לסטר מדוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לסטר מדוקס
Lester Maddox
לסטר מדוקס
לסטר מדוקס
לידה 30 בספטמבר 1915
אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 2003 (בגיל 87)
אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא לסטר גרפילד מדוקס האב
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה פארק הזיכרון ארלינגטון, סנדי ספרינגס, ג'ורג'יה, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל ג'ורג'יה ה־75
10 בינואר 1967 – 12 בינואר 1971
(4 שנים)
סגן מושל ג'ורג'יה ג'ורג' סמית'
סגן מושל ג'ורג'יה ה־7
12 בינואר 1971 – 14 בינואר 1975
(4 שנים)
תחת מושל ג'ורג'יה ג'ימי קרטר
→ ג'ורג' סמית'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לסטר גרפילד מדוקס האב (באנגלית: .Lester Garfield Maddox Sr;‏ 30 בספטמבר 1915 – 25 ביוני 2003) היה פוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית, כיהן כמושל ג'ורג'יה ה-75 בשנים 1967–1971. כדמוקרט דרומי פופוליסט, בלט מדוקס כתומך אדוק בהפרדה הגזעית,[1] כאשר הוא סירב לשרת לקוחות אפרו-אמריקאים במסעדתו שבאטלנטה, הפיקריק, תוך הפרה של חוק זכויות האזרח של 1964. לאחר שעקב הגבלת כהונה בחוקת ג'ורג'יה הוא היה מנוע מלהיבחר לתקופת כהונה נוספות רצופה כמושל, הוא נבחר כסגן מושל המדינה וכיהן תחת יורשו בתפקיד המושל ג'ימי קרטר.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסטר מדוקס נולד באטלנטה כשני מבין תשעת ילדיהם של דין גרפילד מדוקס, עובד בתעשיית הפלדה, ושל פלונין קסטלברי. מדוקס עזב את לימודיו בבית הספר זמן קצר לפני סיומם כדי לסייע בפרנסת המשפחה ועבד בעבודות שונות, כולל עסקי מקרקעין ומסחר. את השכלתו הוא השלים באמצעות לימודים בהתכתבות. במלחמת העולם השנייה הוא עבד במפעל של בל איירקראפט במריאטה, ג'ורג'יה, שם הוא עסק בייצור מפציצי בואינג B-29 סופרפורטרס.

בעל מסעדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1944, יחד עם רעייתו האטי וירג'יניה (לבית קוקס), השתמש מדוקס בחסכונות של 400 דולר כדי לפתוח שילוב של מכולת ומסעדה שנקראה "הגריל של לסטר". בעקבות הצלחתם, רכש הזוג מקום בשדרות המפיל באטלנטה, ליד הקמפוס של המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה (ג'ורג'יה טק), בו הם פתחו את מסעדת "פיקריק" (Pickrick).

מדוקס הפך את המסעדה לעסק משפחתי בו עבדו גם רעייתו וילדיו. כמסעדה שנודעה בשל פשטותה, תפריט המטבח הדרומי שלה, כולל מנת ההתמחות, עוף מטוגן, הפכה הפיקריק עד מהרה לעסק משגשג. המסעדה הייתה עבור מדוקס זירה לראשית פעילותו הפוליטית. הוא פרסם בעיתוני אטלנטה קריקטורות של עופות. לאחר החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך ב-1954, החלו להיות מוצגים בקריקטורות של העופות במודעות בהן הגיבו דמויות העופות על ענייני השעה. על כל פנים, סירובו של מדוקס להתאים את עצמו לשינויים שבאו בעקבות חוק זכויות האזרח של 1964 בא לידי ביטוי כאשר הוא הגיש תביעה משפטית להמשיך להתנהל על פי ההפרדה הגזעית. מדוקס אמר שהוא יעדיף לסגור את המסעדה מאשר לשרת אפרו-אמריקאים. קבוצה ראשונית של מפגינים שחורים הגיע למסעדה, אך לא נכנסה כאשר מדוקס הודיע להם שהוא כבר מעסיק עובדים שחורים רבים. באפריל 1964, ניסו להיכנס למסעדה אפרו-אמריקאים נוספים. מדוקס התעמת איתם כשהוא החזיק בידו ידית מכוש.[1]

לוחית זיכרון באתר בו שכנה מסעדת פיקריק.

לאירוע זה סיפק מדוקס את התיאור הבא:

קבוצת אנשים שברובם היו לקוחות, עם כמה מעובדי המסעדה, לקחו את מקלות התיפוף של פיקריק (לשון נקיה לידיות מכוש) מהחביות שבכל אחד מצדי האח שבאולם האוכל הגדול. הם קיבלו אזהרה מוקדמת על ידי הגעת כלי התקשורת של אטלנטה על ניסיון פלישה למסעדה שלנו על ידי המפגינים, ומרגע שהמפגינים והמסיתים הגיעו, הלקוחות והעובדים שלפו את המקלות מהחביות ויצאו החוצה כדי להגן נגד הפלישה.[2]

ה"פלישה" שאליה התייחס מדוקס הייתה שלושה סטודנטים שחורים שביקשו לשבת במסעדה.

מדוקס זכה בהכרתם של תומכי ההפרדה הגזעית באמצעות החכרת ולאחר מכן מכירת המסעדה לעובדים, במקום להסכים לשרת לקוחות שחורים. הוא טען שהסוגיה הייתה לא עוינות כלפי שחורים, אלא זכויות קניין חוקתיות. הוא אף בנה אנדרטה ל"זכויות הקניין הפרטי" ליד המסעדה.[3]

בספריה האזרחית לזכויות האזרח שבאוניברסיטת ג'ורג'יה מצוי הדיווח הבא על סגירת המסעדה:

מדוקס סגר את הפיקריק ב-13 באוגוסט ופתח מחדש את העסק ב-26 בספטמבר בשם "הקפיטריה של לסטר מדוקס", בו הוא התחייב לשרת רק בני ג'ורג'יה "מקובלים". במהלך המשפט על סירוב לציות לפקודת בית המשפט ב-29 בספטמבר, טען מדוקס נגד ההאשמות בשל העובדה שהוא כבר לא הציע שירות לאנשים מחוץ למדינה או לתומכי השילוב הגזעי. ב-5 בפברואר 1965 פסק בית משפט פדרלי שמדוקס ביזה את בית המשפט כאשר לא ציית לצו והטיל עליו קנס של 200 דולר ליום על אי מתן שירות לאפרו-אמריקאים. בסופו של דבר סגר מדוקס את המסעדה ב-7 בפברואר בהעדיפו לעשות כן ולא להפעילה תוך שילוב גזעי. הוא טען שהנשיא לינדון ג'ונסון והקומוניסטים גרמו לו לסגור את העסק שלו.[4]

ב-1965 נרכש בניין המסעדה על ידי הג'ורג'יה טק. במשך שנים הוא שימש כמרכז השיבוץ של המכון ונודע בשם בניין אג'קס.[5] במאי 2009 הוא נהרס.[6]

ראשית הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התקופה בה הייתה הפיקריק בבעלותו, ניסה מדוקס פעמיים להיבחר למשרת ראש עיריית אטלנטה. ב-1957 הוא נוצח על ידי ראש העיר המכהן, ויליאם ב. הארטספילד, שעל שמו קרוי נמל התעופה הבין-לאומי הרטספילד-ג'קסון אטלנטה. הארטספילד שאף לגישה מתונה יותר בסוגיות גזעיות. ב-1961 נוצח מדוקס על ידי איוון אלן הבן, כאשר קולות המצביעים הלבנים התפצלו בין שניהם. הצלחתו של אלן להשיג את כל קולות המצביעים השחורים הקנו לו את הניצחון.

ב-1962 התמודד מדוקס בבחירות על משרת סגן מושל ג'ורג'יה מול פיטר זאק גריר, מועמד שהיה שותף לעמדות ההפרדה הגזעית וזכויות המדינות של מדוקס. בניסיון להבדיל את עצמם זה מזה, ניסה כל אחד מהם ליצור ליריבו תדמית של קיצוני. בבחירות זכה גיר ב-55 אחוזים של הקולות מול 45 הקולות שקיבל מדוקס, אשר החל למשוך תשומת לב ברחבי המדינה.

בשנים הבאות, הכריז מדוקס על עצמו כקדוש מעונה של "חברת החירות" כאשר הוא התנגד לממשלה המרכזית שאיימה על זכויות המדינות והעניקה הגנה מיוחדת לקבוצות מיעוט. הוא זוהה בזכות משקפיו חסרי המסגרת, מצחו דמוי הסהר, ראשו הקרח, וקוצר רוחו. נאמר על מדוקס, "יש לנו מהפכה פופוליסטית במובן האמיתי שלה שעוברת לכאן. לבנים שעובדים עבודת כפיים רואים בלסטר מדוקס אדם מסוגם והם נאבקים כדי לבחור בו [כמושל]". המגזין טיים הגדיר את מדוקס כ"גזען צורמני". השבועון ניוזוויק ראה בו כ"דמגוג מהיערות". לפי אחד הדיווחים, קריאתו של המסעדן לשעבר התעלתה מעל המהלך לאימוץ מותג ימני של "פופוליזם", שמציג את הממשל, ולא את העסקים הגדולים, כרשע.[3]

מושל ג'ורג'יה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות 1966[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ביקש מדוקס להיבחר כמועמד המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל ג'ורג'יה ב-1966, היה יריבו המרכזי המושל לשעבר אליס ארנול. בחירות אלו התקיימו עדיין בתקופה בה זכייה במועמדות הדמוקרטים בג'ורג'יה הייתה הבטחה לניצחון בבחירות הכלליות. המפלגה הרפובליקנית לא קיימה אפילו בחירות מקדימות, אך היו מצביעים שהיו מזוהים איתה. הרפובליקנים הצביעו בבחירות המקדימות הפתוחות של הדמוקרטים, וכמה מהם בחרו מועמד שהם האמינו שככל הנראה יפסיד בבחירות הכלליות מול המועמד שלהם, בו קאלווי. בבחירות הכלליות זכה ארנול ברוב הקולות, אך לא עלה בידו להשיג את הרוב הדרוש. מדוקס, שהגיע למקום השני, התמודד מול ארנול בסיבוב השני. חבר הסנאט המדינתי, ג'ימי קרטר הגיע למקום השלישי. שוב הצביעו חלק מהרפובליקנים בסיבוב השני של הדמוקרטים. ארנל כמעט ולא ניהל מסע בחירות בסיבוב השני, ומדוקס ניצח כאשר זכה ב-443,055 קולות מול 373,004 של ארנול.[7]

מדוקס התלוצץ על כך שהוא זכה במועמדות המפלגה "בלי כסף, בלי פוליטיקאים, בלי טלוויזיה, בלי עיתונים, בלי מרטין לותר קינג, בלי לינדון ג'ונסון, ועשינו זאת!". הוא התבדח בהמשך שג'ונסון היה "מנהל מסע הבחירות הטוב ביותר שהיה אף על פי שהוא גרם לסגירת העסק שלי", בהתייחסו לסגירת מסעדת הפיקריק כדי להימנע מביטול ההפרדה הגזעית בה. כאשר ניצח בסיבוב השני, מדוקס, שהיה בפטיסט, שלא עישן ולא שתה, תיאר את האל כ"מנהל מסע הבחירות" שלו.[8]

תומכיו ההמומים של ארנול הכריזו על מועמדותו הבלתי רשמית של ארנול בבחירות הכלליות (התאפשרה כתיבה בכתב יד של מועמדים, אף על פי שלא נבחרו באופן רשמי בבחירות המקדימות - write-in), בעומדם על כך שתושבי ג'ורג'יה ראויים למועמד דמוקרטי מתון לצד מדוקס וקאלווי השמרנים. בקמפיין שלו במערכת הבחירות הכלליות, השווה מדוקס את הרפובליקנים של קאלווי לצעדה אל הים בפיקודו של גנרל צבא האיחוד ויליאם שרמן ב-1864 במלחמת האזרחים האמריקאית. הוא מתח ביקורת על מפעל הטקסטיל של משפחת קאלווי, והאשים אותה במתן שכר של עשרה דולרים לשבוע. מדוקס אמר שקאלווי לא היה מסוגל להזדהות עם החוואים, בעלי העסקים הקטנים ועם המובטלים: "עדיף יהיה לו לפרוש אם הוא ידע על האנשים כמו שהוא יודע על דולרים". מדוקס אמר שגני קאלווי (אנ') העסיקו שוטרים בשכר כדי לשמור על ההפרדה הגזעית בפארק התיירות, אך שופט בית המשפט הגבוה אימת שקאלווי החזיק במדיניות כניסה חופשית לאתר.[9]

בבחירות הכלליות זכה קאלווי ברוב קולות המצביעים, ובכך היה לרפובליקני הראשון שזכה לרוב בבחירות למשרת מושל ג'ורג'יה מאז תום תקופת השיקום. מדוקס הגיע למקום השני, ויותר מ-52,000 מצביעים כתבו בכתב יד את שמו של ארנול בפתקי ההצבעה שלהם. על פי חוקי הבחירות שהיו בתוקף אז, נדרש בית המחוקקים של ג'ורג'יה לבחור כמושל באחד משני המועמדים שהגיעו לשני המקומות הראשונים, ומשמעות הדבר הייתה שהם לא יכלו לבחור בארנול. כשבבית המחוקקים היה רוב מוחלט לדמוקרטים, נבחר מדוקס כמושל.[10] בערבו של 10 בינואר 1967, דקות ספורות לאחר אישור בחירתו על ידי בית המחוקקים, הושבע מדוקס כמושל ג'ורג'יה ה-75.[11]

כהונתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוקס ניהל מערכה לטובת זכויות המדינות ושמר על עמדותיו בעד ההפרדה הגזעית כאשר כיהן כמושל. לאחר רצח מרטין לותר קינג, הוא מנע מקינג את הזכות שארונו יוצב בקפיטול המדינתי לאחר שקיבל מידע מסוכנים חשאיים של משטרת אטלנטה שהייתה כוונה של משתתפי ההלוויה להסתער על מתחם הקפיטול.[12] מידע זה לא היה יותר מאשר שמועה. הסוכנים החשאיים לא סיפקו כל עדות לכוונה זו. כאמצעי זהירות, הורה מדוקס על הצבתם של 160 אנשי המשמר הלאומי סביב לקפיטול.[13] ללא שום קשר, מסע ההלוויה, שבו נכחו עשרות אלפים, עבר בשלום.

בבחירות לנשיאות של 1968 תמך מדוקס בדמוקרט לשעבר ג'ורג' וולאס תומך ההפרדה הגזעית ומועמד המפלגה העצמאית האמריקאית.

כאשר נשאל מדוקס מה ניתן לעשות לשיפור התנאים הקשים של האסירים בג'ורג'יה, הוא השיב שמה שבאמת נדרש הוא סוג טוב יותר של אסירים.[14] ראש הסגל של מדוקס היה זל מילר, שכיהן שתי תקופות כהונה כמושל בשנות ה-90 ולאחר מכן כסנאטור.

על אף עמדותיו בנוגע להפרדה הגזעית, קיבל מדוקס ייעוץ ממארי, מ. סילבר, היועץ המשפטי הראשי של מחלקת העבודה של ממשלת ג'ורג'יה, ומראש המחלקה סאם קאלדוול, להעסיק שחורים בגופי הממשל ולאשר צעדי חקיקה שישפיעו על ביטוח האבטלה לעובדי תעשיית המכוניות במדינה. הוא גם שילב שחורים במשטרת המדינה, מינה את האפרו-אמריקאי הראשון שעמד בראש מחלקה ממשלתית, מינה את הסוכן האפרו-אמריקאי הראשון בלשכת החקירות של ג'ורג'יה, דאג לשילוב גזעי בקווי השיווק של החוואים במדינה, והנחה את אנשי המשמר הלאומי לא לפנות לאפרו-אמריקאים בכינוי כושי.[15]

שנים לאחר תום כהונתו של מדוקס כמושל, תיאר הרפובליקני בנג'מין ב. בלקברן את מדוקס כ"מושל טוב הרבה יותר מאשר יכלו מבקריו להודות". בלקברן, לשעבר חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, ציין גם שלא הועלו שום האשמות בשחיתות נגד מדוקס, שממשלו התאפיין בפיתוח כלכלי ובמינוים של אפרו-אמריקאים לתפקידים בממשל המדינתי.[16]

ב-1968 הפיק תיאטרון רפרטוארי קטן באטלנטה מחזה בשם "אדום, לבן ומדוקס" (Red, White and Maddox). המחזה לעג למדוקס והציג עלילה דמיונית על פיה הוא ניצח בבחירות לנשיאות של 1972, ולאחר מכן פתח במלחמה נגד ברית המועצות. ההצגה הגיעה לברודוויי והוצגה 41 פעמים לפני שירדה מהבמה.[17] מדוקס תמך במלחמת וייטנאם בשל עמדותיו האנטי-קומוניסטיות, ולעיתים קרובות סיפר לתושבי ג'ורג'יה על איומי הקומוניסטים ועל השפעתם של הקומוניסטים והסוציאליסטים.[18]

סגן מושל ג'ורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוקת ג'ורג'יה שהתקבלה ב-1945, ושהייתה אז בתוקף, הוגדרה הגבלת כהונה שמנעה ממדוקס להתמודד בפעם השנייה ברציפות על משרת המושל. לפיכך הוא ניסה, בפעם השנייה לאחר שניסה בפעם הראשונה ב-1962, להתמודד על משרת סגן המושל. אף על פי שמדוקס נבחר כמועמד לתפקיד זה בבחירות המקדימות של הדמוקרטים בעת ובעונה אחת עם ג'ימי קרטר, שנבחר כמועמד המפלגה לתפקיד המושל, השניים לא היו שותפים למרוץ. בג'ורג'יה, במיוחד בתקופה זו של הדומיננטיות של הדמוקרטים, המנצחים בבחירות המקדימות המשיכו לבחירות הכלליות מבלי לנהל מסע בחירות משותף. קרטר ומדוקס מצאו מעט מאוד מכנה משותף במהלך ארבע שנות כהונתם המשותפת, ולעיתים קרובות התגלעו ביניהם מריבות בפומבי.

ב-18 בדצמבר 1970, זמן קצר לאחר בחירתו לתפקיד, הופיע מדוקס כאורח בתוכניתו של דיק קוויט. במהלך הפסקה לפרסומות בתוכנית, שאל אורח נוסף בתוכנית, שחקן הפוטבול לשעבר ג'ים בראון את מדוקס אם היו לו "בעיות עם הבריונים הלבנים בשל כל הדברים שהוא עשה למען השחורים". במהלך השידור, החליף קוויט את המילה "בריונים" ב"מעריצים" ובשל כך זעם מדוקס. לאחר שדרש התנצלות מקוויט, ושזו תנוסח בקפידה, לאחר שיחה נוספת, יצא מדוקס מהאולפן. לאחר שהזכיר את התקרית בהופעה מאוחרת יותר בתוכנית, יצא קוויט מהאולפן ומדוקס זכה למחיאות כפיים.[19]

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר התמודד קרטר על הנשיאות בבחירות של 1976, התמודד מדוקס נגדו כמועמד המפלגה העצמאית האמריקאית בראשותו של מושל אלבמה לשעבר ג'ורג' וולאס, באומרו שיריבו לשעבר היה "האדם הבלתי הוגן ביותר שהכרתי מעודי". הערה זו הייתה דומה להצהרה שניתנה בעבר על ידי בארי גולדווטר בנוגע לנשיא ריצ'רד ניקסון. מדוקס, ושותפו למרוץ, ויליאם דייק, לשעבר ראש עיריית מדיסון, ויסקונסין, קיבלו בבחירות 170,373 קולות (פחות מאחוז אחד) ולא קיבלו ייצוג על ידי אף אחד מחבר האלקטורים.[20]

כשנראה היה שהקריירה הפוליטית שלו הגיע לסיומה, ועם חובות כבדים שנבעו ממסע הבחירות שלו למשרת המושל ב-1974, החל מדוקס ב-1977 בקריירה קצרת ימים כבדרן במועדון לילה יחד עם המוזיקאי האפרו-אמריקאי, בובי לי פירס, שעבד בזמנו במסעדה של מדוקס. לזמן מה ריצה פירס עונש מאסר על עבירות סמים לפני שמדוקס, כסגן המושל, סייע לו לקבל חנינה. השניים קראו לעצמם "המושל ושוטף הכלים", והופיעו בקטעי קומדיה שקיבלו השראה מההכנעה של שוטף הכלים על ידי המושל וחוסר האינטליגנציה של שוטף הכלים, ובקטעי מוזיקה בה מדוקס ניגן במפוחית פה ופירס בגיטרה.[21]

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפלת טיסה 007 של קוריאן אייר ב-1983, שבה ניספה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית לארי מקדונלד, נערכו בחירות מיוחדות לאייש את מושבו בקונגרס. מדוקס הצהיר על כוונתו להתמודד בבחירות אם רעייתו של מקדונלד, קתי מקדונלד, לא תתמודד. בסופו של דבר התמודדה מקדונלד בבחירות, ומדוקס נשאר מחוץ למרוץ. היא נוצחה על ידי הדמוקרט ג'ורג' "באדי" דרדן.

מדוקס השתמש בתרופות ממרפאת הסרטן של איי בהאמה לטיפול בסרטן הערמונית שלקה בו. ביולי 1985 נחשף שהמרפאה נסגרה על ידי שלטונות איי בהאמה לאחר שהתרופות שסופקו בה נמצאו נגועות בנגיף האיידס.[22] הוא עבר בדיקה, וחודשיים מאוחר יותר הוכרז שהוא לא נדבק בנגיף.[23]

במהלך המחאות שהתקיימו בינואר 1987 במחוז פורסיית, נכח מדוקס בעצרת שאורגנה על ידי חברי הקו קלוקס קלאן לאחר שהם תקפו כמה עשרות צועדים שמחאו נגד האפליה הגזעית במחוז.[24] ג'. ב. סטונר, תומך העליונות הלבנה שקודם לכן נכלא על פיצוץ כנסייה של שחורים ב-1958, נכח אף הוא בעצרת.[25]

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 ניסה מדוקס להתמודד בפעם האחרונה בבחירות למשרת מושל ג'ורג'יה. בבחירות המקדימות שהתקיימו באותה שנה הוא זכה בשלושה אחוזים מהקולות.[26] בשנה שלאחר מכן הוא עבר ניתוח לב. הוא נותר דמות בחשיפה ציבורית בקהילת מקום מגוריו במחוז קוב עד ליומו האחרון. ב-1992 וב-1996 חצה מדוקס את הקווים ותמך במועמדותו של הרפובליקני פט ביוקנן לנשיאות. נאומו הציבורי האחרון היה באטלנטה ב-2001 בוועידה הלאומית השנתית של מועצת האזרחים השמרניים.

מותו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסטר מדוקס נפטר ב-25 ביוני 2003 בהוספיס באטלנטה בעת שהתאושש מניתוח מעיים. הוא נפטר מסיבוכים של דלקת ריאות וסרטן הערמונית. הוא נטמן לצד רעייתו בפארק הזיכרון ארלינגטון שבסנדי ספרינגס.

לאחר מותו אמר עליו טום מרפי, לשעבר יושב ראש בית הנבחרים של ג'ורג'יה: "היה לו מוניטין של תומך ההפרדה הגזעית, אך הוא אמר לנו שהוא לא כזה, אך את זה אתם צריכים לייחס לכל מי שאתם רוצים. הוא המשיך לעשות עוד עבור האפרו-אמריקאים יותר מכל אחד ממושלי ג'ורג'יה עד כה".[1] אף על פי כן, לדעה זו לא היו שותפים רבים. בהודעה על פטירתו שפורסמה בניו יורק טיימס, כונה מדוקס "ארכי-תומך ההפרדה הגזעית". כסימוכין לכך ציין הטיימס את "השקפתו ששחורים היו נחותים יותר מבחינה אינטלקטואלית בהשוואה ללבנים, שהשילוב הגזעי היה מזימה קומוניסטית, שההפרדה הגזעית הייתה בצורה זו או אחרת מוצדקת בכתבי הקודש, ושהמנדט הפדרלי לשילוב גזעי בבתי הספר היה 'מרושע', אנטי-נוצרי ואנטי-אמריקאי". על אף זאת, בהודעת הפטירה הזאת צוין שלאחר השבעתו כמושל, "הפתיע מדוקס רבים כאשר קיבל לעבודה וקידם שחורים בממשלת המדינה ועל ידי כך שיזם את התוכנית הראשונה לשחרור מוקדם במערכת הכליאה המדינתית".[27]

הגשר על הכביש הבין-מדינתי 75 החוצה את נהר צ'טהוצ'י על גבול מחוז קוב ומחוז פולטון קרוי "גשר לסטר ווירג'יניה מדוקס".

דמותו של מדוקס שימשה השראה לשיר Rednecks של רנדי ניומן.[28][29]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לסטר מדוקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "Former Georgia Gov. Maddox dies". CNN.com. June 25, 2003. Archived from the original on 2008-01-15.
  2. ^ Jacobs, Hal (August 9, 1999). "Hal's Archives". Southern Currents.
  3. ^ 1 2 Billy Hathorn, "The Frustration of Opportunity: Georgia Republicans and the Election of 1966," Atlanta History: A Journal of Georgia and the South, Vol. XXXI (Winter 1987–1988), p. 38.
  4. ^ WSB-TV newsfilm clip of attorney Constance Baker Motley commenting on the lawsuit against Lester Maddox and the Pickrick restaurant for discrimination against African Americans, Atlanta, Georgia, 1964, "Civil Rights Digital Library". Archived from the original on 2 April 2015.
  5. ^ "Picture of the Pickrick Cafeteria located in Atlanta at 891 Hemphill Avenue near the campus of the Georgia Institute of Technology". Archived from the original on 19 July 2011.
  6. ^ Cathy Brim, The Grand Opening of the EcoCommons, Georgia Institute of Technology News Center, April 14, 2021.
  7. ^ Billy Hathorn, "The Frustration of Opportunity: Georgia Republicans and the Election of 1966," Atlanta History: A Journal of Georgia and the South, Vol. XXXI (Winter 1987–1988), p. 40.
  8. ^ Billy Hathorn, "The Frustration of Opportunity: Georgia Republicans and the Election of 1966," Atlanta History: A Journal of Georgia and the South, Vol. XXXI (Winter 1987–1988), pp. 40-41.
  9. ^ Billy Hathorn, "The Frustration of Opportunity: Georgia Republicans and the Election of 1966," Atlanta History: A Journal of Georgia and the South, Vol. XXXI (Winter 1987–1988), p. 43.
  10. ^ Billy Hathorn, "The Frustration of Opportunity: Georgia Republicans and the Election of 1966," Atlanta History: A Journal of Georgia and the South, Vol. XXXI (Winter 1987–1988), p. 47.
  11. ^ Hopkins, Sam (January 11, 1967). "Quickly Sworn In Behind Shut Doors". The Atlanta Constitution. Vol. 99, no. 175. pp. 1, 10.
  12. ^ Bentley, Rosalind. "Lester Maddox turned the Capitol into a fortress during MLK's funeral". The Atlanta Journal-Constitution. ISSN 1539-7459.
  13. ^ Burns, Rebecca (2011). Burial for a King. Simon and Schuster. pp. 137–138.
  14. ^ William McPhersson, A better Class of Prisoner, The Washington Post, October 29, 1984.
  15. ^ "Lester Maddox". Archived from the original on 2018-12-01.
  16. ^ Billy Hathorn, "The Frustration of Opportunity: Georgia Republicans and the Election of 1966," Atlanta History: A Journal of Georgia and the South, Vol. XXXI (Winter 1987–1988), p. 48.
  17. ^ Red, White and Maddox at the Internet Broadway Database
  18. ^ "Lester G. Maddox Biographical File". Richard B. Russell Library for Political Research and Studies. Athens, GA: University of Georgia Libraries. Archived from the original on March 4, 2016.
  19. ^ "Governor Leaves the Stage Transcript - on the Media". Archived from the original on 2013-04-15.
  20. ^ ourcampaigns.com - 11/02/1976 US President National Vote
  21. ^ The Atlanta Constitution, 28 May 1977, Page 22. via Newspapers.com.
  22. ^ "Maddox Fears He May Have Contracted Aids". Sun-Sentinel. 1985-07-31. Archived from the original on 2015-06-14.
  23. ^ "Maddox Gets Good News: No Sign of AIDS". Los Angeles Times. 1985-08-27.
  24. ^ McKay, John (2011). It Happened in Atlanta: Remarkable Events That Shaped History (First ed.). Augusta, Georgia: Morris Book Publishing, LLC, p. 152.
  25. ^ "White Protestors Disrupt 'Walk for Brotherhood' in Georgia Town". The New York Times. January 18, 1987. p. 24. ISSN 0362-4331. Archived from the original on April 6, 2022.
  26. ^ ourcampaigns.com - 07/17/1990 GA Governor - D Primary
  27. ^ A defiant symbol of segregation dies, Tampa Bay Times, June 26, 2003.
  28. ^ Jordan, Scott (2008). "Backtalk with Randy Newman". offBeat Magazine. Archived from the original on 2008-05-15.
  29. ^ Lydia Hutchinson (2016). "Happy Birthday, Randy Newman". Performing Songwriter.


מושלי ג'ורג'יה ג'ורג'יהג'ורג'יה
ארצ'יבלד בולוק • באטן גווינט • ג'ון טראוטלן • ג'ון הוסטון • ג'ון וריט • ג'ורג' וולטון • ריצ'רד האולי • ג'ורג' ולס • סטיבן הרד • נייתן בראונסון • ג'ון מרטין • ליימן הול • ג'ון הוסטון • סמואל אלברט • אדוארד טלפייר • ג'ורג' מתיוס • ג'ורג' הנדלי • ג'ורג' וולטון • אדוארד טלפייר • ג'ורג' מתיוס • ג'ארד אירווין • ג'יימס ג'קסון • דייוויד עמנואל • ג'וזאיה טאטנאל • ג'ון מילדג' • ג'ארד אירווין • דייוויד בירדי מיטשל • פיטר ארלי • דייוויד בירדי מיטשל • ויליאם רייבן • מתיו טלבוט • ג'ון קלארק • ג'ורג' טרופ • ג'ון פורסיית' • ג'ורג' רוקינגהאם גילמר • וילסון למפקין • ויליאם סליי • ג'ורג' רוקינגהאם גילמר • צ'ארלס ג'יימס מקדונלד • ג'ורג' קרופורד • ג'ורג' טאונס • האוול קוב • הרשל וספסיאן ג'ונסון • ג'וזף א. בראון • ג'יימס ג'ונסון • צ'ארלס ג'נקינס • תומאס רוגר • רופוס בולוק • בנג'מין קונלי • ג'יימס מילטון סמית' • אלפרד קולקוויט • אלכסנדר סטיבנס • ג'יימס בוינטון • הנרי דיקרסון מקדניאל • ג'ון בראון גורדון • ויליאם נורת'ן • ויליאם ייטס אטקינסון • אלן קנדלר • ג'וזף טרל • מ. הוק סמית' • ג'וזף מקי בראון • מ. הוק סמית' • ג'ון סלייטון • ג'וזף מקי בראון • ג'ון סלייטון • נתניאל אדווין האריס • יו דורסי • תומאס הארדוויק • קליפורד ווקר • למרטין גריפין הארדמן • ריצ'רד ראסל הבן • יוג'ין טאלמדג' • יורית' ריברס • יוג'ין טאלמדג' • אליס ארנול • הרמן טאלמדג' • מלווין תומפסון • הרמן טאלמדג' • מרווין גריפין • ארנסט ונדייבר • קארל סנדרס • לסטר מדוקס • ג'ימי קרטר • ג'ורג' באסבי • ג'ו פרנק האריס • זל מילר • רוי בארנס • סאני פרדו • נייתן דיל • בריאן קמפ
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לסטר_מדוקס&oldid=38254529"