אגי משעול

אגי משעול
לידה	20 באוקטובר 1946 (בת 77); צ'כו סילבאניי, טרנסילבניה, רומניה
שם לידה	אגנס (אגי) פריד
מדינה	ישראל
לאום	ישראלי
תאריך עלייה	1950
מקום לימודים	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	שירה
תקופת הפעילות	מ-1964
פרסים והוקרה	משוררת הבית של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים (2021); פרס זביגנייב הרברט לשירה (2019); פרס ניומן (2018); פרס LericiPea (2014); פרס יהודה עמיחי (2002); פרס קוגל (2000); פרס היצירה לסופרים עבריים (1995);

אגי משעול (נולדה ב-20 באוקטובר 1946) היא משוררת ישראלית.

ביוגרפיה

משעול נולדה בעיר צ'כו סילבאניי (בהונגרית סילאג'-צ'ה) (אנ')^[1] בטרנסילבניה שברומניה, בשם אגנס (אגי) להורים יהודים דוברי הונגרית, ניצולי שואה. עלתה ארצה בגיל 4 עם הוריה. המשפחה התיישבה בגדרה. כבר בהיותה תלמידת תיכון החלה לכתוב.

היא למדה ספרות, תחילה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואחר כך באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה קיבלה תואר שני בספרות עברית.

במהלך שנות ה-70 הוציאה שלושה קובצי שירה שלא זכו כמעט לתגובה ביקורתית ולהכרה. חדירתה למרכז השירה העברית החלה רק בשנת 1986, כאשר פרסם חוקר הספרות, המתרגם והעורך דוד ויינפלד, שהיה עורך סדרת השירה בהוצאת "כתר", את קובץ שיריה "יומן מטע". למחייתה, לימדה משעול ספרות בתיכון האזורי "באר טוביה".

בשנות ה-90 זכתה משעול לפופולריות הולכת וגוברת גם בקרב מבקרים וגם אצל קוראים מן השורה, ובשנת 1995 אף זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. כן זכתה בפרס הראשון על שם יהודה עמיחי, ובפרס עיריית חולון. בשנת 2002 שיתפה פעולה עם האמנית הפלסטית איריס איריסיה קובליו בספר "מחברת החלומות", ששילב שירים קצרים ועבודות פלסטיות הנוגעות בנושא החלום.

בשנת 2002 הצטרפה לצוות המרצים במכללת עלמא לתרבות עברית, והמשיכה ללמד במכללה שנת 2008. בשנת 2004 הועלה לראשונה, במסגרת פסטיבל ישראל, המופע "ינשופות" - תיאטרון תנועה מוזיקלי המבוסס על שיריה (בימוי: נועה לב, מוזיקה: מיקה דני). בשנת 2006 ראה אור בהוצאת Graywolf בארצות הברית הספר "Look There", המכיל מבחר משיריה בתרגומה של ליסה כץ. בשנה זו אף שימשה, יחד עם פרופ' אריאל הירשפלד, כמנהלת אומנותית לפסטיבל השירה הבינלאומי במשכנות שאננים בירושלים. בשנת 2007 עלה במסגרת פסטיבל ישראל מופע ובו ביצעו קורין אלאל, אפרת גוש ורונית רולנד לחנים חדשים מאת המוזיקאית אלונה טוראל לשיריה של משעול.

לימדה במסלול לכתיבה של אוניברסיטת תל אביב, וכן באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטה העברית. ניהלה בשנים 2011 עד 2014 את בית-הספר לשירה של "הליקון", ומנחה סדנאות כתיבה במסגרות שונות. השתתפה בפסטיבלים רבים לשירה בארץ ובעולם.

אחדים משיריה של משעול הולחנו, בעיקר על ידי קורין אלאל, שבאלבומה "פשוט כל כך" משנת 2008 כלולים חמישה שירים שכתבה משעול. אלאל גם הלחינה את שירה של משעול "נשימה" לזמרת רוני אלטר. שיר נוסף של משעול שזכה ללחן הוא "הצריף", שהלחינה ושרה יהודית רביץ.

ב-2018 הועבר ארכיונה האישי של משעול לספרייה הלאומית בירושלים, ובו כתבי היד שלה, טיוטות, תצלומים, יומנים אישיים, יומני חלום ומכתבים שקיבלה מאנשי רוח ומבקרים.^[2]

מונתה לסופר אורח לשנת 2020–2021 במכון הישראלי ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ירושלים.

חיים אישיים

מתגוררת בכפר מרדכי עם בעלה גיורא העוסק בחקלאות. בתה היא הזמרת-יוצרת מאיה משעול, ובנה אורי משעול הוא יזם בתחום ההיי-טק והחינוך, מתרגם ספרים מאנגלית לעברית ומוזיקאי.

הוקרה ופרסים

כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים 1995
כלת פרס קוגל של עיריית חולון 2000
הזוכה הראשונה בפרס יהודה עמיחי לשנת 2002^[3]
מרב יודילוביץ', פרס דוליצקי יוענק לאגי משעול, באתר ynet, 11 באפריל 2007
ב-2014 זכתה בפרס LericiPea (איט') לשירה באיטליה.
ב-2014 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב, ”על היותה אחת המשוררות הבולטות והאהובות בישראל; על תרומתה האדירה להעשרת התרבות הישראלית; ועל הסיפורת הכנה פרי עטה, המתארת את המצב האנושי ואת החיים תוך שהיא מטביעה בקורא חותם רגשי בל יימחה”.^[4]
ב-2016 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע. בנימוקי הוועדה להענקת התואר נכתב כי ”כתיבתה מצטיינת באיזון נדיר בין דיוק פואטי מילולי וצורני לבין נגישות לקורא באמצעות תערובת של שפה מדוברת, סלנג והמצאות מילוליות מקוריות. לעיתים נסוכים באירוניה או בהומור, אלו שירים אישיים מאוד אך בה-בעת מכילים תובנות אנושיות נרחבות.”^[5]
ז'נאן בסול, אגי משעול הפקידה את ארכיונה האישי בספרייה הלאומית, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2017
בנובמבר 2018 קיבלה את פרס ניומן לספרות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, על מפעל חיים בתחום הספרות.
ב-2018 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.^[6]
ב-2019 הוכרזה כזוכת פרס זביגנייב הרברט לשירה (אנ'), הישראלית היחידה שזכתה בפרס בינלאומי זה, שמטרתו "הכרה בהישגים ספרותיים יוצאי דופן בזירה העולמית האינטלקטואלית והאומנותית"^[7]
בשנת 2021 הוכרזה כמשוררת הבית של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים

טבעונות וזכויות בעלי חיים

משעול היא טבעונית ותומכת בפעילות לזכויות בעלי חיים, וברבים משיריה היא עוסקת בנושא זה. בין השאר ניתן למצוא בשיריה מחאה נגד תעשיית הבשר על ניסויים בבעלי חיים ועל נטישת כלבים. השיר "אפרוח" מורכב כולו מטקסט מתוך התקנות שקבע משרד החקלאות לחוק צער בעלי חיים, המורות כיצד יש לגרוס אפרוחים כאשר אין להם ערך כלכלי לתעשיות הבשר או הביצים.^[8]

ניתוח וביקורת

בשנת 2003 הוציאה משעול אוסף משיריה עד כה, הכולל מסה מקיפה מאת חוקר הספרות דן מירון. במאמר, שכותרתו "הסיבילה הקומית", ניתח מירון את עולמה השירי של משעול החל מספריה הראשונים, וקבע בין השאר כי ”אגי משעול היא משוררת שעומדת עתה במלוא כוחה, בצהרי היום השירי הגדול שלה... אגי משעול שייכת, ללא ספק, לשושלת המשוררות העבריות הגדולות - רחל בלובשטיין, יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, דליה רביקוביץ ויונה וולך”. עם זאת, במעמדה המרכזי של משעול בשירה העברית הטילו ספק מספר מבקרים, בהם יצחק לאור וגבריאל מוקד, המגדיר אותה כ"משוררת מן השורה השנייה".

ספרי השירה של אגי משעול

קודם תפסתי רגע, הוצאת י. גולן, 1968
נני ושנינו, עקד, 1972
סריטה של חתול, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978
גַלוֹפּ, הקיבוץ המאוחד, 1980
יומן מטע, הוצאת כתר, 1986
יונת פקסימיליה, הקיבוץ המאוחד, 1991
השפלה הפנימית, הקיבוץ המאוחד, 1995
ראה שם, תג-הליקון, 1999
מחברת החלומות, אבן חושן, 2000
נרות נץ החלב, אבן חושן, 2002
מבחר וחדשים, הקיבוץ המאוחד, 2003
מומנט, הקיבוץ המאוחד, 2005
קורים דברים, הקיבוץ המאוחד, 2007
ביקור בית, הקיבוץ המאוחד, 2009
סידור עבודה, הקיבוץ המאוחד, 2012
ערה, הקיבוץ המאוחד, 2013
מלאך החדר, הקיבוץ המאוחד, 2015
מה לך נשמונת, הקיבוץ המאוחד, 2019
קפל, הקיבוץ המאוחד, 2020^[9]
שירים זה מכשפות, הקיבוץ המאוחד, 2024^[10]

לקריאה נוספת

קובי נסים, "חיתוך דיבור כפול", על המשמר, 9 באוגוסט 1991, עמ' 21. על: אגי משעול, יונת פקסמיליה: שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1991).
נוית בראל, "מה מוביל את השיר כולו", על הספר "ביקור בית" מאת אגי משעול. עתון 77, גיליון 343 (דצמבר 2009), עמ' 8–9.
אגי משעול, "הרוח שבין החתלתול למלאך", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 49–62
רוז'ה פלנצבוים גבר, להתגעגע לקיוטו: פנטזיית הזהב בשירתם של יצחק לאור ואגי משעול, רסלינג, 2016
דן מירון, הקול האורפיאי: עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, כרך 2: אגי משעול, יהודית מוסל־אליעזרוב, בת־מרים, הוצאת אפיק, 2017.
אגי משעול, לא היו נפגעים, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 337–338, הוצאת כרמל, 2017.
ערן ויזל, '"בנאות דשא": תהלים כג ושה"ש ה בעולמה השירי של אגי משעול', in Haim Goldfuss et al (eds.), “Isaac went out... to the field” (Genesis 24:63): Studies in Archaeology and Ancient Cultures in Honor of Isaac Gilead, Oxford: Archaeopress, pp. 374–390

קישורים חיצוניים

כתבי אגי משעול בפרויקט בן-יהודה

אגי משעול, באתר "שירשת" (כולל אחדים משיריה)
נוית בראל, מלאך החדר: מדוע אגי משעול היא משוררת כה אהובה, באתר הארץ, 10 ביוני 2015
עקיבא אלדר, "אגי משעול: לא רוצה להיות משוררת לאומית", באתר al-monitor
נרי ליבנה, אגי המשוררת, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2003
אגי משעול, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אגי משעול, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
אגי משעול, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
אגי משעול, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
מידע על אגי משעול בקטלוג הספרייה הלאומית
ארכיון אגי משעול, בספרייה הלאומית
ורד לי, כמו לתפוס פרפר במעופו, באתר הארץ, 3 במאי 2012
McHenry, Eric; Brouwer, Joel (23 באפריל 2006). "Poetry Chronicle". New York Times. נבדק ב-2017-07-16. {{cite news}}: (עזרה)
Előbb van a zene, aztán a hangszerek, ראיון שערך גאבור סאנטו עם אגי משעול באתר היהודי הונגרי "סומבאט", 3 ביולי 2008
עודד וולקשטיין מקריא פסטיש על שיר של אגי משעול מאת יונתן סואן בערב ספרותי של כתב העת "מטעם", 18 במרץ 2010
איריס שמחוני שגב, המשוררת אגי משעול במפגש עם אנשי פסיכולוגית העצמי - איך משוררים חושבים. 2010, באתר פסיכולוגיה עברית.
אגי משעול באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
עינת יקיר, ‏צמאים לכל מילת יחס, בפרויקט "קול אישה" של "בית אבי חי", 31 במאי 2012
אגי משעול, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
הודעה על קבלת פרס Lericipea באיטליה, 2014
רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם אגי משעול, באתר nana10‏, 2 ביולי 2016
בתאל קולמן, ‏ופשוטים הדברים: אגי משעול מתגעגעת לימים שטרם הרשתות החברתיות, בעיתון מקור ראשון, 16 במאי 2018
גילי איזיקוביץ, אגי משעול לא רוצה להיות מסומנת כמשוררת פוליטית, באתר הארץ, 7 במרץ 2019
גאולה אבן-סער - "שיחה אישית" (פרק 12) : אגי משעול, באתר כאן 11, 30 ביוני 2019
דן מירון, הגיעה העת לעטר את אגי משעול בפרס ישראל, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2020
אגי משעול, באתר שירונט
אגי משעול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אגי משעול, באתר Discogs (באנגלית)
אגי משעול, דף שער בספרייה הלאומית
אגי משעול, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מיצירתה

המשוררת אגי משעול מקריאה מפרי עטה: "הטווס", באתר הערוץ האקדמי
אגי משעול, באתר של נילי דגן
מילים לשירים של אגי משעול, באתר "שירונט"
המשוררת עונה לשאלות הקהל, באתר הארץ, 8 באפריל 2009
אגי משעול, כותבת שיר, באתר הארץ, 30 במאי 2017
שירים באתר הארץ: הקוצר; יפה נוף (2009) | שחרית באל-על (2009) | פגישה (2011) | שקר לבן; קרמבו (2010)
שיר על המורה למתמטיקה, סוכן תרבות, בערוץ כאן 11, 2 בספטמבר 2022 (בתחילת התוכנית)
מחזור שירים: רצינו לומר שאנחנו רואות, באתר הארץ, 4 באפריל 2023

על כתביה

נוית בראל, נשים כותבות שירה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2007
נוית בראל, מלאך החדר: מדוע אגי משעול היא משוררת כה אהובה, באתר הארץ, 10 ביוני 2015
סיגל נאור פרלמן, עולם שאינו מצליח להפסיק להיות יפה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2008
אלי הירש, על "ביקור בית", ידיעות אחרונות 5 ביוני 2009
סבינה מסג, שירה, הרף הנצח, על ספרה "ביקור בית", באתר הארץ, 10 ביוני 2009
nrg מעריב, אגי משעול עורכת ביקור בית, באתר nrg‏, 2 ביוני 2009
אלי הירש, על "סידור עבודה", ידיעות אחרונות 30 במרץ 2012
ארז שוייצר, "סידור עבודה" של אגי משעול: המשוררת של מלאכת החיים, באתר הארץ, 11 באפריל 2011
אמיר בקר, מייל לשומר גן עדן, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2013
יהודה ויזן, הספר החדש של אגי משעול הוא מתנה מושלמת לדודה לכבוד החג, באתר הארץ, 21 במרץ 2019
- מאמר תגובה, יהודה ויזן, אל תקרא לי "דודה". זה שוביניסטי ופוגעני", באתר הארץ, 26 במרץ 2019
רן יגיל, "אהבות": סוד הקסם של אגי משעול, באתר הארץ, 16 במרץ 2022
דנה אמיר, "רחום על היותנו אנשים", פנס מוסף לביקורת ספרות, מאי 2022.

הערות שוליים

^ ראיון באתר "סומבאט" 2008
^ הספרייה הלאומית, לעבור דירה לארכיון: המשוררת אגי משעול הפקידה את ארכיונה בספרייה הלאומית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 29.08.2017
^ מרב יודילוביץ', לראשונה יוענק פרס יהודה עמיחי לשירה עברית, באתר ynet, 1 בינואר 2002
^ תעודה, באתר אוניברסיטת תל אביב
^ אגי משעול, באתר מכון ויצמן למדע
^ מקבלי תואר כבוד, באתר של אוניברסיטת בר-אילן
^ גילי איזיקוביץ, אגי משעול היא זוכת פרס זביגנייב הרברט לשירה, באתר הארץ, 11 במרץ 2019
^ כאן שיר: אגי משעול - אפרוח בערוץ היוטיוב של כאן, 10 בנובמבר 2016
^ אילן ברקוביץ', משורר בשטח | חיה ארוזה בתוך בנאדם, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2020
^ אלון רג'ואן, השירה כמרחב מוגן, נעים ותקשורתי, שמתרחק מסיכונים, באתר הארץ, 16 באפריל 2024

[1] ראיון באתר "סומבאט" 2008

[2] הספרייה הלאומית, לעבור דירה לארכיון: המשוררת אגי משעול הפקידה את ארכיונה בספרייה הלאומית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 29.08.2017

[3] מרב יודילוביץ', לראשונה יוענק פרס יהודה עמיחי לשירה עברית, באתר ynet, 1 בינואר 2002

[4] תעודה, באתר אוניברסיטת תל אביב

[5] אגי משעול, באתר מכון ויצמן למדע

[6] מקבלי תואר כבוד, באתר של אוניברסיטת בר-אילן

[7] גילי איזיקוביץ, אגי משעול היא זוכת פרס זביגנייב הרברט לשירה, באתר הארץ, 11 במרץ 2019

[8] כאן שיר: אגי משעול - אפרוח בערוץ היוטיוב של כאן, 10 בנובמבר 2016

[9] אילן ברקוביץ', משורר בשטח | חיה ארוזה בתוך בנאדם, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2020

[10] אלון רג'ואן, השירה כמרחב מוגן, נעים ותקשורתי, שמתרחק מסיכונים, באתר הארץ, 16 באפריל 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אגי משעול
ציטוטים בוויקיציטוט: ערה
ציטוטים בוויקיציטוט: ראה שם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגי משעול