ג'יימס ג'קסון

ג'יימס ג'קסון
James Jackson
	ג'יימס ג'קסון, 1805
לידה	21 בספטמבר 1757; מורטונהמפסטד, אנגליה, ממלכת בריטניה הגדולה
פטירה	19 במרץ 1806 (בגיל 48); וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות של הקונגרס, וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מפלגה	Anti-Administration Party, המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
	4 במרץ 1801 – 19 במרץ 1806; (5 שנים)
	4 במרץ 1801 – 19 במרץ 1806; (5 שנים)
	4 במרץ 1793 – 31 באוקטובר 1795; (שנתיים ו־34 שבועות)
	4 במרץ 1793 – 31 באוקטובר 1795; (שנתיים ו־34 שבועות)
	12 בינואר 1798 – 3 במרץ 1801; (3 שנים ו־7 שבועות)
	→ ג'ארד אירווין דייוויד עמנואל ←
	4 במרץ 1789 – 3 במרץ 1791; (שנתיים)
	4 במרץ 1789 – 3 במרץ 1791; (שנתיים)

ג'יימס ג'קסון (באנגלית: James Jackson;‏ 21 בספטמבר 1757 – 19 במרץ 1806) היה פוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-23 בשנים 1798–1801. בשנים 1789–1791 הוא ייצג את ג'ורג'יה בבית הנבחרים של ארצות הברית, ובשנים 1793–1795 ומשנת 1801 ועד מותו, הוא יצג את מדינתו בסנאט של ארצות הברית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס ג'קסון נולד בעיר השוק מורטונהמפסטד שבמחוז דבון, אנגליה. ב-1772, בגיל 15, הוא היגר לסוואנה, פרובינציית ג'ורג'יה, שם הוא היה לחניכו של עורך הדין המקומי, ג'ון וריט. כבחור צעיר הוא נודע כבעל מזג חם, ובפברואר 1780 הוא הרג את מושל ג'ורג'יה ג'ורג' ולס בדו-קרב.^[1] ב-1785 נשא ג'קסון לאישה את מרי שרלוט יאנג, ולשניים נולדו חמשה בנים, שארבעה מתוכם היו לימים לדמויות בולטות בפוליטיקה של ג'ורג'יה.

מלחמת העצמאות של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות של ארצות הברית לחם ג'קסון בשורות הבריגדה הראשונה של המיליציה של ג'ורג'יה, והשתתף בהגנה על סוואנה, בקרב קאופנס, ובכיבושן מחדש של אוגוסטה וסוואנה.

כאשר עזבו הבריטים את סוואנה ביולי 1782, העניק הגנרל אנתוני ווין לג'קסון את הזכות לקבל את מפתחות העיר.^[2] גם לאחר המלחמה נותר ג'קסון דמות חשובה ומשפיעה במיליציה של ג'ורג'יה. הוא השתתף במהלך להרחבת הגבולות נגד האינדיאנים משבט המוסקוגי בג'ורג'יה. בסופו של דבר הגיע ג'קסון לדרגת בריגדיר גנרל במיליציה ב-1786 ולדרגת מייג'ור גנרל ב-1792.

לאחר המלחמה פתח ג'קסון משרד עורכי דין בסוואנה. ב-1777 הוא נבחר למושב הראשון של בית המחוקקים של ג'ורג'יה לאחר שהוא היה פקיד בית המשפט בקונגרס הפרובינציאלי. העניין שלו בצבא ניצת מחדש כאשר הוא הצטרף למיליציה של ג'ורג'יה בהגנה על מתיישבי הספר מפני האינדיאנים.^[3]^[4] ב-1788 נבחר ג'קסון למשרת מושל ג'ורג'יה, אך דחה את המינוי, בציינו את חוסר ניסיונו.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1789 נבחר ג'קסון לבית הנבחרים של ארצות הברית למושב הקונגרס הראשון. אך טרם בחירתו, היא עליו לנהל מאבק מייגע באחד ממחוזות הבחירה לקונגרס הקשים ביותר בג'ורג'יה. מחוז הבחירה הראשון, שמטעמו הוא נבחר, היה המחוז הכי פחות מאוכלס במדינה, עם יחס של שלוש-חמישיות בספירת העבדים, ואוכלוסייתו מנתה 16,000 תושבים. במהלך מערכת הבחירות, ניהל ג'קסון מערכה נגד שני אנשים פופולריים ששירתו בקונגרס, ויליאם יוסטון והנרי אוסבורן. ג'קסון זכה במושב בקונגרס מטעם המחוז הראשון בהפרש קטן, ואוסבורן ערער ללא הצלחה על התוצאות. כאיש המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, הוא התנגד בלהט לתוכניות הפיננסיות של מזכיר האוצר אלכסנדר המילטון לנטילה הפדרלית של חובות המדינות שנוצרו במלחמה. אחת התוכניות הראשונות שהוצעו על ידי המילטון הייתה הטל מס על משקאות חריפים. ההצעה זכתה להתנגדות קולנית מצידו של ג'קסון שאמר שהיא "תשלול מהמוני העם את מוצר המותרות הכמעט יחידי שממנו הם נהנים, של המשקאות המזוקקים".^[5]

במקור הוצע ששיעור המס יעמוד על 0.15 דולר לגלון, אך ג'קסון תמך בהצעה נגדית של 0.12 דולר לגלון. בסופו של דבר נדחתה ההצעה בה תמך ג'קסון והמס הועמד על 0.15 דולר לגלון.^[6]

הצעת החוק הבאה שעליה נאבקו ג'קסון והמילטון הייתה נטילת האחריות על חובות המדינות מהמלחמה. המילטון ביקש לחבר יחדיו את כל חובות המדינות מהמלחמה לחוב לאומי אחד, כשכל המדינות ייטלו חלק בפירעונו. ג'קסון האמין שמדינות כמו ג'ורג'יה, שצברו חוב קטן יחסית במהלך המלחמה, לא צריכות היו לקחת חלק בפירעון חובותיהן של מדינות אחרות באמצעות תשלום מיסים נוספים.^[7] הוא גם התנגד נחרצות למאמצים לצמצום העבדות. הוא הזהיר שחיסול העבדות "...יצית את הלהבות של מלחמת אזרחים עבור אנשי המדינות הדרומיות... הם לעולם לא יסבלו את הרעיון של לוותר על רכושם ללא מאבק".^[8]

בעת כהונתו בבית הנבחרים, היה ג'קסון חבר פעיל מאוד. הוא שימש כחבר ביותר מעשרים וועדות והעיד ברבות נוספות. במהלך תקופת כהונתו הראשונה בקונגרס הוא נודע בשל מזגו החם ואישיותו. בנקודת זמן מסוימת הוא נעשה כה נרגש בנוגע לנושא שבדיון עד שהסנאטורים שהתכנסו בקומה שמעל בית הנבחרים נאלצו לסגור את החלונות כדי שקולו הרם לא יפריע לדיוניהם.

ב-1791 הובס ג'קסון בניסיונו להיבחר לתקופת כהונה נוספת על ידי מפקדו במלחמה אנתוני ויין, במסע בחירות שהיה רצוף בהאשמות. הוא היה משוכנע שוויין לא זכה בניצחונו ביושר, כך שהוא פתח במערכה נגדו ונגד תומכיו, ובסופו של דבר הצליח להדיח את ויין מהקונגרס. בעשותו שימוש בדיונים מול חבר מושבעים גדול ובפרסום בעיתונים, הבטיח ג'קסון את מושבו בבית הנבחרים, ובסופו של דבר דאג להדחת מנהל מסע הבחירות של ויין מתפקידו כשופט. לאחר מכן נאבק ג'קסון לקבל את מקומו בקונגרס, כאשר הוא שכנע את הבית שניצחונו של ויין לא היה הוגן. הוא כשל בניסיונו להשיג מחדש את מושבו לאחר הצבעה שוברת שוויון של יושב ראש הבית מהמפלגה הפדרליסטית.

סנאטור ומושל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1792 נבחר ג'קסון לסנאט של ארצות הברית והחל לכהן בו במרץ 1793. באוקטובר 1795 הוא התפטר כדי להיבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה על רקע שערוריית הקרקעות של יאזו (Yazoo land scandal), שבמסגרתה נמכרו מיליוני אקרים של אדמות במערב ג'ורג'יה במחירים נמוכים מאוד לקבוצה של משקיעים. ג'קסון, שהאמין שהמכירה הושפעה ממעשי שוחד שניתן לחברי בית המחוקקים המדינתי, התפטר מכהונתו בסנאט ונבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה. הוא החל להוביל את המערכה לביטול מכירת הקרקעות. ב-1798 הוא נבחר כמושל ג'ורג'יה והמשיך ביישום החקיקה לביטול מכירת הקרקעות. ג'קסון הטיל את האשמה בשערוריית יאזו על יריביו הפוליטיים, כולל ג'יימס גאן והפדרליסטים. הוא בנה את המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית בג'ורג'יה והנהיג אותה למעמד של שליטה במדינה.

בבחירות לנשיאות של 1796 היה ג'קסון חבר בחבר האלקטורים.^[9] ב-1801 נבחר ג'קסון לכהונה שנייה בסנאט, בו הוא כיהן עד מותו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס ג'קסון נפטר בוושינגטון די. סי. ב-19 במרץ 1806. הוא נטמן בבית הקברות של הקונגרס.

ג'קסון ייסד שושלת משפחתית פוליטית בג'ורג'יה. בנו, יעבץ יאנג ג'קסון, היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1835–1839. נכדו, שגם הוא נקרא ג'יימס ג'קסון, היה גם הוא חבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1857–1861, פרקליט צבאי בסגל של הגנרל תומאס ג'ונתן ג'קסון בצבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקאית, וחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת ג'ורג'יה.

על שמו של ג'קסון נקראו מחוז ג'קסון שבג'ורג'יה,^[10] העיר ג'קסון שבג'ורג'יה, וכביש ראשי באטלנטה. מבצר ג'יימס ג'קסון, שהגן על סוואנה מפני מתקפות מן הים במהלך רוב המאה ה-19, משמש כיום כמוזיאון וכאתר היסטורי משוחזר. עיירת הרפאים ג'קסונבורו שבג'ורג'יה נקראה גם היא על שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 282-283.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס ג'קסון בוויקישיתוף

ג'יימס ג'קסון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
ג'יימס ג'קסון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
ג'יימס ג'קסון באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה (באנגלית)
ג'יימס ג'קסון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
ג'יימס ג'קסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] Cashin, Edward J. (1974). "'The Famous Colonel Wells': Factionalism in Revolutionary Georgia". The Georgia Historical Quarterly. 58 (Supplement): 137–156.

[2] Lawrence, Alexander A. (June 1950). "James Jackson: Passionate Patriot". The Georgia Historical Quarterly. 34 (2): 85-86.

[3] Jackson, James. "Letter with enclosures, 1788 Mar. 28, Savannah, Georgia to George Handley, Governor of Georgia / General James Jackson". Southeastern Native American Documents, 1730-1842. Digital Library of Georgia.

[4] Jackson, James. "(Letter with) brigade orders, 1787 Nov. 17, Liberty County Georgia to Major Carter / Brigadier General James Jackson". Southeastern Native American Documents, 1730-1842. Digital Library of Georgia.

[5] United States Congress, The Debates and Proceedings in the Congress of the United States; with an Appendix, Containing Important State Papers and Public Documents, and All the Laws of a Public Nature; with a Copious Index... (First To) Eighteenth Congress.--first Session: Comprising the Period from (March 3, 1789) to May 27, 1824, Inclusive. Comp. from Authentic Materials, United States. Congress, Gales and Seaton, 1834.

[6] Foster, William Omer (1960). James Jackson: Duelist and Militant Statesman 1757-1806. Athens: University of Georgia Press. p. 75.

[7] Taylor, George (1950). Hamilton and the National Debt. Amherst: D.C. Heath and Company. p. 52.

[8] Hirschfeld, Fritz (1997). George Washington and slavery : a documentary portrayal. Missouri University Press. Columbia : University of Missouri Press. p. 183.

[9] "Georgia 1796 Electoral College". A New Nation Votes.

[10] Gannett, Henry (1905). The Origin of Certain Place Names in the United States. Govt. Print. Off. pp. 167.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]