לדלג לתוכן

ערים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד) 2006
ירושלים

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 91% והוא בין הגבוהים בעולם. נכון לשנת 2026 התגוררו 76% מתושבי המדינה ב-83 ערים, ו-15% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה.

בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריות: מטרופולין תל אביב, בה מתגורר כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק ומתגוררים בה כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה, בה מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטנה מבין הארבע, שבה מתגוררים כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררים מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון גדרה, פרדס חנה-כרכור, ערערה ומבשרת ציון, אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בכל אחת כ-11 אלף תושבים, רובם ערבים. שאר הערים היו ח'אן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו 46,100 תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].

בעקבות מלחמת העצמאות נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן שבע ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958–1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, קריית נצרת (ששמה ישונה לנצרת עילית וכיום נוף הגליל) וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל-פחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות והן גבעת שמואל, כפר יונה, אלעד, יבנה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, אור יהודה, רמת השרון, יקנעם עילית, מעלות-תרשיחא, בית שאן, מגדל העמק, סח'נין, אור עקיבא, טירת כרמל, נשר, בית שמש, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, רהט, ערד, אופקים, אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית, באר יעקב, מע'אר (העיר הדרוזית הראשונה בישראל[3]), חריש, גני תקווה וכפר קרע.

נכון לשנת 2026 יש בישראל 83 ערים.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2023 מתגוררים כ-74% מתושבי ישראל ב-83 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות תשע ערים בהן מתגוררים למעלה מ־200,000 איש – הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; פתח תקווה, המושבה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל; ראשון לציון, עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון נתניה, העיר החרדית בני ברק ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות תשע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן הערים חולון, רמת גן, אשקלון, רחובות, חדרה ובית שמש. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, בית שאן.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע הן בעיקר ערים במגזר הערבי והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ ובדרומה כראש העין, נתיבות ושדרות. לעומתן, אוכלוסייתן של ערים אחרות גדלה בשיעור מזערי ובאחדות אף יורדת במעט (שיעור גידול שלילי בטבלה דלהלן), כמו בעיר קלנסווה.

הנתונים נכונים לחודש דצמבר 2025, על פי נתוני אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[4]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2017–2018.

מספר שם העיר סמל מחוז מספר תושבים 2025 מספר תושבים 2016 שטח תחום השיפוט (בדונמים) צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר; מאי 2026) דמוגרפיה,

סוג אוכלוסייה

גידול אוכלוסייה שנתי

2024

דירוג חברתי- כלכלי[5] ראש העיר שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 ירושלים
ירושלים 1,063,278 882,652 125,420 8,521 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 2.1% 3 משה ליאון 1000 לפנה"ס בקירוב (המאה ה-10 לפנה"ס[6]) 1863‏[7]
2 תל אביב-יפו
תל אביב 494,787 438,818 51,830 9,607 יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.2% 8 רון חולדאי 1909‏[8] 1934‏[9]
3 חיפה
חיפה 294,748 279,591 64,680 4,499 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, מעט דרוזית 0.5% 7 יונה יהב 1761‏[10] 1873
4 פתח תקווה
מרכז 270,237 236,169 35,720 7,599 יהודית 1.8% 7 רמי גרינברג 1878 1937
5 ראשון לציון
מרכז 260,852 247,323 58,860 4,414 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 1.0% 7 רז קינסטליך 1882 1950
6 בני ברק
תל אביב 236,383 188,964 7,310 32,676 יהודית 2.5% 2 חנוך זייברט 1924‏[11] 1950
7 נתניה
מרכז 236,252 210,834 29,040 7,668 יהודית 1.5% 6 אבי סלמה 1928 1948
8 אשדוד
דרום 229,944 221,591 46,130 4,921 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 0.6% 5 יחיאל לסרי 1956‏[12] 1968
9 באר שבע
דרום 223,688 205,810 117,320 1,924 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 0.8% 5 רוביק דנילוביץ' 4000 לפנה"ס בקירוב (האלף ה-4 לפנה"ס) בתל באר שבע 1950[13]
10 חולון
תל אביב 190,762 190,838 19,060 10,033 יהודית 0.9% 6 שי קינן 1940[14] 1950
11 בית שמש
ירושלים 187,035 109,762 38,670 4,956 יהודית 4.2% 2 שמואל גרינברג 1950 1991
12 רמת גן
תל אביב 172,693 153,674 16,400 10,583 יהודית 1.7% 8 כרמל שאמה הכהן 1921 1950
13 אשקלון
דרום 171,496 134,454 45,960 3,813 יהודית 2.6% 5 תומר גלאם 1949 1950[15]
14 רחובות
מרכז 155,207 135,726 23,720 6,568 יהודית 2.0% 7 מתן דיל 1890 1950
15 בת ים
תל אביב 128,573 128,904 8,160 15,765 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) -0.2% 5 צביקה ברוט 1926 1958
16 הרצליה
תל אביב 111,885 93,116 21,770 5,188 יהודית 0.9% 8 יריב פישר 1924 1960
17 חדרה
חיפה 108,157 91,707 50,640 2,130 יהודית 2.5% 6 ניר בן חיים 1891 1952
18 מודיעין-מכבים-רעות
מרכז 102,382 90,013 48,330 2,129 יהודית 1.5% 9 חיים ביבס 1996‏[16] 2001‏[17]
19 כפר סבא
מרכז 98,927 98,981 14,500 6,814 יהודית 1.1% 8 רפי סער 1903 1962
20 לוד
מרכז 97,161 73,608 12,090 6,674 יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.4% 4 יאיר רביבו 6000 לפנה"ס בקירוב (האלף ה-6 לפנה"ס) 1877
21 מודיעין עילית
יהודה ושומרון 91,323 66,847 4,830 22,792 יהודית 4.8% 1 יעקב גוטרמן 1990 2008
22 רמלה
מרכז 86,561 74,964 12,050 7,295 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים), ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית -0.2% 4 מיכאל וידל 800 בקירוב (המאה ה-8) ימי הביניים
23 רעננה
מרכז 84,020 71,686 14,820 5,706 יהודית 1.6% 8 חיים ברוידא 1922 1982
24 רהט
דרום 80,591 64,462 19,630 2,524 ערבית-בדואית 3.6% 1 טלאל אל-קרינאווי 1972 1994
25 ראש העין
מרכז 80,449 45,487 15,840 5,092 יהודית 10.9% 7 רז שגיא 1949 1994
26 נצרת
צפון 75,168 75,922 14,140 5,297 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.8% 3 יעקב אפרתי (ראש הוועדה הקרואה) 1 בקירוב (תקופת בית שני) 1875
27 קריית גת
דרום 74,620 52,585 15,910 4,721 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 1.7% 4 כפיר סויסה 1954 1972
28 ביתר עילית
יהודה ושומרון 73,220 51,636 4,920 15,722 יהודית 5.7% 1 מאיר רובינשטיין 1988 2001
29 נהריה
צפון 69,284 54,903 11,140 6,062 יהודית 2.1% 6 רונן מרלי 1935 1961
30 עפולה
צפון 68,114 47,014 29,310 2,344 יהודית 4.6% 5 אבי אלקבץ 1925 1972
31 הוד השרון
מרכז 66,593 58,914 19,400 3,453 יהודית 3.7% 8 אמיר כוכבי 1924[18] 1990
32 קריית אתא
חיפה 62,612 56,635 16,320 3,609 יהודית 1.6% 6 יעקב פרץ 1925 1969
33 אום אל-פחם
חיפה 61,025 53,306 26,060 2,368 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 סמיר מחאמיד 1265‏[19] 1984
34 נתיבות
דרום 58,862 32,513 10,150 3,672 יהודית 3.9% 3 יחיאל זוהר 1956 2000
35 יבנה
מרכז 58,457 44,050 16,310 2,019 יהודית 3.3% 6 רועי גבאי 1949 1986
36 גבעתיים
תל אביב 58,295 58,508 3,250 18,082 יהודית 1.7% 8 רן קוניק 1922 1959
37 אילת
דרום 57,034 50,072 98,760 583 יהודית 1.3% 6 אלי לנקרי 1951 1959
38 עכו
צפון 52,726 47,808 14,260 3,579 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית,

מעט דרוזית

1.0% 4 אוהד שגב 1500 לפנה"ס בקירוב (המאה ה-15 לפנה"ס) 1877
39 טבריה
צפון 52,722 43,148 16,280 3,293 יהודית 1.2% 4 יוסי נבעה 20 1877
40 קריית מוצקין
חיפה 51,359 40,750 3,840 13,426 יהודית 1.7% 7 ציקי אבישר 1934 1976
41 אלעד
מרכז 51,207 45,854 3,470 14,800 יהודית 2.3% 2 יהודה בוטבול 1998 2008
42 רמת השרון
תל אביב 49,091 45,066 16,620 2,957 יהודית 2.1% 9 יצחק רוכברגר 1923 2002
43 קריית ביאליק
חיפה 47,783 39,294 8,470 5,581 יהודית 0.7% 7 אלי דוקורסקי 1934 1976
44 כרמיאל
צפון 47,747 45,300 21,930 2,171 יהודית 1.6% 6 משה קונינסקי 1964 1986
45 טייבה
מרכז 47,378 41,577 18,870 2,521 ערבית-מוסלמית 2% 3 יחיא חאג' יחיא 1700 בקירוב (המאה ה-17)‏[20] 1990
46 נס ציונה
מרכז 47,133 48,161 15,730 3,017 יהודית 2.0% 8 שמואל בוקסר 1883 1992
47 קריית אונו
תל אביב 46,481 38,596 4,540 10,119 יהודית 2.1% 9 מיכל רוזנשיין 1939 1992
48 נוף הגליל
צפון 46,286 40,244 33,020 1,426 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.9% 5 רונן פלוט 1957 1974
49 שפרעם צפון 44,207 40,535 19,580 2,248 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית 1.2% 3 נאהד ח'אזם 100 בקירוב (תקופת התנאים) 1910
50 חריש
חיפה 42,684 1,376 7,000 6,189 יהודית 24.5% 5 יוחאי פרג'י (מ"מ) 1982 2022
51 אור יהודה
תל אביב 42,133 36,536 6,700 6,304 יהודית 0.5% 5 ליאת שוחט 1949 1988
52 קריית ים
חיפה 42,060 39,416 4,580 4,186 יהודית 0.7% 5 דוד אבן צור 1941 1976
53 אופקים
דרום 41,739 25,625 10,240 2,606 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 4.3% 3 יצחק דנינו 1955 1995
54 דימונה
דרום 40,202 33,452 220,520 184 יהודית 0.6% 4 בני ביטון 1955 1969
55 באר יעקב
מרכז 40,024 20,400 8,600 4,261 יהודית 5.4% 7 ניסים גוזלן 1907 2021
56 שדרות
דרום 38,862 24,016 6,300 3,709 יהודית 4.7% 4 אלון דוידי 1953 1996
57 צפת
צפון 38,813 33,636 29,980 1,311 יהודית 4.9% 2 יוסי קקון 1 בקירוב (תקופת בית שני) 1877
58 טמרה
צפון 37,458 32,804 29,320 1,267 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 מוסא אבו רומי 400 בקירוב (תקופת האמוראים)‏[21] 1996
59 מעלה אדומים
יהודה ושומרון 36,185 37,670 46,480 787 יהודית 0.4% 6 גיא יפרח 1977 1991
60 סח'נין
צפון 34,195 29,856 9,820 2,991 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 2.3% 3 מאזן גנאיים 2000 לפנה"ס בקירוב (התקופה הכנענית, האלף ה-2 לפנה"ס) 1995
61 טירת כרמל
חיפה 32,475 20,313 5,920 5,491 יהודית 7.4% 5 דודו כהן 1949 1992
62 יהוד-מונוסון
מרכז 31,804 29,312 5,000 5,533 יהודית 2.8% 7 אמנון סעד 1948 1995‏[22]
63 באקה אל-גרבייה
חיפה 31,530 28,526 9,060 3,553 ערבית-מוסלמית 1.8% 3 ראיד דקה לא ידוע 1996
64 גבעת שמואל
מרכז 30,409 25,544 2,550 11,923 יהודית 3.6% 8 יוסי ברודני 1944 2007
65 ערד
דרום 30,246 24,713 102,610 243 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 2.2% 3 יאיר מעיין 1962 1995
66 כפר יונה
מרכז 29,818 22,254 11,340 2,592 יהודית 5.7% 7 אלברט טייב 1932 2014
67 קריית מלאכי
דרום 29,097 22,948 4,540 6,403 יהודית 2.4% 4 אליהו זוהר 1950 1998
68 מגדל העמק
צפון 28,911 25,084 8,750 3,337 יהודית 3.6% 5 יקי בן חיים 1953 1988
69 כפר קאסם
מרכז 28,489 22,265 9,370 3,094 ערבית-מוסלמית 2.2% 3 הייתם טאהא 1700 בקירוב (המאה ה-17) 2008
70 טירה
מרכז 28,083 25,268 11,790 2,382 ערבית-מוסלמית 1.5% 5 מאמון עבד אלחי לא ידוע 1991
71 עראבה
צפון 27,578 24,450 8,250 3,311 ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.9% 3 אחמד נסאר העת העתיקה 2016
72 אור עקיבא
חיפה 26,695 17,568 5,540 4,830 יהודית 1.1% 5 שמחה יוסיפוב 1951 2001
73 גבעת זאב
יהודה ושומרון 25,850 16,865 4,190 6,220 יהודית 2.9% 4 יוסי אסרף 1983 2026
74 קלנסווה
מרכז 25,539 21,893 8,400 3,075 ערבית-מוסלמית 1.4% 3 עבד אל באסט סלאמה לא ידוע 2000
75 גני תקווה
מרכז 25,534 17,311 2,130 12,018 יהודית 4.2% 9 ליזי דלריצ'ה 1949 2023
76 יקנעם עילית צפון 24,858 22,014 8,210 2,986 יהודית 1.9% 7 רומן פרס 1950 2006
77 מע'אר
צפון 23,820 21,907 20,760 1,137 דרוזית, ערבית-מוסלמית,

ערבית-נוצרית

1.6% 3 תאיר קיזל 400 לפנה"ס בקירוב (המאה ה-4 לפנה"ס[23]) 2021
78 קריית שמונה
צפון 23,567 22,948 14,560 1,644 יהודית 0.6% 5 אביחי שטרן 1949 1974
79 מעלות-תרשיחא
צפון 23,121 21,142 9,220 2,506 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית 0.6% 5 מוטי בן דוד 1957‏[24] 1995
80 נשר
חיפה 22,804 23,684 13,020 1,758 יהודית 0.2% 7 רועי לוי 1921 1995
81 אריאל
יהודה ושומרון 22,383 19,220 14,360 1,601 יהודית 2.1% 6 יאיר שטבון 1978 1998
82 כפר קרע
חיפה 21,425 17,967 7,810 2,757 ערבית-מוסלמית 1.8% 5 פראס אחמד בדחי 1800 בקירוב (המאה ה-18) 2023
83 בית שאן
צפון 20,430 17,587 7,440 1,875 יהודית 1.3% 4 נועם ג'ומעה 1949 1999

תמונות מערים שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה של עשרים הערים המאוכלסות ביותר בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
    האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931
  2. ↑ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
  3. ↑ חילאי, סיון (2021-10-26). "שקד הכריזה על העיר הדרוזית הראשונה בישראל". Ynet.
    קודם להכרזה על מע'אר כעיר הוקמה ב-2003 עיר הכרמל כאיחוד בין דאלית אל-כרמל ועספיא בעלות האוכלוסייה הדרוזית, אך האיחוד לא צלח והוא בוטל ב-2008.
  4. ↑ יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏דצמבר 2025
  5. ↑ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
  6. ↑ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
  7. ↑ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
  8. ↑ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
  9. ↑ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
  10. ↑ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
  11. ↑ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
  12. ↑ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
  13. ↑ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
  14. ↑ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  15. ↑ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
  16. ↑ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1988.
  17. ↑ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
  18. ↑ שנת ההקמה של רמתיים ומגדיאל שתיים מהמושבות שאוחדו להוד השרון ב-1964.
  19. ↑ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
  20. ↑ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
  21. ↑ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
  22. ↑ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
  23. ↑ אודות כפר מע'אר
  24. ↑ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.