ערים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)
ראשון לציון

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא בין הגבוהים בעולם. 75% מתושבי המדינה מתגוררים ב-76 ערים, ועוד 15% ביישובים עירוניים אחרים במדינה. מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. לדוגמה, ב-2012 קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל.

בישראל ניתן לזהות ארבעה מטרופולינים עיקריים: גוש דן, בו מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרע משני צידי הקו הירוק ומתגוררת בו כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה והקריות, בו מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטן מבין הארבעה, בו מתגוררת כ-6% מאוכלוסיית המדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בהן כ-11 אלף, רובם ערבים. שאר הערים היו חאן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר‏[1]. במפקד נמנו תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].

בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן 7 ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958-1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, נצרת עילית וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל פאחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות, ונכון לשנת 2014, יש בישראל 76 ערים.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל 90% מתושבי ישראל מתגוררים ב-76 ערים, מאילת בדרום, עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים בהן מתגוררים למעלה מ-200,000 איש - הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון ופתח תקווה, מהמושבות הראשונות שהוקמו בארץ; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון, נתניה ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות שש ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן חולון. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, אור עקיבא.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע ב-2014 הן בעיקר ערים במגזר הערבי, והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ כנס ציונה, יבנה וקריית אונו. לעומתן, אוכלוסייתן של חלק מערי ישראל דווקא פחתה במהלך 2014, כגון בת ים, נצרת עילית וכרמיאל.

הנתונים נכונים לדצמבר 2014, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[3]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2008.

מספר שם העיר מחוז מספר תושבים שטח תחום השיפוט (בדונמים) צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר) כינויים דמוגרפיה, סוג אוכלוסייה גידול האוכלוסייה דירוג חברתי-כלכלי‏[4] שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 ירושלים ירושלים 849,800 125,156 6,803 "קריה למלך רם" ועוד כינויים רבים נוספים יהודית, ערבית-מוסלמית,ערבית-נוצרית. 2.4% 4 מאה 10 לפנה"ס[5] 1863‏‏[6]
2 תל אביב-יפו תל אביב 426,100 51,809 8,233 "עיר ללא הפסקה" יהודית,ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 1.8% 8 1909‏‏[7] 1934‏‏[8]
3 חיפה חיפה 277,100 63,666 4,292 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית.

קצת דרוזית.

1.4% 7 1761‏‏[9] 1873
4 ראשון לציון מרכז 240,700 58,704 4,099 יהודית 1.3% 6 1882 1950
5 פתח תקווה מרכז 225,400 35,868 6,316 "אם המושבות" יהודית 2.8% 6 1878 1937
6 אשדוד דרום 218,000 47,242 4,720 יהודית 0.7% 5 1956‏‏[10] 1968
7 נתניה מרכז 202,400 28,954 6,962 "בירת השרון" יהודית 2.7% 5 1928 1948
8 באר שבע דרום 201,100 117,500 1,712 "בירת הנגב" יהודית 0.9% 5 האלף ה-4 לפנה"ס 1950[11]
9 חולון תל אביב 187,300 18,927 9,882 "עיר הילדים" יהודית 0.5% 5 1940[12] 1950
10 בני ברק תל אביב 178,300 7,343 24,214 יהודית 3.4% 3 1924‏‏[13] 1950
11 רמת גן תל אביב 150,900 13,229 9,190 יהודית 0.9% 7 1921 1950
12 בת ים תל אביב 128,500 8,167 15,651 יהודית -0.3% 5 1926 1958
13 רחובות מרכז 128,900 23,041 5,574 "עיר המדע והתרבות" יהודית 3.1% 6 1890 1950
14 אשקלון דרום 126,800 47,788 2,754 יהודית 2.7% 5 1949 1950[14]
15 בית שמש ירושלים 98,100 50,500 2,810 יהודית 4.3% 3 1950 1991
16 כפר סבא מרכז 94,200 14,169 6,501 "העיר הירוקה" יהודית 2.7% 8 1903 1962
17 הרצליה תל אביב 90,700 26,585 4,177 יהודית 1% 8 1924 1960
18 מודיעין-מכבים-רעות מרכז 87,000 50,176 1,799 יהודית 1.9% 8 1996‏‏[15] 2001‏‏[16]
19 חדרה חיפה 86,800 49,359 1,712 יהודית 1.6% 5 1891 1952
20 נצרת צפון 74,600 14,123 5,258 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.2% 3 תקופת בית שני 1875
21 רמלה מרכז 72,300 11,854 6,029 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 4.8% 4 המאה ה-8 1877
22 לוד מרכז 72,200 12,226 5,966 יהודית, ערבים-מוסלמים.

קצת ערבית-נוצרית

0.8% 4 האלף ה-6 לפנה"ס 1877
23 רעננה מרכז 70,200 14,878 4,751 יהודית 1.3% 8 1922 1982
24 מודיעין עילית יהודה ושומרון 63,200 4,746 12,953 יהודית 5.3% 1 1990 2008
25 רהט דרום 60,400 19,586 3,091 ערבית-בדווית 2.9% 2 1972 1994
26 גבעתיים תל אביב 56,800 3,246 17,589 יהודית 1% 8 1922 1959
27 קריית אתא חיפה 54,300 16,706 3,324 יהודית 1.7% 5 1925 1969
28 הוד השרון מרכז 54,100 19,236 2,811 יהודית 3.2% 8 1964[17] 1990
29 נהריה צפון 53,900 10,233 4,851 יהודית 0.9% 5 1935 1961
30 אום אל-פחם חיפה 51,400 22,253 1,979 ערבית-מוסלמית 1.6% 2 1265‏‏[18] 1984
31 קריית גת דרום 50,600 16,302 3,345 יהודית 2.4% 4 1954 1972
32 אילת דרום 48,900 84,789 496 יהודית 1.7% 5 1951 1959
33 עכו צפון 47,500 15,533 3,362 "עיר תרבויות הים התיכון" יהודית, ערבית-מוסלמית,ערבית-נוצרית.

קצת דרוזית

0.2% 4 מאה 15 לפנה"ס 1877
34 ביתר עילית יהודה ושומרון 46,900 4,834 9,703 "עיר התורה בהרי יהודה" יהודית 4.5% 1 1988 2001
35 נס ציונה מרכז 45,800 15,579 2,919 "העיר הירוקה בישראל" יהודית 2.2% 7 1883 1992
36 כרמיאל צפון 44,600 19,188 2,046 יהודית 0.2%- 5 1964 1986
37 רמת השרון תל אביב 44,000 16,792 2,646 יהודית 0.4% 9 1923 2002
38 עפולה צפון 43,800 26,909 1,498 "בירת העמק" יהודית 2.3% 5 1925 1972
39 אלעד מרכז 43,600 2,756 12,511 יהודית 2.3% 2 1998 2008
40 טבריה צפון 42,300 10,872 2,634 יהודית 0.7% 4 20 1877
41 ראש העין מרכז 42,200 24,390 2,691 "ראש המעיינות" יהודית 1.7% 6 1949 1994
42 נצרת עילית צפון 40,300 32,521 1,229 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית -0.5% 5 1957 1974
43 טייבה מרכז 40,200 18,662 2,058 ערבית-מוסלמית 1.5% 3 המאה ה-17‏‏[19] 1990
44 יבנה מרכז 39,700 16,371 2,425 יהודית 8.7% 5 1949 1986
45 קריית מוצקין חיפה 39,600 3,778 10,323 יהודית 1% 6 1934 1976
46 שפרעם צפון 39,200 19,766 1,999 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזים 1.3% 3 תקופת התנאים 1910
47 קריית ביאליק חיפה 39,000 8,176 4,855 יהודית 1% 6 1934 1976
48 קריית ים חיפה 38,900 4,590 8,474 יהודית 0.5% 5 1941 1976
49 מעלה אדומים יהודה ושומרון 37,400 49,177 806 יהודית 0.8% 5 1977 1991
50 קריית אונו תל אביב 36,600 4,503 8,128 יהודית 3.1% 8 1939 1992
51 אור יהודה תל אביב 35,900 5,141 6,665 יהודית 1.1% 5 1949 1988
52 דימונה דרום 33,200 29,877 192 יהודית 0% 4 1955 1969
53 צפת צפון 32,900 29,248 1,109 "בירת הגליל העליון" יהודית 0% 4 ימי בית שני 1877
54 טמרה צפון 31,700 29,259 1,084 ערבית-מוסלמית 1.9% 3 תקופת האמוראים‏‏[20] 1996
55 נתיבות דרום 30,300 10,130 2,991 יהודית 2.7% 3 1956 2000
56 סח'נין צפון 28,600 9,816 2,938 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 1.7% 2 התקופה הכנענית,

האלף ה-2 לפנה"ס

1995
57 יהוד-מונוסון מרכז 28,500 5,014 5,689 יהודית 1% 7 1948 1995‏‏[21]
58 באקה אל-גרבייה חיפה 27,500 16,392 2,046 ערבית-מוסלמית 1.5% 3 לא ידוע 1996
59 אופקים דרום 25,300 10,273 2,471 יהודית 0.8% 3 1955 1995
60 מגדל העמק צפון 24,800 7,637 3,258 יהודית 0% 5 1953 1988
61 גבעת שמואל מרכז 24,700 2,579 9,735 יהודית 2.5% 8 1944 2007
62 טירה מרכז 24,400 11,894 2,058 ערבית-מוסלמית 1.7% 3 לא ידוע 1991
63 ערד דרום 24,200 93,140 236 יהודית 0% 5 1962 1995
64 נשר חיפה 23,500 12,940 1,816 יהודית 0.9% 7 1921 1995
65 קריית שמונה צפון 23,100 14,228 1,611 יהודית 0% 5 1950 1974
66 שדרות דרום 22,500 4,722 3,545 יהודית 2.9% 4 1953 1996
67 קריית מלאכי דרום 21,300 4,632 4,654 יהודית 0% 4 1950 1998
68 כפר קאסם מרכז 21,400 8,745 2,441 ערבית-מוסלמית 1.9% 3 המאה ה-17 2008
69 מעלות תרשיחא צפון 21,200 9,118 2,325 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית, דרוזית 0.5% 5 1957‏‏[22] 1995
70 יקנעם עילית חיפה 21,100 7,390 2,576 יהודית 1.4% 6 1950 2006
71 קלנסווה מרכז 21,000 8,417 2,503 ערבית-מוסלמית 2% 2 לא ידוע 2000
72 כפר יונה מרכז 21,200 11,017 1,872 יהודית 3.6% 7 1932 2014
73 טירת כרמל חיפה 18,900 5,601 3,181 יהודית 1.1% 4 1949 1992
74 אריאל יהודה ושומרון 18,400 14,849 1,280 יהודית 1.7% 5 1978 1998
75 בית שאן צפון 17,300 7,330 2,359 יהודית 0% 4 1949 1999
76 אור עקיבא חיפה 16,800 5,557 3,023 יהודית 1.2% 4 1951 2001

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
    האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931
  2. ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
  3. ^ אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר ביישובים שמנו 5,000 תושבים ויותר ב-31 בדצמבר 2014, באתר הלמ"ס
  4. ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
  5. ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
  6. ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
  7. ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
  8. ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
  9. ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
  10. ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
  11. ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
  12. ^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  13. ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
  14. ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
  15. ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1987.
  16. ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
  17. ^ ב-1964 אוחדו ארבע מושבות, שהוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  18. ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
  19. ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
  20. ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
  21. ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
  22. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.