איראן אינטרנשיונל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Iran International
פרטי הערוץ
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך השקה 19 במאי 2017
בעלות Volant Media UK Ltd
שפה פרסית
משרד ראשי לונדון, בריטניה
פורמט תמונה 1080i (HDTV),‏ 576i (SDTV)
iranintl.com/en
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Iran International (בפרסית: ایران اینترنشنال) היא תחנת טלוויזיה בשפה הפרסית, שבסיסה בלונדון וקהל היעד שלה הוא צופים איראנים.[1] הערוץ ניתן לקליטה חופשית בלוויין. הערוץ זכה לתשומת לב תקשורתית בעקבות הדיווח שלו על הפרות זכויות האדם, התפתחויות פוליטיות, זכויות להט"ב וזכויות נשים באיראן.[2][3] פעמיים היה הערוץ מועמד לערוץ הבינלאומי של השנה על ידי האגודה לשידור בינלאומי.[4][5] כמו כן, ידוע כי לערוץ יש קשרים עם משפחת המלוכה הסעודית, כאשר חלק מסוים ממימון הערוץ מגיע מאנשים הנמצאים בקשר הדוק עם משפחת המלוכה.[6][7][8]

החדשות והניתוחים של איראן אינטרנשיונל צוטטו בפרסומי תקשורת מערביים, כולל BBC News,‏[9] "הגרדיאן",[10]‏ "The Sydney Morning Herald",‏[11] "דיילי טלגרף",‏[12] פוקס ניוז,[3] ו-"אינדפנדנט"[13] כתבים מצוות הערוץ הופיעו כמומחים ברשתות BBC Radio 4, סקיי ניוז, תאגיד השידור האוסטרלי[14] ו-ITN.

איראן אינטרנשיונל זמין בארצות הברית, קנדה, אפריקה, בריטניה ואירלנד, אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה, עם לשכות באיסטנבול, פריז וושינגטון די. סי..[15]

איראן אינטרנשיונל הוקמה בשנת 2017 וזמינה באינטרנט, באמצעות רדיו ודרך כל שידור לוויין לאיראן.[15]

בשנת 2022, סקר עצמאי שבוצע על ידי הקבוצה לניתוח ומדידת עמדות באיראן (GAMAAN) ודווח על ידי ה-AIB[4] מצא כי איראן אינטרנשיונל הוא המקור המשפיע ביותר לחדשות עצמאיות באיראן עם 33% מהקהל היומי.[16] יותר ממחצית מ-27,000 המשתתפים בסקר דיווחו גם שהם בוטחים באיראן הבינלאומית "הרבה" או "במידה מסוימת".[17]

חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן אינטרנשיונל מסתמכת על צוות עיתונאים מסביב לעולם ומדווחת על אקטואליה, בריאות, טכנולוגיה, הפרות זכויות אדם, זכויות להט"ב, זכויות נשים ועוד.[15][18][19][11] הערוץ דיווח בהרחבה על מגפת הקורונה באיראן, הסכם הגרעין ופוליטיקה עולמית.[20][21][22]

הערוץ משדר גם תוכניות טלוויזיה בנושאי ספורט, תרבות ופוליטיקה והפיק סרטים דוקומנטריים שהיו מועמדים לפרסים על ידי האגודה לשידורים בינלאומיים.[23]

דיווחים בלעדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ היה הראשון לדווח על כמה מקרים בולטים ויש לו גישה לרשת של חושפי שחיתויות ומקורות בתוך איראן.

איראן אינטרנשיונל דיווחה באופן בלעדי על הארכת החופשה של נזנין זגרי-רטקליף,[24] ובן זוגה ריצ'רד רטקליף התארח בערוץ מספר פעמים.[25] הערוץ היה גם הראשון לדווח כי הראפר האיראני אמיר טאטאלו עומד בפני גירוש חזרה לאיראן מטורקיה,[25] וגזר דינה של כוכבת הסרט "הסוכן", תראנה עלידוסתי.[26]

במהלך מגפת הקורונה באיראן, הערוץ פרסם מסמכים בלעדיים הנוגעים לשחיתות ממשלתית ברמה גבוהה בנוגע לאספקת ציוד רפואי, כאשר האינדפנדנט כתב כי המסמכים "מתיימרים להראות כיצד גורמים במשטר האיראני התערבו ברכישת ציוד רפואי והטו חוזים דרום קוריאניים לערכות בדיקה לקורונה דרך חברות קש אל קרנות שמרניות שנשלטות על ידי מקורבים".[27]

בדיווח על הוצאתו להורג של נאביד אפקרי, איראן אינטרנשיונל ראיינה באופן בלעדי את חוקרת איראן ועורכת הדין לזכויות אדם של אמנסטי אינטרנשיונל, רהה בהריני, שאמרה לערוץ כי "עם ההוצאה להורג הסודית שלא היה ידוע עליה קודם של נאביד אפקרי, שלטונות הרפובליקה האסלאמית שוב הראו את חוסר הרחמים והעריצות של מערכת המשפט האיראנית ברמה הבינלאומית".[28]

פרשת זריף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באפריל 2021 השיגה איראן אינטרנשיונל הדלפת קובץ שמע של שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, בו הוא מותח ביקורת על משמרות המהפכה, וטען כי מפקד כוח קודס המנוח, קאסם סולימאני גרר את איראן למלחמת האזרחים בסוריה בגלל רוסיה. הנשיא ולדימיר פוטין רצה שכוחות איראנים בשטח ישלימו את המערכה האווירית הרוסית ויתמכו בבממשלת סוריה.[29][30]

זריף גם הזכיר כי רוסיה רצתה לעצור את הסכם הגרעין ולהשאיר את איראן בסכסוך עם המערב.[31]

מרכיבי ההקלטה גם גרמו לרפובליקנים בארצות הברית לקרוא להתפטרותו של ג'ון קרי מהמועצה לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לאחר שזריף חשף במהלך ההקלטה כי קרי הודיע לו על פעולות ישראל בסוריה.[32]

זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן אינטרנשיונל דיווחה על הפרות בולטות של זכויות אדם ברחבי איראן, כולל הוצאתו להורג של נאוויד אפקרי,[33][28][34] הריגת רומינה אשרפי בת ה-14,[35] מעצר וכליאה של האקדמאית הבריטית-אוסטרלית קיילי מור-גילברט[36] וכריתת גפיהם של ארבעה גברים באיראן בגין גניבה.[37]

ארם בולנדפז, פעילה לסבית ועיתונאית באיראן אינטרנשיונל הפיקה סרטים תיעודיים על קהילת הלהטב"ק בתוך איראן והייתה מבקרת קולנית של הפרות זכויות אדם נגד הקהילה.[2][18]

ביוני 2020, איראן אינטרנשיונל דיווחה על סדרה של רציחות על כבוד המשפחה ואלימות על רקע מגדרי שהתרחשו באיראן,[38] כאשר נרג'ס טבאלוסיאן, אנליסטית משפטית ועיתונאית באיראן אינטרנשיונל, בתה של האקטיביסטית זוכת פרס נובל שירין עבאדי, נאמה בפומבי לכלי תקשורת עולמיים על התגברות האלימות נגד נשים במדינה.[38][3]

בנוסף להוצאה להורג של נאביד אפקרי, הערוץ דיווח רבות על מעצרם של אסירים פוליטיים באיראן. הערוץ דיווח על מעצרו והוצאה להורג אפשרית של הרופא האיראני-שוודי אחמד רזא ג'לאלי,[39] דיווח כי 85 ילדים עומדים בפני הוצאה להורג במדינה,[40] וכן, דיווח על מעצרו של במאי הקולנוע עטור הפרסים מוחמד רוסלוף.[41]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן אינטרנשיונל הוקמה ב-18 במאי 2017[42], במטרה לשרת את 80 מיליון האנשים שחיים באיראן ובפזורה האיראנית ברחבי העולם, בנוסף ליידע קהל עולמי על החדשות וההתפתחויות האחרונות באיראן וברחבי המזרח התיכון.[43]

משרדי הערוץ נמצאים בלונדון והוא משדר לכל העולם, עם צוות עיתונאים מערוצי חדשות אחרים בשפה הפרסית שהצטרף לערוץ כולל Manoto, רדיו פרדא, BBC Persian Service וקול אמריקה.

מאז הקמתה, התחנה דיווחה על אירועים עולמיים, עם רשת של כתבים בינלאומיים. כולל דיווח על אירועים חשובים, כמו הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020, הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020, ההתנקשות בג'מאל ח'אשוקג'י ורצח מוחסן פח'רי-זאדה בדצמבר 2020.

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן אינטרנשיונל נמצאת בבעלות Volant Media UK Ltd.[44][45] ומנוהלת על ידי DMA Media Ltd, שיש לה לשכות בפריז, איסטנבול, קאבול וושינגטון.[46]

מסמכים תאגידיים של Volant Media מראים כי אזרח סעודי אחר, פאהד איברהים אלדג'תר, היה בעל המניות העיקרי של Volant Media לפני עאדל עבד אל כרים.[44] אלדג'תר החזיק ביותר מ-75% ממניות Volant Media ממאי 2016 עד מאי 2018.[44] פאהאד איברהים אלדג'תר היה יו"ר חברת הסלולר הסעודית Zain ממרץ 2013 עד פברואר 2016. Zain Saudi היא ספקית הסלולר השלישית בגודלה בערב הסעודית.[47]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן הבינלאומי של איראן

לפי Middle East Eye, איראן אינטרנשיונל היא פלטפורמה תקשורתית לאופוזיציה האיראנית.[48] קורוש זיעברי מאל-מוניטור כתב שהערוץ "אינו נרתע מלהציג את עצמו כארגון תקשורת אופוזיציוני" ונותן לעיתים קרובות את המיקרופון לאורחים המבקרים את ממשלת איראן.[49] הערוץ כונה "כלי חדשות של הגולה האיראנית" על ידי בורזו דראגהי מהאינדיפנדנט.[50]

הערוץ ידוע בכך שהעלה את קרנו של רזא פהלווי, היורש האחרון של כס המלכות האיראני לשעבר, על ידי סיקור מתמיד וראיון חוזר ונשנה שלו.[48] הוא גם מספק סיקור נרחב של המפלגה מוג'אהדין ח'לק (MEK), כולל שידור חי של העצרות שלהם.[6]

הערוץ לא משדר פרסומות.[6]

תלונה איראנית לאופקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 הגיש שגריר איראן בבריטניה תלונה לאופקום, רגולטור התקשורת הבריטי בגלל הראיון של איראן אינטרנשיונל עם דובר ארגון בדלני לאחר שהארגון נטל אחריות על מתקפת טרור במצעד צבאי באהוואז שבמחוז ח'וזסטן, והרג 25 אזרחים ואנשי צבא.[51][52] הערוץ שידר ראיון עם יעקוב הור אלטוסטרי, שהוצג כדובר הקבוצה, ולקח בעקיפין אחריות לפיגוע, כינה אותו "התנגדות נגד מטרות לגיטימיות".[53] לאחר חקירה ארוכה קבעה אופקום כי איראן הבינלאומית לא הפרה כללים.[54][55]

טענות לחוסר עצמאות עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שתחנת הטלוויזיה מצהירה כי היא "מקפידה על סטנדרטים בינלאומיים נוקשים של חוסר משוא פנים, איזון ואחריות",[7] הועלו שאלות בנוגע לעצמאות העיתונאית שלה.[6][7]

באוקטובר 2018, "הגרדיאן" ציטט מקורב אלמוני שאמר כי התוכן הושפע מרצון המשקיעים בערוץ, אך הכחיש דיווחים לפיהם המימון הגיע מסעודים הקשורים לנסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן.[6]

לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" "כמה עיתונאים באיראן אינטרנשיונל התלוננו שההנהלה דוחפת קו פרו-סעודי, נגד הקו של הרפובליקה האיסלאמית". העיתון ציטט כתב לשעבר בתחנת הטלוויזיה התחנה מבצעת "דחיפה שיטתית ומתמשכת מאוד" של הקו הסעודי.[7]

רדיפת צוות התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2019, שאנטי דאס מהטיימס דיווח כי איראן מנהלת "מסע הפחדה" נגד אנשי תחנת הטלוויזיה, מקפיאה את נכסיהם, חוקרת את קרוביהם ו"מאיימת לחטוף אותם מרחובות בריטניה אם לא יעזבו את עבודתם". משרד המודיעין האיראני כינה בעבר את עובדי איראן אינטרנשיונל כ"אויבי המדינה", וכתב באתר האינטרנט שלו כי מי ש"משרת זרים" והוא "אויב מדינה" ייענש.[56] בעיתון גם נכתב במאי 2020 כי הממשלה האיראנית יצרה חשבונות מדיה חברתית פיקטיביים על מנת לערער על אמינות התחנה ולבצע מעקב אחר עוקביה. אינסטגרם ספגה ביקורת על כך שאיפשרה לחשבונות אלה לפעול.[57]

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הטלוויזיה הוא מחמוד ענאיית (Enayat),[58] ומנהל החדשות הוא אלייאסהר ראמזנאפור (Aliasghar Ramezanpour),[59] שהיה סגן שר התרבות של איראן תחת הנשיא לשעבר מוחמד ח'אתמי.[60] הכתב בישראל הוא באבק יצחקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איראן אינטרנשיונל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kerr, Simeon; England, Andrew; O’Murchu, Cynthia (8 בינואר 2019), "Saudi-backed broadcaster launches video challenge to Netflix", Financial Times, נבדק ב-17 ביולי 2020, Saudi investors have also established a London-based Persian-language news network, Iran International, to serve Iranian viewers. {{citation}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Reid-Smith, Tris (2020-06-17). "How this lesbian TV reporter uses journalism to fight for the LGBT+ community in Iran". Gay Star News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-12-04.
  3. ^ 1 2 3 McKay, Hollie (2020-06-26). "From poisonings to beheadings, 'honor killings' in Iran gets a fresh spotlight with social media". Fox News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-12-04.
  4. ^ 1 2 "Iran International TV Leads Popularity Stakes". AIB (באנגלית). נבדק ב-2022-08-15.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  5. ^ "Association for International Broadcasting". Iran International (באנגלית). נבדק ב-2020-12-04.
  6. ^ 1 2 3 4 5 Kamali Dehghan, Saeed (31 באוקטובר 2018). "Concern over UK-based Iranian TV channel's links to Saudi Arabia". The Guardian. נבדק ב-31 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 Jones, Rory; Faucon, Benoit; Hagey, Keach (8 בפברואר 2019), "Saudi Arabia Sought Vice's Help to Build a Media Empire", The Wall Street Journal, נבדק ב-17 ביולי 2020 {{citation}}: (עזרה)
  8. ^ Saeed Kamali Dehghan (2 באוקטובר 2018). "Ofcom examining TV network over interview praising attack in Iran". The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Amir Tataloo: Iranian rapper detained by Turkish authorities". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-01-28. נבדק ב-2020-12-04.
  10. ^ "Zaghari-Ratcliffe endures further wait for Iranian decision on release". the Guardian (באנגלית). 2020-06-05. נבדק ב-2020-12-04.
  11. ^ 1 2 Kheyri, Dr Homayoun (2020-03-01). "Iran's negligence may lead to an even greater global viral outbreak". The Sydney Morning Herald (באנגלית). נבדק ב-2020-12-04.
  12. ^ אתר למנויים בלבד Sarah Newey; Jordan Kelly-Linden; LaToya Harding; Global Health Security Team, ‏Coronavirus: Chance to contain outbreak is 'narrowing' says WHO, The Telegraph, 21 February 2020
  13. ^ "Evacuated Americans flown home against medical advice and hundreds infected in China prisons". The Independent (באנגלית). 2020-02-21. נבדק ב-2020-12-04.
  14. ^ "Iran steps up coronavirus response as high ranking government officials test positive". ABC Radio National (באנגלית). 2020-03-04. נבדק ב-2020-12-04.
  15. ^ 1 2 3 "About Us". Iran International (באנגלית). 2018-05-29. נבדק ב-2020-12-04.
  16. ^ "Iranians' Attitudes Toward Media: A 2021 Survey Report". گَمان - گروه مطالعات افکارسنجی ایرانیان (בפרסית). 2021-04-05. נבדק ב-2021-04-12.
  17. ^ "UK-based TV stations Iran Intl, Manoto 'most popular' among Iranians: Survey". Al Arabiya English (באנגלית). 2021-04-05. נבדק ב-2021-04-12.
  18. ^ 1 2 "Six in 10 queer Iranians have been assaulted by homophobic family members. Almost half have been sexually assaulted in public". PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service (באנגלית בריטית). 2020-09-18. נבדק ב-2020-12-04.
  19. ^ "Report details LGBTQ Iranians' violent experiences". The Bay Area Reporter / B.A.R. Inc. (באנגלית). נבדק ב-2020-12-04.
  20. ^ "Health Officials Urge Cities Lockdown As Iran Covid Deaths Rise". Iran International (באנגלית). 2020-11-10. נבדק ב-2020-12-11.
  21. ^ "What Is Iran's Nuclear Issue And The JCPOA - FAQs". Iran International (באנגלית). 2020-12-05. נבדק ב-2020-12-11.
  22. ^ "Will Biden And His Foreign-Policy Chief Revive The Iran Nuclear Deal?". Iran International (באנגלית). 2020-11-25. נבדק ב-2020-12-11.
  23. ^ "Iran International TV nominated for the "International Network of the Year" award 2019". Iran International (באנגלית). 2019-09-17. נבדק ב-2020-12-04.
  24. ^ Campbell, Lucy; Topping, Alexandra (2020-06-05). "UK coronavirus: face coverings and masks to be mandatory in English hospitals – as it happened". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-12-04.
  25. ^ 1 2 "Richard Ratcliffe: Nazanin is a diplomatic hostage of Islamic Republic". Iran International (באנגלית). 2019-06-20. נבדק ב-2020-12-04.
  26. ^ "'The Salesman' Star Taraneh Alidoosti Gets Deferred Prison Sentence in Iran | Hollywood Reporter". www.hollywoodreporter.com. נבדק ב-2020-12-04.
  27. ^ "How governments and criminals use coronavirus to make big bucks". The Independent (באנגלית). 2020-06-29. נבדק ב-2020-12-04.
  28. ^ 1 2 Mostafa (2020-09-13). "Navid Afkari's Corpse Buried Amid Severe Security Measures". Iran News Update (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-12-04.
  29. ^ "Iran's Zarif criticises Revolutionary Guards' influence in leaked tape". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-04-26. נבדק ב-2021-04-28.
  30. ^ "Iran foreign minister criticises power of Qassem Suleimani in leaked interview". the Guardian (באנגלית). 2021-04-25. נבדק ב-2021-04-28.
  31. ^ Rising, David. "Iran nuclear talks resume after Zarif says Russia tried to wreck deal". www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-04-28.
  32. ^ "GOP tears into Kerry amid Iran controversy". POLITICO (באנגלית). נבדק ב-2021-04-28.
  33. ^ "Supreme Court confirms the death sentence of Navid Afkari". Iran International (באנגלית). 2020-08-29. נבדק ב-2020-12-04.
  34. ^ "Zarif Falsely Claims Navid Afkari's Execution Was Unrelated to Protests". Iran International (באנגלית). 2020-09-21. נבדק ב-2020-12-04.
  35. ^ "From Child Marriage to Child Murder". Iran International (באנגלית). 2020-06-02. נבדק ב-2020-12-04.
  36. ^ "Thailand: Prisoners Exchanged With Kylie Moore Gilbert Convicted Terrorists". Iran International (באנגלית). 2020-11-27. נבדק ב-2020-12-04.
  37. ^ "Four Adolescents In Iran Sentenced To Amputation Of Fingers For Theft - Report". Iran International (באנגלית). 2020-09-18. נבדק ב-2020-12-04.
  38. ^ 1 2 "Iran's police confirmed the fourth case of honor killing in less than a month". Iran International (באנגלית). 2020-06-19. נבדק ב-2020-12-04.
  39. ^ "Iranian Swedish Prisoner Transferred To Solitary Before Possible Execution". Iran International (באנגלית). 2020-11-25. נבדק ב-2020-12-04.
  40. ^ "Javaid Rehman: 85 Children Awaiting Execution in Iran". Iran International (באנגלית). 2019-02-28. נבדק ב-2020-12-04.
  41. ^ Dams, Tim (2020-03-09). "Top Festivals Protest Jail Sentence for Berlinale Winner Mohammad Rasoulof". Variety (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-12-04.
  42. ^ Rosen, Armin (5 באוקטובר 2018). "Iranian exiles use creativity and tech smarts to get real news past the regime's censors". Fast Company. נבדק ב-31 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "About Us". Iran International (באנגלית). 2018-05-29. נבדק ב-2020-12-07.
  44. ^ 1 2 3 "VOLANT MEDIA UK LTD - Overview (free company information from Companies House)". beta.companieshouse.gov.uk.
  45. ^ "Ofcom Home - Licensing Home - TV Cable and Satellite". נבדק ב-23 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Iran International". DMA Media. נבדק ב-23 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "New chairman for telecom provider Zain Saudi". Reuters (באנגלית). 2013-03-23. נבדק ב-2019-12-07.
  48. ^ 1 2 Faghihi, Rohollah (20 במרץ 2020), "Backlash in Iran after singers perform at Saudi Arabia festival", Middle East Eye, נבדק ב-17 ביולי 2020 {{citation}}: (עזרה)
  49. ^ Ziabari, Kourosh (2019-08-19). "Is Iran's national broadcaster being pushed to brink of irrelevance?". Al-Monitor (באנגלית). נבדק ב-2019-09-29.
  50. ^ "How governments and criminals use coronavirus to make big bucks". The Independent (באנגלית). 2020-06-29. נבדק ב-2020-08-03.
  51. ^ "Iran's troubles are mounting at home and abroad", The Economist, 27 בספטמבר 2018, נבדק ב-17 ביולי 2020, One of the groups that claimed responsibility for the attack did so through Iran International, a television station based in Britain and funded by Saudi investors. {{citation}}: (עזרה)
  52. ^ "Deadly gun attack at Iran military parade" (באנגלית בריטית). 2018-09-22. נבדק ב-2019-12-07.
  53. ^ "Iran points finger at Arab separatists for deadly attack". France 24 (באנגלית). 2018-09-23. נבדק ב-2019-11-04.
  54. ^ Waterson, Jim (2019-03-26). "Iran TV station did not break rules over interview praising attack – Ofcom". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-09-29.
  55. ^ Radio, Farda (27 במרץ 2019). "Persian TV Channel Did Not Break Rules, British Media Regulator Says". RFE/RL. נבדק ב-27 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ Das, Shanti. "Iran threatens to 'snatch' Farsi reporters from British soil" (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2020-07-31.
  57. ^ Ball, Tom. "Instagram accused of endangering Iran critics" (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2020-07-31.
  58. ^ "Mahmoud Enayat is the New GM of Iran International". Iran International (באנגלית). 2019-01-18. נבדק ב-2019-09-29.
  59. ^ https://iranintl.com/en/iran/ofcom-rejects-islamic-republic’s-complaint-against-iran-international: "Ofcom, UK media regulator, says Iran International’s coverage of Ahvaz attack was 'clearly justified' and a 'legitimate topic for discussion'...The Channel's Executive Editor of News, Aliasghar Ramezanpour, said: 'Any website or media organization which does not remove misleading and defamatory coverage after today's ruling will now face legal action by Iran International.'"
  60. ^ https://www.rferl.org/a/iran-faith-healer-who-scared-the-regime/27189544.html: "Ali Asghar Ramezanpour...served as deputy culture minister under former reformist President Mohammad Khatami"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איראן_אינטרנשיונל&oldid=38475958"