איוואסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאיוואסקה
Aya-preparation.jpg
מיון מדעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Ayahuasca and chacruna cocinando.jpg

איוואסקהאנגלית: Ayahuasca או Ayawaska) הוא שיקוי אנתאוגני, פסיכואקטיבי, שאינו ממכר, מאגן האמזונס שבדרום אמריקה, המופק בתהליך בישול ממושך של גזע של צמח מטפס, ששמו הבוטני בניסטריופסיס קאפי (Banisteriopsis caapi), או איוואסקה, בשפת הקצ'ואה (בתרגום לעברית, גפן הרוחות), בדרך כלל בשילוב עם עלי שיח ממשפחת הקפה, פסיכוטריה וירידיס (Psychotria viridis), או תחליפים אחרים, ועשוי להכיל גם מרכיבים נוספים (תועדו 120 צמחים מהם ניתן להכין איוואסקה ולמעלה מ-4,000 שילובים). השיקוי משמש לצורכי פולחן וריפוי.[1][2][3][4][5]

גזע הבניסטריופסיס קאפי הוא המרכיב הבסיסי והנפוץ ביותר בשיקוי האיוואסקה. הוא מכיל בטא־קרבולינים המשרים רגיעה היפנוטית, משמשים כנוגדי דיכאון, המעכבים את פעולת האנזים מונואמין אוקסידאז (MAO) ומגבירים סף ראייה. הצמחים הנוספים שנהוג לשלב בשיקוי מכילים דימתילטריפטאמין (DMT), סם פסיכדלי המעורר הזיות ומשנה תודעה. השילוב בין הצמחים הוא סינרגטי ומאפשר מצב הזייתי מתמשך אשר לא מתקבל מכל אחד מהם בנפרד. התגובה מתחילה כחצי שעה לאחר שתיית המשקה ונמשכת לרוב כארבע עד שש שעות.[2][3][6][7][8]

אנשים ששתו איוואסקה מדווחים על תחושות של שביעות רצון, שמחה, ורגיעה ביחס למצבם לפני צריכת הסם.[2][3][6][9] המשקה מאפשר, לטענת המשתמשים בו, כניסה למציאות קסומה, הכוללת חזיונות (אימתניים לעיתים) שיופיים עולה על כל דמיון, תובנות אינטלקטואליות עמוקות וחוויות רוחניות ומיסטיות, המקנות תחושה של גילוי סודות היקום והבנת משמעות הקיום האישי.[10]

שיקוי האיוואסקה נמצא בשימוש מימי קדם בקרב הילידים ברחבי האמזונס העליון, לצורכי פולחן וריפוי.[3] שתיית המשקה מאפשרת גישה לעולם הרוחני של החזיונות או המיתולוגיה, המאפשר התגלות, ברכה, ריפוי ונחמה אונטולוגית.[2] השימוש בשיקוי מקובל בעיקר בטקסים שמאניים וכן בדתות סינקרטיות כמו הסאנטו דאימה והאוניאו דו וג'טאל (União do Vegetal או UDV). באופן מסורתי, הסם משמש גם למטרות רפואיות ולגמילה מסמים.[7] האיוואסקה הוא משקה מר חמוץ, מעורר תחושות של גועל ולעיתים גורם להקאות, ותגובות גופניות ותודעתיות שונות, שכוללות חזיונות בהירים, עם עלילה עשירה ומורכבת, הזיות תחושתיות, כולל תובנות אישיות, רעיונות אינטלקטואליים, תגובות רגשיות וחוויות רוחניות ומיסטיות עמוקות. יתר על כן, איוואסקה מפגיש את המשתמש בו עם מה שנחווה כמציאות אחרת. המשתמש עשוי לחוש כי הוא מקבל גישה למקורות ידע חדשים וכי המסתורין והאמיתות האולטימטיביות של היקום נחשפות בפניו. כל זה משולב לעיתים קרובות עם מה שהמשתמשים מתארים כמפגש עם האלוהי.[3][7][8] במישור הפילוסופי, החוויות כופות על מתנסים רבים, השקפת עולם מטאפיזית כוללנית. המציאות נתפסת כמכוננת על ידי ישות לא־חומרית – מעין תודעה קוסמית או אלוהית, שממנה נגזרת התודעה האנושית האינדיווידואלית.[7][10] המשתתפים מודעים לכך שהחזיונות נגרמים מהמשקה, והם בדרך כלל נעלמים כאשר העיניים פקוחות או כאשר תשומת הלב מופנית לרמזים חיצוניים.[11]

השימוש באיוואסקה רווח במיוחד באגן האמזונס, שם המשקה מוכר ביותר משבעים שמות, (כמו קאפי, יאגה נאטם, הואסקה, דאימה, וג'טאל), חלקם בהתאם לצמחים השונים המשמשים לשיקוי.[7][11] בעולם המערבי מופק המשקה כתרופה ומוכר בשם פארמאהואסקה.[6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית השימוש באיוואסקה לוט בערפל וידוע רק מהסיפורים המיתולוגיים. קשה לאתר עדויות ארכאולוגיות לשימוש באיווסקה בגלל התכונות האורגניות המתכלות של הצמחים, אך ממצאים ארכאולוגיים של כלים שונים מעידים שכבר בשנים 1500 – 2000 לפנה"ס השימוש בסמים הלוצינוגניים היה מוכר בצורה נרחבת באזור אקוודור.[4][6] לאחרונה, במאי 2019, שאריות אורגניות מצרור פולחני שתוארך לשנת 1000 לספירה הכילו רכיבים של איוואסקה.[12]

במאה ה־16, מיסיונרים מספרד נתקלו לראשונה בילידים באגן המערבי של האמזונס (פרו ואקוודור המודרנית) שהשתמשו באיוואסקה; הם תיארו זאת כ"עבודת השטן" או כאמצעי רב עוצמה לתקשר עם השטן המרמה את הפרט עם הזיות.[4][6][13] השמאניזם, ככלל, לא התקבל בברכה על ידי הפולשים הקולוניאליים, ספרדיים ופורטוגזים, ובשנת 1616 הכנסייה הקתולית אסרה על שימוש בצמחים הלוצינוגניים על ידי אוכלוסיות ילידים, והענישה אותם בעינויים או במוות.[4]

בשנת 1851 הבוטנאי ריצ'רד ספרוס, הגדיר את צמח האיוואסקה ונתן לו את שמו הבוטני. מאז יש דיווחים אתנוגרפיים על המאפיינים המשכרים של המשקה ובהמשך החל מחקר של המרכיבים הכימיים של הצמחים מהם מכינים את המשקה והשפעותיהם. מחקר זה קיבל תנופה במהלך המאה ה־20 ונמשך ביתר שאת עד ימיינו. במהלכו נחשפו הממצאים הפרמקולוגיים שמסבירים את ההשפעות ההלוצינוגניות של האיוואסקה.[6] מרבית המחקרים המדעיים על איוואסקה מתחלקים לשתי קטגוריות. הראשון הוא זה של מדעי הטבע: בוטניקה ואתנובוטניקה, פרמקולוגיה, ביוכימיה ופיזיולוגיה מוחית. הקטגוריה השנייה היא זו של מדעי החברה – בעיקר אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה.[7]

פרופסור ריצ'רד אוונס שולטס, מי שנחשב לאבי האתנובוטניקה המודרנית, נחשב לסמכות הגדולה ביותר בהיסטוריה על השימוש החוצה תרבויות באיוואסקה. הוא עשה יותר מכל אדם אחר כדי להביא את האיוואסקה לתשומת לבם של המדענים. שולטס בילה שבע עשרה שנים בחקר האמזונס העליון בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה־20, ביקר בשבטים שונים שמשתמשים באיוואסקה, צפה בקפידה והקליט את השימוש באיוואסקה וצמחים אחרים.[6] האחים טרנס ודניס מק'קנה, הקנו לאיוואסקה פופולריות לאחר שפרסמו את חוויותיהם בשימוש בסם.[14]

במאה ה־20 צצו בברזיל מעל שמונה תנועות דתיות מודרניות המבוססות על השימוש באיוואסקה, בדרך כלל בהקשר אנימיסטי שעשוי להיות שמאני ואחרות, שמשולבות בנצרות הקתולית ובאמונות אפרו־ברזילאיות. המפורסמות ביותר הן סאנטו דאימה וה־UDV. בטקסים הדתיים של סאנטו דאימה ו־UDV יש לאיוואסקה תפקיד מרכזי. השיקוי נחשב להוויה אלוהית, מקור החיים או אפילו האל עצמו. מייחסים לה חיוניות ובריאות וכן יש בה את כל הידע והחוכמה העליונה.[1][7] הסינקרטיזם הניכר בדתות האיוואסקה הברזילאיות יצר מערכת חדשה של טקסים, דת ותרבות הקשורים לשימוש באיוואסקה. יצירת דתות אלה מיסדה למעשה את השימוש באיוואסקה ותרמה לגלובליזציה של השימוש בו.[4] ואכן בהמשך, גם בארצות הברית ואירופה הופיעו קבוצות דתיות חדשות המשתמשות באיוואסקה לצורכי פולחן.[4][14][15]

בעשורים האחרונים השימוש באיוואסקה זכה לפרסום על ידי סופרים ומחברים שונים וכמה מערביים חברו לשמאנים באזורי יער האמזונס ויצרו מעין תיירות איוואסקה שמכוונת לטיפול רוחני בסם. לטענתם הם מסוגלים לרפא מחלות נפשיות ופיזיות ומאפשרים תקשורת עם עולם הרוח.[4][16] כיום ניתן למצוא שימוש באיוואסקה ברבים מהמרכזים העירוניים הגדולים ברחבי העולם.

מחקר אנתרופולוגי ושימושים טקסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכתחילה השימוש באיוואסקה היה בטקסיים שבטיים ויש לו חשיבות רבה בחייהם של הילידים הדרום אמריקאים גם היום. במזרח פרו, אנשי רפואה נוטלים את התרופה לצורך אבחון וטיפול במחלות. בקולומביה ובברזיל התרופה משמשת בטקסים דתיים ששורשיהם במיתולוגיה השבטית. למשל, בטקס יורופארי – טקס ההתבגרות – המפורסם של הילידים הטוקאנים של קולומביה באמזונס, התרופה ניתנת כדי לחזק את אלה שחייבים לעבור את המסע הכואב ביותר המהווה חלק מהטקס.[6]

ההשתכרות מהסם, בקרב הילידים הללו, נחשבת כמייצגת חזרה למקורם של כל הדברים: המשתמש "רואה" אלים שבטיים ואת תהליך יצירת היקום, האדם ובעלי החיים. חוויה זו משכנעת את הילידים באמיתות האמונות הדתיות שלהם, משום שהם "ראו" את כל מה שעומד בבסיסם. מבחינתם חיי היומיום הם לא אמתיים, ומה שהסם מעלה הוא האמת לאמיתה.[6]

בעבר שימש האיוואסקה בקבלת כל ההחלטות העיקריות של שבט, בין אם לאיתור החיות לציד או אפילו סיבה להכרזת מלחמה. הילידים האמינו כי השיקוי מאפשר לראות מקומות רחוקים ולנבא את העתיד. גם כיום, איוואסקה הוא התכשיר הבסיסי של שמאנים באזור כולו. השיקוי מאפשר לשמאן לראות את פנימיותם של מטופליו, ובזכות זאת לבסס את האבחנה; כמו כן, המשקה מביא את השמאן במגע עם ישויות חכמות וגורמים מנחים שמעבירים מידע לשמאן לגבי הטיפול המתאים. בנוסף, יש המאמינים שאיוואסקה מאפשר לשמאן להיות בקשר עם הרוחות – יצורי עולמות אחרים ומתים. עבור רבים, איוואסקה אינו רק שיקוי או צמח אלא גם ישות בעלת איכויות מיוחדות, ייחודיות או אפילו אלוהות.[7]

השימוש באיוואסקה נוגע בכל היבטי החיים. משפיע על החיים לפני הלידה ולאחר המוות, בקיום הארצי, בבריאות ובחולי. כך גם על היחסים הבין אישיים, או בין הכפרים והשבטים, בשלום ובמלחמה, בבית ובמסע, בציד ובחקלאות. למעשה, אין היבט של חיים או מוות, ערות או שינה, שבהם הסם אינו ממלא תפקיד חיוני, אך לא מכריע.[7]

תועלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש באיוואסקה הוכיח את עצמו כיעיל למטרות טיפוליות ורפואיות שונות. המרכיבים הכימיים של איוואסקה עולים בקנה אחד עם תרופות שנמצאות כבר בשימוש לטיפול פסיכיאטרי בדיכאון. הטיפול באיוואסקה נמצא יעיל במיוחד בדיכאון חזרתי וכזה העמיד לטיפול תרופתי. נדרש עדיין מחקר נוסף כדי לאפשר את השימוש באיוואסקה אך מעמדו הלא חוקי במדינות רבות מעכב את ביצועו.[4]

אחד השימושים באיוואסקה הוא בטיפול במכורים לסמים. שיטות הריפוי המסורתיות משולבות בפגישות פסיכותרפיה פרטניות וקבוצתיות וכן פיקוח רפואי מערבי. יש עדות שטיפול זה הביא לשיעור הצלחה משמעותי בעבודות השיקום,[7] הפחית את התלות והתשוקה לסמים, וכן נמצא כי שימוש מתמשך באיוואסקה הפחית את תסמיני הדיכאון, החרדה והבהלה.[17]

ראיונות עם אנשים שעברו טיפולים באיוואסקה מעידים על כך שהטיפול סייע להם להיגמל מסמים, קיצר את התהליך, הפחית את התלות, ועזר להם להבין באופן אינטרוספקטיבי את הסיבות להתמכרות שלהם, וכן אפשר להם לעבד סוגיות פסיכולוגיות אתן התמודדו.[4]

מחקרים שונים מעידים כי איוואסקה מסייע בשיפור התפקוד הקוגניטיבי,[18] ביצירתיות[19] ובהתמודדות עם אבל.[20] אחרים מראים כי האיוואסקה יכול להציע יתרונות טיפוליים עבור הפרעות הקשורות לתגובות נוירו־דלקתיות. השפעותיו הופכות שיקוי זה לאסטרטגיה טיפולית מבטיחה למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.[21] נוירו־דלקת היא אחד המנגנונים הפתו־פיזיולוגיים העיקריים במספר מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כולל מחלות ניווניות כרוניות ומחלות הקשורות לפציעה חריפה, כולל איסכמיה מוחית, טרשת נפוצה, מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון וטרשת אמיוטרופית צידית (ALS).[21][22] במחקרי מבחנה נמצא גם כי החומרים הפעילים באיוואסקה מעורבים בנוירוגנזה, וכן הם משמשים כחומרים שמגנים על התאים מפני מוות ומסיעים בצמיחה של תאי עצב.[23][24]

סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המחקר הפרמקולוגי שנערך על איוואסקה עד כה נמצא כי השימוש בו בטוח במידה סבירה,[2][11][18] אך עדין לא ידוע על ההשפעות הרעילות האפשריות של איוואסקה על נשים בהריון ובילדיהן, וכן על פוטנציאל הרעילות של צריכה לאורך זמן על מבוגרים ומתבגרים. ככל הנראה צריכה ארוכת טווח אינה רעילה ממש לבני אדם אך יש צורך במחקר נוסף לפני שניתן יהיה לחוות דעה מוחלטת לגבי ההשפעות הרעילות האפשריות ובמיוחד אצל נשים בהריון וילדיהם.[25]

נטילת איוואסקה יכולה להעלות את קצב הלב ולחץ הדם בפרק הזמן שנמצאים תחת השפעתה, מה שעלול לגרום לתופעות לוואי מסוכנות לחולי לב, לחץ דם וכלי דם. כך גם לחולי כליות וכבד משום רגישותם למעכבי MAO. מעולם לא דווח על מקרה מוות בניסוי קליני. הסיכוי למות מהשיקוי נמוכה משום שכבר במינונים נמוכים הוא גורם להקאות.[5][26]

עם זאת יש עדויות לכך, ששימוש מופרז במשקה יכול לגרום להרעלת סרוטונין.[13] אך אין עדות כזו לגבי המשתתפים בטקסי איוואסקה.[5] היו דיווחים על כמה מקרי מוות הקשורים להשתתפות בטקס איוואסקה, אך ככל הידוע, המוות נגרם בגלל מחלות לב לא מאובחנות, אינטראקציות עם תרופות אחרות (כמו תרופות פסיכיאטריות ונוגדות דיכאון, תרופות לפרקינסון, לשיעול, להרזיה ועוד) או שימוש בסמים אחרים וכך גם בניקוטין. היו גם כן דיווחים מוגבלים על תגובות אלרגיות.[9][13][26]

אף על פי שבמחקרים שונים נמצא, שאפיזודות פסיכוטיות הן נדירות בעקבות שימוש באיוואסקה ולאלה המדווחות נמצא רקע פסיכיאטרי קודם, הקשר הסיבתי בין השימוש באיוואסקה להופעת אפיזודות פסיכוטיות לא תמיד ברור. על כן, אנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעות פסיכוטיות שונות צריכים להימנע מצריכת איוואסקה.[27]

סכנה אפשרית במקרים בהם מוסיפים למשקה צמחים אחרים שטרם נחקרו.[26] בכל מקרה אין להשתמש בשיקוי לצורכי בילוי וללא ליווי של אנשים מיומנים היטב בטיפול והשלכותיו. תיירות האיוואסקה שהתפתחה בשנים האחרונות הביאה להופעתם של נוכלים חסרי הכשרה בטיפול וריפוי וללא הידע הנדרש, שמונעים מרווח קל, משום שתיירים מוכנים לשלם סכומים גבוהים עבור ההתנסות עם איוואסקה.[4]

חוקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוגע למעמדה החוקי של איוואסקה. במדינות האמזונס השימוש באיוואסקה, בין אם בהקשר הילידים ובין אם בהקשרים של קבוצות הדתות הסינקרטיות המודרניות השונות שצוינו, הוא חוקי. בברזיל, בתקופת שלטון הדיקטטורה הצבאית (בשנות השמונים), היה ניסיון של הרשויות לשנות מעמד חוקי זה, אך בסופו של דבר זה לא אושר. בעולם המערבי המצב אינו חד משמעי. כשלעצמו, DMT נמצא ברשימת הסמים בפיקוח, וככזה הניהול והצריכה שלו בארצות הברית (ובמשתמע, במדינות רבות אחרות, כולל בישראל) אינם חוקיים. לאחרונה, בעקבות פשיטה משטרתית על טקס דאימה בהולנד, זכתה כנסיית סנטו דאימה בתביעה, וכתוצאה מכך השיגה לגליזציה רשמית של השימוש באיוואסקה בהקשר לטקסים הדתיים שלה.[7][9] בצרפת השימוש באיוואסקה אינו חוקי, בארצות הברית וקנדה הותר השימוש בסם לצורכי פולחן דתי אך הוא אסור לשימוש אחר.[4][13]

ממצאי המחקר הפרמקולוגי וההשפעות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפשטות השימוש באיוואסקה ברחביי העולם העלתה חשש לגבי הרעילות האפשרית של השיקוי מצד אחד ותקוות לפוטנציאל טיפולי מצד שני. משום כך, בעשורים האחרונים נערך מחקר נרחב כדי לבחון את ההשפעות המידיות וארוכות הטווח של הסם כדי להעריך את יעילותו, בטיחותו ורעילותו. כיום מספר הולך וגדל של מחקרים מעידים על התכונות הפסיכותרפויתיות של איוואסקה ובטיחות בשימוש בו.[11][18] הממצאים של המחקרים מעידים כי קיים מגוון רחב ומשתנה של סימנים וסימפטומים המופיעים בתחום הפיזיולוגי, בשדה התפיסתי, הרגשי והקוגניטיבי.

פעילות ביוכימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה ביוכימית, המרכיבים הפעילים העיקריים בשיקוי האיוואסקה הם האלקלואידים דימתילטריפטאמין (DMT – שמקורם בפסיכוטריה וירידיס או תחליפיה), ומה שמכונה האלקלואידים של הרמלה – בעיקר, הרמין, הרמלין וטטרהידרוהרמין (שמקורם בצמח האיוואסקה); אלה האחרונים הם כולם בטא קרבולינים שהם מעכבי מונו־אמין אוקסידאז.

ה־DMT הוא הלוצינוגן רב עצמה המגביר את ההפעלה של המוליך העצבי סרוטונין. בצריכה אורלית, השפעתו מתבטלת משום שהמונו־אמין אוקסידאז (MAO) שנמצא במערכת העיכול מפרק את ה־DMT. על כן, נדרשים מעכבי ה־MAO שמופקים מגזע האיוואסקה ומגנים על ה־DMT בשלמותו ובכך הופכים אותו לפעיל גם בצריכה אורלית.[7] מכאן גם הצורך בשני הצמחים כדי להפיק מהם את האפקט הסינרגטי שמאפשר את הפעילות העוצמתית הנדרשת.

שינויים פיזיולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינויים הפיזיולוגים הנפוצים בזמן השפעת האיוואסקה כוללים הרחבת אישונים, עלייה קלה בלחץ דם דיאסטולי, עלייה במחזורי נוירואפינפרין והורמוני סטרס, כגון: קורטיזול ופרולקטין. כמו כן תחושות צריבה בבטן, עקצוצים, בחילות והקאות.[24]

החוויות הנלוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוויות הסובייקטיביות הנפוצות בזמן ההשפעה כוללות: שינויים בתפיסה התחושתית, השמיעתית ותפיסת הגוף וכמו כן חזיונות ויזואליים עוצמתיים, שינויים במצב הרוח, הצפה של זיכרונות ישנים, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב ושינויים בתפיסת העצמי. חוויות סובייקטיביות נוספות כוללות עייפות קלה, הגברה של מצבים רגשיים קיימים, רגישות מוגברת לסביבה ולאחר, תובנה והבנות פילוסופיות או רוחניות, פחד מאובדן שליטה, חרדה, מחשבות שווא, התרופפות האגו והרגשה של חיבור לטבע.[24]

ההשפעות על המוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאי מחקרים מעידים על כך, שבזמן השפעת איוואסקה, אזורים מוחיים קדמיים הקשורים בבקרה וניהול מאבדים את השפעתם על אזורים אחרים במוח ומאפשרים למידע סנסורי־מוטורי גישה יתרה למודעות, וכן מסירה עכבות ובקרה. זרימה מוגברת של דם מגיעה לאזורים הקשורים לעיבוד מידע רגשי ולאינטרוספקציה. לכן, בנוסף לאפקטים חזותיים ושמיעתיים, האיוואסקה מגבירה את מהירות המחשבה ומאפשרת אסוציאציות חדשות. המצב האינטרוספקטיבי המושרה על ידי האיוואסקה מעורר הרהורים בנושאים אישיים, והזיכרונות האישיים עשויים לעורר רגשות עזים. יחסי גומלין אלה בין מחשבות, זיכרונות ורגשות חשובים מאוד למשתמשי איוואסקה. הם סבורים כי החוויה יכולה לספק תובנות חדשות לגבי חששות אישיים, ולא נדיר שהם מאפיינים את החוויה המושרה על ידי איוואסקה כמקבילה להתערבות פסיכותרפויטית.[11]

מחקרים אחרים מעידים כי שימוש מתמשך באיוואסקה יוצר גם שינויים מוחיים מבניים ולא רק תפקודיים. מחקר שנערך על משתמשי איוואסקה לאורך זמן מצא הבדלים מוחיים מבניים בשני אשכולות עיקריים של המוח. בניתוח תמונות של תהודה מגנטית נמצאה צמצום בעובי קליפת המוח בפיתול החגורה האחורי ובאזורים הסמוכים.[28] וכן, עלייה בעובי קליפת המוח באונות הקדמיות המדיאליות, במיוחד בפיתול החגורה הקדמי.[11] משערים כי שינויים אלה קשורים לשינויים משמעותיים בעמדות ובאינטרסים של המשתמשים, אימוץ ערכים פחות מטריאליסטיים, פתיחות מחשבה גדולה יותר ואפילו לתחושות מיסטיות.[28]

שימוש באיוואסקה משפיע גם על רשת ברירת המחדל במוח (Default mode network). רשת ברירת המחדל נחשבת בספרות כמנגנון הביולוגי המייצר את תחושת “העצמי”. שינויים ברשת זו יכולים להסביר את השינויים התפיסתיים והחשיבתיים לגבי העצמי והעולם בזמן החוויה הפסיכדלית למשל תחושת אובדן האגו או העצמי. מתוך הספרות עולה כי שימוש באיוואסקה יוצר הפחתת פעילות באזורים של רשת ברירת המחדל ולאחריה נראית גם עליה בקישוריות שבין רשת ברירת המחדל לרשת חיובית למשימות (Task-positive network).[11][24]

ממצאים מצטברים בחקר רשת ברירת המחדל וחומרים פסיכדליים שונים הובילו לחשיבה חדשה לפיה חומרים פסיכדליים יוצרים שינוי זמני באופן עיבוד המידע במוח, זאת תוך מיקוד בעיבוד רגשי, זיכרונות ושינויים בתחושת העצמי. שינויים מוחיים אלו מאפשרים עיבוד מחדש של מידע בנוגע לעולם ולתחושת העצמי (למשל מחשבות, רגשות, זיכרונות) באופן שנותר גם לאחר שההשפעה האקוטית הפרמקולוגית שוככת. במסגרת טיפולית מיטיבה, עיבוד מחדש של מידע ותוך כדי חוויה רגשית ואינטנסיבית הוא חלון הזדמנויות ייחודי לטיפול בפסיכו־פתולוגיות מסוימות. לאיכות ולאינטנסיביות החוויה הפסיכדלית יש קשר לאפקט הטיפולי הנוצר בעקבותיה. במחקרים רבים נמצא קשר בין עליה בעוצמת החוויה הפסיכדלית הפנומנולוגית (למשל דיסוציאציית אגו או חוויות רוחניות משמעותיות) לבין הטבה ארוכת הטווח במדדים נפשיים.[11][24]

סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסיכום ראוי לצטט את המסקנות של ארבעה חוקרים שפרסמו מאמר[29] בנושא ב־2019:

"מאות שנים של חוכמה שמאנית הוכיחו שיש שימושים טיפוליים פוטנציאליים לאיוואסקה. נכון לעכשיו, אין לנו טיפולים מוצלחים ביותר להתמכרויות, ונראה שיהיה זה קוצר ראייה לא להישאר פתוחים בפני אפשרויות מעבר לרפרטואר שיטות הטיפול הסטנדרטיות שלנו. בהחלט ישנם אתגרים בחקר חומרים הנמצאים בשולי התרבות המדעית והזרם המרכזי, ומכשולים משפטיים יכולים למלא תפקיד בעיכוב ההתקדמות המדעית. בעיני חלקם, מחקר על הזיות עשוי להיראות טאבו, אך חקירת ההשפעות הספציפיות של חומרים פסיכואקטיביים כמו איוואסקה יכול להניב מידע שימושי לטיפול במצבים פסיכיאטריים ורפואיים רבים, כפי שהודגש בשנים האחרונות על ידי כמה חוקרים. עם זאת אנו מזהירים כי מחקרים כאלה צריכים להיעשות על ידי חוקרים מוכרים ואמינים וכי מחקרים כאלה חייבים לכלול רישום מקיף של תופעות לוואי כמו גם השפעות מועילות. מחקרים אלה צריכים להיות רשומים במלואם במאגרי המידע הקליניים הגלובליים המתאימים (למשל מאגר הניסויים הקליניים של NIH) והעמיתים שבודקים את המאמרים צריכים להיות בעלי גישה פתוחה. רבים מהמחקרים שנערכו עד היום עם איוואסקה היו קטנים וחסרו בקרות מתאימות. אף על פי שלעיתים קרובות דווח כי ההשפעות השליליות בבני אדם היו קלות יחסית, אנשים אינם חייבים להקל ראש בשימוש בו, ועליהם להיות מודעים להשפעות הלא נעימות הקשורות לשימוש באיוואסקה ולתופעות שליליות אפשריות המתוארות במספר אזכורים בסקירה זו. עקביות המינון וההרכב של חליטת האיוואסקה הם נושאים חשובים שיש לקחת בחשבון, כמו גם אינטראקציות פוטנציאליות עם תרופות אחרות שהמטופל נוטל."

המקור באנגלית
Centuries of shamanic wisdom have demonstrated potential therapeutic uses for ayahuasca. Currently, we do not have highly successful treatments for addictions, and it seems shortsighted not to remain open to possibilities beyond our standard repertoire of treatment modalities. Certainly, there are challenges in studying substances situated at the fringes of both science and mainstream culture, and legal obstacles can play a role in delaying scientific advancement. To some, studying hallucinogens may seem taboo, but studying the specific effects of psychoactive substances such as ayahuasca has the potential to yield useful information in the treatment of many psychiatric and medical conditions, as emphasized in recent years by several researchers. We caution, however, that such studies should be done by recognized, credible researchers and that such studies must include a comprehensive recording of side effects as well as beneficial effects. These studies should be fully registered with the appropriate global clinical databases (e.g. NIH Clinical Trials Database) and the peer-reviewed papers should be open access. Many of the studies conducted to date with ayahuasca have been small and lacked appropriate controls. Although the adverse effects in humans have often been reported to be relatively mild, people must not take its use lightly, and should be aware of the unpleasant effects associated with use of ayahuasca and of potential adverse effects described in several references in this review. Consistency of the dose and makeup of the ayahuasca brew are serious matters to be considered, as are potential interactions with other drugs the subject is taking.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוואסקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 The Ritual and Religious Use of Ayahuasca in Contemporary Brazil" (PDF). Retrieved 2017-08-14"
  2. ^ 1 2 3 4 5 An Introduction to Ayahuasca Ayahuasca Forums - The online ayahuasca community
  3. ^ 1 2 3 4 5 ד"ר עידו מגן (1/8/2018) המשקה מהאמזונס שמסייע לדיכאון – מכון דווידסון
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Richardson, G. (April 24, 2020). Ayahuasca Use Throughout Time: A Literature Review Anthropology Honours, Thesis Advisor: Dr. Karine Gagné, University of Guelph
  5. ^ 1 2 3 Santos, RG (2011) Ayahuasca: physiological and subjective effects, comparison with d-amphetamine, and repeated dose assessment. Thesis director: Dr. Gordi Riba, University of Barcelona,
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Metzner, R. ed. (2006), Sacred Vine of Spirits: Ayahuasca, Park Street Press
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Shanon, B. (2002), The Antipodes of the Mind: Charting the phenomenology of the Ayahuasca experience. Oxford and New York: Oxford University Press.
  8. ^ 1 2 Santos, R. G. (2016), Can Ayahuasca, the ‘sacred plant’ of the Amazon, help addiction and depression? THE CONVERSATION, Academic igour, journalistic flair
  9. ^ 1 2 3 Labate, B. C. & Jungaberle, H. (ed), (2011), The Internationalization of Ayahuasca, LIT Verlag, Zurich & Berlin.
  10. ^ 1 2 יורם בילו, (2/12/2003), הנפש הקסומה עיתון הארץ
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Domínguez-Clavé, E., et al., (2016), Ayahuasca: Pharmacology, neuroscience and therapeutic potential, Brain Research Bulletin, Elsevier.
  12. ^ Miller, M. J., et al., (2019) Chemical Evidence for the Use of Multiple Psychotropic Plants in a 1,000-Year-Old Ritual Bundle from South America. Proceedings of the National Academy of Sciences 116(23): 11207.
  13. ^ 1 2 3 4 Ayahuasca: The Dark Side and Dangers, The recovery village, therecoveryvillage.com/
  14. ^ 1 2 Soibelman, T., (1995)  “My Father and My Mother, Show Me Your Beauty”: Ritual Use of Ayahuasca in Rio de Janeiro, A Thesis Presented to the Faculty of The Social and Cultural Anthropology, The California Institute of Integral Studies, http://www.neip.info/
  15. ^ Labate, B.C.; Rose, I.S. & Santos, R.G. (2009). Ayahuasca Religions: a comprehensive bibliography and critical essays. Santa Cruz: Multidisciplinary Association for Psychedelic Studies – MAPS. ISBN 978-0-9798622-1-2.
  16. ^ The Nature of Ayahuasca (2019) Documentary, The Tranquil Eye, YouTube
  17. ^ Chia-Chi A Fu, BS, Maria L Morales, RN, Miguel M Cabada (January 2021) Ayahuasca experiences for sale on the internet—systematic analysis of health information provided to travellers in commercial websites Journal of Travel Medicine, Volume 28, Issue 1.
  18. ^ 1 2 3 Santos, R. G., et al., (2016) The current state of research on ayahuasca: A systematic review of human studies assessing psychiatric symptoms, neuropsychological functioning, and neuroimaging, Journal of Psychopharmacology, Vol. 30(12) 1230–1247
  19. ^ Ede Frecska, M.D., et al., (2012), Enhancement of creative expression and entoptic phenomena as after-effects of repeated ayahuasca ceremonies Journal of Psychoactive Drugs, 44 (3), 191–199.
  20. ^ Gonzalez, D., et al., (2020) Therapeutic potential of ayahuasca in grief: a prospective, observational study, Psychopharmacology 237(1) 1171–1182
  21. ^ 1 2 Silva, M. G., et al.,(2021) Anti-inflammatory activity of ayahuasca: therapeutical implications in neurological and psychiatric diseases, Behavioral Brain Research, 400, 113003.
  22. ^ Perucho, J., et al., (2017) Is Ayahuasca a Potential Ethnic Plant for the Treatment of Parkinson's Disease?, Journal of Pharmacology and Toxicology, 5(1).
  23. ^ Jose A. Morales-García, J. A. et al., (2017) The alkaloids of Banisteriopsis caapi, the plant source of the Amazonian hallucinogen Ayahuasca, stimulate adult neurogenesis in vitro, Scientific Reports, 7: 5309
  24. ^ 1 2 3 4 5 יונתן דוד על איוואסקה באתר של מחקר וריפוי פסיכדלי בישראל
  25. ^ Santos, R. G. (2013) Safety and Side Effects of Ayahuasca in Humans—An Overview Focusing on Developmental Toxicology, Journal of Psychoactive Drugs, 45(1), 68-78.
  26. ^ 1 2 3 Kubala, J., (2019) What Is Ayahuasca? Experience, Benefits, and Side Effects, healthline, healthline.com/
  27. ^ Santos, R. G., et al., (2017) Ayahuasca, dimethyltryptamine, and psychosis: a systematic review of human studies, Therapeutic Advances in Psychopharmacology, Vol. 7(4) 141–157.
  28. ^ 1 2 Bouso, J. C. (2015) Long-term use of psychedelic drugs is associated with differences in brain structure and personality in humans, European Neuropsychopharmacology, 25(4):483-92.
  29. ^ Hamill, J., (2019) Ayahuasca: Psychological and Physiologic Effects, Pharmacology and
    Potential Uses in Addiction and Mental Illness, Current Neuropharmacology, 17(2): 108–128.