אליס ארנול

אליס ארנול
Ellis Arnall
	אליס ארנול
לידה	20 במרץ 1907; ניונאן, ג'ורג'יה, ארצות הברית
פטירה	13 בדצמבר 1992 (בגיל 85); אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
שם מלא	אליס גיבס ארנול
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אוק היל, ניונאן, ג'ורג'יה, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת מרסר; אוניברסיטת ג'ורג'יה; בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'יה ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	12 בינואר 1943 – 14 בינואר 1947; (4 שנים)
	→ יוג'ין טאלמדג' יוג'ין טאלמדג' ; (נבחר אך נפטר טרם השבעתו) ; כיהן הרמן טאלמדג' ←
	1939–1943; (כ־4 שנים)
תחת מושלי ג'ורג'יה	יורית' ריברס ; יוג'ין טאלמדג'
	→ מ. ג'. יאומנס ט. גריידי הד ←
	1933–1936; (כ־3 שנים)
	1933–1936; (כ־3 שנים)

אליס גיבס ארנול (באנגלית: Ellis Gibbs Arnall;‏ 20 במרץ 1907 – 13 בדצמבר 1992) היה פוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-69 בשנים 1943–1947. כאיש האגף הליברלי במפלגתו, הוא סייע למאמצים לביטול מס הגולגולת ולהורדת גיל ההצבעה ל-18.^[1]^[2] לאחר תום כהונתו כמושל היה ארנול עורך דין ואיש עסקים מצליח.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס ארנול נולד בניונאן, ג'ורג'יה. הוא למד באוניברסיטת מרסר שבמייקון, ולאחר מכן סיים את לימודיו באוניברסיטת הדרום ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'יה. ב-1931 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין.

ראשית הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1932 נבחר ארנול מטעם מחוז קאוותא לבית הנבחרים של ג'ורג'יה. הוא נבחר כיושב ראש הזמני של הבית. ב-1939 מינה המושל יורית' ריברס את ארנול, אז בן 31, כתובע הכללי של ג'ורג'יה.

ב-1935 נשא ארנול לאישה את מילדרד סלמונס, שאותה הכיר בחתונה של ידידים.

מושל ג'ורג'יה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעדים שננקטו על ידי המושל יוג'ין טאלמדג' גרמו למוסדות האקדמאים של ג'ורג'יה לאבד את הכרתם. היה זה הרקע לניצחונו של ארנול על טאלמדג' בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל ג'ורג'יה ב-1942, בהם קיבל ארנול 174,757 קולות (57.7 אחוזים) מול 128,394 הקולות (42.4 אחוזים) של טאלמדג'. ללא יריב מהמפלגה הרפובליקנית שניצב מולו, נבחר ארנול כמושל הצעיר ביותר שכיהן אז בכל מדינות ארצות הברית.

ארנול השיג את ביטולו של מס הגולגולת, את אשרור חוקת המדינה החדשה ב-1945, ואת הנהגת העסקת עובדי המדינה על פי כישוריהם. הוא גם פרע את החוב המדינתי של ג'ורג'יה. כאשר גויסו צעירים לשירות צבאי במלחמת העולם השנייה, טען ארנול שאם הם בגירים מספיק כדי להילחם, הם כשירים להצביע בבחירות להנהגת ארצם. הוא הצליח להעביר חוק להורדת גיל ההצבעה ל-18, יותר משני עשורים לפני קבלתו של התיקון ה-26 לחוקת ארצות הברית שעל פיו הונהג שינוי זה ברמה הלאומית. כך הייתה ג'ורג'יה למדינה הראשונה בארצות הברית שהעניקה את זכות ההצבעה לבני 18. ארנול גם הוציא את מערכת הכליאה המדינתית מהשליטה הישירה של המושל, והקים מועצה שתפקח על בתי הכלא המדינה ומועצת חנינות ושחרורים מוקדמים. הוא הפריד את מהלכי הניהול של אוניברסיטת ג'ורג'יה משיקולים פוליטיים, והוביל מאמצים למנוע מהמושל ליישם את סמכויותיו באופן רודני, כפי שאירע לכאורה בתקופת ממשלו של טאלמדג'. הרפורמות של ארנול משכו את תשומת ליבה של העיתונות הארצית. בנוסף, ארנול, שהיה תומך בזכויות האזרח, טען שאפרו-אמריקאים, צריכים לקבל את הזכות להצביע בבחירות המקדימות של המדינה.

בחירות 1946 ומחלוקת שלושת המושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנבחר ארנול כמושל ב-1942, היה זה לאחר תיקון לחוקת ג'ורג'יה, שהאריך פעם נוספת את משך כהונת המושל משנתיים לארבע שנים, אך הטיל הגבלת כהונה שמנעה מהמושל להיבחר לתקופת כהונה שנייה רצופה. לפיכך, בבחירות 1946 הוא היה מנוע מלהתמודד. בבחירות לנשיאות של 1944 הוא תמך בהנרי וולאס כמועמד לסגנות הנשיא, אך במקום וולאס נבחר לתפקיד הארי טרומן. ארנול ציית להחלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין "סמית' נגד אולרייט: (Smith v. Allwright) שאסר עריכת בחירות מקדימות במדינות ללבנים בלבד, וכך הוא פתח את האפשרות להצבעה בבחירות לאפרו-אמריקאים. מהלך זה עורר במיוחד את זעמם של טאלמדג' ושל תומכיו, שכינו את ארנול "בוגד גזעי".

בבחירות 1946 ניצח טאלמדג' את ג'יימס ו. קרמייקל, שזכה לתמיכתו של ארנול, ומושל נוסף לשעבר, יורית' ריברס. חודש לפני מועד השבעתו המתוכנן של טאלמדג' בינואר 1947, הוא נפטר בפתאומיות. בית המחוקקים המדינתי בחר אז בבנו של טאלמדג', הרמן טאלמדג', כמחליפו. על החלטה זו קרא תיגר סגן המושל הנבחר מלווין תומפסון, שטען שחוקת המדינה מורה שהוא יושבע לתפקיד עם מותו של המושל. ארנול הודיע שהוא לא יפנה את לשכתו כל עוד לא יהיה ברור מי המושל החדש. המהומה הפוליטית שהתפתחה נודעה כ"מחלוקת שלושת המושלים" (Three Governors Controversy). בינואר 1947, כאשר כל שלושת המושלים תפשו חלקים שונים של הקפיטול המדינתי, לקח אליו מזכיר המדינה בנג'מין ו. פורטסון הבן, את החותם הגדול של מדינת ג'ורג'יה והחביא אותו.^[3] צעד זה מנע מכל אחד מהטוענים לתפקיד לבצע כל פעולה עד שבית המשפט העליון של ג'ורג'יה יפסוק מי יתמנה כמושל. בסופו של דבר הוכרז תומפסון כ"מושל בפועל" עד לעריכת בחירות מיוחדות לקביעת המושל שיכהן עד תום תקופת הכהונה המקורית של טאלמדג' המנוח.^[4] בבחירות המיוחדות שנערכו במרץ 1948 ניצח הרמן טאלמדג' וכיהן בשארית תקופת כהונתו המיועדת של אביו המנוח.

המשך פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום כהונתו כמושל, היה ארנול פעיל כעורך דין וכאיש עסקים באטלנטה, שם הוא ייסד את משרד עורכי הדין "ארנול, גולדן וגרגורי", שממשיך להיות אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בעיר.^[5] אחד משותפיו למשרד היה לימים חבר בית הנבחרים של ארצות הברית אליוט לויטס. לזמן קצר שימש ארנול בממשלו של הנשיא הארי טרומן כמנהל המשרד ליציבות המחירים. טרומן הציע לו את משרת פרקליט המדינה של ארצות הברית אך הוא דחה את ההצעה כדי לשוב למגזר הפרטי. הקריירה העסקית שלו הפכה אותו למולטי-מיליונר.

בחירות 1966[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הבחירות האחרונה בה התמודד ארנול למשרת מושל ג'ורג'יה הייתה ב-1966. יריביו המרכזיים בהתמודדות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית היו לסטר מדוקס, בעל מסעדה באטלנטה וג'ימי קרטר. מדוקס כינה את ארנול "הסבא של השילוב הגזעי הכפוי... מועמד שמעולם לא ירים את ידו או את אצבעו, לא כל שכן ידית גרזן, כדי להגן על החירות של ג'ורג'יה".^[6] למעשה התעלם ארנול ממדוקס וריכז את כוחו נגד מועמד הרפובליקנים בו קאלווי, שעליו ערך ארנול תיק שלדבריו היה אמור להבטיח את התבוסה הרפובליקנית בבחירות הכלליות. ארנול זכה ברוב הקולות בבחירות מקדימות, אך רוב זה לא היה מספיק כדי לזכות במועמדות בשל התמיכה בקרטר, אז חבר הסנאט של ג'ורג'יה מטעם פליינס. ארנול הצליח בקושי לנהל את מסע הבחירות בסיבוב השני, והתוצאה הייתה ניצחון מפתיע למדוקס. קרטר סירב לתמוך בארנול, אך בבחירות הכלליות תמך באופן רשמי במדוקס מול קאלווי.

בסיבוב השני ניצח מדוקס את ארנול ביחס קולות של 443,055 מול 373,004 קולות. פעיל זכויות האזרח מרטין לותר קינג גינה את מה שהוא כינה "סרטן ממאיר בגוף של הפוליטיקה של ג'ורג'יה. ג'ורג'יה היא מדינה חולה שנוצרה על ידי המחלות של אומה חולה. בחירות אלו חשפו את העובדה שג'ורג'יה מתחרה באופן נואש עם מיסיסיפי על מקום בתחתית". ראש עיריית אטלנטה, איוון אלן הבן, שקודם לכן עבד במשרד עורכי הדין של ארנול, תלה את האשמה בתבוסתו של ארנול ב"כוחות המשולבים של הבורות, הדעה הקדומה, הריאקציוניזם, והצביעות של מצביעים רפובליקנים רבים", שהסברה הייתה שרבים המהם הצביעו עבור מדוקס בסיבוב השני של הדמוקרטים על בסיס ההשערה שמדוקס יהיה יריב חלש יותר מול קאלווי בהשוואה לארנול.^[7]

תומכיו ההמומים של ארנול הכריזו על מהלך לכתיבה ידנית של שמו על פתקי ההצבעה, מהלך שהשפיע על קאלווי יותר מאשר השפיע מדוקס. בבחירות הכלליות סיים קאלווי במקום גבוה במקצת מעל מדוקס. ארנול קיבל יותר מ-69,000 קולות בהצבעה בכתב יד, הרבה מעבר להפרש הקולות בין קאלווי לבין מדוקס. למעשה ניצח ארנול במחוז אחד, מחוז ליברטי שבדרום-מזרח ג'ורג'יה. על פי חוקי הבחירות שהיו אז בתוקף, נדרש בית המחוקקים המדינתי לבחור מושל מבין שני המועמדים שזכו במספר הקולות הגבוה ביותר. על אף עתירות לבית המשפט, בית המחוקקים, שהיה בשליטת הדמוקרטים, הצביע בעד מדוקס, שבינואר 1967 הושבע כמושל.^[8]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס ארנול נפטר באחוזתו הגדולה שבאטלנטה ב-13 בדצמבר 1992. הוא נטמן בבית הקברות אוק היל שבעיר הולדתו ניונאן. ב-1997 הוצב פסל בדמותו בשטח הקפיטול המדינתי של ג'ורג'יה.^[9] בניונאן נקרא על שמו בית ספר חטיבת ביניים.^[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 319-320

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אליס ארנול בוויקישיתוף

אליס ארנול באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
אליס ארנול באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה (באנגלית)
אליס ארנול באתר The Political Graveyard (באנגלית)
אליס ארנול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] "How governor Ellis Arnall modernized Georgia — a case study in leadership - SaportaReport". SaportaReport.

[2] Springer, Melanie Jean (2020). "Why Georgia? A Curious and Unappreciated Pioneer on the Road to Early Youth Enfranchisement in the United States". Journal of Policy History. 32 (3): 273–324.

[3] "Georgia Official and Statistical Register 1983-1984" (PDF). Department of Archives and History - A Division of Secretary of State. 1985. p. 252.

[4] "New Georgia Encyclopedia: Three Governors Controversy". Georgiaencyclopedia.org. December 8, 2002.

[5] Arnall Golden Gregory - OUR STORY.

[6] Nathan Madien, The Presidents: America and the Cold War (1966-1991), Paradox Forum, Start dateJan 23, 2023.

[7] Billy Hathorn, "The Frustration of Opportunity: Georgia Republicans and the Election of 1966", Atlanta History: A Journal of Georgia and the South, Vol. XXXI (Winter 1987-1988), p. 42.

[8] Billy Hathorn, "The Frustration of Opportunity: Georgia Republicans and the Election of 1966", Atlanta History: A Journal of Georgia and the South, Vol. XXXI (Winter 1987-1988), pp. 48-49.

[9] Governor Ellis Arnall Statue at the Georgia Statehouse - Dreamstime.com.

[10] "History - Arnall Middle School". History - Arnall Middle School.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]