ערים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא בין הגבוהים בעולם. 75% מתושבי המדינה מתגוררים ב-76 ערים, ועוד 15% ביישובים עירוניים אחרים במדינה. מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. לדוגמה, ב-2012 קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל.

בישראל ניתן לזהות שני מטרופולינים עיקריים: גוש דן, בו מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה, ואזור חיפה והקריות, בו מתגוררים כ-7% מהתושבים. לירושלים ולבאר שבע יש פרוורים הנשענים על שירותיהן אך עדיין לא התהווה סביבן מטרופולין של ממש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בהן כ-11 אלף, רובם ערבים. שאר הערים היו חאן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר‏[1]. במפקד נמנו תושבי תל אביב בין תושבי הערים, למרות שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].

בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן 7 ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת בגלל שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958-1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, נצרת עילית וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל פאחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות, ונכון לשנת 2014, יש בישראל 76 ערים.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל 90% מתושבי ישראל מתגוררים ב-76 ערים, מאילת בדרום, עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות שבע ערים בהן מתגוררים למעלה מ-200,000 איש - הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון ופתח תקווה, מהמושבות הראשונות שהוקמו בארץ; עיר הנמל אשדוד, ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות שבע ערים נוספות שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן נתניה. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, אור עקיבא.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע ב-2011 הן בעיקר ערים במגזר הערבי, והחרדי, לצד ערים כנס ציונה, מודיעין-מכבים-רעות וקריית אונו. לעומתן, אוכלוסייתן של חלק מערי ישראל דווקא פחתה במהלך 2011, כגון אילת, נצרת עילית ואור עקיבא.

הנתונים נכונים לדצמבר 2012, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[3]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2008.

מספר שם העיר מחוז מספר תושבים שטח תחום השיפוט (בדונמים) צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר) גידול האוכלוסייה דירוג חברתי-כלכלי‏[4] שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 ירושלים ירושלים 829,900 125,156 6,643 1.7% 4 מאה 10 לפנה"ס[5] 1863‏‏[6]
2 תל אביב-יפו תל אביב 418,600 51,809 8,087 1% 8 1909‏‏[7] 1934‏‏[8]
3 חיפה חיפה 273,200 63,666 4,232 0.4% 7 1761‏‏[9] 1873
4 ראשון לציון מרכז 237,600 58,704 4,048 1.1% 6 1882 1950
5 פתח תקווה מרכז 219,300 35,868 6,145 2.5% 6 1878 1937
6 אשדוד דרום 216,500 47,242 4,689 0.7% 5 1956‏‏[10] 1968
7 באר שבע דרום 199,300 117,500 1,697 1% 5 האלף ה-4 לפנה"ס 1950[11]
8 נתניה מרכז 197,000 28,954 6,775 2.5% 5 1928 1948
9 חולון תל אביב 186,400 18,927 9,835 0.6% 5 1940 1950
10 בני ברק תל אביב 172,500 7,343 23,426 2.2% 3 1924‏‏[12] 1950
11 רמת גן תל אביב 149,600 13,229 9,110 0.8% 7 1921 1950
12 בת ים תל אביב 128,900 8,167 15,697 -0.4% 5 1926 1958
13 רחובות מרכז 125,000 23,041 5,406 3.4% 6 1890 1950
14 אשקלון דרום 123,500 47,788 2,512 2.9% 5 1949 1950[13]
15 בית שמש ירושלים 94,100 50,500 2,695 4.8% 3 1950 1991
16 כפר סבא מרכז 91,700 14,169 6,329 2.9% 8 1903 1962
17 הרצליה תל אביב 89,800 26,585 4,135 0.7% 8 1924 1960
18 חדרה חיפה 85,400 49,359 1,685 1.6% 5 1891 1952
19 מודיעין-מכבים-רעות מרכז 82,916 50,176 1,653 4.9% 8 1996‏‏[14] 2001‏‏[15]
20 נצרת צפון 74,400 14,123 5,240 0.5% 3 תקופת בית שני 1875
21 לוד מרכז 71,600 12,226 5,924 0.7% 4 האלף ה-6 לפנה"ס שלהי תקופת השלטון העות'מאני
22 רעננה מרכז 69,300 14,878 4,691 0.2% 8 1922 1982
23 רמלה מרכז 69,000 11,854 5,758 1.5% 4 המאה ה-8 שלהי תקופת השלטון העות'מאני
24 מודיעין עילית יהודה ושומרון 60,000 4,746 12,309 8.1% 1 1990 2008
25 רהט דרום 58,700 19,586 2,991 3.2% 2 1972 1994
26 גבעתיים תל אביב 56,200 3,246 17,376 0.9% 8 1922 1959
27 נהריה צפון 53,400 10,233 4,804 0.7% 5 1935 1961
28 קריית אתא חיפה 53,400 16,706 3,266 1.3% 5 1925 1969
29 הוד השרון מרכז 52,400 19,236 2,723 2.7% 8 1964[16] 1990
30 אום אל-פחם חיפה 50,600 22,253 1,950 2.2% 2 1265‏‏[17] 1984
31 קריית גת דרום 49,400 16,302 3,264 2.3% 4 1954 1972
32 אילת דרום 48,100 84,789 488 0.8% 5 1951 1959
33 עכו צפון 47,400 15,533 3,357 0.4% 4 מאה 15 לפנה"ס שלהי תקופת השלטון העות'מאני
34 ביתר עילית יהודה ושומרון 44,900 3,970 10,697 6.3% 1 1988 2001
35 נס ציונה מרכז 44,800 15,579 2,759 4.2% 7 1883 1992
36 כרמיאל צפון 44,700 19,188 2,050 0.4%- 5 1964 1986
37 רמת השרון תל אביב 43,800 16,792 2,634 1.6% 9 1923 2002
38 עפולה צפון 42,800 26,909 1,461 2.5% 5 1925 1972
39 אלעד מרכז 42,600 2,756 12,206 2.9% 2 1998 2008
40 טבריה צפון 42,000 10,872 2,615 0.7% 4 20 1877
41 ראש העין מרכז 41,500 24,390 2,691 2.2% 6 1949 1994
42 נצרת עילית צפון 40,829 32,521 1,255 -0.8% 5 1957 1974
43 קריית מוצקין חיפה 38,915 3,778 10,300 -0.4% 6 1934 1976
44 שפרעם צפון 38,343 19,766 1,940 2.3% 3 תקופת התנאים 1910
45 קריית ים חיפה 38,309 4,339 8,829 1.1% 5 1941 1976
46 קריית ביאליק חיפה 38,181 8,176 4,670 -0.2% 6 1934 1976
47 טייבה מרכז 38,129 18,662 2,043 2.4% 3 המאה ה-17‏‏[18] 1990
48 מעלה אדומים יהודה ושומרון 36,862 49,177 750 1.1% 5 1977 1991
49 אור יהודה תל אביב 35,262 5,141 6,859 0.9% 5 1949 1988
50 קריית אונו תל אביב 34,233 4,112 8,325 3.7% 8 1939 1992
51 יבנה מרכז 34,174 10,700 3,194 0.4% 5 1949 1986
52 דימונה דרום 33,056 29,877 1,106 -0.5% 4 1955 1969
53 צפת צפון 32,064 29,248 1,096 6% 4 ימי בית שני שלהי תקופת השלטון העות'מאני
54 טמרה צפון 29,459 29,259 1,007 2.6% 3 תקופת האמוראים‏‏[19] 1996
55 נתיבות דרום 28,714 5,626 5,104 1.8% 3 1956 2000
56 יהוד-מונוסון מרכז 27,937 5,014 5,572 1.5% 7 1948 1995‏‏[20]
57 סח'נין צפון 27,880 9,816 2,840 3% 2 התקופה הכנענית,

האלף ה-2 לפנה"ס

1995
58 באקה אל-גרבייה חיפה 26,793 16,392 1,634 ללא‏‏[21] 3 לא ידוע 1996
59 אופקים דרום 24,634 10,273 2,398 0.7% 3 1955 1995
60 מגדל העמק צפון 24,447 7,637 3,201 0% 5 1953 1988
61 ערד דרום 23,936 93,140 257 -1.1% 5 1962 1995
62 טירה מרכז 23,857 11,894 2,006 1.9% 3 לא ידוע 1991
63 גבעת שמואל מרכז 23,706 2,579 9,192 2.9% 8 1944 2007
64 נשר חיפה 23,237 12,790 1,922 0% 7 1921 1995
65 קריית שמונה צפון 23,134 14,228 1,626 -1.3% 5 1950 1974
66 שדרות דרום 21,582 4,722 4,826 -0.2% 4 1953 1996
67 קריית מלאכי דרום 21,202 4,632 4,577 0.7% 4 1950 1998
68 כפר קאסם מרכז 21,093 8,745 2,412 3.2% 3 המאה ה-17 2008
69 מעלות תרשיחא צפון 21,074 6,832 3,085 0.6% 5 1957‏‏[22] 1995
70 יקנעם עילית חיפה 20,258 7,390 2,741 0.6% 6 1950 2006
71 קלנסווה מרכז 20,185 8,417 2,398 3% 2 לא ידוע 2000
72 כפר יונה מרכז 19,500 11,017 1,812 3.7% 7 1932 2014
73 טירת כרמל חיפה 18,617 5,601 3,324 -1.5% 4 1949 1992
74 אריאל יהודה ושומרון 18,176 14,849 1,238 0.8% 5 1978 1998
75 בית שאן צפון 17,184 7,330 2,344 -0.5% 4 1949 1999
76 אור עקיבא חיפה 16,206 3,539 4,579 -0.6% 4 1951 2001

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
    האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931
  2. ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
  3. ^ קובץ היישובים לשנת 2012, באתר הלמ"ס
  4. ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
  5. ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
  6. ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
  7. ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
  8. ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
  9. ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
  10. ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
  11. ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
  12. ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
  13. ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
  14. ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1987.
  15. ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
  16. ^ ב-1964 אוחדו ארבע מושבות, שהוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  17. ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
  18. ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
  19. ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
  20. ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
  21. ^ ב-2011 פורקה העיר המאוחדת באקה-ג'ת, ועל כן אין בידינו נתונים על באקה אל-גרבייה לבדה.
  22. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.