יוסף גבע

יוסף גבע
לידה	22 בספטמבר 1924; וינה אוסטריה
פטירה	17 בפברואר 2014 (בגיל 89)
תאריך עלייה	1939
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה; צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1941–1969 (כ־28 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 52; מפקד חטיבת גבעתי; קצין אג"ם פיקוד המרכז; מפקד חטיבה 8; ראש מחלקת ההדרכה; מפקד פיקוד המרכז; נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות ; מבצע קדש ; מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
	מנכ"ל משרד הקליטה, מנכ"ל שופרסל, דירקטור בחברות שונות

יוסף גבע (במקור, "גלסברג") (22 בספטמבר^[1] 1924 – 17 בפברואר 2014) היה אלוף בצה"ל, אלוף פיקוד המרכז בין השנים 1960–1966.

ביוגרפיה

גבע נולד לרוזה ויקותיאל גלסברג בווינה בשנת 1924. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל.

גבע הצטרף להגנה בשנת 1941, בזמן לימודיו במקווה ישראל, ושירת בה עד קום המדינה בשנת 1948. עם פרוץ מלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה בגדוד 53 של חטיבת גבעתי, ולאחר מכן מפקד שועלי שמשון^[2].

לאחר קום המדינה מילא תפקידים מגוונים בצה"ל, ובהם מפקד גדוד 52, מפקד חטיבת גבעתי, קצין אג"ם של פיקוד המרכז, ראש מינהל הסגל, מפקד חטיבה 8 במלחמת סיני, ראש מחלקת ההדרכה (מה"ד) באגף המטה הכללי בשנים 1958–1960, ומפקד פיקוד המרכז בשנים 1960–1966. בשנים 1966 עד 1968 ובמהלך מלחמת ששת הימים שירת כנספח צבאי בארצות הברית וקנדה. השתחרר משירות קבע בצה"ל בדרגת אלוף ב-1969.

שירת במסגרת שירות המילואים בתפקידים שונים עד 2007. שימש כמבקר מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. היה יו"ר הוועדה המנהלת של הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) בשנים 1985–1992.

פעילותו במגזר הציבורי והעסקי

עם סיום שירותו הצבאי פנה גבע למגזר הציבורי והעסקי:

המנכ"ל הראשון של משרד הקליטה בשנים 1968–1970
נשיא ומנכ"ל חברת שופרסל בע"מ בשנים 1970–1982
יו"ר החברה לשיקום הרובע היהודי בשנים 1973–1983. בתפקיד זה פעל רבות לבנייתו של הרובע היהודי ושיקום בתי הכנסת שבו.
משנה למנכ"ל בנק המזרחי בשנים 1982–1985
מנהל עסקים כללי וממלא מקום יו"ר מועצת המנהלים בתעשיות אלקטרוכימיות ובפרוטרום בשנים 1985–1994
יו"ר ועדת הביקורת ביד בן צבי
בשנים 2002–2007, חבר ועדת הביקורת של מפלגת העבודה.

כמו כן, שימש גבע כמנהל, יו"ר וחבר דירקטוריון במספר חברות בנקאיות, תעשייתיות ואחרות. כמו כן שימש במספר מוסדות תרבות בהם בין השנים 1973–1998 כחבר המועצה הציבורית של תיאטרון הבימה ובין השנים 1972–2007 כחבר ההנהלה הציבורית של מוזיאון תל אביב לאמנות.

גבע היה בעל תואר בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולמד לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת מרילנד שבארצות הברית. הוא נפטר ב-2014 ונטמן בהלוויה צבאית בבית העלמין הצבאי קריית שאול.

גבע היה נשוי לשושנה, לבית זמל, ולזוג נולדו שלושה בנים. לאחר שבשנת 1963 התאלמן, נישא בשנית, לאילנה, ממנה נולדה לו בת. בנו הבכור, אל"ם אלי גבע, התפרסם כשבהיותו מח"ט שריון במלחמת לבנון הראשונה ביקש להשתחרר מהשירות עקב הסתייגויותיו המוסריות והמקצועיות ממהלכי המלחמה. בן אחר, יונתן גבע, נפצע אנושות בהיותו חייל סדיר בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים, ועבר שיקום. בן נוסף, דני גבע, הוא עורך דין ושותף בכיר במשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'^[3].

גבע היה קרוב משפחתו של הכומר אלכסנדר גלסברג, הנושא בתואר חסיד אומות העולם^[4].

קישורים חיצוניים

סדרת ראיונות של יוסף גבע ליגאל וילפנד בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
לוי יצחק ירושלמי, זה גורלנו, וכך נגזר עלינו לחיות, מעריב, 8 במרץ 1974, המשך
עופר אדרת, מת אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יוסף גבע, באתר הארץ, 17 בפברואר 2014.
מערכת אתר צה"ל, אלוף (מיל‘) יוסף גבע הלך לעולמו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 17 בפברואר 2014.

הערות שוליים

^ אתר "Billiongraves"
^ עופר אדרת, מת אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יוסף גבע, באתר הארץ, 17 בפברואר 2014.
^ דיאנה בחור ניר ומשה גורלי, לוקח עו"ד ועוד, באתר כלכליסט, 4 במרץ 2016
^ הכומר המומר שהציל אלפי יהודים, מאתרו של זאב גלילי

יוסף גבע - תבניות ניווט

[1] אתר "Billiongraves"

[2] עופר אדרת, מת אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יוסף גבע, באתר הארץ, 17 בפברואר 2014.

[3] דיאנה בחור ניר ומשה גורלי, לוקח עו"ד ועוד, באתר כלכליסט, 4 במרץ 2016

[4] הכומר המומר שהציל אלפי יהודים, מאתרו של זאב גלילי

[1]

[2]

[3]

[4]