אלן קנדלר
 | |||||||
| אלן קנדלר | |||||||
| לידה |
4 בנובמבר 1834 אורריה, ג'ורג'יה, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 באוקטובר 1910 (בגיל 75) אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | אלן דניאל קנדלר | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות אלטה ויסטה, גיינסוויל, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת מרסר | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
אלן דניאל קנדלר (באנגלית: Allen Daniel Candler; 4 בנובמבר 1834 – 26 באוקטובר 1910) היה פוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-56 בשנים 1898–1902. לפני כן הוא כחבר בית הנבחרים של ג'ורג'יה, כחבר הסנאט שלה, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעמה וכמזכיר המדינה ה-14 שלה.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלן קנדלר נולד בעיירה אורריה (כיום עיירת רפאים), עיירת כורים באזור ההררי של מחוז למפקין שבג'ורג'יה, כבכור מבין 12 ילדיהם של דניאל גיל קנדלר וננסי קרוליין מתיוס.[1] הוא התחנך בבתי ספר כפריים ולאחר מכן למד באוניברסיטת מרסר שבמייקון, שם סיים את לימודיו ב-1859. קנדלר למד משפטים למשך תקופה קצרה ולאחר מכן עסק בהוראה בבית ספר.
מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 1862 התגייס קנדלר כטוראי לצבא הקונפדרציה. הוא הוצב ברגימנט הרגלים המתנדבים ה-34 של ג'ורג'יה ומיד קיבל מינוי כלוטננט ראשון. קנדלר לחם בכמה מהקרבות הקשים של מלחמת האזרחים האמריקאית, כולל המצור על ויקסבורג, קרב רכס המיסיון (אנ'), קרב רסקה (אנ'), קרב הר קנסו (אנ'), הקרב על אטלנטה (אנ') וקרב ג'ונסבורו (אנ'). עד תום המלחמה הוא כבר התקדם לדרגת קולונל תחת פיקודו של הגנרל ג'וזף א' ג'ונסטון בארמיית טנסי (אנ') בקרוליינה הצפונית. בקרב הר קנסו הוא נפצע ובקרב ג'ונסבורו הוא איבד עין. בתום המלחמה הוא התלוצץ על כך שהוא היה בר מזל בהשוואה לרבים מחבריו לנשק - "ראיתי את עצמי כעשיר למדי [עם] ...אישה אחת, תינוק אחד, עין אחת ודולר כסף אחד".[2]
מחוקק בג'ורג'יה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה התיישב קנדלר בג'נוסבורו, ג'ורג'יה, ולאחר מכן בגיינסוויל, ג'ורג'יה. הוא פנה לעיסוק בחקלאות, ולאחר מכן לפוליטיקה. הוא היה אחד מהדמוקרטים השמרנים שפעלו להשיב את השליטה על המדינה מממשלת המדינה הרפובליקנית של תקופת השיקום, שקיבלה גיבוי משלטונות הכיבוש של צבא האיחוד. ב-1872 הוא נבחר כראש עיריית גיינסוויל. ב-1873 הוא נבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה, בו הוא כיהן עד לבחירתו לסנאט של ג'ורג'יה ב-1878, שם הוא כיהן במשך שנתיים בלבד. במהלך תקופה זו היה קנדלר מעורב בפעילות תעשייתית והיה נשיא של חברת רכבות.
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1882 נבחר קנדלר לבית הנבחרים של ארצות הברית, בו הוא כיהן בשנים 1883–1891. ב-1886 הוא גרם לעימות בקרב הקהילה כאשר הגיש הצעת חוק בשם חלק מציבור בוחריו. החוק היה אמור להקצות כספי פנסיות פדרליות "עבור רווחת כוחות הרגימנט הראשון של ג'ורג'יה", רגימנט שהתארגן על ידי קצין צבא האיחוד ג'יימס ג. בראון ב-1864. מיד לאחר הגשת הצעת החוק על ידו, פתחו אנשי צפון ג'ורג'יה במחאת זעם.[3]
במהלך תקופת כהונתו השלישית בבית הנבחרים, היה קנדלר יושב ראש ועדת החינוך של בית הנבחרים. בבחירות של 1890 הוא החליט שלא להתמודד על כהונה נוספת.
מזכיר המדינה ומושל ג'ורג'יה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1894–1898 כיהן קנדלר כמזכיר המדינה של ג'ורג'יה. הוא התפטר כדי להתמודד על משרת מושל ג'ורג'יה. הוא ניצח לאחר שזכה ב-70 אחוזים מהקולות מול מועמד המפלגה הפופוליסטית ג'. ר. הוגאן. ב-1900 הוא נבחר לתקופת כהונתו השנייה לאחר שהביס את מועמד המפלגה הפופוליסטית ג'ורג' ו. טריילר.
קנדלר נודע כמושל שמרן. בעוד שהוא הנהיג פנסיות לאלמנות צבא הקונפדרציה, הוא קיצץ הן במיסים והן בהוצאות הממשלה. הוא קידם את הנהגת הבחירות המקדימות שבהן הצביעו לבנים בלבד, בהתבסס על הטענה שהמפלגה הדמוקרטית הייתה ארגון פרטי ולפיכך לא כפופה לתיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית, שהעניק לכל אזרחי ארצות הברית את זכות ההצבעה, ללא קשר לגזעם. מאחר שהמפלגה הדמוקרטית הייתה בעלת השליטה היחידה במדינות הדרום, נבחרו למעשה בעלי המשרות הציבוריות בג'ורג'יה בבחירות המקדימות לקראת הבחירות הכלליות שהתקיימו בסתיו. הדמוקרטים ניצחו בבחירות לכל המשרות הציבוריות החל מתום תקופת השיקום ב-1871 ועד לשנות ה-70 של המאה ה-20.
תקופת כהונתו של קנדלר כמושל חפפה לכמה ממעשי הלינץ' האלימים ביותר בהיסטוריה של ג'ורג'יה.[4] אף על פי שבאופן פומבי הוא גינה את אלימות ההמון, בה בעת הוא האשים את קורבנות מעשי הלינץ' במעשי פשע ובזעם שהלך וגבר בקרב הלבנים כלפי שחורים שדרשו שוויון זכויות.[5] בתקרית שהסלימה במעשה הלינץ' הידוע לשמצה שבוצע בסאם הוס (אנ') ב-1899, הוא עקץ את "בני המעמד הגבוה של השחורים" על כך שלא סייעו לרשויות במעצרו. השקפותיו אלו פורסמו בהבלטה בעיתוני אטלנטה לצד מאמרי המערכת שעודדו את מבצעי מעשי הלינץ'.[6] אף על פי כן, ביקש קנדלר שההליכים המשפטיים כלפי ראשי ההמון במעשי הלינץ' יבוצעו בהליך מזורז.
לאחר תום כהונתו כמושל, שימש קנדלר כמהדיר הראשון של ארכיון המדינה של ג'ורג'יה.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלן קנדלר נפטר ב-26 באוקטובר 1910 באטלנטה. הוא נטמן בבית הקברות אלטה ויסטה שבגיינסוויל. ב-1914 נקרא מחוז קנדלר שבג'ורג'יה על שמו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 308-309
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלן קנדלר באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אלן קנדלר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אלן קנדלר באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה (באנגלית)
- אלן קנדלר באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אלן קנדלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Butts, Sarah Harriett, Mothers of Some Distinguished Georgians, J.J. Little & Co., 1902, p. 87.
- ^ Kenneth Coleman, Candler, Allen Daniel (1834-1910), politician and compiler of records, American National Biography.
- ^ Sarris, Jonathan Dean (2006). A Separate Civil War : Communities In Conflict In The Mountain South. Charlottesville: University of Virginia Press. pp. 176-177.
- ^ Brundage, William Fitzhugh, Lynching in the New South: Georgia and Virginia, 1880-1930, University of Illinois Press, 1993, p. 202.
- ^ Arnold, Edwin T. (2009). 'What Virtue There Is in Fire' : Cultural Memory and the Lynching of Sam Hose. Athens: University of Georgia Press. p. 55.
- ^ Davis, Leroy, A Clashing of the Soul: John Hope and the Dilemma of African American Leadership and Black Higher Education in the Early Twentieth Century, University of Georgia Press, 1998, pp. 115-116.
