ערים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 90%, והוא בין הגבוהים בעולם. 75% מתושבי המדינה מתגוררים ב-77 ערים, ו-15% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה. בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריים: גוש דן, בו מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרע משני צידי הקו הירוק ומתגוררת בו כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה והקריות, בו מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטן מבין הארבעה, בו מתגוררת כ-6% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררת מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. לדוגמה, ב-2012 קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בהן כ-11 אלף, רובם ערבים. שאר הערים היו חאן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו 46,100 תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].

בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן 7 ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 19581962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, נצרת עילית וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל פאחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות, ונכון לשנת 2014, יש בישראל 76 ערים, כשהעיר המתוכננת על ידי המדינה האחרונה שבהם היא מודיעין מכבים רעות. וצפויה להצטרף חריש שבתהליכי בנייה.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל 75% מתושבי ישראל מתגוררים ב-76 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים בהן מתגוררים למעלה מ-200,000 איש - הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון ופתח תקווה, מהמושבות הראשונות שהוקמו בארץ ישראל; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון, נתניה ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות שבע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן חולון. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, אור עקיבא.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע הן בעיקר ערים במגזר הערבי, והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ ובדרומה כראש העין, נתיבות ושדרות. לעומתן, אוכלוסייתן של ערים אחרות גדלה בשיעור מזערי ובאחדות אף יורדת במעט (שיעור גידול שלילי בטבלה דלהלן).

הנתונים נכונים לדצמבר 2017, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[3][4]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2016 .

שם העיר מחוז מספר תושבים 2015 מספר תושבים 2016 מספר תושבים 2017 שטח תחום השיפוט (בדונמים) צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר) כינויים דמוגרפיה,

סוג אוכלוסייה

גידול אוכלוסייה שנתי דירוג חברתי- כלכלי[5] שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
ירושלים ירושלים 865,700 882,652 901,302 125,420 7,186 ראו: שמות ירושלים יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 2.1% 3 המאה ה-10 לפנה"ס[6] 1863[7]
תל אביב-יפו תל אביב 432,900 438,818 443,939 51,830 8,565 "העיר העברית הראשוֹנה", "עיר ללא הפסקה", "העיר הלבנה", "מדינת תל אביב" יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 1.2% 8 1909[8] 1934[9]
חיפה חיפה 278,900 279,591 281,087 64,680 4,346 "עיר הפועלים", "בירת הצפון" יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית. 0.5% 7 1761[10] 1873
ראשון לציון מרכז 244,000 247,323 249,860 58,860 4,245 "עיר לכל המשפחה", "עיר היין", "עיר הקניונים" יהודית 1.0% 7 1882 1950
פתח תקווה מרכז 231,000 236,169 240,357 35,720 6,729 "אם המושבות", "אורדונים", "מלאבס" יהודית 1.8% 7 1878 1937
אשדוד דרום 220,200 221,591 222,883 46,130 4,832 "העיר הישראלית" יהודית 0.6% 5 1956[11] 1968
נתניה מרכז 207,900 210,834 214,101 29,040 7,373 "בירת השרון", "עיר היהלומים", "עיר הספורט" יהודית 1.5% 6 1928 1948
באר שבע דרום 203,600 205,810 207,551 117,320 1,769 "בירת הנגב" יהודית 0.8% 5 האלף ה-4 לפנה"ס בתל באר שבע 1950[12]
חולון תל אביב 188,800 190,838 192,624 19,060 10,106 "עיר הילדים" יהודית 0.9% 6 1940[13] 1950
בני ברק תל אביב 182,800 188,964 193,774 7,310 26,508 "עיר התורה והחסידות" יהודית 2.5% 2 1924[14] 1950
רמת גן תל אביב 152,600 153,674 156,277 16,400 9,529 "עיר גנים" יהודית 1.7% 8 1921 1950
רחובות מרכז 132,700 135,726 138,379 23,720 5,834 "עיר המדע והתרבות", "עיר ההדרים והמדע" יהודית 2.0% 7 1890 1950
אשקלון דרום 130,700 134,454 137,945 45,960 3,001 יהודית 2.6% 5 1949 1950[15]
בת ים תל אביב 128,900 128,904 128,655 8,160 15,767 יהודית 0.2%- 5 1926 1958
בית שמש ירושלים 103,900 109,762 114,371 38,670 2,958 יהודית 4.2% 2 1950 1991
כפר סבא מרכז 96,900 98,981 100,039 14,500 6,899 "העיר הירוקה" יהודית 1.1% 8 1903 1962
הרצליה תל אביב 91,900 93,116 93,989 21,770 4,317 יהודית 0.9% 8 1924 1960
חדרה חיפה 88,800 91,707 93,973 50,640 1,856 "עיר האנרגיה" יהודית 2.5% 6 1891 1952
מודיעין- מכבים- רעות מרכז 88,700 90,013 91,328 48,330 1,890 "עיר העתיד" יהודית 1.5% 8 1996[16] 2001[17]
רמלה מרכז 82,686 88,964 75,668 12,050 6,280 ״עיר עולם״ יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.9% 4 המאה ה-8 1877
נצרת צפון 75,726 75,922 76,551 14,140 5,414 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.8% 3 תקופת בית שני 1875
לוד מרכז 72,819 73,608 74,604 12,090 6,171 יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.4% 4 האלף ה-6 לפנה"ס 1877
רעננה מרכז 70,782 71,686 72,810 14,820 4,913 "פנינת השרון" יהודית 1.6% 8 1922 1982
מודיעין עילית יהודה ושומרון 64,179 66,847 70,081 4,830 14,510 יהודית 4.8% 1 1990 2008
רהט דרום 62,415 64,462 66,791 19,630 3,402 ערבית-בדווית 3.6% 1 1972 1994
גבעתיים תל אביב 57,508 58,508 93,989 3,250 18,313 יהודית 1.7% 8 1922 1959
קריית אתא חיפה 55,464 56,635 93,973 16,320 3,524 יהודית 1.6% 6 1925 1969
הוד השרון מרכז 56,659 58,914 91,328 19,400 3,150 יהודית 3.7% 8 1964[18] 1990
נהריה צפון 54,305 54,903 75,668 11,140 5,033 "עיר הייקים" יהודית 2.1% 6 1935 1961
אום אל-פחם חיפה 52,500 53,306 76,551 26,060 2,081 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 1265[19] 1984
קריית גת דרום 51,483 52,585 74,604 15,910 3,362 יהודית 1.7% 4 1954 1972
אילת דרום 49,734 50,072 72,810 98,760 514 יהודית 1.3% 6 1951 1959
עכו צפון 47,675 47,808 70,081 14,260 3,387 "עיר תרבויות הים התיכון" יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. 1.0% 4 מאה 15 לפנה"ס 1877
ביתר עילית יהודה ושומרון 49,343 51,636 66,791 4,920 11,089 "עיר התורה בהרי יהודה" יהודית 5.7% 1 1988 2001
נס ציונה מרכז 46,891 48,161 59,518 15,730 3,122 "העיר הירוקה בישראל" יהודית 2.0% 8 1883 1992
כרמיאל צפון 44,858 45,300 57,518 21,930 2,094 "פנינת הגליל"

"עיר המחולות"

יהודית 1.6% 6 1964 1986
רמת השרון תל אביב 44,427 45,066 46,019 16,620 2,769 יהודית 2.1% 9 1923 2002
עפולה צפון 44,930 47,014 49,169 29,310 1,678 "בירת העמק" יהודית,

ערבית-מוסלמית

4.6% 5 1925 1972
אלעד מרכז 44,872 45,854 46,896 3,470 13,515 יהודית 2.3% 2 1998 2008
טבריה צפון 42,610 43,148 43,664 16,280 2,682 יהודית 1.2% 4 20 1877
ראש העין מרכז 42,939 45,487 50,453 15,840 3,185 "ראש המעיינות", "עיר המוזיקה" יהודית 10.9% 7 1949 1994
נצרת עילית צפון 40,198 40,244 40,596 33,020 1,229 "בירת הגליל" יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.9% 5 1957 1974
טייבה מרכז 40,941 41,577 42,401 18,870 2,247 ערבית-מוסלמית 2% 3 המאה ה-17[20] 1990
יבנה מרכז 42,314 44,050 45,483 16,310 2,789 יהודית 3.3% 6 1949 1986
קריית מוצקין חיפה 40,160 40,750 41,440 3,840 10,792 יהודית 1.7% 7 1934 1976
שפרעם צפון 40,017 40,535 41,024 19,580 2,095 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזים 1.2% 3 תקופת התנאים 1910
קריית ביאליק חיפה 39,069 39,294 39,582 8,470 4,673 יהודית 0.7% 7 1934 1976
קריית ים חיפה 39,273 39,416 39,710 4,580 8,670 יהודית 0.7% 5 1941 1976
מעלה אדומים יהודה ושומרון 37,525 37,670 37,817 46,480 814 יהודית 0.4% 6 1977 1991
קריית אונו תל אביב 37,791 38,596 39,398 4,540 8,678 יהודית 2.1% 8 1939 1992
אור יהודה תל אביב 36,164 36,536 36,706 6,700 5,479 יהודית 0.5% 5 1949 1988
דימונה דרום 33,258 33,452 33,666 173,010 195 יהודית 0.6% 4 1955 1969
צפת צפון 33,358 33,636 35,276 29,980 1,177 "בירת הגליל העליון", "עיר המקובלים" יהודית 4.9% 2 ימי בית שני 1877
טמרה צפון 32,389 32,804 33,380 29,320 1,138 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 תקופת האמוראים[21] 1996
נתיבות דרום 31,314 32,513 33,779 10,150 3,328 יהודית 3.9% 3 1956 2000
סח'נין צפון 29,316 29,856 30,548 9,820 3,111 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 2.3% 3 התקופה הכנענית,

האלף ה-2 לפנה"ס

1995
יהוד-מונוסון מרכז 29,146 29,312 29,689 5,000 5,938 יהודית 1.3% 8 1948 1995[22]
באקה אל-גרבייה חיפה 28,125 28,526 29,035 9,060 3,205 ערבית-מוסלמית 1.8% 3 לא ידוע 1996
אופקים דרום 25,638 25,625 27,771 10,240 2,712 יהודית 4.3% 3 1955 1995
מגדל העמק צפון 24,959 25,084 25,371 8,750 2,900 יהודית 1.1% 4 1953 1988
גבעת שמואל מרכז 25,298 25,544 25,776 2,550 10,108 יהודית 0.9% 8 1944 2007
טירה מרכז 24,873 25,268 25,721 11,790 2,182 ערבית-מוסלמית 1.8% 4 לא ידוע 1991
ערד דרום 24,436 24,713 25,530 102,610 249 יהודית 3.3% 4 1962 1995
עראבה צפון 24,072 24,450 24,972 8,250 3,027 ערבית-מוסלמית 2.1% 2 העת העתיקה 2016
נשר חיפה 23,419 23,684 23,749 13,020 1,824 יהודית 0.3% 7 1921 1995
קריית שמונה צפון 23,076 22,948 22,844 14,560 1,569 יהודית 0.5%- 5 1950 1974
שדרות דרום 23,090 24,016 25,138 6,300 3,990 יהודית 4.7% 4 1953 1996
קריית מלאכי דרום 21,551 22,948 22,337 4,540 4,540 יהודית 2.4% 3 1950 1998
כפר קאסם מרכז 21,848 22,265 22,743 9,370 2,427 ערבית-מוסלמית 2.1% 3 המאה ה-17 2008
מעלות- תרשיחא צפון 21,227 21,142 21,267 9,220 2,307 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית, דרוזית 0.6% 5 1957[23] 1995
יקנעם עילית צפון 21,383 22,014 22,746 8,210 2,771 יהודית 3.3% 7 1950 2006
קלנסווה מרכז 21,452 21,893 22,370 8,400 2,663 ערבית-מוסלמית 2.2% 2 לא ידוע 2000
כפר יונה מרכז 21,611 22,254 22,537 11,340 1,987 יהודית 1.6% 7 1932 2014
טירת כרמל חיפה 19,350 20,313 21,256 5,920 3,591 יהודית 4.6% 4 1949 1992
אריאל יהודה ושומרון 18,717 19,220 19,626 14,360 1,367 יהודית 2.1% 6 1978 1998
בית שאן צפון 17,332 17,587 17,704 7,440 2,380 יהודית 0.7% 4 1949 1999
אור עקיבא חיפה 17,084 17,568 17,759 5,540 3,206 יהודית 1.1% 5 1951 2001

תמונות מערים שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערים בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
    האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931
  2. ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
  3. ^ אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר ביישובים שמנו 5,000 תושבים ויותר ב-31 בדצמבר 2014, באתר הלמ"ס
  4. ^ יישובים ואוכלוסיותיהם 16, באתר הלמ"ס
  5. ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
  6. ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
  7. ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
  8. ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
  9. ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
  10. ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
  11. ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
  12. ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
  13. ^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  14. ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
  15. ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
  16. ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1987.
  17. ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
  18. ^ ב-1964 אוחדו ארבע מושבות, שהוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  19. ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
  20. ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
  21. ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
  22. ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
  23. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.