לדלג לתוכן

שמאליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איטר)
המונח "איטר" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעויות אחרות, ראו איטר (פירושונים).
נשיא ארצות הברית ברק אובמה כותב בידו השמאלית

שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית. זאת בניגוד לרוב האוכלוסייה, אשר ידם הימנית היא הדומיננטית. תופעת ההעדפה להפעלה דווקא של צד אחד של הגוף אינה ייחודית רק לאדם, אולם במינים אחרים בהם הפרטים מתחלקים לימנים ושמאליים, חלוקה זו היא של 50% ימניים ו-50% שמאליים. ישנם גם מינים רבים שבהם אין תופעה כזו ברמת הפרט, דהיינו הפרט לא יעדיף שימוש בצד מסוים של גופו.

המדידה השכיחה ביותר לשמאליות היא באמצעות שאלוני דיווח עצמי בהם שואלים את הנבדקים מהי היד המועדפת עליהם לביצוע פעולות שונות.[1] כאשר ההעדפה אינה ברורה האדם נחשב לאמבידקסטרי.[2]

רוב בני האדם מפתחים עד גיל שנתיים העדפה של צד.[3] בצד המועדף-הדומיננטי, האדם יבצע את מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד כגון כתיבה, אכילה וחיתוך. לאנשים יש גם עין דומיננטית (עין מכוונת).

אצל חלק קטן באוכלוסייה לא נצפית העדפה לאחד מן הצדדים. אנשים אלה, הקרויים אמבידקסטרים (דו-ידיים), מיומנים בשימוש בשתי ידיהם במידה שווה.

שכיחות השמאליים באוכלוסיה עומדת על כ־10.5%.[4] השכיחות בקרב גברים גבוהה מעט מזו של נשים. מחקר אמריקאי מצא ששכיחות השמאליות אצל הנשים הוא 9.9% ואצל הגברים 12.6%.[3] שמאליות נפוצה יותר באוכלוסיות כמו ספורטאים מצטיינים,[1] הומוסקסואלים[5][1] ותאומים.[1][6]

לפי הספר "Right Hand, Left Hand" של Chris McManus הייתה עליה של שמאליים מ-3% בשנת 1900 עד ל-10% בקרב נשים ו-12% בשנות ה-50 של המאה ה-20, ומגמה זו נשמרה ברמה יציבה במשך 20 השנים הבאות.[7] עלייה זו מיוחסת, בין השאר, לכך שהלחץ התרבותי לא להיות שמאלי ירד עם השנים.[1]

לשמאליות גורמים תורשתיים וסביבתיים. מקדם התורשתיות של שמאליות הוא סביב 24%,[8] כאשר זוהו לפחות 40 אתרים גנטיים לתכונה.[8] העדפת היד מופיעה בגיל צעיר. היא מתבססת בשנתיים הראשונות של החיים, אך אפשר לראות עדויות ראשונות להעדפה זו גם בבדיקות אולטראסאונד במהלך ההיריון.[3]

קיימים גם גורמים סביבתיים רבים הקשורים לקביעת היד הדומיננטית. באופן ברור, לחץ חברתי המופעל בתרבויות מסוימות יכול לגרום לשמאליים להשתמש בידם הימנית, בניגוד לנטייתם הטבעית.[8] משוער שמסיבה זו שכיחות השמאליות במדינות אסיה נמוכה מזו בצפון אמריקה ואירופה.[1]

ילדים הנולדים באביב (מרץ עד יולי בהמיספירה הצפונית) נמצאים בסיכון מוגבר להיות שמאליים[8] וכך גם תינוקות שלא ינקו.[8]

תכונות נלוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנשים שמאליים יש נטייה גבוהה יותר לדומיננטיות שפתית בהמיספירה הימנית. ככל שהנטייה השמאלית חזקה יותר, כך עולה הסיכוי שהלטרליזציה המוחית לשפה אינה טיפוסית,[9] כלומר שההתמחות השפתית נמצאת בחצי המוח הימני, ולא השמאלי.

מחקר מטא־אנליזה מצא יתרון קטן לימניים ביכולת מרחבית. לא נמצא הבדל ביכולת מילולית (אנ') באוכלוסייה כולה, אבל בקרב ילדים היה יתרון לימניים.[10] ההבדלים הקוגניטיביים האלה מיוחסים להבדלים בלטרליזציה המוחית (אנ').[10] מטא־אנליזה אחרת בחנה את הקשר בין העדפת יד לבין אינטליגנציה ומצאה שההבדל בין שתי הקבוצות הוא זניח.[11]

שמאליות (או היעדר העדפה לימניות) מגבירים את הסיכון להפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות רבות כמו סכיזופרניה,[8] הפרעה דו־קוטבית,[8] הפרעות נוירוטיות,[8] פוביות ספציפיות,[12] אוטיזם,[8] הפרעת קשב,[13] אלכוהוליזם,[8] התמכרות לסמים,[8] חירשות,[8] מוגבלות שכלית והפרעות התפתחותיות.[8] לעומת זאת, הקשר לחרדה אינו חזק.[12] בניגוד לממצאים של מחקרים מוקדמים, לא נמצא קשר בין שמאליות לבין דיכאון.[14]

היסטוריה ואבולוציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב בעלי החיים האחרים, אין הטיה סימטרית בהעדפת צד כזה או אחר. מחציתם מעדיפים צד אחד והמחצית השנייה את הצד השני.[15] בקרב שימפנזים היחס בין ימניים לשמאליים נוטה ל 65% ימניים ו־35% שמאליים.[16] מוערך שההטיה לטובת ימניות התפתחה במהלך האבולוציה הפרימאטית (אנ') ב־7 מיליון השנים האחרונות.[9] ניתוח של יצירות אמנות היסטוריות הראה שכיחות מוגברת של ימניים לפחות ב־5,000 השנים האחרונות.[15]

שמאליות בחברה ובתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צד שמאל כצד שלילי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מהתרבויות התקיימו אסוציאציות וקונוטציות השליליות כלפי השימוש ביד שמאל. באזורים מסוימים, שבהם תברואה הייתה בעייתית (לדוגמה בגלל מחסור במים) הייתה בעיה לשמור על היגיינה. פתרון לכך היה שימוש ביד ימין, כיד הדומיננטית של רוב האנשים, לשם אכילה, טיפול במזון ואינטראקציות חברתיות (כמו לחיצת יד). יד שמאל שימשה אז להיגיינה אישית, במיוחד לאחר מתן שתן ועשיית צרכים. כללי ההיגיינה האישית באסלאם מחייבים זאת, כפי שנגזרו ממקורות החדית'. כללים אלה נאכפו על כולם, לא משנה מה היד הדומיננטית שלהם. יד שמאל נודעה כיד ה"טמאה" או "הלא נקיה".[17] כיום, בקרב מוסלמים ובחברות מסוימות, כולל נפאל והודו, עדיין מקובל שאנשים משתמשים ביד שמאל כדי לנקות את עצמם במים לאחר עשיית הצרכים. יד ימין ידועה בדרך כלל, כיד המשמשת לאכילה.[18] בישראל בשנות החמישים, התקיימו קורסים לשמאליים לכתיבה ביד ימין.[19]

בדתות רבות, כולל הנצרות, יד ימינו של אלוהים היא היד המועדפת. לדוגמה, ישו יושב בצד ימין של אלוהים. יד שמאל של אלוהים, לעומת זאת, היא יד השיפוט. לפי זרמים בנצרות המלאך גבריאל נקרא לפעמים "יד שמאל של אלוהים" והוא יושב בצד שמאל של אלוהים. הנופלים, אלו הנדחים מחסדו של האל נשלחים שמאלה, כמתואר במתי כ"ה: 32–33, שבו כבשים מייצגים את הצדיקים ועתודים (עיזים) מייצגים את הנופלים: "וְנֶאֶסְפוּ לְפָנָיו כָּל־הַגּוֹיִם וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַפְרִיד הָרֹעֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים וּבֵין הָעַתּוּדִים׃ וְהִצִּיב אֶת־הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֵת הָעַתּוּדִים לִשְׂמֹאלוֹ׃"[20]

באירופה של המאה ה-19, הומוסקסואלים כונו "שמאליים".[21] בחלקים בעלי הרוב הפרוטסטנטי של הממלכה המאוחדת, הקתולים כונו "רגליים שמאליות", ולהפך בחלקים בעלי הרוב הקתולי של אירלנד ואמריקה האירית.[22]

פעילויות וחוויות תמימות שונות נחשבות בחלק מהתרבויות לגסות או אפילו סימנים למזל רע כאשר צד שמאל מעורב. בחלקים מסוימים של סקוטלנד, זה נחשב למזל רע לפגוש אדם שמאלי בתחילת מסע.[23] בגאנה, הצבעה, תנועות, מתן או קבלת פריטים ביד שמאל נחשבים לטאבו או גס רוח. אדם שנותן הוראות יביא את יד שמאל אל אחורי גבו, ואף יתאמץ להצביע דווקא ביד ימין במידת הצורך.[24]

ביטויים: בשפות אירופאיות רבות, ביניהן האנגלית, משמעות המילה "ימין" (right) היא גם "נכון" או "צודק". גם בעברית קיימים ביטויים כגון "שתי ידיים שמאליות", "קם על צד שמאל" (היה לו יום רע), "התחיל ברגל שמאל" (התחיל ברע), "לבש את החולצה על צד שמאל" (לבש את החולצה הפוך) וכיוצא בזה.

נהלים מפלים: בעבר, יכול גבר יפני להתגרש מאשתו אם הוא גילה שהיא שמאלית. עד לא מזמן טאיוואן עודדה אנשים שמאליים להפוך להיות ימניים (או לפחות לכתוב ביד ימין). האסקימואים האמינו שהשמאליים הם מכשפים ובתרבויות שונות נקשר צד שמאל אל השטן.

עיצוב מכשירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים שמאליים נתקלים במצבי אי נוחות בחברה כאשר רוב המכשירים, האמצעים והמקומות מיועדים לאנשים ימניים. לדוגמה, השימוש במספריים אינו נוח כלל ועיקר בעת החזקתם ביד שמאל ובעת החיתוך לא ניתן לראות את קו הגזירה. דוגמה נוספת - במדינות רבות מוט תיבת ההילוכים ברכב ניתן לשימוש רק ביד ימין.

ישנה טענה שבשפות הנכתבות משמאל לימין יותר קל לימניים, ובשפות הנכתבות מימין לשמאל כמו עברית וערבית דווקא יותר קל לשמאליים. בסיס הטענה בתקופה שבה לדיו לקח זמן להתייבש ובכתיבה מימין לשמאל ביד ימין הייתה נטייה ליד הכותבת למרוח את הדיו הלח, ולהפך ביד שמאל. אולם, בניגוד לכתב שכולם חייבים לציית לחוקים אחידים בו, ישנם תחומים שבהם ניתן לעצב את המכשור או הנהלים באופן אוניברסלי, אך הדבר הרבה פעמים לא נעשה.

הרבה מהמכשירים שעוצבו במהלך המאה העשרים, כגון עכבר מחשב,[25] פותחני קופסאות ומסורים חשמליים, או מספריים, לא היו קלים לתפעול בידי שמאליים ולא פעם היו גם מסוכנים להם. כתוצאה מכך שמאליים נפגעו יותר מתאונות ביתיות ומתאונות עבודה, בין אם קלות ובין אם קשות.

חלק מרובי סער והמקלעים קלים נפוצים עוצבו תוך התעלמות מהלוחמים השמאליים. בדגמים הראשונים של רובה הסער M-16 חסרה הבליטה שיש היום מאחורי פתח פליטת התרמילים, ורובאי שמאלי שהידק את הרובה לכתף שמאל בעת הירי, נרגם בפניו מתרמילים לוהטים. במרבית הדגמים של רובה הסער AK-47 (קלשניקוב) ובמקלע מאג ידית הדריכה מכאיבה ופוצעת את צדי גופו של לוחם שהנשק תלוי סביב צווארו ומוצמד לצד גופו השמאלי.

חג האיטרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חג האיטרים, 13 באוגוסט 2002

ב-1976 החליט מועדון איטרים בבריטניה כי 13 באוגוסט יהיה יום חג איטרי יד ימין הבין-לאומי והמנהג אומץ ברחבי העולם. ב-2017 צוין היום לראשונה בישראל.[26]

בתנ"ך מסופר על אהוד בן גרא כי הוא היה איטר יד ימינו, כלומר שמאלי. בימיו שעבד את ישראל עגלון מלך מואב. אהוד תכנן להתנקש בעגלון. הוא הגיע למושבו בנושאו את חרבו בצידו הימני. כך השומרים, שהיו בודקים אם יש חרב בצד שמאל, לא מצאו את חרבו. כתוצאה מכך היה יכול לגשת למלך חמוש בלי שיעצרו בעדו. אהוד אמר לעגלון כי הוא מעוניין להגיש לו מנחה. הוא הושיט את ידו השמאלית והוציא את חרבו, וכך ניצל את היותו שמאלי כדי להתנקש בעגלון בהפתעה.

וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ, אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ. וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב. וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת, גֹּמֶד אָרְכָּהּ, וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ. וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב... וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב אֶת הַמִּנְחָה, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם נֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה. וְהוּא שָׁב מִן הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת הַגִּלְגָּל, וַיֹּאמֶר: "דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ", וַיֹּאמֶר: "הָס", וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כָּל הָעֹמְדִים עָלָיו. וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר לוֹ לְבַדּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵהוּד: "דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ", וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא. וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ, וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ.

בתקופת התנ"ך שבט בנימין נודע עם אחוז גבוה יחסית של איטרים, כולל גדוד שלם של צלפי אבנים.

איטרים בהלכה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אב ובנו מניחים תפילין. הבן הוא ימני, ולכן התפילין של יד שלו, על ידו השמאלית. האב שמאלי, ולכן התפילין של יד שלו, על ידו הימנית

בתפיסה ההלכתית קיים הבדל בין איטר יד השולט בעיקר בידו השמאלית, לבין איטר רגל השולט בעיקר ברגלו השמאלית. הדיון ההלכתי נוגע למספר ציוויים:

בשאר המצוות המעשיות, כגון קביעת מזוזה, נטילת כוס של ברכה, נטילת לולב, הסיבה בליל הסדר וסדר נטילת הידיים, ישנם חילוקי דעות אם יש נפקא מינה לידו השלטת של מקיים המצווה.

פוסקי ההלכה הציעו מספר הגדרות לקביעת היד השלטת: רש"י[27] טען שהיד השלטת מוגדרת על פי היד החזקה יותר, ואילו הרא"ש ואחרים[28] פירשו שמשמעות הביטוי התלמודי "יד חזקה" אינה היד שכוחה הפיזי רב יותר, אלא היד שבה האדם מבצע את רוב פעולותיו היום-יומיות. בשולחן ערוך[29] נכתב, שפעולת הכתיבה היא המגדירה את היד השלטת, כך שאדם הכותב בידו הימנית, אף אם רוב פעולותיו מתבצעות בידו השמאלית, אינו מוגדר על ידי ההלכה כאיטר, אבל הצמח צדק כתב, שהכותב בימין ושאר מעשיו בשמאל, יניח תפילין מספק על שתי ידיו, כלומר, יניח קודם על ידו האחת, ואחר כך יניח על ידו השנייה,[30] והכותב בשתי ידיו ורוב מעשיו בשמאל, יניח על ידו הימנית כאיטר, ולחומרא, יניח אחר כך גם על שמאל.

ביחס ל"איטר רגל" התקבלה הגדרתו של רש"י:

"כשמהלך עוקר רגל השמאל תחילה, מה שאין דרך בני אדם כך"[31]

שמאליים מפורסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוליאון, לאונרדו דה וינצ'י, מיכאלאנג'לו, ביל גייטס, סטיב ג'ובס, ג'ימי הנדרקיס, ברק אובמה, אלברט איינשטיין, יוליוס קיסר, אייזיק ניוטון, ניל אמסטרונג, המלכה ויקטוריה, ז'אן דארק, הלן קלר, מארי קירי, ג'יימס גרפילד ביל קלינטון, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, ג'רלד פורד, הארי טרומן, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד רייגן, הנרי פורד, רות ביידר גינסבורג, פידל קסטרו, הנסיך ויליאם, פרנץ קפקא, יוהאן סבסטיאן באך, לודוויג ואן בטהובן, וולפגנג אמדאוס מוצרט, בוב דילן, פול סיימון, פול מקרטני, רינגו סטאר, סטינג, פיל קולינס, דייוויד בואי, קורט קוביין, צ'ארלי צ'פלין, ניקול קידמן, סטיב מקווין, ג'רי סיינפלד, ג'ייסון אלכסנדר, טום קרוז, אטוואלפה ז'ופנקי, בילי ריי סיירוס, דייוויד קוק, איגי פופ, דיק דייל, רוברט דה נירו, דני קיי, אנג'לינה ג'ולי, ג'ניפר לורנס, ג'סטין ביבר, ליידי גאגא, שרה ג'סיקה פארקר, ברוס ויליס, אופרה וינפרי, דמי מור, מארק ספיץ, מישל פלטיני, רומאריו, מרקו ואן באסטן, ג'ימי קונורס, מרטינה נברטילובה, פלה, ג'ון מקנרו, לארי בירד, אנה קנדריק, קארדי בי, מאט גריינינג, היילי קיוקו, פאולה פרננדז, טוני איומי.[32][33][34]

אהוד בן גרא, בנימין נתניהו, יאיר לפיד, יעקב אחימאיר, דני קרמן, נחמן שי, משה נסים, ישראל כ"ץ, אלי ישי, שי פירון, יואב קיש, תמר זנדברג, איילת שקד, ציפי חוטובלי, דן תורן, שמואל אגמון, משה ז"ק, רמי יוסיפוב, מריאנו אידלמן, אלי פיניש, גור שלף, חיים רביבו, יזהר אשדות, זוהר ארגוב, אורי גלר, דניאל ליטמן, שירן סנדל, עברי לידר.[35]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמאליות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Marietta Papadatou-Pastou, Eleni Ntolka, Judith Schmitz, Maryanne Martin, Marcus R. Munafò, Sebastian Ocklenburg, Silvia Paracchini, Human handedness: A meta-analysis., Psychological Bulletin 146, 2020-06, עמ' 481–524, ראו 484 doi: 10.1037/bul0000229
  2. ^ Marietta Papadatou-Pastou, Eleni Ntolka, Judith Schmitz, Maryanne Martin, Marcus R. Munafò, Sebastian Ocklenburg, Silvia Paracchini, Human handedness: A meta-analysis., Psychological Bulletin 146, 2020-06, עמ' 481–524, ראו 485 doi: 10.1037/bul0000229
  3. ^ 1 2 3 Carolien G. F. de Kovel, Amaia Carrión-Castillo, Clyde Francks, A large-scale population study of early life factors influencing left-handedness, Scientific Reports 9, 2019-01-24, עמ' 1 doi: 10.1038/s41598-018-37423-8
  4. ^ Marietta Papadatou-Pastou, et al, Human handedness: A meta-analysis., Psychological Bulletin 146, 2020-06, עמ' 481–524 doi: 10.1037/bul0000229
  5. ^ Chris McManus, Half a century of handedness research: Myths, truths; fictions, facts; backwards, but mostly forwards, Brain and Neuroscience Advances 3, 2019-01, עמ' 6 doi: 10.1177/2398212818820513
  6. ^ Lena Sophie Pfeifer, Judith Schmitz, Marietta Papadatou-Pastou, Jutta Peterburs, Silvia Paracchini, Sebastian Ocklenburg, Handedness in twins: meta-analyses, BMC Psychology 10, 2022-01-15 doi: 10.1186/s40359-021-00695-3
  7. ^ Debunking Transphobic Talking Points Discursive Edition
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Marietta Papadatou-Pastou, Eleni Ntolka, Judith Schmitz, Maryanne Martin, Marcus R. Munafò, Sebastian Ocklenburg, Silvia Paracchini, Human handedness: A meta-analysis., Psychological Bulletin 146, 2020-06, עמ' 481–524, ראו 483 doi: 10.1037/bul0000229
  9. ^ 1 2 Marietta Papadatou-Pastou, Eleni Ntolka, Judith Schmitz, Maryanne Martin, Marcus R. Munafò, Sebastian Ocklenburg, Silvia Paracchini, Human handedness: A meta-analysis., Psychological Bulletin 146, 2020-06, עמ' 481–524, ראו 482 doi: 10.1037/bul0000229
  10. ^ 1 2 Metten Somers, Laura S. Shields, Marco P. Boks, René S. Kahn, Iris E. Sommer, Cognitive benefits of right-handedness: A meta-analysis, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 51, 2015-04, עמ' 48–63 doi: 10.1016/j.neubiorev.2015.01.003
  11. ^ Eleni Ntolka, Marietta Papadatou-Pastou, Right-handers have negligibly higher IQ scores than left-handers: Systematic review and meta-analyses, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 84, 2018-01, עמ' 376–393 doi: 10.1016/j.neubiorev.2017.08.007
  12. ^ 1 2 Sebastian Ocklenburg, Jette Borawski, Annakarina Mundorf, Kerrin Riedel, Alexander Lischke, Handedness and anxiety: a review, Laterality 28, 2023-11-02, עמ' 336–356 doi: 10.1080/1357650X.2023.2250074
  13. ^ Evgenia Nastou, Sebastian Ocklenburg, Martine Hoogman, Marietta Papadatou-Pastou, Handedness in ADHD: Meta-Analyses, Neuropsychology Review 32, 2022-12, עמ' 877–892 doi: 10.1007/s11065-021-09530-3
  14. ^ Julian Packheiser, et al, Handedness and depression: A meta-analysis across 87 studies, Journal of Affective Disorders 294, 2021-11, עמ' 200–209 doi: 10.1016/j.jad.2021.07.052
  15. ^ 1 2 Chris McManus, Half a century of handedness research: Myths, truths; fictions, facts; backwards, but mostly forwards, Brain and Neuroscience Advances 3, 2019-01, עמ' 1 doi: 10.1177/2398212818820513
  16. ^ Chris McManus, Half a century of handedness research: Myths, truths; fictions, facts; backwards, but mostly forwards, Brain and Neuroscience Advances 3, 2019-01, עמ' 5 doi: 10.1177/2398212818820513
  17. ^ Coren, Stanley (1990). Left-handedness: behavioral implications and anomalies. Amsterdam: Elsevier Science Publishers B.V. ISBN 978-0-444-88438-1.
  18. ^ Muhammad Saed Abdul-Rahman (2007). Islam: Questions and Answers – Manners (Part 1). London: MSA Publication Ltd. ISBN 978-1-86179-336-2. OCLC 58477120.
  19. ^ אתר למנויים בלבד יעל גרינפטר, היהפוך שמאלי לימני?, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2014
  20. ^ בשורה על פי מתי, פרק כ"ה ויקיטקסט
  21. ^ Evans, Dave (2007). The History of British Magick after Crowley. Hidden Publishing.
  22. ^ Dolan, T. P. (2004). "left-footer". A Dictionary of Hiberno-English: The Irish Use of English. Gill & Macmillan Ltd. p. 139. ISBN 9780717135356. Retrieved December 7, 2016.; "Notes and Queries: Where does the phrase 'left footer' come from?". The Guardian. Retrieved December 7, 2016.; Mencken, Henry Louis (1962). The American language. A. A.Knopf. p. 745.; Partridge, Eric (May 2, 2006). "left-footer". A Dictionary of Slang and Unconventional English. Nature. Vol. 142. Routledge. p. 674. Bibcode:1938Natur.142.1095F. doi:10.1038/1421095a0. ISBN 9781134963652. S2CID 4116274. Retrieved December 7, 2016.
  23. ^ Wilson, Sir Daniel (1891). The right hand: left-handedness. London: MacMillan and Co. ISBN 978-0-665-25982-1.
  24. ^ Kita, S.; Essegbey, J. (2001). "Pointing left in Ghana: How a taboo on the use of the left hand influences gestural practice". Gesture. 1 (1): 73–95. doi:10.1075/gest.1.1.06kit.
  25. ^ הגדרת עכבר המחשב לשמאליים
  26. ^ החיים הקשים של השמאליים ערוץ 7, 14 באוגוסט 2017.
  27. ^ רש"י לתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף לז, עמוד א
  28. ^ הרא"ש למנחות, דף לז, עמוד א, ובעקבותיו בשו"ת יביע אומר, חלק ב בערך אה"ע, סימן כ
  29. ^ שו"ע, חלק או"ח, סימן כז, סעיף ו
  30. ^ שו"ת הצ"צ, סימן ד
  31. ^ רש"י (בפירושו לתלמוד בבלי, בכורות, דף מה, עמוד ב, ד"ה אטר), על פי התלמוד בבלי (מסכת יומא, דף יא, עמוד ב), וכן בבית יוסף (אה"ע, סימן קסט)
  32. ^ שרית שפק, ‏יום השמאליים הבינלאומי: אלו הסלבס עם יד שמאל חזקה, באתר "סרוגים", 13 באוגוסט 2023
  33. ^ שמאליים מפורסמים, באתר יד שמאל
  34. ^ Mary Shustack, Maxwell Shukuya, 23 מפורסמים שמאליים ששינו את העולם, באתר צ'יפיזם, ‏17.8.2022
  35. ^ דינה גלוכמן, יד שמאל שולטת: קבלו את המפורסמים השמאליים, באתר פרוגי, ‏13.8.2017