98,760 | 583 | יהודית | 1.3% | 6 | אלי לנקרי | 1951 | 1959 | |
| 38 | עכו | צפון | 52,726 | 47,808 | 14,260 | 3,579 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית,
מעט דרוזית |
1.0% | 4 | אוהד שגב | 1500 לפנה"ס בקירוב (המאה ה-15 לפנה"ס) | 1877 | |
| 39 | טבריה | צפון | 52,722 | 43,148 | 16,280 | 3,293 | יהודית | 1.2% | 4 | יוסי נבעה | 20 | 1877 | |
| 40 | קריית מוצקין | חיפה | 51,359 | 40,750 | 3,840 | 13,426 | יהודית | 1.7% | 7 | ציקי אבישר | 1934 | 1976 | |
| 41 | אלעד | מרכז | 51,207 | 45,854 | 3,470 | 14,800 | יהודית | 2.3% | 2 | יהודה בוטבול | 1998 | 2008 | |
| 42 | רמת השרון | תל אביב | 49,091 | 45,066 | 16,620 | 2,957 | יהודית | 2.1% | 9 | יצחק רוכברגר | 1923 | 2002 | |
| 43 | קריית ביאליק | חיפה | 47,783 | 39,294 | 8,470 | 5,581 | יהודית | 0.7% | 7 | אלי דוקורסקי | 1934 | 1976 | |
| 44 | כרמיאל | צפון | 47,747 | 45,300 | 21,930 | 2,171 | יהודית | 1.6% | 6 | משה קונינסקי | 1964 | 1986 | |
| 45 | טייבה | מרכז | 47,378 | 41,577 | 18,870 | 2,521 | ערבית-מוסלמית | 2% | 3 | יחיא חאג' יחיא | 1700 בקירוב (המאה ה-17)[20] | 1990 | |
| 46 | נס ציונה | מרכז | 47,133 | 48,161 | 15,730 | 3,017 | יהודית | 2.0% | 8 | שמואל בוקסר | 1883 | 1992 | |
| 47 | קריית אונו | תל אביב | 46,481 | 38,596 | 4,540 | 10,119 | יהודית | 2.1% | 9 | מיכל רוזנשיין | 1939 | 1992 | |
| 48 | נוף הגליל | צפון | 46,286 | 40,244 | 33,020 | 1,426 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 0.9% | 5 | רונן פלוט | 1957 | 1974 | |
| 49 | שפרעם | צפון | 44,207 | 40,535 | 19,580 | 2,248 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית | 1.2% | 3 | נאהד ח'אזם | 100 בקירוב (תקופת התנאים) | 1910 | |
| 50 | חריש | חיפה | 42,684 | 1,376 | 7,000 | 6,189 | יהודית | 24.5% | 5 | יוחאי פרג'י (מ"מ) | 1982 | 2022 | |
| 51 | אור יהודה | תל אביב | 42,133 | 36,536 | 6,700 | 6,304 | יהודית | 0.5% | 5 | ליאת שוחט | 1949 | 1988 | |
| 52 | קריית ים | חיפה | 42,060 | 39,416 | 4,580 | 4,186 | יהודית | 0.7% | 5 | דוד אבן צור | 1941 | 1976 | |
| 53 | אופקים | דרום | 41,739 | 25,625 | 10,240 | 2,606 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 4.3% | 3 | יצחק דנינו | 1955 | 1995 | |
| 54 | דימונה | דרום | 40,202 | 33,452 | 220,520 | 184 | יהודית | 0.6% | 4 | בני ביטון | 1955 | 1969 | |
| 55 | באר יעקב | מרכז | 40,024 | 20,400 | 8,600 | 4,261 | יהודית | 5.4% | 7 | ניסים גוזלן | 1907 | 2021 | |
| 56 | שדרות | דרום | 38,862 | 24,016 | 6,300 | 3,709 | יהודית | 4.7% | 4 | אלון דוידי | 1953 | 1996 | |
| 57 | צפת | צפון | 38,813 | 33,636 | 29,980 | 1,311 | יהודית | 4.9% | 2 | יוסי קקון | 1 בקירוב (תקופת בית שני) | 1877 | |
| 58 | טמרה | צפון | 37,458 | 32,804 | 29,320 | 1,267 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 2 | מוסא אבו רומי | 400 בקירוב (תקופת האמוראים)[21] | 1996 | |
| 59 | מעלה אדומים | יהודה ושומרון | 36,185 | 37,670 | 46,480 | 787 | יהודית | 0.4% | 6 | גיא יפרח | 1977 | 1991 | |
| 60 | סח'נין | צפון | 34,195 | 29,856 | 9,820 | 2,991 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 2.3% | 3 | מאזן גנאיים | 2000 לפנה"ס בקירוב (התקופה הכנענית, האלף ה-2 לפנה"ס) | 1995 | |
| 61 | טירת כרמל | חיפה | 32,475 | 20,313 | 5,920 | 5,491 | יהודית | 7.4% | 5 | דודו כהן | 1949 | 1992 | |
| 62 | יהוד-מונוסון | מרכז | 31,804 | 29,312 | 5,000 | 5,533 | יהודית | 2.8% | 7 | אמנון סעד | 1948 | 1995[22] | |
| 63 | באקה אל-גרבייה | חיפה | 31,530 | 28,526 | 9,060 | 3,553 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 3 | ראיד דקה | לא ידוע | 1996 | |
| 64 | גבעת שמואל | מרכז | 30,409 | 25,544 | 2,550 | 11,923 | יהודית | 3.6% | 8 | יוסי ברודני | 1944 | 2007 | |
| 65 | ערד | דרום | 30,246 | 24,713 | 102,610 | 243 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 2.2% | 3 | יאיר מעיין | 1962 | 1995 | |
| 66 | כפר יונה | מרכז | 29,818 | 22,254 | 11,340 | 2,592 | יהודית | 5.7% | 7 | אלברט טייב | 1932 | 2014 | |
| 67 | קריית מלאכי | דרום | 29,097 | 22,948 | 4,540 | 6,403 | יהודית | 2.4% | 4 | אליהו זוהר | 1950 | 1998 | |
| 68 | מגדל העמק | צפון | 28,911 | 25,084 | 8,750 | 3,337 | יהודית | 3.6% | 5 | יקי בן חיים | 1953 | 1988 | |
| 69 | כפר קאסם | מרכז | 28,489 | 22,265 | 9,370 | 3,094 | ערבית-מוסלמית | 2.2% | 3 | הייתם טאהא | 1700 בקירוב (המאה ה-17) | 2008 | |
| 70 | טירה | מרכז | 28,083 | 25,268 | 11,790 | 2,382 | ערבית-מוסלמית | 1.5% | 5 | מאמון עבד אלחי | לא ידוע | 1991 | |
| 71 | עראבה | צפון | 27,578 | 24,450 | 8,250 | 3,311 | ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית | 1.9% | 3 | אחמד נסאר | העת העתיקה | 2016 | |
| 72 | אור עקיבא | חיפה | 26,695 | 17,568 | 5,540 | 4,830 | יהודית | 1.1% | 5 | שמחה יוסיפוב | 1951 | 2001 | |
| 73 | גבעת זאב | יהודה ושומרון | 25,850 | 16,865 | 4,190 | 6,220 | יהודית | 2.9% | 4 | יוסי אסרף | 1983 | 2026 | |
| 74 | קלנסווה | מרכז | 25,539 | 21,893 | 8,400 | 3,075 | ערבית-מוסלמית | 1.4% | 3 | עבד אל באסט סלאמה | לא ידוע | 2000 | |
| 75 | גני תקווה | מרכז | 25,534 | 17,311 | 2,130 | 12,018 | יהודית | 4.2% | 9 | ליזי דלריצ'ה | 1949 | 2023 | |
| 76 | יקנעם עילית | צפון | 24,858 | 22,014 | 8,210 | 2,986 | יהודית | 1.9% | 7 | רומן פרס | 1950 | 2006 | |
| 77 | מע'אר | צפון | 23,820 | 21,907 | 20,760 | 1,137 | דרוזית, ערבית-מוסלמית,
ערבית-נוצרית |
1.6% | 3 | תאיר קיזל | 400 לפנה"ס בקירוב (המאה ה-4 לפנה"ס[23]) | 2021 | |
| 78 | קריית שמונה | צפון | 23,567 | 22,948 | 14,560 | 1,644 | יהודית | 0.6% | 5 | אביחי שטרן | 1949 | 1974 | |
| 79 | מעלות-תרשיחא | צפון | 23,121 | 21,142 | 9,220 | 2,506 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית | 0.6% | 5 | מוטי בן דוד | 1957[24] | 1995 | |
| 80 | נשר | חיפה | 22,804 | 23,684 | 13,020 | 1,758 | יהודית | 0.2% | 7 | רועי לוי | 1921 | 1995 | |
| 81 | אריאל | יהודה ושומרון | 22,383 | 19,220 | 14,360 | 1,601 | יהודית | 2.1% | 6 | יאיר שטבון | 1978 | 1998 | |
| 82 | כפר קרע | חיפה | 21,425 | 17,967 | 7,810 | 2,757 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 5 | פראס אחמד בדחי | 1800 בקירוב (המאה ה-18) | 2023 | |
| 83 | בית שאן | צפון | 20,430 | 17,587 | 7,440 | 1,875 | יהודית | 1.3% | 4 | נועם ג'ומעה | 1949 | 1999 |
תמונות מערים שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלריה של עשרים הערים המאוכלסות ביותר בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרשויות המקומיות בישראל (דף מתעדכן), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ערים ועיירות - ישראל, דף שער בספרייה הלאומית- ערים בישראל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931 - ↑ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
- ↑ חילאי, סיון (2021-10-26). "שקד הכריזה על העיר הדרוזית הראשונה בישראל". Ynet.
קודם להכרזה על מע'אר כעיר הוקמה ב-2003 עיר הכרמל כאיחוד בין דאלית אל-כרמל ועספיא בעלות האוכלוסייה הדרוזית, אך האיחוד לא צלח והוא בוטל ב-2008. - ↑ יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דצמבר 2025
- ↑ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
- ↑ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
- ↑ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
- ↑ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
- ↑ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
- ↑ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
- ↑ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
- ↑ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
- ↑ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
- ↑ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
- ↑ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
- ↑ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1988.
- ↑ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
- ↑ שנת ההקמה של רמתיים ומגדיאל שתיים מהמושבות שאוחדו להוד השרון ב-1964.
- ↑ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
- ↑ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
- ↑ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
- ↑ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
- ↑ אודות כפר מע'אר
- ↑ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.
















































































